SlideShare uma empresa Scribd logo

סקר ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות

•
•
Israel Export Institute_מכון היצוא
Israel Export Institute_מכון היצוא

סקר ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות

1 de 42
‫סקר ייצוא תשומות‬ ‫ושירותים לחקלאות‬ ‫הוכן עבור‬ ‫מכון היצוא, המחלקה לאגרו-טכנולוגיה היחידה למידע‬ ‫ע" י‬ ‫ד"ר דן דבוסקין‬ ‫ינאי משאבי מידע בע"מ‬ ‫21/2/12‬ ‫1‬
‫שינויים במפת החקלאות בעולם‬ ‫במשך 01 השנים האחרונות חלו שינויים דרמטיים בחקלאות העולמית.‬ ‫•‬ ‫שינויים אלו ניתנים לתמצות כדלהלן:‬ ‫– צמיחה כלכלית מהירה בחלק ממדינות העולם ועמה עליה גדולה ברמת‬ ‫החיים במדינות מתפתחות כגון סין והודו המהוות ביחד כשליש מאוכלוסיית‬ ‫העולם.‬ ‫– שינויים אקלימיים חריפים כתוצאה מהתחממות גלובלית ובעקבותיהם בצורות‬ ‫מחד ושיטפונות מאידך שפגעו קשה בייצור החקלאי.‬ ‫– מעבר אמצעי ייצור חקלאיים מייצור מזון לייצור דלקים‬ ‫– התרחבות האוכלוסייה והסבת שטחי חקלאות לשטחים עירוניים‬ ‫כל הסיבות הללו הביאו לירידת מלאים משמעותיים של הסחורות, עלייה חריפה‬ ‫•‬ ‫במחירים )ראה כותנה למשל( ולחץ הולך וגובר על המשאבים החקלאיים בעיקר‬ ‫קרקע ומים‬ ‫הימים שבהם התחבטו מדינות רבות, כיצד להיפטר מעודפי ייצור חלפו עברו להם‬ ‫•‬ ‫הפתרונות בטווח ארוך מבוססים כולם על הגדלת הייצור החקלאית שתבוא‬ ‫•‬ ‫במידה מוגבלת מהכנסת שטחים חדשים לעיבוד ובעיקר ע"י הגדלת התפוקה‬ ‫החקלאית מאמצעי ייצור קיימים ע"י מעבר לטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות‬ ‫2‬
‫התפתחויות עתידיות‬ ‫על פי הצפי של ארגון המזון הבינלאומי )‪ (FAO‬אוכלוסיית העולם בשנת 0302‬ ‫•‬ ‫תהיה גבוהה ב %78 מזו שהייתה בשנות ה - 07‬ ‫לקראת שנת 0502, גידול האוכלוסייה ידרוש גידול של %07 בייצור מזון עולמי‬ ‫•‬ ‫ו %001 גידול בייצור מזון במדינות מתפתחות בהשוואה לשנת 9002‬ ‫עיקר תוספת הייצור החקלאי תבוא מהגדלת האינטנסיביות של השטחים הקיימים‬ ‫•‬ ‫ע"י הרחבה מסיבית של שטחים בהשקיה מתקדמת וזאת במטרה להרחיב ייצור,‬ ‫לחסוך במשאבי מים מוגבלים ולמנוע נזק סביבתי שכבר הביא להרס שטחים‬ ‫חקלאיים בהיקפים גדולים בעולם‬ ‫עד שנת 0502 השטחים המושקים צפויים לגדול בהיקף של 23 מיליון הקטר )פי‬ ‫•‬ ‫61 מכל שטח מדינת ישראל( כמעט הכל במדינות המתפתחות‬ ‫בנוסף להשקיה מתקדמת, מומחי ה ‪ FAO‬צופים גידול מסיבי בשימוש בדשנים,‬ ‫•‬ ‫הרחבת השימוש בזנים איכותיים ופוריים יותר, שיפור ניכר במערכות הטיפול‬ ‫בתוצרת החקלאית, הרחבת ההדרכה והמחקר החקלאי‬ ‫הכדאיות הכלכלית של הפעילויות הללו, השתפרה מאד כתוצאה מהעלייה החדה‬ ‫•‬ ‫במחירי המוצרים‬ ‫השיפורים הטכנולוגיים הללו הולכים יד ביד עם הביקוש הגובר בארצות מפותחות‬ ‫•‬ ‫לתוצרת יותר איכותית ויותר בריאה‬ ‫3‬
‫חקלאות ישראל כדוגמה עולמית‬ ‫חקלאות ישראל נחשבת לדוגמה עולמית ביכולת של טכנולוגיה מתקדמת להפוך‬ ‫•‬ ‫אזור כמעט מדברי עם בעיות בטחון קשות, לאחת ההצלחות הגדולות ביותר‬ ‫בעולם החקלאות‬ ‫התפוקה החקלאית בישראל גדלה פי 01 מאז שנות ה 05 בעוד שכמות המים‬ ‫•‬ ‫לשימושים חקלאיים ירדה משמעותית וכך גם תשומות העבודה‬ ‫בעזרת טכנולוגיות מתקדמות הגיעה ישראל לשיאי תפוקה ליחידת ייצור שאין‬ ‫•‬ ‫דומה להם בעולם )רפת, כותנה, זיתים ועוד(‬ ‫הטכנולוגיה החקלאית המלווה בידע חקלאי נרחב הפכו בעולם החקלאות לשם‬ ‫•‬ ‫דבר להצלחה ולנושא לחיקוי‬ ‫הטכנולוגיה החקלאית המלווה בידע ובניהול ישראלי הפכו לאחד המוצרים‬ ‫•‬ ‫המבוקשים ביותר בעולם החקלאות‬ ‫העובדה שהטכנולוגיה החקלאית הישראלית הייתה פורצת דרך בתחום תעשיית‬ ‫•‬ ‫התשומות החקלאיות, לא נעלמה מעיני החקלאים בעיקר במה שקשור להשקיה‬ ‫מתקדמת, חממות, זרעי ירקות, פיקוח מזיקים, מחשוב ובקרה ועוד‬ ‫4‬
‫התפתחות תעשיית התשומות החקלאיות‬ ‫ניתן לחלק את מגזר ייצוא התשומות לחקלאות לשני מגזרים עיקריים:‬ ‫ייצוא דשנים וכימיקלים - שהם תוצר של ניצול מחצבים טבעיים בישראל‬ ‫יצוא טכנולוגיה חקלאית - שהיא פרי פיתוחים ישראלים לאורך שנים‬ ‫• יצוא הדשנים וחלק מהכימיקלים לחקלאות הינו תוצאה של יכולת ניצול מחצבים‬ ‫)ים המלח, פוספטים( והיקפו נגזר מהיקף ניצול המשאבים הללו.‬ ‫• לעומת זאת כמעט כל שאר יצוא התשומות מישראל מתבסס על פיתוח טכנולוגיה‬ ‫וידע לאורך עשרות שנים כמענה לבעיות החקלאות בישראל למשל מחסור במים‬ ‫ובכוח עבודה.‬ ‫• היקף הייצוא של מגזר זה מתבססים על יכולת הפיתוח והשיווק ואינם מוגבלים‬ ‫ע"י משאבים טבעיים. דהיינו החברות משווקות את "הראש הישראלי" בצורת‬ ‫תשומות חקלאיות.‬ ‫• כמעט באופן בלתי מוגבל היצוא של מגזר זה נובע מפיתוחים בחקלאות‬ ‫הישראלית שהיוותה את תחנת הניסיונות וההדגמה לטכנולוגיות מיוצאות.‬ ‫• מאחר ואין למיגזר זה מגבלות פיזיות הרי שככל שיגדלו ההשקעות הציבוריות‬ ‫והפרטיות במיגזר זה יגדל גם היצוא.‬ ‫5‬
‫)1(‬ ‫כמה דוגמאות‬ ‫כדי להמחיש את האמור לעיל מוצגות הדוגמאות להלן:‬ ‫השקיה מתקדמת‬ ‫– זהו הסקטור השני בחשיבותו כתשומת ייצוא לחקלאות‬ ‫– התפתחות כמענה למחסור במים, עלויות המים, איכות מים, ניצול קולחים‬ ‫ומחסור בכוח אדם‬ ‫– התוצאה היא הפיכת ישראל למדינה המובילה בעולם בנושא השקיה‬ ‫מתקדמת ויצירת מותג של השקיה ישראלית‬ ‫– השקעות בישראל ורכישות של חברות ישראליות ע"י חברות בין לאומיות‬ ‫יצוא זרעי ירקות‬ ‫– פותח כמענה לצרכי הסקטור החקלאי שעבר להתמקד ביצוא ירקות איכותיים‬ ‫כתוצאה ממחסור בקרקע ומים‬ ‫– פיתוחים ייחודיים של זנים בעלי חיי מדף ארוכים, טעם משובח, מוצרים‬ ‫מיוחדים )אבטיח אישי למשל(, יבולים גבוהים במיוחד, עמידות לאקלים חם‬ ‫ועוד‬ ‫– סקטור לא גדול ביצוא אבל נחשב לשם דבר עולמי בעיקר בענף הירקות‬ ‫– השקעות בישראל ורכישות של חברות ישראליות ע"י חברות בין לאומיות‬ ‫6‬
‫כמה דוגמאות‬ ‫ענף הרפת‬ ‫– הענף פותח במטרה להתמודד עם מחסור באמצעי ייצור, אקלים חם וקשה,‬ ‫מחסור בכוח אדם וצורך להגיע לאספקה עצמית של מוצרי מזון בסיסי‬ ‫– התוצאה: פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ביותר בענף הרפת המשווקות בכל‬ ‫רחבי העולם‬ ‫חממות‬ ‫– פיתוח חממות ייחודיות המתאימות לתנאי האקלים של ישראל‬ ‫– גידול י יצוא וחסכון במים‬ ‫– מודלים של חממות בטכנולוגיות ישראליות משווק בכל העולם.‬ ‫7‬
