פרק מספרה של רבקה רז. זהו ספר פרוזה פיוטי על התמודדות עם כאב הפרידה מבן הזוג ההולך אל מותו.

1. זוכה בפרס אקו " ם ליצירה בעילום שם לשנת 2009 בניית מצגת ועיצובה : שרית שץ

2. " אני הולך למות , הוא אמר " הוא סיפור חיים המועצם באהבת נפש . סיפור המגולל בצימאון אינסופי לחיים – מאבקים והתמודדויות שבחיי שעה , אף כי שם הספר מעיד כי החיים קרבים לסיומם . הנופים , עונות השנה המתחלפות , הדיאלוג הפנימי הזורם , הכאבים והכמיהות מתוארים ביד אמן ונוסכים הווה מתמשך אחד . הספר זכה בפרס אקו " ם ליצירה בעילום שם לשנת 2009. הוא יצא לאור בשנת 2011, ספרית הפועלים . מנימוקי השופטים : " אני הולך למות , הוא אמר " הוא קובץ שירי פרידה מאהוב שאיננו עוד בין החיים . במובנים מסוימים זהו ספר מסע . מסע אל העבר , אל תחנות ההיפרדות ואל צומת ההכרה בכך שהזמן אוזל . אך זהו גם מסע אל העתיד , אל הזמן שאחרי המוות , זמן האבל , זמן ההשלמה , זמן מציאת הנוכחות החסרה המתגלמת ביופיו המתחדש של העולם . המצגת מביאה פרק אחד בלבד מתוך הספר – פרק 26.

3. לא , לא יכולת לבחור מקום פיוטי מזה כדי לנוח , לא יכולת לבחור מרחב מתאים מזה כדי להתחבר אל האדמה , אל הנוף שכה אהבת , לא יכולת לבחור פינה רומנטית מזו כדי שניפגש .

4. האם היה זה לפני שנה , בתחילת הסיבוב השני של הטיפולים , שעה שהתיישבנו במטבח לארוחת הצהריים – שניצלים ותפוחי - אדמה מטוגנים , כמו שאהבת ( אז עוד יכולת לאכול ) יהיה איכפת לָךְ , שאלת פתאום – האם תתנגדי , פתחת ואמרת , כך סתם , כבדרך אגב ובלי הכנה מוקדמת , האם תתנגדי אם אקנה לי , בכפר תבור , שבו כל כך אהבנו לשהות בבית הישן עם התריסים הכחולים ועץ הזית העתיק בחזית , המשקיף על חלקת פרגים ( זוכרת ?), ושדות חיטה מוזהבים , ומטעי אפרסקים פורחים בוורוד , שם , בפתוח , מתחת לכיפת שמיים ענקית , שם לרגלי התבור , האם תתנגדי אם אקנה לי חלקה בבית - הקברות ?

5. לא , לא יכולת לבחור לך בית ונחלה יותר פיוטיים מאשר כאן , במעלה הגבעה , בצל האקליפטוסים העתיקים , או יום נעים ומבטיח יותר מאשר באמצע האביב – מלוּוה בידידים משכבר הימים מנוּעים מלהספיד , לפי בקשתך המפורשת , כשאתה מלווה בצלילה הנוקב והמתפרץ של חצוצרה יחידה , קול בודד הקורע את הנוף הפתוח , רחב ידיים קול המשמיע את הצלילים שלך .

6. כשחיברת אותם , לפני שנים , האם חשבת על הלוויה שלך ? ברגע זה נישאים הצלילים שלך על פני שדות חיטה ירוקים ואחו מתגלגל , מטפסים על המדרונות הסלעיים של הר תבור ... הקשב ! אתה שומע ? זו החצוצרה ששרה את שירך , חורשת את אדמת הגליל שטופת השמש בשיר הגעגועים שחיברת . הנה היא מחבקת אותנו , החיים עדיין – שמצטופפים עכשיו סביב סלע הגרנית שנעקר ממקומו בהר כדי לחבור אליך ולסמן את ביתך החדש שבבית - העלמין העתיק , העשיר בצמחייה ופריחה – מקשיבים לנפשך שרה .

7. הקשב ! כיצד הצלילים ממריאים , איך הם פורשים כנפיים ומרחפים מעל השדות המנוקדים בפריחה , ואיך הם מחבקים את סלעי הגרנית , ונישאים אל פסגת ההר לחוֹג את הדר העולם .

8. לנשארים , המוות לעולם אינו דומם . אך באותו יום שישי , האחרון , שררה דממה . הלכנו על קצות האצבעות . כבר לא שאלת , לא מחית . לא הוצאת הגה . שתקת . כמו התקיימת בעולם אחר , כולו שלך , שאליו לא הייתה לנו דריסת רגל . המתנת לכניסת השבת , והלכת בשקט בשקט .

9. בחשכה מושיטה את ידי לצד השני של המיטה . הוא מלא בך שאיננו .

10. רבקה רז , ילידת הוד - השרון , חיה בתל אביב ובניו יורק , מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בתל אביב ובירושלים ומלמדת ספרות אנגלית באוניברסיטת PACE בניו יורק . ספריה ראו אור בארץ , בארה " ב , בספרד , בשוויץ ובהולנד . כתבותיה על אמנות , ספרות ותיאטרון ראו אור בעיתונים ובכתבי עת בארץ , בהולנד , בנורבגיה ובארה " ב . הציגה " פיסול בספרים " בתערוכות יחיד בתל אביב , ניו יורק ואמסטרדם . זכתה בפרס ראש הממשלה לשנת 2001, ופעמיים בפרס אקו " ם ליצירה בעילום שם לשנת 1995 ולשנת 2009. הספר " אני הולך למות , הוא אמר " הוא ספרה ה -11 של רבקה רז . לרכישת הספר "אני הולך למות, הוא אמר", ספרית הפועלים לאתר של רבקה רז rebeccarass.com לתגובות ניתן לכתוב [email_address]