1. ‫הפעילות החשמלית של העור )‪(EDA‬‬
‫מדידת הפעילות החשמלית של העור יכולה לספק משוב בתרגול ביופידבק. הפעילות‬
‫החשמלית של העור היא מדד רגיש במיוחד לשינויים פסיכולוגיים הקשורים לעוררות הנבדק.‬
‫מבחינה זו אפשר לראות במדד זה מעין מראה לתהליכים פסיכולוגיים. לאור איכויותיו אלו‬
‫‪ EDA‬הוא מדד יעיל במיוחד לטיפולים המשלבים את הביופידבק בטיפול פסיכולוגי בכלל‬
‫ובטיפול בהפרעות חרדה בפרט. בשל ייחודו זה, יש מקום לדון בו בהרחבה.‬
‫מדדים שונים משמשים לאמידת הפעילות החשמלית של העור, כגון מדד התגובה החשמלית‬
‫של העור )‪ ,(galvanic skin response – GSR‬המוכר והוותיק, ורמת התנגדות העור ) ‪skin‬‬
‫‪ .(resistance level – SRL‬אנו נדון במונח quot;הפעילות החשמלית בעורquot; ) ‪electrodermal‬‬
‫‪ (activity – EDA‬כמושג-על, המקיף את מגוון התופעות האלקטרודרמיות ואת מורכבותן.‬
‫פעילות חשמלית בעור התגלתה כבר במחצית המאה ה91- ועוררה עניין רב. מחקרי המשך‬
‫השכילו לקשור תופעה זו לפעולת בלוטות הזיעה. נמצא כי אזורים בעלי הזעה מוגברת, כגון‬
‫כפות הידיים, מתאפיינים במוליכות גבוהה לעומת אזורים פחותי הזעה )למשל, המרפק(.‬
‫התגלית העיקרית בתחום האלקטרודרמי מיוחסת לחוקרים פרה וטרכנוף, שבסוף אותה מאה‬
‫הוכיחו, כי גרייה רגשית ופעילות קוגניטיבית או סנסו-מוטורית מחוללות שינויים בפעילות‬
‫החשמלית של העור.‬
‫שימוש ב- ‪ EDA‬כמדד לביופידבק נשען על שינויים ברמת ההולכה של העור כפונקציה של‬
‫פעילות בלוטות הזיעה. הקשר בין גורמים פסיכולוגיים לביטוי הפיזיולוגי של תנודות במוליכות‬
‫העור מורכב ואינו ברור עד תום. בגוף האדם יש סוגים שונים של בלוטות זיעה. בלוטות‬
‫הזיעה בכפות הידיים שונות מאלו שבשאר חלקי הגוף, וספק אם יש להן חלק בהזעה‬
‫שמטרתה לווסת את חום הגוף. נראה כי פעולתן נקשרת לquot;הזעה רגשיתquot; עקב עוררות‬
‫המשפיעה על‬ ‫1‬
‫פסיכולוגית-רגשית. זו נשלטת בעיקרה על-ידי המערכת הלימבית‬
‫ההיפותלמוס, ומכאן על עוררות המערכת האוטונומית המעוררת הפרשת זיעה מוגברת.‬
‫עליית לחות העור ומליחותו מגבירה את מוליכותו החשמלית.‬
‫היות שהוא משקף בעקיפין את פעילות המערכת האוטונומית, ‪ EDA‬משמש כמדד לרמת‬
‫העוררות או התגובתיות הרגשית של האורגניזם. עם זאת הקשר בין מוליכות העור לעוררות‬
‫רגשית אינו ייחודי. מגוון רגשות, כגון: פחד, כעס, תגובת גיוס קשב או עוררות מינית, יעלו‬
‫את רמת מוליכות העור.‬
‫מבחינת טכניקת המדידה, נוכל לסווג את השיטות למדידת הפעילות החשמלית של העור‬