‫)1(‬ ‫גלובליזציה בתעשיית התשומות‬ ‫תהליכי הגלובליזציה העולמית לא פסחו על תעשיית התשומות לחקלאות. יותר‬ ‫מכך תעשיית התשומות משולבת היטב בתהליכים אלו הכוללים בין השאר:‬ ‫• פתיחת חברות ייצור תשומות במדינות שונות בעולם, בבעלות של חברות‬ ‫ישראליות וזאת כדי להיות קרובים לאזורי הביקוש‬ ‫• השקעות של חברות וקרנות בין לאומיות בחברות יצור ויצוא של תשומות בישראל‬ ‫• על פי הערכתנו היקף הפעילות של החברות הללו בחו"ל בעיקר בתחומי ההשקיה‬ ‫והדשנים מגיע כיום ל כ- 3 מיליארד דולר בשנה‬ ‫• את התחום ההשקיה מובילה נטפים עם 23 חברות בנות בחו"ל, וקבוצת כי"ל‬ ‫)דשנים( עם 01חברות בת‬ ‫• בתחום ההשקעות בחברות התשומות הישראליות חשוב להזכיר את חברות‬ ‫ההשקיה הגדולות: נטפים בשליטת קרן פרמירה, פלסטרו בבעלות מלאה של ג'ון‬ ‫דיר נען השקיה בבעלות )%05( של החברה ההודית ג'ין. בתחומי חברות‬ ‫הזרעים, 2 החברות המובילות הזרע ג'נטיקס וזרעים גדרה הינן בבעלות של‬ ‫חברות זרות. לבסוף רכישת חברת מכתשים-אגן )יצרנית חומרי הדברה( ע"י‬ ‫חברת צ'ינה-כימיקל. חברת ג'ון דיר רכשה גם את חברת ‪ BJC‬מבית השיטה‬ ‫לייצור תופי קטיף‬ ‫• כל הפעילויות הללו מדגישות את ההכרה הבין לאומית במעמדה של ישראל‬ ‫כמובילה בתחום תעשיית התשומות החלאות המתקדמת‬ ‫8‬
‫)2(‬ ‫גלובליזציה בתעשיית התשומות‬ ‫הקמת מפעלים וחברות בת בחו"ל של חברות ישראליות הינה תהליך בעל‬ ‫•‬ ‫חשיבות רבה ונובע מצרכים שונים ובעיקר מהחשיבות של הקרבה לשווקי היעד.‬ ‫למשל חברות ההשקייה החליטו שכדי לשרת יותר טוב את החקלאים הם צריכים‬ ‫•‬ ‫מפעלים באזורי הגידול.‬ ‫למרות שהייצוא של המפעלים איננו יצוא מישראל, עדין המפעלים בארץ נהנים‬ ‫•‬ ‫מייצור של אביזרים רבים או תשומות אחרות לאותם חברות בחו"ל.‬ ‫בנוסף הערך המוסף של המפעלים מגיע בסופו של דבר לבעלים הישראלים ובכך‬ ‫•‬ ‫נהנית גם המדינה.‬ ‫כמובן שהמדינה נהנית מהמיסים על הרווחים של החברות הללו בחו"ל‬ ‫•‬ ‫בגלל נושא הגלובליזציה, החשיבות של פעילויות אלו רק ילך ויגבר בשנים הבאות‬ ‫•‬ ‫9‬
‫מחקר ופיתוח‬ ‫מעבר לתעשיית התשומות המתבססת על ניצול משאבי טבע ישראלים )דשנים(,‬ ‫•‬ ‫כמעט כל שאר תעשיית התשומות לחקלאות היא תולדה של פעילויות מחקר‬ ‫ופיתוח הנמשכות כ- 08 שנה‬ ‫פיתוחים אלו הביאו לפיתוחה של החקלאות הישראלית המתקדמת וגם לפיתוח‬ ‫•‬ ‫היצוא‬ ‫אם בעבר חלק נכבד מפעילות המו"פ הייתה במימון ממשלתי, כיום עיקר פעילויות‬ ‫•‬ ‫המו"פ בתחום התשומות ממומן ע"י החברות עצמן, וע"י עשרות יזמים ומשקיעים‬ ‫פרטיים.‬ ‫פעילויות אלו, למשל, מתבטאות באמצעים לייעול ההשקיה, הקטנת השימוש‬ ‫•‬ ‫בחומרים כימיים, שמירה על התוצרת ועוד פעילויות רבות.‬ ‫בפועל מתקשים היזמים למצוא את המימון הנדרש להשלמת הפיתוח ובעיקר‬ ‫•‬ ‫להחדרת המוצרים לשוק התשומות החקלאיות‬ ‫01‬
‫סקר פעילות יצוא תשומות לחקלאות‬ ‫חברת ינאי משאבי מידע נתבקשה ע"י מכון היצוא לערוך סקר של פעילות היצוא‬ ‫•‬ ‫בתחום התשומות לחקלאות‬ ‫מטרת הסקר - לספק למכון נתונים אמינים ועדכניים על הפעילות והיקפי היצוא‬ ‫•‬ ‫בתחום התשומות וכן להציג את הצרכנים של החברות כדי להרחיב את פעילות‬ ‫היצוא שלהן.‬ ‫שיטת העבודה - כללה את הפעילויות הבאות:‬ ‫•‬ ‫– הגדרת 21 תחומי פעילות המאופיינים ע"י פעילות הומוגנית )למשל השקיה(‬ ‫ואיתור הנתונים )עד כמה שזה אפשרי( ממקורות רשמיים כמו הלמ"ס‬ ‫– איתור כל החברות העיקריות הפעילות בתחום, אפיון פעילותן וקבלת נתונים‬ ‫על היקף היצוא שלהם ב- 4 השנים האחרונות‬ ‫– הכנת סקר ושליחתו לכל החברות שאותרו‬ ‫– השלמת השגת הנתונים ע"י פניה ישירה לחברות ועדכון הנתונים כולל‬ ‫הפרדה בין יצוא תשומות לחקלאות ומוצרים אחרים‬ ‫11‬
‫מסדי נתונים‬ ‫בשלב מוקדם מאד של הסקר התברר כי מאגר המידע בנושא יצוא תשומות‬ ‫•‬ ‫לחקלאות איננו קיים בנתוני הלמ"ס‬ ‫לעובדה זו יש מספר סיבות:‬ ‫•‬ ‫– אין בנמצא סיווגי מכס ו/או סיווגים בין לאומים אחרים המתאימים לתחום‬ ‫פעילות יצוא תשומות לחקלאות‬ ‫– יצוא של שרותי תכנון, ידע, יעוץ וכ"ו אינם מוגדרים ואינם נרשמים כי אין על‬ ‫כך דיווחים מרשימוני יצוא‬ ‫– חלק מהרישומים אינם משקפים את מהות היצוא האמיתי אלה את שיקולי‬ ‫המיסוי והמכסים בארצות היעד‬ ‫– כתוצאה מכל האמור לעיל התברר לנו כי אין תועלת מעבודה עם נתוני הלמ"ס‬ ‫למעט סקטור אחד בלבד )דשנים( המוגדר בצורה ברורה‬ ‫– בשלב זה הוחלט לזנוח את בסיס המידע של הלמ"ס ולהתמקד בנתוני‬ ‫החברות באופן ישיר‬ ‫21‬
‫קטגוריות עיסוקים‬ ‫הגדרת הקטגוריות נעשתה על מנת לשקף תחום ייחודי של פעילות‬ ‫ולא להתבסס על מרכיבי התשומות‬ ‫7. ציוד לענף הרפת‬ ‫1. דשנים‬ ‫8. ייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫2. השקיה‬ ‫9. בתי צמיחה‬ ‫3. כימיקלים אחרים‬ ‫01. בקרה ושליטה‬ ‫4. ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫11. חקלאות ימית‬ ‫5. זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫21. ציוד לענף הלול‬ ‫6. טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫31‬
‫חברות פעילות בתחום‬ ‫ממקורות שונים כולל מאגר החברות במכון היצוא, קטלוגים של תערוכות, ידע‬ ‫•‬ ‫אישי ומקורות אחרים, איתרנו כ- 021 חברות פעילות בתחום יצוא התשומות‬ ‫לחקלאות‬ ‫לרובם של החברות ישנם אתרים באינטרנט מהם ניתן ללמוד על פעילותן‬ ‫•‬ ‫חלק גדול מהחברות המייצרות תשומות לחקלאות עוסקות בעוד תחומי פעילות‬ ‫•‬ ‫לפיכך נעשו פניות לכל אותם מפעלים שלא היה ברור איזה חלק מהיצוא יכול‬ ‫•‬ ‫להיחשב כחקלאי. למשל, חברת חיפה כימיקלים מייצאת חנקת אשלגן לחקלאות‬ ‫וגם לשימושים לא חקלאיים‬ ‫על פי ההבטחה שניתנה ליצואנים הנתונים הספציפיים של החברות - לא יפורסמו‬ ‫•‬ ‫ללא אישורם‬ ‫בנוסף נשלחו שאלונים לכל חברות הייצוא אולם רק מעט חברות טרחו להשלים‬ ‫•‬ ‫את השאלונים ולהחזירם אילנו‬ ‫יש להדגיש כי הגדרה מדויקת של מה זאת תשומה חקלאית איננה תמיד ברורה‬ ‫•‬ ‫מאחר וחלק מהתשומות נמכרות לחברות ולסוכנים הפועלים לעיתים גם בתחומים‬ ‫לא חקלאים כמו גינון ביתי‬ ‫41‬
‫)אלפי $(‬ ‫יצוא תשומות חקלאיות 8002 - 1102‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫740,907,1‬ ‫849,244,1‬ ‫731,910,1‬ ‫388,710,2‬ ‫דשנים‬ ‫697,985‬ ‫481,844‬ ‫991,673‬ ‫695,984‬ ‫השקייה‬ ‫946,383‬ ‫772,373‬ ‫496,723‬ ‫918,883‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫793,791‬ ‫790,061‬ ‫989,541‬ ‫613,861‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫701,541‬ ‫979,021‬ ‫908,98‬ ‫618,901‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫379,231‬ ‫597,221‬ ‫184,721‬ ‫725,431‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫547,511‬ ‫892,69‬ ‫086,97‬ ‫986,201‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫121,76‬ ‫026,16‬ ‫278,04‬ ‫703,55‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫123,54‬ ‫829,53‬ ‫415,22‬ ‫544,43‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫894,11‬ ‫389,7‬ ‫171,7‬ ‫764,9‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫340,4‬ ‫902,2‬ ‫036,3‬ ‫692,5‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫772,2‬ ‫425,1‬ ‫094,2‬ ‫932,2‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫479,304,3‬ ‫248,378,2‬ ‫666,242,2‬ ‫004,815,3‬ ‫סה"כ ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫51‬
