מצגת של חנה שטרום כהן על הרפורמה בבריאות הנפש

1. הרפורמה בבריאות הנפש
מאין ולאן
תעתועי תפיסה
חנה שטרום כהן
יו"ר הפורום המקצועי של הפסיכולוגים הקליניים והעו"ס בבריאות
הנפש למען רפורמה מטיבה

2. דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד
• "מזה 35 שנה... מדינת ישראל
חותרת לבצע רפורמה יסודית
בשרותי בריאות הנפש. מטרתה של
רפורמה זו היא להעביר את מרכז
הכובד של שירותי בריאות הנפש
מבתי החולים הפסיכיאטריים
לקהילה (פיתוח שירותים בקהילה
תוך צמצום האשפוז)...בוצעו...שלוש
ניסיונות...עד כה המאמצים לרפורמה
רדיקלית לא נשאו פרי" (אבירם, א'
.(2006
לכאורה שתי נקודות ברורות, נקודת
מוצא ונקודת סיום. אך כשהקו עקום
מה זה אומר?

4. שלושה ניסיונות לרפורמה בבריאות הנפש
כשלו. מפעם לפעם המטרות מתרחקות
עוד יותר מהמקור
• תוכנית טרמר: בניית מרכז קהילתי לבריאות נפש בכל אזורי הארץ
עם רצף טיפולי מרמת הייעוץ ועד האשפוז. בפועל הוקמו מעט
מרכזים ובהם עסקו בעיקר בהכפפה של המרכזים הקהילתיים לבתי
החולים.
• הסכם מנצ'ל דורון ( 1977 )– שרותי בריאות הנפש יינתנו לכלל
תושבי המדינה על בסיס אזורי וללא תשלום.
• תוכנית מרק שני ( 1994 ) – הרפורמה הביטוחית, העברת האחריות
מהמדינה לקופ"ח תביא לשינוי מבני, פתוח שירותי בריאות נפש,
זמינים שוויוניים ונגישים בקהילה
( (אבירם, א' 2006

5. מדוע הרפורמות נכשלו
נקודת מבט מקובלת
• חרדה משינוי
• אינטרסים מקצועיים צרים של כוח.
• הקצאה לא תואמת של משאבים כספיים: רק 5%
מסל הבריאות לעומת 10% במדינות מערביות
ומתוכם 15% מופנה לקהילה בעוד 90% מחולי
הנפש נמצאים כל הזמן בקהילה
( (אבירם, א' 2006

6. מדוע הרפורמות כשלו
ראיה אחרת
• התכנון תמיד לרפורמות רדיקליות בלי להתחשב במצב בשטח. בלי
להכיר בכך כי המציאות פועלת בתהליכי הבשלה איטיים.
• בניית תוכניות רפורמה וירטואליות בלי להישען על הידע והניסיון של
את אנשי המקצוע בשטח.
• אמביוולנטיות מי אוכלוסיית היעד של שרותי בריאות הנפש, חולים
עם/ בלי משפחותיהם או כל האוכלוסייה בקהילה.
• ניסיון לצמצם מיטות אשפוז בלי הכנת תשתית טיפולית בקהילה.
תשתית טיפולית בקהילה מונעת צורך והפניות רבות לאשפוז.

7. מרוב תוכניות מתוחכמות הלכה המטרה
לאיבוד
• צומצמו מיטות מבתי חולים,
במקביל ליבוש התחנות
הקהילתיות לבריאות הנפש,
כדי לאפשר את הרפורמה
הביטוחית, אשר על דעת
הוגיה תביא לשינוי מבני, אשר
יביא לפתוח השירותים
בקהילה (חד גדיא).
• אשפוזים קצרים בהעדר
שירותים הולמים בקהילה
מעודד את "הדלת
המסתובבת" אשר מחזירה
חולים מהקהילה לאשפוז.

8. האמצעי הפך למטרה
• השקעה ברפורמה הביטוחית ואינטרסים של קופ"ח במקום בפיתוח המרכזים הקהילתיים
הקיימים והרחבתם לכל הארץ –נשפכים משאבי זמן וכסף רבים כדי לתכנן את חיסול
השירות הקהילתי המקצועי והמיומן, כדי לאפשר לקופ"ח חופש בבניה של שרות אחר:
• דאגה לפוטנציאל הרווחים של קופות החולים. חופש בחירה לקופות בין פיתוח מרכזים
קהילתיים ובין פניה ליזמים פרטיים בעלי עניין לרווח כלכלי על חשבון טובת הצרכן.
• במקום טיפול נגיש, חינם, לכל האזרחים – שלילת הזכות לטיפול לאוכלוסיות שונות,
הכנסת הכבדה ביורוקרטית (טפסי 17 ). הפניה למטפלים עצמאיים עם השתתפות עצמית.
•
• במקום מסגרת הנותנת העדפה לאוכלוסיות החלשות ביותר תהיה העדפה לאוכלוסיות
שיוכלו לקנות ביטוחים משלימים.
• במקום הגדלת התקציב לעבודת המניעה ושמירה על רצף טיפולי בין התחנות לבריאות
הנפש ושירותים אחרים בקהילה – אין תקצוב מתאים למניעה ולעידוד הקשר בין
השירותים השונים.
. •

