2. ההרצאה מוקדשת לזכרו של דquot;ר אבי גרינשטיין
)8991-6491(
תלמיד, חבר לעבודה וידיד
נשיא החברה בשנים 4991-3991
3. * תשעה עשורים של עשייה פיטופתולוגית
* תקצירי הועידה – השתקפותה של העשייה
* שני סוגי ארועים: שוטפים ומרכזיים
4. אירועים מרכזיים, מכוננים אשר עיצבו את
הפיטופתולוגיה בארץ:
1. הקמת המחלקה לפתולוגיה, במכון לחקר החקלאות
)1291(
פרופ' י. רייכרט )5791-1981(
חלוץ הפיטופתולוגיה בישראל,
חתן פרס ישראל, 5591
דוקטוראט בגרמניה, על פטריות במצרים.
5. *הרקע להקמת המכון והמחלקה
*התאמת הידע האירופאי
חוקרים נוספים: לטואר, מינץ, פלטי, פרלברגר,
נדל-שיפמן, חורין, אביזהר-הרשנזון, צפרירה
וולקני, נ. גורודצקי ועוד
מחלקות נוספות: אחסון, נמטולוגיה, וירולוגיה
סניפים: גילת, נווה יער
הפקולטה לחקלאות, אונ. בר אילן, אונ. תל-אביב
השירותים להגנת הצומח והביקורת, שהquot;מ
גופים מסחריים: חברות זרעים, מעבדות אבחון, חומר ריבוי
השתיל משנת 1291 הפך לעץ שמוקף ביער!
התחלה ב – 1291! באמצעים מועטים ביותר!
6. אירוע שני: הקמת הפקולטה לחקלאות ב – 2491,
בית יוצר לאגרונומים )ופיטופתולוגים(
המורים: החוקרים בתחנה לחקר החקלאות
)דיקן(– פרופ' אלעזרי וולקני
פרופ' רייכרט– המורה הראשון לפיטופתולוגיה
שנת 2491!
7. אירוע שלישי: הועידה הראשונה, ינואר 7691
דquot;ר י' פלטי –מארגן ויוזם
נערכה לכבוד יובל ה –57 של פרופ' רייכרט;
quot;חלוץ הפיטופתולוגיה בישראלquot;
הושמעו 86 הרצאות באולם ויקס ברחובות
י' רייכרט: quot;פאתו-גיאוגרפיהquot;
8.
9. אירוע רביעי
הקמת החברה הישראלית לפיטופתולוגיה, 0791.
נשיא ראשון: פרופ' ג' לובנשטיין
חברים: י' ואהל, מ' חורין, ע' כהן, ש' פאפו, י' פלטי,
י' קוסט, ר' קנת.
10. משימות החברה )אגודה(:
-ארגון הועידות )אחת לשנה-שנתיים(
-ארגון כנסים מיוחדים
-הענקת פרסי עידוד לתלמידים
-פרסומים
-קשרים עם גופים בארץ ובחוquot;ל
-השתלמויות לחברי החברה )בשנתיים האחרונות(
-קידום מדע הפיטופתולוגיה והנחלת הידע
-השמעת דעתה של החברה בפורומים שונים?
11. במות להפצת הידע הפיטופתולוגי
1. תקצירי הועידות בעברית ובאנגלית
2. quot;השדהquot;, עלון הנוטע, גן שדה ומשק, ועוד
3. כתבים quot;)בין לאומי(
4. חוברות, ספרונים, פרסומים מיוחדים, פרקים בספרים
5. ספרים בעברית: וירולוגיה, מחלות חיידקים
6. מחלות צמחים בישראל )י' רותם, י' פלטי, י' בן יפת(
7. Phytoparasiticaועיתונים בינלאומיים
8. ספרים )בשפות שונות( בהוצאות בינלאומיות
12. תחומי מחקר ואירועים בחקר מחלות צמחים בישראל
)מדגם חלקי מתוך חוברות התקצירים(
1. אבחון: שדרוג מתמיד של שיטות הבדיקה.
2. ביולוגיה של הפתוגנים )בשיטות קלאסיות וחדשות(.
3. יחסי טפיל-פונדקאי: היבטים אנטומיים, ביוכימיים,
מולקולריים.
4. אפיון גנטי ומולקולרי של פתוגנים ואוכלוסיותיהם.
5. אפידמיולוגיה, קלאסית וממוחשבת.
13. מחלות גידולים
6. וירולוגיה, פיטופלסמה.
7. נמטולוגיה.
8. מחלות גידולים חד שנתיים ורב שנתיים.
9. מחלות גידולים חסויים.
01. מחלות שורש.
11. מחלות זרעים וחומר ריבוי.
21. מחלות אחסון.
14. 31. התמודדות עם מחלות חדשות: מניעה, הסגר, פיקוח,
השמדה, תקנות.
41. אבולוציה וגנטיקה של פתוגנים וצמחים בבתי גידול
טבעיים, הקשר למחלות בצמחי תרבות: דגניים, חימצה
51. טיפוח זנים עמידים ושימוש בסמנים מולקולריים.
61. ייצור חומר ריבוי חופשי ממחלות, תרביות רקמה.
71. מחלות ובעיות מרכזיות, כגון: טריסטזה, חרכון,
צהבון האמיר, כיב בקטרי, פיטופטורה באבוקדו, משבר
מתיל ברומיד, ועוד.
15. 81. הדברה כימית
א. בחינה מתמדת של חומרי הדברה
ב. תכשירים לחיטוי קרקע
ג. חומרים סיסטמיים
ד. מנגנוני פעולה והתנהגות חומרי הדברה
ה. עמידות לחומרי הדברה
ו. אופטימיזציה של הדברה וכלים תומכי החלטה
ז. יישום חומרי הדברה
91. הדברה משולבת
17. 62. שלושה כנסים, ישראל-איטליה, משנת 9891
72. העברת ידע )לקהיליה המדעית ולחקלאים(:
תפקיד שהquot;מ במימוש תוצאות המחקרים
82. ב-3891, פרופ' יגאל הניס היה הישראלי הראשון
שזכה בתואר Fellowמטעם החברה האמריקאית
לפיטופתולוגיה.
ועוד, ועוד, ועוד....
19. * החקלאות בארץ-ישראל בתקופת המקרא והמשנה
* בעיות בהגנת הצומח
עבודת הדוקטור של דוד נבו על:
פגעים בגידולים חקלאיים והדברתם בארץ-ישראל
בתקופת המקרא והמשנה,
אוניברסיטת בר-אילן
בהדרכת פרופ' יהודה פליקס, 2991
764 עמודים
)שני פרסומים ב- (Phytoparasitica
20. • מה עשו החקלאים בימי קדם כדי להגן על
הגידולים?
בימי רומא: Robigo
אבותינו:
ר' הקליר )פייטן שחי בארץ-ישראל במאה ה- 6 (
quot;תפילה להגנת הצומח והחיquot;
)תודה לדquot;ר אלי שלוין(