‫התפלגות התחומים כולל דשנים‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫%2.05‬ ‫%2.05‬ ‫%4.54‬ ‫%4.75‬ ‫דשנים‬ ‫%3.71‬ ‫%6.51‬ ‫%8.61‬ ‫%9.31‬ ‫השקייה‬ ‫%3.11‬ ‫%0.31‬ ‫%6.41‬ ‫%1.11‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%8.5‬ ‫%6.5‬ ‫%5.6‬ ‫%8.4‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%3.4‬ ‫%2.4‬ ‫%0.4‬ ‫%1.3‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%9.3‬ ‫%3.4‬ ‫%7.5‬ ‫%8.3‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%4.3‬ ‫%4.3‬ ‫%6.3‬ ‫%9.2‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%0.2‬ ‫%1.2‬ ‫%8.1‬ ‫%6.1‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%3.1‬ ‫%3.1‬ ‫%0.1‬ ‫%0.1‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%3.0‬ ‫%3.0‬ ‫%3.0‬ ‫%3.0‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%2.0‬ ‫%2.0‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫סה"כ‬ ‫סקטור הדשנים מהווה כ- %05 מכל ענף ייצוא התשומות לחקלאות‬ ‫•‬ ‫הסקטור השני בגודלו הוא סקטור ההשקיה המהווה כ- %71 מכלל היצוא בענף. היקף‬ ‫•‬ ‫הכימיקלים האחרים )חומרי הדברה( מגיע לכ- %11‬ ‫שלושת הסקטורים הנ"ל מהווים כ- %08 מכל יצוא התשומות לחקלאות.‬ ‫•‬ ‫61‬
‫)1(‬ ‫צמיחה )ירידה( בייצוא לפי פעילות‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫%4.81‬ ‫%6.14‬ ‫%5.94-‬ ‫דשנים‬ ‫%6.13‬ ‫%1.91‬ ‫%2.32-‬ ‫השקייה‬ ‫%8.2‬ ‫%9.31‬ ‫%7.51-‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%3.32‬ ‫%7.9‬ ‫%3.31-‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%9.91‬ ‫%7.43‬ ‫%2.81-‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%3.8‬ ‫%7.3-‬ ‫%2.5-‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%2.02‬ ‫%9.02‬ ‫%4.22-‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%9.8‬ ‫%8.05‬ ‫%1.62-‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%1.62‬ ‫%6.95‬ ‫%6.43-‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%0.44‬ ‫%3.11‬ ‫%3.42-‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%1.38‬ ‫%1.93-‬ ‫%5.13-‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫%4.94‬ ‫%8.83-‬ ‫%2.11‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%4.81‬ ‫%1.82‬ ‫%3.63-‬ ‫סה"כ‬ ‫המשבר הפיננסי של 8002 הביא לירידה חדה בשנת 9002 ביצוא התשומות בעיקר‬ ‫•‬ ‫בתחומי הדשנים וההשקייה‬ ‫מאז גדל יצוא התשומות בקצב מהיר בשיעור של %82 ב- 0102 ובשיעור של %81 1102‬ ‫•‬ ‫סך יצוא התשומות חזר לרמת השיא של 8002.‬ ‫•‬ ‫71‬
‫צמיחה )ירידה( מצטברת בהיקפי הפעילות 8002 - 1102‬ ‫%1.23‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%6.13‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%5.12‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%4.12‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%5.02‬ ‫השקייה‬ ‫%3.71‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%7.21‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%7.1‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%2.1-‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%3.1-‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%3.51-‬ ‫דשנים‬ ‫%7.32-‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫81‬
‫)מיליוני $(‬ ‫יצוא תשומות לחקלאות‬ ‫דשנים‬ ‫סה"כ ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫000,4‬ ‫סה"כ ייצוא - ללא דשנים‬ ‫005,3‬ ‫815,3‬ ‫404,3‬ ‫000,3‬ ‫005,2‬ ‫810,2‬ ‫000,2‬ ‫907,1‬ ‫005,1‬ ‫596,1‬ ‫105,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫-‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫למרות הירידה ביצוא הדשנים בשנים 8002 - 1102, העלייה בתחומי הייצוא‬ ‫האחרים הביאה את סך יצוע התשומות לחקלאות להיקף דומה לזה של שנת 8002‬ ‫91‬
‫)מיליוני $(‬ ‫ייצוא תשומות לחקלאות - 1102‬ ‫0.907,1‬ ‫%2.05‬ ‫8.985‬ ‫%3.71‬ ‫6.383‬ ‫4.791‬ ‫%3.11‬ ‫1.541‬ ‫0.331‬ ‫7.511‬ ‫1.76‬ ‫3.54‬ ‫5.11‬ ‫0.4‬ ‫3.2‬ ‫%8.5‬ ‫%3.4‬ ‫%9.3‬ ‫%4.3‬ ‫%0.2‬ ‫%3.1‬ ‫%3.0‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫דשנים‬ ‫ציוד כימיקלים השקייה‬ ‫זרעים‬ ‫בתי ייעוץ תכנון ציוד לענף טיפול‬ ‫ציוד לענף חקלאות בקרה‬ ‫וחומרי וחומרים אחרים‬ ‫הרפת בתוצרת‬ ‫צמיחה וניהול‬ ‫ושליטה‬ ‫ימית‬ ‫הלול‬ ‫ריבוי לחקלאות‬ ‫חקלאית‬ ‫פרויקטים‬ ‫02‬
‫ייצוא תשומות לחקלאות מישראל -‬ ‫ללא דשנים - 1102 )מיליוני $(‬ ‫8.985‬ ‫%8.43‬ ‫6.383‬ ‫%6.22‬ ‫4.791‬ ‫%6.11‬ ‫1.541‬ ‫0.331‬ ‫7.511‬ ‫%6.8‬ ‫%8.7‬ ‫1.76‬ ‫%8.6‬ ‫3.54‬ ‫%0.4‬ ‫5.11‬ ‫3.2‬ ‫%7.2‬ ‫0.4‬ ‫%7.0‬ ‫%2.0‬ ‫%1.0‬ ‫השקייה‬ ‫כימיקלים‬ ‫זרעים וחומרי ציוד וחומרים‬ ‫טיפול‬ ‫ציוד לענף‬ ‫ייעוץ תכנון‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫בקרה‬ ‫חקלאות‬ ‫ציוד לענף‬ ‫אחרים‬ ‫לחקלאות‬ ‫ריבוי‬ ‫בתוצרת‬ ‫הרפת‬ ‫וניהול‬ ‫ושליטה‬ ‫ימית‬ ‫הלול‬ ‫חקלאית‬ ‫פרויקטים‬ ‫12‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫)ללא דשנים(‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫%8.43‬ ‫%3.13‬ ‫%7.03‬ ‫%6.23‬ ‫השקייה‬ ‫%6.22‬ ‫%1.62‬ ‫%8.62‬ ‫%9.52‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%6.11‬ ‫%2.11‬ ‫%9.11‬ ‫%2.11‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%6.8‬ ‫%5.8‬ ‫%3.7‬ ‫%3.7‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%8.7‬ ‫%6.8‬ ‫%4.01‬ ‫%0.9‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%8.6‬ ‫%7.6‬ ‫%5.6‬ ‫%8.6‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%0.4‬ ‫%3.4‬ ‫%3.3‬ ‫%7.3‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%7.2‬ ‫%5.2‬ ‫%8.1‬ ‫%3.2‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%7.0‬ ‫%6.0‬ ‫%6.0‬ ‫%6.0‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%2.0‬ ‫%2.0‬ ‫%3.0‬ ‫%4.0‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%2.0‬ ‫%1.0‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫סה"כ‬ ‫ללא דשנים מהווה סקטור ההשקיה כ %53 מכל היצוא הרבה יותר מתחום‬ ‫הכימיקלים. הסקטור השלישי בגודלו הוא סקטור הציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫22‬
