2. Francesca Woodman Untitled, Providence, Rhode Island, 1976 (P.059) gelatin
silver estate prints 20.3 x 25.4 cms, 8 x 10 inches edition 15/40 (FW 65) The Estate of
Francesca Woodman, courtesy George e Betty Woodman
3. פרנצ'סקה וודמן
במהלך חייה יצרה פרנצ'סקה וודמן מספר דיוקנאות עצמיים בצילום תוך שימוש
בטכניקות ובסגנונות שונים של טשטוש ומחיקה.עבודתה של וודמן, המזוהה כאוטו
פורטרט של האמן, היא חלק מסדרה בשם "בית", שנוצרה ב-0791.
בסדרה זו נראית פרנצ'סקה וודמן כאישה צעירה, היא צילמה את עצמה באובססיביות
אך לעתים קרובות היא מופיעה ככתם של תנועה או דמות שמוסתרת למחצה, כמישהי
שכל הזמן מנסה לברוח או להתחבא התוצאה הסופית היא סדרה של תמונות סטילס
מהופעה רציפה שבה היא משחקת עם הרעיון של העצמי, בלהסוות, בלשנות. ובהשחתת
הגוף שלה. אף שוודמן צילמה כמעט תמיד רק את עצמה, פייריני מתנגד לקביעה
שעבודתה היתה נרקיסיסטית. "זוהי נערה שמגלה את עצמה ובוחנת את עצמה דרך
הצילום", הוא אומר. "בהרבה תמונות היא משתמשת במראות, אבל היא כמעט אף פעם
לא משתקפת בהן. הפנים בדרך כלל מוסתרות, המראה מסייעת, מוצמדת לאיברים, היא
עושה אתה הכל פרט לדבר הבסיסי ביותר - לשקף את עצמה. ומובן שההתעסקות
העצמית נובעת גם מהגיל שלה, גיל הנעורים".
)4)Jui-Ch'i Liu ,2004,p
4. •
נדמה כי למרות טכניקת הצילום בה משתמשת האמנית , שאמורה להיות מתעדת ומדויקת, הדימויים אינם מובחנים
בבירור מן הרקע. במקומות מסוימים בצילום 1 נראה כי הדימוי נוצר מתוך ערפילי החשיכה, בו בזמן שהוא מתפוגג
ונשרף במפגש המסנוור עם המצע הלבן. המציאות הנשקפת בצילום 1 ממקמת את האמן וסביבתו במקום שאינו
לגמרי מוגדר, מקום מקוטע המעלה תחושות של אי נוחות, של ניכור ואף של חרדה. אולי בדומה לאותו מצב של "גוף
פרגמנטרי", אותו מתאר לאקאן בשלב המראה. נראה כי וודמן מתארת את הסיטואציה הדמיונית בשפה של חלום,
לפיה אין בהכרח מקום להבדלה ברורה בין דימוי לרקע, בין פנים לחוץ, בין מציאות להזיה. האמנית נראית כמי
שנכנעת לחשיכה ולדמיון, כמי שמפנימה דימויים דמיוניים למציאות מתעתעת אחת. ניתן לראות בסיטואציה זו ביטוי
לחיבור בין שלושת הסדרים המרכיבים על פי לאקאן את המערך הנפשי (סמלי, דמיוני וממשי), שהם שונים זה מזה,
אך גם בלתי ניתנים להפרדה ("הקשר הבורומאי"). פרויד מציין ש ה"מאויים" הוא באותה ש דרגה כמו המפחיד.מה
שמוביל בחזרה אל מה שידוע על הישן והמוכר , אשר הפך למנוכר ממנו, גם אם רק דרך תהליך של הדחקה. " בית
רדוף, כמו שברברה קריד מציינת היא המטפורה המסתורית של הרחם לפי פרויד. היא מצהירה כי כאשר פרויד
מתייחס למקומות שמעוררים תחושה של מסתורין, הוא מקצה מקום מרכזי לנושא של "הבית לשעבר," הרחם.
נראה כי המציאות הבלתי אפשרית שמתארת וודמן מלווה במבט מאוים על העולם, הפרשנות של קריד מצביעה על
כך הרעיון המשותף לכל האספקטים של המסתורי הוא המוצא. בית רדוף רוחות, מעורר תחושה קשורה למקום הן
מוכר והן לא מוכר, יכול להיות מטאפורה של הרחם כבית לשעבר
5. הערות
.22 'ד. אפרתי, י. ישראלי, (7002 )הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז'אק לאקאן, משרד הבטחון-ההוצאה לאור,: עמ
•
.7-30 'פרויד, ז.,( 0791)"המאוים", בתוך: פרויד, ז., מסות נבחרות ג, כרך 4, דביר, תל-אביב, , עמ
•
•
Barbara Creed, (1993)The Monstrous-Feminine: Film, Feminism, Psychoanalysis,London: Routledge(
•
הגדרתunheimlich translated into English as uncanny, see Freud, Das Unheimliche (1919), paraphrased by Anthony Vidler in The Architectural Uncanny, stressing
the etymology of Heim / home. תורגם לאנגלית כמו מסתורי, ראה פרויד, דאסUnheimliche (9191), בפרפרזה על ידי אנתוניVidler בUncanny אדריכלי, והדגיש את
/ האטימולוגיה של הייםhome . פרויד רצה להוכיח מראש, על בסיס מחקר סמנטי של שם התואר הגרמני היימליך וunheimlich ניגודה כי קרוב משמעות שלילית של הפך משמע
הוא קשור כבר היימליך המונחpostive "., "נוח ידידותי," אשר גם לסמן "מוסתר, המשיך מן העין", "רמאים ו זדוני", "מאחורי גבו של מישהוThus, in the very word heimlich ,
the familiar and intimate are reversed into their opposites. . לפיכך, היימליך את המילה מאוד, המוכר אינטימי הפוכים לתוך הפכים שלהםThe immanence of the strange
within the familiar is considered as an etymological proof of the psychoanalytic hypothesis according to which "the uncanny is that class of the frightening, which
leads back to what is known of old and long familiar." )183' אחרים הוא שלי (לבד ונכון) מודע . (זרים לעצמנו, עמVidler מתאר את הרחם הבית, מה צארה שנקרא "תוך