‫לשתי קטגוריות. בקטגוריה הראשונה נעשה שימוש במקור חשמלי חיצוני להעברת זרם נמוך‬
‫1המערכת הלימבית ממוקמת בין הליבה מרכזית למוח הגדול )ראה איור ‪ .(X‬מערכת זו קשורה לפיקוח על‬
‫התנהגויות אינסטינקטיביות שההיפותלמוס מווסת, כגון גילוי או התנהגות תוקפנית או ריסונה. כמו כן חלקים‬
‫במערכת הלימבית נקשרים לתפקודי הזיכרון.‬

2. ‫בעור. במקרה זה נמדדת מידת ההתנגדות של העור לזרם המועבר. הקטגוריה השנייה‬
‫בוחנת את מוליכות העור בשיטות המודדות את הפעילות החשמלית של העור עצמו.‬
‫בשני המקרים המדידה מתבצעת בהצמדת שתי אלקטרודות לאצבעות או לשורש כף היד )או‬
‫הרגל(. לעתים ישתמש המטפל בחומר המשפר את המגע בין האלקטרודה לעור. חשוב‬
‫לבצע את המדידה באזורי גוף מרובי quot;הזעה רגשיתquot;. בסquot;מ מרובע אחד בכף היד יש אלפי‬
‫בלוטות זיעה זעירות, ולכן זה אזור מועדף למדידת ‪ .EDA‬הדבקת האלקטרודות מידית‬
‫ונוחה, ובאחרונה פותחה שיטה המפשטת עוד יותר את תהליך המדידה באמצעות אצבעון‬
‫המולבש על אצבעות היד. העובדה כי הליך המדידה פשוט ונוח מהווה יתרון חשוב לשימוש‬
‫במדד. יתרון נוסף לשימוש ב- ‪ EDA‬הוא שיעילותו הוכחה ומעוגנת בגוף מחקר נרחב.‬
‫החיסרון של מדד זה הוא היותו חשוף להשפעת גורמים חיצוניים שונים, כגון: גיל, לחות, קצב‬
‫נשימה, תנועה, אלכוהול, ניקוטין, מבנה העור ועוד. השימוש ב- ‪ EDA‬מהווה אתגר לנבדק,‬
‫שכן המשוב מושפע מגורמים נוספים מלבד תגובותיו. היות שהשינויים המתועדים אינם‬
‫מובנים לנבדק בכללותם, עלול השימוש ב- ‪ EDA‬לתסכל אותו, וישנה חשיבות רבה לתפקיד‬
‫המטפל כמתווך המסייע בקריאת סימני המדידה ובהבנת משמעותם.‬
‫רגישות המדידה להשפעות חיצוניות מחייבת גם את פירוש הנתונים במונחים יחסיים, ולא‬
‫כערכים מוחלטים, ולכן אי אפשר להשוות את ערכי ה-‪ EDA‬בין הפגישות השונות. בראשית‬
‫כל פגישה יש לבדוק את רמת הבסיס של הפעילות החשמלית בעור, ומטרת התרגול תהיה‬
‫להשיג שליטה בערכי ה-‪ EDA‬בפגישה הנתונה.‬
‫מדידת ‪ EDA‬משמשת כלי מועיל בהדגמת הקשר בין גוף לנפש. לדוגמה, לאחר שנמדדת‬
‫רמת הבסיס של מוליכות העור, נוכל להדגים לנבדק השפעת גורמים שונים על תגובתו‬
‫הפיזיולוגית. המטפל יכול להשמיע צליל פתאומי )למשל מחיאת כפיים( ולמדוד את העלייה‬
‫במוליכות העור בעקבות הפתעה, בהלה או כוונון הקשב.‬
‫משוב המבוסס על מדידת המוליכות החשמלית של העור מתאים במיוחד לטיפול פסיכודינמי‬