‫התפלגות הייצוא לפי גודל החברה ב- 1102‬ ‫- חברות קטנות: יצוא שנתי עד 01 מיליון $, חברות בינוניות: 01-05 מיליון $, חברות גדולות מעל 05‬ ‫מיליון $. %08 מהחברות הן קטנות ורק %7 הן חברות גדולות‬ ‫– החברות הגדולות מייצאות %66 מסך התשומות )ללא דשנים( בעוד שהחברות הקטנות מהוות רק %9‬ ‫מסך יצוא התשומות‬ ‫התפלגות ייצוא התשומות לפי גודל‬ ‫התפלגות החברות המייצאות‬ ‫החברה )אלפי $, % מסה"כ ייצוא(‬ ‫לפי גודל החברה )מספר חברות(‬ ‫חברה קטנות‬ ‫חברות גדולות‬ ‫236,251‬ ‫8‬ ‫%9‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫71‬ ‫719,324‬ ‫%52‬ ‫חברות גדולות‬ ‫873,811,1‬ ‫%66‬ ‫חברה קטנות‬ ‫49‬ ‫32‬
‫התפלגות ייצוא בתחום ההשקייה‬ ‫לפי גודל חברה ב- 1102‬ ‫• 3 חברות גדולות מייצאות %76 מהייצוא בתחום ההשקייה‬ ‫התפלגות ייצוא התשומות לפי גודל‬ ‫התפלגות החברות המייצאות‬ ‫החברה )אלפי $, % מסה"כ ייצוא(‬ ‫לפי גודל החברה )מספר חברות(‬ ‫חברה קטנות‬ ‫חברות גדולות‬ ‫739,62‬ ‫3‬ ‫%5‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫682,261‬ ‫%82‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫חברות גדולות‬ ‫5‬ ‫375,004‬ ‫חברה קטנות‬ ‫%76‬ ‫61‬ ‫42‬
‫02 יעדי ייצוא תשומות עיקריים‬ ‫%76 מייצוא התשומות לחקלאות )לא כולל דשנים( מיוצא ל- 02 המדינות‬ ‫•‬ ‫העיקריות. אף ארץ אינה מהווה יעד ייצוא דומיננטי‬ ‫ספרד היא ארץ היעד בגדולה ביותר,‬ ‫•‬ ‫665‬ ‫)מיליון $(‬ ‫ייצוא לפי ארץ היעד‬ ‫241‬ ‫621 921‬ ‫19‬ ‫87‬ ‫57‬ ‫85‬ ‫64‬ ‫24‬ ‫83‬ ‫83‬ ‫63‬ ‫53‬ ‫43‬ ‫43‬ ‫72‬ ‫62‬ ‫52‬ ‫52‬ ‫42‬ ‫אוסטרליה‬ ‫אוקראינה‬ ‫כל השאר‬ ‫בריטניה‬ ‫טורקיה‬ ‫מקסיקו‬ ‫גרמניה‬ ‫גרוזיה‬ ‫איטליה‬ ‫תאילנד‬ ‫רומניה‬ ‫הולנד‬ ‫ארה"ב‬ ‫רוסיה‬ ‫צ'ילי‬ ‫ברזיל‬ ‫ספרד‬ ‫צרפת‬ ‫הודו‬ ‫קניה‬ ‫סין‬ ‫52‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )1(‬ ‫ייצוא תשומות לחקלאות ללא דשנים‬ ‫•‬ ‫סה"כ ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫•‬ ‫כ- 7.1 מיליארד $‬ ‫כ- 4.3 מיליארד $,‬ ‫מזה דשנים כ- 7.1 מיליארד $‬ ‫•‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫324,911‬ ‫740,491‬ ‫%7‬ ‫%6‬ ‫מערב אירופה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫115,615‬ ‫807,593‬ ‫%51‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%32‬ ‫987,631‬ ‫%4‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫634,953‬ ‫290,156‬ ‫209,121‬ ‫%11‬ ‫%93‬ ‫%7‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫976,847,1‬ ‫%15‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫773,002‬ ‫315,844‬ ‫%21‬ ‫%31‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫524,602‬ ‫%21‬ ‫62‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )2(‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫דשנים‬ ‫ייצוא כימיקלים אחרים - 483 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא דשנים - 7.1 מיליארד $‬ ‫•‬ ‫חברה אחת היא היצואנית העיקרית‬ ‫•‬ ‫2 חברות דגולות הן היצואניות הכמעט‬ ‫•‬ ‫בלעדיות‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫252,82‬ ‫מערב אירופה אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫788,41‬ ‫%7‬ ‫426,47‬ ‫308,021‬ ‫%1‬ ‫%4‬ ‫%7‬ ‫מערב אירופה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫663,221‬ ‫850,951‬ ‫%33‬ ‫%9‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫727,801‬ ‫%82‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫880,242‬ ‫%41‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫969,85‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫685,790,1‬ ‫%51‬ ‫183,06‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫%56‬ ‫%61‬ ‫559,4‬ ‫72‬ ‫%1‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )3(‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫השקייה‬ ‫ייצוא ציוד וחומרים - 891 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא השקייה - 095 מיליון $‬ ‫•‬ ‫3 יצואניות מובילות מהוות כ- %59 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫כ- 5 יצואניות מובילות מהוות מעל %07‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫178,81‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫%01‬ ‫162,17‬ ‫מערב אירופה‬ ‫%21‬ ‫מערב אירופה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫430,391‬ ‫131,06‬ ‫848,12‬ ‫%33‬ ‫%03‬ ‫%11‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫970,901‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫%81‬ ‫422,31‬ ‫%7‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫480,91‬ ‫%01‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫374,79‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%71‬ ‫808,46‬ ‫141,45‬ ‫932,46‬ ‫%11‬ ‫%9‬ ‫82‬ ‫%23‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )4(‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫ייצוא בתחום טיפול בתוצרת - 331 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא זרעים וחומרי ריבוי - 541 מיליון $‬ ‫•‬ ‫3 יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫5יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון אסיה ופסיפיק‬ ‫571,7‬ ‫054,9‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫%5‬ ‫%7‬ ‫895,61‬ ‫%11‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫347,8‬ ‫370,44‬ ‫760,9‬ ‫%7‬ ‫%33‬ ‫%6‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫001,51‬ ‫מערב אירופה‬ ‫371,41‬ ‫%01‬ ‫534,76‬ ‫%11‬ ‫%74‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫914,43‬ ‫%42‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫953,94‬ ‫884,2‬ ‫92‬ ‫%73‬ ‫%2‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )5(‬ ‫ייעוץ ותכנון פרויקטים‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫ייצוא בתחום ייעוץ ותכנון - 76 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא ציוד לענף הרפת - 611 מיליון $‬ ‫•‬ ‫5 יצואניות מובילות מהוות כ- %59 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫4 יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫727,2‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫121,2‬ ‫%4‬ ‫386,3‬ ‫%3‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫%3‬ ‫055,1‬ ‫336,31‬ ‫%2‬ ‫%21‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫865,1‬ ‫%1‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫691,52‬ ‫%83‬ ‫מערב אירופה‬ ‫437,75‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫%05‬ ‫872,33‬ ‫%92‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫825,53‬ ‫%35‬ ‫03‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )6(‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫ייצוא בתחום טיפול בתוצרת - 5.11 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא בתי צמיחה - 54 מיליון $‬ ‫•‬ ‫4 יצואניות מובילות מהוות כ- %58 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫5 יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫530,2‬ ‫מערב אירופה‬ ‫968,5‬ ‫%81‬ ‫431,2‬ ‫%31‬ ‫%91‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫249,1‬ ‫%4‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫868,6‬ ‫117,22‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%51‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫%15‬ ‫402,2‬ ‫313,2‬ ‫%91‬ ‫%91‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫593,3‬ ‫%7‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫101,1‬ ‫217,1‬ ‫635,4‬ ‫%01‬ ‫%51‬ ‫%01‬ ‫13‬
‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )7(‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫ייצוא בתחום טיפול בתוצרת - 3.2 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא חקלאות ימית - 0.4 מיליון $‬ ‫•‬ ‫9 יצואניות מובילות מהוות כ- %09 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫יצואניות מובילה אחת מהווה מעל %05‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫מערב אירופה‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫54‬ ‫016‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%1‬ ‫%72‬ ‫167‬ ‫%33‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫373,2‬ ‫%95‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫383,1‬ ‫%43‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫13‬ ‫%1‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫042‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫578‬ ‫%93‬ ‫%6‬ ‫2‬ ‫23‬ ‫%0‬
‫התפתחות ייצוא התשומות בשנים האחרונות‬ ‫השיא בייצוא התשומות לחקלאות התרחש ב- 8002 ונבע באופן ישיר מגידול‬ ‫•‬ ‫ביקושים והמחירים הגבוהים לסחורות שהגיעו לשיא של כל הזמנים‬ ‫המשבר הפיננסי של 8002, העצירה בהתפתחות של גידולי אנרגיה והמיתון‬ ‫•‬ ‫העולמי, הביאו לירידה חדה בביקושים לתשומות חקלאיות שנמשכה לתוך שנת‬ ‫9002 ו- 0102‬ ‫בשנים 0102 ובשנת 1102 הסתמן שינוי משמעותי וצמיחה בהיקף ייצוא‬ ‫•‬ ‫התשומות. בהשוואה לשנת השפל של 9002 גדל יצוא התשומות בשנים הללו‬ ‫בהיקף מצטבר של %63 הדומה לירידה של שנת 9002‬ ‫עיקר השינוי התרחש בענף הדשנים וההשקיה‬ ‫•‬ ‫תחום הנמצא בהתפתחות מהירה יחסית הוא תחום הפרויקטים ויצוא הידע הנובע‬ ‫•‬ ‫מההכרה ביכולות החקלאות הישראליות‬ ‫בתחום הציוד לרפתות ניתן לציין את פעילות צח"מ בווייטנאם וכן את הרכישה של‬ ‫•‬ ‫‪ BHC‬ע"י ג'ון דיר שהביאה לגידול משמעותי של ייצוא ציוד לקטיף כותנה‬ ‫33‬
‫אינטגרציה בפעילות ייצוא התשומות‬ ‫בנוסף לשינוי שהתרחש בשנים האחרונות הקשור לגלובליזציה בתחום‬ ‫•‬ ‫התשומות חקלאות, אנו עדים להתפתחות של חברות יעוץ ואינטגרציה‬ ‫המשווקות יכולות ישראליות לתכנון וביצוע פרויקטים‬ ‫החברות מאתרות את ההזדמנויות ומתבססות בעיקר על ידע, אנשי‬ ‫•‬ ‫מקצוע ותשומות של חברות ישראליות‬ ‫קימות כיום יותר מ 01 חברות הפועלות בתחום של פרויקטים בתחומים‬ ‫•‬ ‫משולבים‬ ‫פעילות החברות הללו מהווה לעיתים כלי עיקרי שבעזרתו נפתחים שווקים‬ ‫•‬ ‫חדשים לידע ותשומות ישראליות‬ ‫יש להדגיש כי חלק מהחברות העוסקות בתחום הפרויקטים החקלאים‬ ‫•‬ ‫האינטגרטיביים, עסקו בעבר וגם לעיתים עוסקים כיום בנושאי ביטחון,‬ ‫תקשורת, בנייה ועוד.‬ ‫הגורמים המקומיים במדינות היעד משתמשים לעיתים בחברות‬ ‫•‬ ‫הישראליות כאמצעי להגיע לגופים ולחברות הישראליות בתחומי‬ ‫החקלאות.‬ ‫43‬
‫)1(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫אחת המטרות של העבודה הייתה לסקור יחס היצואנים לפעילות מכון הייצוא‬ ‫•‬ ‫מעט מאד מידע בנושא התקבל ישירות מהשאלונים ולפיכך התקיימו שיחות עם‬ ‫•‬ ‫מספר אנשים בעלי ניסיון בתחום התשומות והן בהכרת פעילות המכון‬ ‫עיקרי הדברים:‬ ‫החברות הגדולות העוסקות בייצוא של תשומות חקלאיות בהיקפים של עשרות או‬ ‫•‬ ‫מאות מיליוני דולרים בשנה אינן מנצלות את פעילויות המכון, בעיקר לאור‬ ‫העובדה שפעילות הייצוא של חברות אלו "מסודר" ואין אצלם הכרה שיש בידי‬ ‫המכון יכולת משמעותית לסייע בידם‬ ‫עיקר פעילות המכון כיום וגם בעתיד צריכה להיות ממוקדת בצרכים של חברות‬ ‫•‬ ‫קטנות ובינוניות‬ ‫מהות הפעילות - רוב האנשים שעימם דיברנו הדגישו את חשיבות פעילות המכון‬ ‫•‬ ‫לאיתור הזדמנויות עסקיות בתחום הפרטי והציבורי. בנוסף הודגשה חשיבות‬ ‫הפעילות של המכון בסיוע לחברות הללו בחדירה לשוקים ו/או בהרחבת פעילותם‬ ‫במדינות היעד. ראה פרוט בהמשך‬ ‫חברות במכון - יש לשאוף כי כל החברות העוסקות בייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫•‬ ‫ירשמו כחברים במכון. רשימת החברות מצורפת בהמשך‬ ‫53‬