.רחמית" אדריכלות, כמרכז מאוד מסתוריAs Freud noted, "It often happens that neurotic men declare that they feel there is something uncanny about the female
genital organs. This unheimlich place, however, is the entrance to the former Heim of all human beings, to the place where each of us lived once upon a time and
in the beginning." פרויד ציין, " לא פעם קורה שגברים נוירוטיים מצהירים כי הם מרגישים שיש משהו מוזר על אברי המין הנשי. המקום הזהunheimlich , לעומת זאת, הכניסה
." (היים לשעבר של כל בני האדם, אל המקום שבו כל אחד מאיתנו חי פעם ובתחילתp.245) (cf. Kiesler and the nanny)
Vidler describes the womb-house, what Tzara called "intra-uterine" architecture, as the very center of the uncanny. Freud wanted to demonstrate at the outset, on
the basis of a semantic study of the German adjective Heimlich and its antonym unheimlich that a negative meaning close to that of the antonym is already tied to
the positive term heimlich , "friendlily comfortable," which would also signify "concealed, kept from sight," "deceitful and malicious," "behind someone's back
For Freud, the uncanny ( Unheimliche ) is thus the estranged familiar ( Heimlich ) "For this uncanny is in reality nothing new or alien, but something which is
familiar and old-- established in the mind and which has become alienated from it only through the process of repression” )
6. אפשר לומר כי קטע ההיעלמות המתמשכת של וודמן בדיוקן העצמי שלה בישרה את התאבדותה .
אולי מותה היה חקירה נוספת של עצמה ,
לקראת התמוססותה לתוך החלל האימהי. למרות שהיא משאירה מאחור את החידה של מותה, נותר לנו גוף העבודות החזק של
הדיוקנים העצמיים שלה.
למרות שאנו חושבים על המצלמה כמכונה חזותית בלבד, היא גם סממן של תקופה, חושפת את המעברים בין התקופות;
החשיפה נתפסת כאובדן והיא אינה ניתנת להפקעה. גוף זה, שתופס מקום בחלל, שותף באתר של סובייקטיביות מורכבת,
אינו ממלא את הדימוי,- אנחנו מורשים לראות רק את זה שהיה יכול להיות, מעשה של התקה.
וגם כאשר הוא מופיע הוא כמו בדיה. המציאות מדממת החוצה, אולי ביתר שאת ממה שדמיינו. למחוות התיאטרליות שלה,
שנראות כמו משחקים, יש מטרה נסתרת. וודמן נהפכת לסוג של היעלמות בתוך התמונה, עלינו להכיר בכך באופן גלוי
שככל שדמותה נראית במפורש,
יש הגיון בכך שאילו הם יותר נסיונות בצילום עצמי מאשר דיוקנים עצמיים
היא מעוררת עיוותים מסוימים שחושפים עד כמה אנו באמת רואים בפועל ועד כמה מה שאנו רואים נשען על מה שאנו מצפים מהדימוי.
7. Francesca Woodman Untitled, Providence, Rhode Island, 1976 (P.059) gelatin silver
estate prints 20.3 x 25.4 cms, 8 x 10 inches edition 15/40 (FW 65) The Estate of
Francesca Woodman, courtesy George e Betty Woodman
8.
9. ביבליוגרפיה
.אפרתי, ד., ישראלי, י., (7002) הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז'אק לאקאן,משרד הביטחון- ההוצאה לאור
.7-30 'פרויד, ז.,( 0791)"המאוים", בתוך: פרויד, ז., מסות נבחרות ג, כרך 4, דביר, תל-אביב, , עמ
•
•
•
•
•
Barbara Creed, (1993)The Monstrous-Feminine: Film, Feminism, Psychoanalysis
(London: Routledge,), 54.106
•
•
•
Chris Townsend, (2006) Reviewed by Jovana Stokic
•
Francesca Woodman in Woman’s Art J 30 no1 (Spr/Summ 2009), Phaidon
Evans, D. (1996), An Introductory Dictionary of Lacanian Psychoanalysis, Routledge, London,.
•
Foster, Hal(1993) Compulsive Beauty ,Cambridge, Mass.: MIT Press, ,
•
•
2, 8-13, 62, 70, 101.
•
Jones A. and Warr T.,) 2000)The Artist's Body ,London: Phaidon,
•
,p' 170.
•
Kristeva, J (1982), Powers of Horror: An Essay on Abjection, Leon S.
•
Roudiez, trans, New York: Columbia University
•
Lacan, J. (1977), The mirror stage as formative of the function of the I as revealed in psychoanalytic experience, In Ecrits: A Selection, Translated by A
Sheridan, New York and London, [1949].
•
Lacan J (1973). The Four Fundamental Concepts of Psychoanalysis 1963-4. Seminar XI,. Penguin
.
•
•
Jui-Ch'i Liu (2004) FRANCESCA WOODMAN'S SELF-IMAGES
•
Transforming Bodies in the Space of Femininity in Woman’s Art J 25 no1 Spr/Summ 2004
•
http://www.guardian.co.uk/artanddesign/2010/nov/21/francesca-woodman-photographs-miro-review
•
•
http://www.newstatesman.com/199908230027.htm
•
•
http://cafe.mouse.co.il/post/531464