9. לאן זה יוביל אותנו
• פגיעה אנושה במערך טיפולי קהילתי קיים תמורת ספקולציות באוויר – "הם יבנו", "יהיה יותר טוב",
"לא תהיה סטיגמה" וכד'
• סל השירותים המצומצם והנוקשה המוצע ברפורמה הנוכחית יפגע מאד בצרכני הטיפול הנפשי ויביא
לחיסול מקצועות בריאות הנפש הקיימים. אי אפשר יהיה לעשות אבחונים פסיכולוגיים, פסיכותרפיות,
עבודת מניעה והדרכה לשירותים אחרים בקהילה. לא ניתן יהיה לשמור על הרמה המקצועית של דור
המטפלים הבא בכל מקצועות בריאות הנפש.
• בעיות נפשיות קלות יחסית יתדרדרו לכדי בעיות נפשיות קשות.
• הוצאות על טפולים נפשיים יגדלו בשל חוסר יעילות הטיפול.
• על פי ממצאים בארצות אחרות שם נעשו רפורמות דומות רמת הפשיעה, סמים, אלכוהול, אלימות
וכליאה צפויות לעלות.
• מתן אבחנות פסיכיאטריות לאוכלוסיית הפונה בשל אירועי חיים, או מתן אבחנות חמורות יותר כדי
להגדיל את סל הטיפול יוציא את הערך מהאבחנות הקימות.
• הטיפול שינתן לא יהיה שוויוני. העשירים יקבלו יותר דרך ביטוחים משלימים והעניים יקבלו הרבה
פחות מהניתן להם היום. הפער בין עשירים לעניים יגדל עוד יותר.
• העניים בהעדר פתח תקווה ישקעו עוד יותר.

10. לאן זה יוביל אותנו (המשך)
• מתן אבחנות פסיכיאטריות לאוכלוסיית הפונה בשל
אירועי חיים, או מתן אבחנות חמורות יותר כדי
להגדיל את סל הטיפול יוציא את הערך מהאבחנות
הקימות.
• הטיפול שינתן לא יהיה שוויוני. העשירים יקבלו
יותר דרך ביטוחים משלימים והעניים יקבלו הרבה
פחות מהניתן להם היום.
• העניים, בהעדר פתח תקווה, ישקעו עוד יותר.
• הפער בין עשירים לעניים יגדל עוד יותר.

11. מה מהמטרות המקוריות תושג?
כלום!!
• שלילת זכות לטיפול מחסרי אבחנה פסיכיאטרית
יגדיל את הסטיגמה נגד אלו שיקבלו טיפול.
• העדר טיפול מספיק בקהילה יגביר חזרה של
חולים לאשפוז.
• הטיפול יהיה יותר יקר, יותר סטיגמתי, פחות אנושי
ופחות יעיל.

12. הפתרון
• לחזור לשכל הישר ואל התוכנית המקורית.
• לטפח את השירותים בקהילה כדי שתהיה מספיק
נגישה ויעילה כדי לשרת את כל האוכלוסייה.
• שירות עשיר ומפותח יקטין את הצורך להגיע
לאשפוז בלי הצורך בהפעלת כוחות אדירים
ובזבזניים כספית כדי לבצע את צמצום האשפוז
בכוח.

13. האמצעי
• חקיקה לזכות אזרח לטיפול נפשי – יעגן את חובת המדינה כלפי
כל אזרחיה למתן טיפול נפשי. יוציא את בריאות הנפש מהחצר
האחורית של הטיפול בכלל. יספק את המשאבים הכספיים לפיתוח
השירותים בקהילה.
• תהליך הדרגתי ולא רדיקלי, יאפשר בחינה של הצעדים לאורך
הדרך אם אפשרות לעושת שינויים נדרשים על פי הממצאים
בשטח.
• יישום מבוקר באזורים קטנים של חלופות שונות, עם פיקוח צמוד
ומלומד, ימנע הרס מוחלט של מערך בריאות הנפש בכל הארץ
במקרה וחלופה שנבחרה לאותו איזור תיכשל.

14. תודה