‫)2(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫איתור הזדמנויות עסקיות וסיוע בהגשת מכרזים‬ ‫הפוטנציאל הטמון ביכולת החברות הקטנות והבינוניות להרחיב את פעילותן, נגזר‬ ‫•‬ ‫לעיתים קרובות מיכולתם לאתר הזדמנויות עסקיות בסקטור הפרטי והציבורי‬ ‫בתחום זה איתור מידע עסקי הינו מוצר ציבורי שלדעת רבים שעל המכון לספקו‬ ‫•‬ ‫לחברות שהינן חלק ממכון הייצוא.‬ ‫מדובר על מכרזים ציבוריים המתפרסמים באתרים שונים כגון אתר הבנק העולמי‬ ‫•‬ ‫וע"י חברות פרטיות כגון ‪ .DG MARKET‬הסדרה פרטית של כל חברה מול‬ ‫ספקי המכרזים הינה יקרה ואיננה נחוצה אם השרות ניתן ע"י המכון‬ ‫לדעתנו על מכון היצוא לחדש את הפעילות שהייתה בעבר תוך הגדרה מדויקת‬ ‫•‬ ‫של תחומי ההתעניינות של החברות השונות מחד ואת מהות המכרזים מאידך‬ ‫החברות יפיקו תועלת מפעילות זאת אם יקבלו לידם רשימה ממוקדת של בקשות‬ ‫•‬ ‫למכרזים ולא ערמות של חומר שרובו לא רלוונטי לפעילותם‬ ‫בנוסף יש למצוא את ההסדרים המתאימים שדרכם ניתן להעביר מידע על‬ ‫•‬ ‫הזדמנויות עסקיות בתחום ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות שאותרו ע"י‬ ‫נספחים כלכליים בחו"ל‬ ‫על המכון למצוא את הכלים המתאימים לסייע בידי יצואנים שאינם בקיאים‬ ‫•‬ ‫בהגשת מכרזים לגופים בין לאומיים ולממשלות בעיקר במדינות המתפתחות‬ ‫63‬
‫)3(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫תערוכות וכנסים‬ ‫אחד הנושאים שצוינו ע"י היצואנים הוא סיוע לחברות בהשתתפות בתערוכות‬ ‫•‬ ‫ובכנסים בארצות היעד‬ ‫יש להדגיש כי המכון פועל בנושאים אלו שנים רבות וגם מסבסד את הפעילויות‬ ‫•‬ ‫בתחום, אבל העלות הגבוהה של ההשתתפויות )כולל תערוכות בארץ( מעמיד‬ ‫לעיתים בסימן שאלה את ההשתתפות בעיקר לגבי חברות קטנות ששואלות את‬ ‫עצמן האם מוצדק ללכת להוצאות גדולות הכרוכות בתערוכות‬ ‫לדעתנו פוטנציאל הצמיחה של חברות קטנות ובינוניות בעלות ידע וטכנולוגיה‬ ‫•‬ ‫ישראלית יקודם מאד אם יתאפשר לחברות הללו להשתתף בתערוכות וכנסים‬ ‫במחיר מסובסד מעבר למקובל כיום וכפי שנהוג במדינות המתחרות למשל בהולנד‬ ‫פגישות בארצות יעד‬ ‫מכון היצוא, דרך הנספחים הכלכליים, צריך ליצור את הכלים המתאימים שיאפשרו‬ ‫•‬ ‫ליצואני תשומות ושירותים קשר ישיר עם אנשי מפתח בתחום החקלאי במדינות‬ ‫היעד. למעשה מדובר על כך שבידי הנספחים הכלכליים יהיו רשימות מעודכנת של‬ ‫אנשי מפתח לפי מדינות בתחומי החקלאות‬ ‫היצואנים יעזרו בנספחים הכלכליים כדי לתאם פגישות עם אותם גורמי מפתח‬ ‫•‬ ‫בארצות השונות‬ ‫73‬
‫)4(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫מכון היצוא ומשרד התמ"ת‬ ‫מספר יצואנים הסבו את תשומת ליבנו לחלוקת העבודה והאחריות בין התמ"ת‬ ‫•‬ ‫למכון. נראה שכיום אין חלוקה ברורה הקובעת שמכון היצוא הוא הכלי העיקרי‬ ‫לקידום היצוא והוא צריך להיות הזרוע הציבורית האחראית ליישום הנושא‬ ‫לפיכך, ישנם פעילויות שונות המתבצעות עדין ע"י התמ"ת כגון איתור הזדמנויות‬ ‫•‬ ‫עסקיות במתכונת של מכרזים בין לאומיים שלא מגיעים לכלל היצואנים, קרנות‬ ‫לקידום השיווק בהודו וסין וכ"ו‬ ‫מצב זה מפצל את קידום היצוא ומעמיס על היצואנים בפני בירוקרטיה כבדה‬ ‫•‬ ‫שפוגעת ביכולת היצואנים לקדם את פיתוח הייצוא.‬ ‫מוצע לרכז את כל הפעילויות הקשורות והתקציבים הקשורים לקידום היצוא תחת‬ ‫•‬ ‫קורת גג המכון שיפעל על פי שיקולים מקצועיים ל פי מדיניות ממשלתית‬ ‫משלחות לחו"ל‬ ‫נראה שכלי זה איבד מאד מערכו עקב היכולת של רוב החברות להגיע לפגישות‬ ‫•‬ ‫באופן ישיר.‬ ‫לחברות הקטנות והבינוניות יש גם חוסר נכונות להצטרף למשלחות השרים בגלל‬ ‫•‬ ‫העובדה שמשלחות כאלו עוסקות בנושאים כלליים מידי ועלותם הישירה והעקיפה‬ ‫איננה כלכלית.‬ ‫83‬
‫)5(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫סקרי התכנות‬ ‫• אחת הנושאים שחייבים ליצור בהם שינוי מהותי הוא הקרן לסקרי התכנות‬ ‫הכוללים גם תכנון של פרויקטים המנוהלים ע"י התמ"ת‬ ‫• על פי הגדרת התמ"ת הקרן מיועדת לסייע רק למפעלי ייצור של תשומות‬ ‫חקלאיות במימון סקרי היתכנות ככלי לקידום הייצוא שלהם‬ ‫• הקרן איננה זמינה לחברות שאינן יצרניות של תשומות אשר להן חלק‬ ‫נכבד בקידום הייצוא כמו לחברות פרויקטים‬ ‫• נקודה זאת שמובנת ומקובלת ע"י המכון נדחתה ע"י התמ"ת הממשיך‬ ‫להחזיק בקרן על פי כללים הפוגעים ביכולת הניצול של הקרן לקידום‬ ‫פרויקטים חקלאיים המבוססים על תשומות שרובם יגיע מישראל‬ ‫• נראה ששינוי כזה יתרום רבות לקידום היצוא של תשומות לחקלאות כחלק‬ ‫מפרויקטים שחלקם מגיעים לעשרות מיליונים של דולרים‬ ‫93‬
‫)5(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫נושאים נוספים‬ ‫• הקמת אתר וקטלוג און ליין שירכז, יפרט ויעדכן את כל פעילותם של‬ ‫החברות בתחומי התשומות והשירותים החקלאיים‬ ‫• הצעת קורסים והשתלמויות ליצואנים חדשים וקיימים‬ ‫• הרחבת הפעילות בשווקים ייעודיים בעיקר בתחומים שעדיין לא מוכרים‬ ‫דיים במדינות הללו )סין, הודו, וייטנאם(‬ ‫• הרחבת הפעילות של משלחות מחו"ל בתחומי תשומות וטכנולוגיה‬ ‫חקלאית‬ ‫• סיוע במימון להכנה והגשת מכרזים בין לאומיים כדי לעודד את החברות‬ ‫הישראליות‬ ‫• מיקוד הסיוע הציבורי לחברות בינונית וקטנות ששם הוא יביא את מירב‬ ‫התועלת‬ ‫04‬
‫חסמים להגדלת ייצוא התשומות‬ ‫החסמים העיקריים להגדלת ייצוא התשומות מישראל הם:‬ ‫• איתור הזדמנויות עסקיות והזרמת המידע לחברות הרלוונטיות‬ ‫• הרחבת הסיוע במימון פעילויות שיווק היכולות הישראליות בחו"ל‬ ‫)תערוכות, משלחות, חומר פרסומי וכ"ו(‬ ‫• הגדלת המעורבויות של הנספחויות המסחריות באיתור הזדמנויות‬ ‫עסקיות בעיקר בסקטור הפרטי‬ ‫• הרחבת השימוש בקרן לסקרי היתכנות כך שיתאפשר לחברות‬ ‫פרויקטים לקבל סיוע מהקרן ולא רק לחברות יצרניות‬ ‫• ריכוז כל הפעילויות לקידום ייצוא התשומות במכון הייצוא והפיכתו‬ ‫לזמין יותר לחברות הענף‬ ‫14‬
‫סיכום ומסקנות‬ ‫• היקפי הפעילות בתחום ייצוא התשומות לחקלאות עולה משמעותית בהיקפו על‬ ‫מה שהיה מקובל עד היום‬ ‫• הבדל זה נובע הן מבדיקה יותר יסודית של הענף והן מגידול משמעותי בפעילויות‬ ‫של יצוא תשומות‬ ‫• לאחר ירידה משמעותית בפעילות יצוא התשומות בשנים 8002 ו- 9002 חלה‬ ‫התאוששות גדולה וייצוא התשומות ב 1102 חזר כבר לרמתו לפני הירידה של‬ ‫המשבר הפיננסי‬ ‫• את הענף מובילות חברות הדשנים, הכימיקלים וההשקייה המהווים ביחד כמעט‬ ‫%08 מכל היקף הייצוא‬ ‫• בשנים האחרונות עובר הענף תהליך עמוק של גלובליזציה שבו חברות זרות‬ ‫משקיעות או רוכשות מפעלים ישראלים לתשומות חקלאיות‬ ‫• מאידך החברות הישראליות מעבירות חלק ניכר מפעילותם לארצות היעד‬ ‫• היקף הפעילות של החברות ישראליות בתחום תשומות לחקלאות בחו"ל )ייצור‬ ‫ושיווק( מוערך בכ- 8.1 מיליארד דולר. הפעילות בחו"ל צפויה להמשיך לצמוח‬ ‫• מצב זה הופך את תעשיית התשומות לחקלאות בישראל לענף גלובלי ומחייב‬ ‫מחשבה למעורבות המכון בתחום‬ ‫24‬

