בשנת 2011 התפרסם במגזין Stanford Social Innovation Review על ידי חברת FSG ארגון המתמחה בייעוץ ופיתוח של מודלים ואסטרטגיות לשינוי חברתי, מאמר המציג גישה ומודל פעולה בשם קולקטיב אימפקט.
המודל מציע מתודולוגיה לתהליכים ארוכי טווח המביאים פתרונות לבעיות חברתיות מורכבות.
מאז פרסום המאמר, הגישה זכתה להרבה מאוד תהודה ויש לומר גם פופולריות והפכה במהירות רבה מרעיון מבטיח לשיטה שרבים רואים בה שיטה יחידה וכמעט מוכחת לפתרון בעיות חברתיות מורכבות. יוזמות רבות החלו להשתמש בטרמינולוגיה של קולקטיב אימפקט, בעיקר בארה"ב אך בהדרגה גם באירופה, אפריקה וגם אצלנו בישראל.
במהלך שלוש השנים האחרונות התניעו יוזמות של קולקטיב אימפקט סביב סוגיות מגוונות החל מפשע בקרב בני נוער, עוני של קהילות, חינוך ציבורי, השמנת יתר, ועד מצוינות בחינוך מדעי-טכנולוגי וניקוי נהר אליזבת אשר בוירגי'ניה.
בעיה חברתית מורכבת – או כפי שבספרות מכנים זאת בעיה אדפטיבית – בשונה מבעיה פשוטה או טכנית יש בה את המרכיבים הבאים:
רב מימדיות: כלכלה, חברה, סביבה, קהילה, משפחה, פרט ולכן אין ארגון יחיד אשר יכול להוביל את הפתרון בכוחות עצמו
דינמיות ומשתנות לאורך זמן
הפתרון להן אינו ידוע מראש
אין פתרון קסם יחיד
הגישה של קולקטיב אימפקט אומרת שכאשר אנו עוסקים בבעיות חברתית מורכבות יש צורך לשנות את דרך הפעולה המסורתית. לא עוד עבודה מבודלת של ארגונים, וגם לא מספיקים שיתופי פעולה נקודתיים.
מה שנדרש הוא
חשיבה תוצאתית
גיבוש הסכמה לגבי מטרות ויעדים
סנכרון ופעולה משותפת של האקוסיסטם הרחב בו פועלים מגוון ארגונים ושחקנים סביב ההגדרות המשותפות.
אין הכוונה לפרויקט חדש או שותפות חדשה. התהליך מתבסס על העושר והמגוון הקיים בשטח.
שיתוף פעולה אינו דבר חדש. כולנו מכירים את התיאוריה ואת הפרקטיקות של סוגים שונים של שותפויות.
קולקטיב אימפקט בא להציע תפיסה חדשה.
ההבדל בין קולקטיב אימפקט לשותפויות אחרות טמון בקיומם של חמשת מרכיבי היסוד ובפעולת הגומלין ביניהן.
בעוד שמרבית המקרים של שותפויות חסרים את אלמנט ההצלחה התוצאתית ואינם כוללים מערך מתואם של המאמצים המשותפים, יוזמות קולקטיב אימפקט דורשות תשתיות מרכזיות, צוות מסור ומחויב, ותהליך מובנה שמוביל להגדרת סדר יום משותף, מדידה משותפת, תקשורת פתוחה ורציפה ופעילויות הדדיות בין כלל השותפים.
כאמור מאז 2011 יוזמות רבות אימצו את המודל ואת ההבטחה שהציג וגילם. כעת עם פעולתן של היוזמות בשטח ועם ההתקדמות ביישום, ניתן להתייחס גם לאתגרים שמודל זה מציב.
לצד ההכרה בפוטנציאל של המודל וריבוי היוזמות שמאמצות אותו, ניתן לראות באופן טבעי גם ביקורת וסקפטיות לגבי ההתכנות וההצלחה של יישום המרכיבים השונים. היוזמות הצעירות נתקלות באתגרים רבים ביישום, ולצד סימון הצלחות מסוימות ישנם תהליכים אשר נתקלים בקשיים רבים ומתקדמים באופן איטי.
האתגרים המרכזיים הם סביב:
התהליכים הארוכים הנדרשים לשם בנית אמון וגיבוש הסכמה על מטרות, יעדים ומדדים.
מידת הנכונות וההתמסרות של השחקנים השונים לשינוי הרגלי עבודה מוכרים
פערים מהותיים בטווחי הזמן להנעת תהליכים והגעה לתוצאות בין המגזרים
עד כמה ניתן לייצר ולשמר מחויבות לאורך זמן הן של הגורמים המממנים והן של השותפים ביוזמות.
אתגר נוסף שכתבו עליו לאחרונה הוא עד כמה המודל מאפשר שיתוף משמעותי של קהילות וחברים בקהילות ולא רק של ארגונים.
FSG - ממשיכים לפתח ולכתוב על הגישה ככל שיש לה יותר ניסיון בשטח. עדיין לצד הביקורות, הגישה ממשיכה לצבור עניין, סקרנות ורצון להתנסות בה.