‫המשלב תרגול בביופידבק. בהיותו רגיש לפעילות המערכת הסימפתטית, נוכל לראות במדד‬
‫זה כעין צוהר אל עולמו הפנימי והרגשי של המטופל.‬
‫המהפכה שהנהיג פרויד החל מסוף המאה ה91- העמידה את החלומות כדרך המלך אל הלא‬
‫מודע. ניתוח חלומות נתפש כדרך הבלעדית כמעט לחשיפת תכנים לא מודעים, שיש לעבדם‬
‫ברמת המודע. אפשר לומר כי הכלים הפסיכופיזיולוגיים משרתים מטרה דומה.‬
‫למעשה, כבר בראשית המאה הנוכחית בחר קרל גוסטב יונג לתקף את מבחן האסוציאציות‬
‫שלו בעזרת מדדי עוררות פיזיולוגית. הגישה הפסיכואנליטית עודדה שימוש באסוציאציות‬
‫חופשיות ובלתי מבוקרות כאמצעי לחשיפת הלא מודע. יונג פיתח מכשיר קליני המבוסס על‬
‫מילות גירוי, שייצגו תכנים רגשיים מעמתים, וניתח את זמן התגובה ואת הביטויים הגופניים‬
‫של מתח נפשי.‬

3. ‫ככלי בטיפול הפסיכודינמי, אפשר להתייחס למעמדו של ה-‪ EDA‬כאל זה של החלום.‬
‫ראשית, זה מדד המאפשר לזהות תכנים טעונים רגשית. שיחה בין המטופל למטפל יכולה‬
‫להיות מלווה בקבלת quot;חוות דעת פיזיולוגיתquot; מן המחשב ולאפשר בחינה משותפת של תכנים‬
‫בעלי מטען רגשי רב )שיתבטא בעלייה במוליכות העור(. חשוב להבין כי דו-שיח טיפולי זה‬
‫הוא לב לבו של התהליך. ערכו הטיפולי של המידע הפסיכופיזיולוגי תלוי במידה שבה‬
‫ישתמש בו המטופל כפתח לשיחה על תכנים רלוונטיים ולבירור המשמעויות הסובייקטיביות‬
‫הכרוכות בהם.‬
‫שנית, בדומה לחלום מדובר בquot;אובייקט שלישיquot; בחדר הטיפול, המאפשר למטופל ולמטפל‬
‫להתבונן יחד בתוצר נפשי זה, מתוך ניסיון לפענח את quot;התנהגותוquot;. המפגש בין המטפל‬
‫למטופל מגדיר מעין טריטוריה או מרחב שבהם מתקיים הטיפול. תכנים שquot;אזורי התפוצהquot;‬
‫הטבעיים שלהם נמצאים בנפשו של המטופל, מורשים ומוזמנים לעלות אל פני השטח.‬
‫מתרחש תהליך דמוי החצנה, מעין פיצול מרּפֵ א של האגו, שמגלם בו-זמנית את הסובייקט‬
‫ַ‬
‫המתבונן ואת אובייקט ההתבוננות )האגו המתבונן(. במסגרת טיפולית מתאימה מאפשר‬
‫מודל כזה בחינה מעמיקה של העצמי ושל תוצריו כדי להביא לצמיחת היסודות הנפשיים.‬
‫חשוב להדגיש כי שימוש בביופידבק בטיפול דינמי חייב להיעשות ברגישות. לעתים החשיפה‬
‫הישירה עלולה לאיים על המטופל ולהיחוות כבדיקה במכונת אמת. הבחירה לאפשר לאדם‬
‫נוסף להביט בתרשים ה- ‪ ,EDA‬המתעד תגובות בלתי נשלטות, כרוכה בהתערטלות רגשית,‬
‫ולכן מחייבת ביסוס קשרי אמון וקבלה. עם זאת החשש מאינטימיות ומחשיפה עשוי להיות‬
‫נושא חשוב בפני עצמו לעבודה טיפולית.‬