Recomendados

התכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראל
התכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראלהתכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראל
התכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראלeshaki
 
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014eshaki
 
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברכלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברTal Grad Kvatinsky
 
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלאטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלTal Grad Kvatinsky
 
Ecommerce marketingoutsideoftheboxguyamiad
Ecommerce marketingoutsideoftheboxguyamiadEcommerce marketingoutsideoftheboxguyamiad
Ecommerce marketingoutsideoftheboxguyamiadIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Ecommerce trends2025_hamutalschiber
Ecommerce trends2025_hamutalschiberEcommerce trends2025_hamutalschiber
Ecommerce trends2025_hamutalschiberIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Kley siyua nataligutman
Kley siyua nataligutmanKley siyua nataligutman
Kley siyua nataligutmanIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Outside of the box - guy amiad
Outside of the box - guy amiadOutside of the box - guy amiad
Outside of the box - guy amiadIsrael Export Institute_מכון היצוא
 

Recomendados

התכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראל
התכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראלהתכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראל
התכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראלeshaki
 
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014
קו למושב, גילון 829 - 03/04/2014eshaki
 
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברכלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנובר
כלכלת ייצוא הפלפל מהערבה צנוברTal Grad Kvatinsky
 
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלאטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראלTal Grad Kvatinsky
 
Ecommerce marketingoutsideoftheboxguyamiad
Ecommerce marketingoutsideoftheboxguyamiadEcommerce marketingoutsideoftheboxguyamiad
Ecommerce marketingoutsideoftheboxguyamiadIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Ecommerce trends2025_hamutalschiber
Ecommerce trends2025_hamutalschiberEcommerce trends2025_hamutalschiber
Ecommerce trends2025_hamutalschiberIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Kley siyua nataligutman
Kley siyua nataligutmanKley siyua nataligutman
Kley siyua nataligutmanIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Outside of the box - guy amiad
Outside of the box - guy amiadOutside of the box - guy amiad
Outside of the box - guy amiadIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Consumption18 - shauli
Consumption18 - shauliConsumption18 - shauli
Consumption18 - shauliIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Cb ecommerce haim_martin
Cb ecommerce haim_martinCb ecommerce haim_martin
Cb ecommerce haim_martinIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Consumptioncon18 daphna
Consumptioncon18 daphnaConsumptioncon18 daphna
Consumptioncon18 daphnaIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
2018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 2018
2018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 20182018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 2018
2018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 2018Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Jd beauty 1210
Jd beauty 1210Jd beauty 1210
Jd beauty 1210Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Mifgashhavarotjune18minhalppt
Mifgashhavarotjune18minhalpptMifgashhavarotjune18minhalppt
Mifgashhavarotjune18minhalpptIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Mifgashhavarotjune18
Mifgashhavarotjune18Mifgashhavarotjune18
Mifgashhavarotjune18Israel Export Institute_מכון היצוא
 
knoeieici31.1.18
knoeieici31.1.18knoeieici31.1.18
knoeieici31.1.18Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Hakerethamachon
HakerethamachonHakerethamachon
HakerethamachonIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Homeandfamilypresentation2017
Homeandfamilypresentation2017Homeandfamilypresentation2017
Homeandfamilypresentation2017Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Maarachyakir28.2.17
Maarachyakir28.2.17Maarachyakir28.2.17
Maarachyakir28.2.17Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Presshauli28.2
Presshauli28.2Presshauli28.2
Presshauli28.2Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Maofrobertpinkas28.2
Maofrobertpinkas28.2Maofrobertpinkas28.2
Maofrobertpinkas28.2Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Bituachashrayashar28.2
Bituachashrayashar28.2Bituachashrayashar28.2
Bituachashrayashar28.2Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Mekorotmimunyanivcohen28.2
Mekorotmimunyanivcohen28.2Mekorotmimunyanivcohen28.2
Mekorotmimunyanivcohen28.2Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Ieici developmentsandtrendsin israel1h16summaryeng
Ieici developmentsandtrendsin israel1h16summaryengIeici developmentsandtrendsin israel1h16summaryeng
Ieici developmentsandtrendsin israel1h16summaryengIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Yaniv cohen5.9
Yaniv cohen5.9Yaniv cohen5.9
Yaniv cohen5.9Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Yakir davidson5.9
Yakir davidson5.9Yakir davidson5.9
Yakir davidson5.9Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Ashra dudi klein5.9
Ashra dudi klein5.9Ashra dudi klein5.9
Ashra dudi klein5.9Israel Export Institute_מכון היצוא
 
Taste israelat sial2016predentation
Taste israelat sial2016predentationTaste israelat sial2016predentation
Taste israelat sial2016predentationIsrael Export Institute_מכון היצוא
 

Mais conteúdo relacionado

Mais de Israel Export Institute_מכון היצוא

Mais de Israel Export Institute_מכון היצוא (20)

Consumption18 - shauli
Consumption18 - shauliConsumption18 - shauli
Consumption18 - shauli
 
Cb ecommerce haim_martin
Cb ecommerce haim_martinCb ecommerce haim_martin
Cb ecommerce haim_martin
 
Consumptioncon18 daphna
Consumptioncon18 daphnaConsumptioncon18 daphna
Consumptioncon18 daphna
 
2018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 2018
2018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 20182018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 2018
2018 amazon launchpad global pitch deck dec 5 2018
 
Jd beauty 1210
Jd beauty 1210Jd beauty 1210
Jd beauty 1210
 
Mifgashhavarotjune18minhalppt
Mifgashhavarotjune18minhalpptMifgashhavarotjune18minhalppt
Mifgashhavarotjune18minhalppt
 
Mifgashhavarotjune18
Mifgashhavarotjune18Mifgashhavarotjune18
Mifgashhavarotjune18
 
knoeieici31.1.18
knoeieici31.1.18knoeieici31.1.18
knoeieici31.1.18
 
Hakerethamachon
HakerethamachonHakerethamachon
Hakerethamachon
 
Homeandfamilypresentation2017
Homeandfamilypresentation2017Homeandfamilypresentation2017
Homeandfamilypresentation2017
 
Maarachyakir28.2.17
Maarachyakir28.2.17Maarachyakir28.2.17
Maarachyakir28.2.17
 
Presshauli28.2
Presshauli28.2Presshauli28.2
Presshauli28.2
 
Maofrobertpinkas28.2
Maofrobertpinkas28.2Maofrobertpinkas28.2
Maofrobertpinkas28.2
 
Bituachashrayashar28.2
Bituachashrayashar28.2Bituachashrayashar28.2
Bituachashrayashar28.2
 
Mekorotmimunyanivcohen28.2
Mekorotmimunyanivcohen28.2Mekorotmimunyanivcohen28.2
Mekorotmimunyanivcohen28.2
 
Ieici developmentsandtrendsin israel1h16summaryeng
Ieici developmentsandtrendsin israel1h16summaryengIeici developmentsandtrendsin israel1h16summaryeng
Ieici developmentsandtrendsin israel1h16summaryeng
 
Yaniv cohen5.9
Yaniv cohen5.9Yaniv cohen5.9
Yaniv cohen5.9
 
Yakir davidson5.9
Yakir davidson5.9Yakir davidson5.9
Yakir davidson5.9
 
Ashra dudi klein5.9
Ashra dudi klein5.9Ashra dudi klein5.9
Ashra dudi klein5.9
 
Taste israelat sial2016predentation
Taste israelat sial2016predentationTaste israelat sial2016predentation
Taste israelat sial2016predentation
 

סקר ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות

  • 1. ‫סקר ייצוא תשומות‬ ‫ושירותים לחקלאות‬ ‫הוכן עבור‬ ‫מכון היצוא, המחלקה לאגרו-טכנולוגיה היחידה למידע‬ ‫ע" י‬ ‫ד"ר דן דבוסקין‬ ‫ינאי משאבי מידע בע"מ‬ ‫21/2/12‬ ‫1‬
  • 2. ‫שינויים במפת החקלאות בעולם‬ ‫במשך 01 השנים האחרונות חלו שינויים דרמטיים בחקלאות העולמית.‬ ‫•‬ ‫שינויים אלו ניתנים לתמצות כדלהלן:‬ ‫– צמיחה כלכלית מהירה בחלק ממדינות העולם ועמה עליה גדולה ברמת‬ ‫החיים במדינות מתפתחות כגון סין והודו המהוות ביחד כשליש מאוכלוסיית‬ ‫העולם.‬ ‫– שינויים אקלימיים חריפים כתוצאה מהתחממות גלובלית ובעקבותיהם בצורות‬ ‫מחד ושיטפונות מאידך שפגעו קשה בייצור החקלאי.‬ ‫– מעבר אמצעי ייצור חקלאיים מייצור מזון לייצור דלקים‬ ‫– התרחבות האוכלוסייה והסבת שטחי חקלאות לשטחים עירוניים‬ ‫כל הסיבות הללו הביאו לירידת מלאים משמעותיים של הסחורות, עלייה חריפה‬ ‫•‬ ‫במחירים )ראה כותנה למשל( ולחץ הולך וגובר על המשאבים החקלאיים בעיקר‬ ‫קרקע ומים‬ ‫הימים שבהם התחבטו מדינות רבות, כיצד להיפטר מעודפי ייצור חלפו עברו להם‬ ‫•‬ ‫הפתרונות בטווח ארוך מבוססים כולם על הגדלת הייצור החקלאית שתבוא‬ ‫•‬ ‫במידה מוגבלת מהכנסת שטחים חדשים לעיבוד ובעיקר ע"י הגדלת התפוקה‬ ‫החקלאית מאמצעי ייצור קיימים ע"י מעבר לטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות‬ ‫2‬
  • 3. ‫התפתחויות עתידיות‬ ‫על פי הצפי של ארגון המזון הבינלאומי )‪ (FAO‬אוכלוסיית העולם בשנת 0302‬ ‫•‬ ‫תהיה גבוהה ב %78 מזו שהייתה בשנות ה - 07‬ ‫לקראת שנת 0502, גידול האוכלוסייה ידרוש גידול של %07 בייצור מזון עולמי‬ ‫•‬ ‫ו %001 גידול בייצור מזון במדינות מתפתחות בהשוואה לשנת 9002‬ ‫עיקר תוספת הייצור החקלאי תבוא מהגדלת האינטנסיביות של השטחים הקיימים‬ ‫•‬ ‫ע"י הרחבה מסיבית של שטחים בהשקיה מתקדמת וזאת במטרה להרחיב ייצור,‬ ‫לחסוך במשאבי מים מוגבלים ולמנוע נזק סביבתי שכבר הביא להרס שטחים‬ ‫חקלאיים בהיקפים גדולים בעולם‬ ‫עד שנת 0502 השטחים המושקים צפויים לגדול בהיקף של 23 מיליון הקטר )פי‬ ‫•‬ ‫61 מכל שטח מדינת ישראל( כמעט הכל במדינות המתפתחות‬ ‫בנוסף להשקיה מתקדמת, מומחי ה ‪ FAO‬צופים גידול מסיבי בשימוש בדשנים,‬ ‫•‬ ‫הרחבת השימוש בזנים איכותיים ופוריים יותר, שיפור ניכר במערכות הטיפול‬ ‫בתוצרת החקלאית, הרחבת ההדרכה והמחקר החקלאי‬ ‫הכדאיות הכלכלית של הפעילויות הללו, השתפרה מאד כתוצאה מהעלייה החדה‬ ‫•‬ ‫במחירי המוצרים‬ ‫השיפורים הטכנולוגיים הללו הולכים יד ביד עם הביקוש הגובר בארצות מפותחות‬ ‫•‬ ‫לתוצרת יותר איכותית ויותר בריאה‬ ‫3‬
  • 4. ‫חקלאות ישראל כדוגמה עולמית‬ ‫חקלאות ישראל נחשבת לדוגמה עולמית ביכולת של טכנולוגיה מתקדמת להפוך‬ ‫•‬ ‫אזור כמעט מדברי עם בעיות בטחון קשות, לאחת ההצלחות הגדולות ביותר‬ ‫בעולם החקלאות‬ ‫התפוקה החקלאית בישראל גדלה פי 01 מאז שנות ה 05 בעוד שכמות המים‬ ‫•‬ ‫לשימושים חקלאיים ירדה משמעותית וכך גם תשומות העבודה‬ ‫בעזרת טכנולוגיות מתקדמות הגיעה ישראל לשיאי תפוקה ליחידת ייצור שאין‬ ‫•‬ ‫דומה להם בעולם )רפת, כותנה, זיתים ועוד(‬ ‫הטכנולוגיה החקלאית המלווה בידע חקלאי נרחב הפכו בעולם החקלאות לשם‬ ‫•‬ ‫דבר להצלחה ולנושא לחיקוי‬ ‫הטכנולוגיה החקלאית המלווה בידע ובניהול ישראלי הפכו לאחד המוצרים‬ ‫•‬ ‫המבוקשים ביותר בעולם החקלאות‬ ‫העובדה שהטכנולוגיה החקלאית הישראלית הייתה פורצת דרך בתחום תעשיית‬ ‫•‬ ‫התשומות החקלאיות, לא נעלמה מעיני החקלאים בעיקר במה שקשור להשקיה‬ ‫מתקדמת, חממות, זרעי ירקות, פיקוח מזיקים, מחשוב ובקרה ועוד‬ ‫4‬
  • 5. ‫התפתחות תעשיית התשומות החקלאיות‬ ‫ניתן לחלק את מגזר ייצוא התשומות לחקלאות לשני מגזרים עיקריים:‬ ‫ייצוא דשנים וכימיקלים - שהם תוצר של ניצול מחצבים טבעיים בישראל‬ ‫יצוא טכנולוגיה חקלאית - שהיא פרי פיתוחים ישראלים לאורך שנים‬ ‫• יצוא הדשנים וחלק מהכימיקלים לחקלאות הינו תוצאה של יכולת ניצול מחצבים‬ ‫)ים המלח, פוספטים( והיקפו נגזר מהיקף ניצול המשאבים הללו.‬ ‫• לעומת זאת כמעט כל שאר יצוא התשומות מישראל מתבסס על פיתוח טכנולוגיה‬ ‫וידע לאורך עשרות שנים כמענה לבעיות החקלאות בישראל למשל מחסור במים‬ ‫ובכוח עבודה.‬ ‫• היקף הייצוא של מגזר זה מתבססים על יכולת הפיתוח והשיווק ואינם מוגבלים‬ ‫ע"י משאבים טבעיים. דהיינו החברות משווקות את "הראש הישראלי" בצורת‬ ‫תשומות חקלאיות.‬ ‫• כמעט באופן בלתי מוגבל היצוא של מגזר זה נובע מפיתוחים בחקלאות‬ ‫הישראלית שהיוותה את תחנת הניסיונות וההדגמה לטכנולוגיות מיוצאות.‬ ‫• מאחר ואין למיגזר זה מגבלות פיזיות הרי שככל שיגדלו ההשקעות הציבוריות‬ ‫והפרטיות במיגזר זה יגדל גם היצוא.‬ ‫5‬
  • 6. ‫)1(‬ ‫כמה דוגמאות‬ ‫כדי להמחיש את האמור לעיל מוצגות הדוגמאות להלן:‬ ‫השקיה מתקדמת‬ ‫– זהו הסקטור השני בחשיבותו כתשומת ייצוא לחקלאות‬ ‫– התפתחות כמענה למחסור במים, עלויות המים, איכות מים, ניצול קולחים‬ ‫ומחסור בכוח אדם‬ ‫– התוצאה היא הפיכת ישראל למדינה המובילה בעולם בנושא השקיה‬ ‫מתקדמת ויצירת מותג של השקיה ישראלית‬ ‫– השקעות בישראל ורכישות של חברות ישראליות ע"י חברות בין לאומיות‬ ‫יצוא זרעי ירקות‬ ‫– פותח כמענה לצרכי הסקטור החקלאי שעבר להתמקד ביצוא ירקות איכותיים‬ ‫כתוצאה ממחסור בקרקע ומים‬ ‫– פיתוחים ייחודיים של זנים בעלי חיי מדף ארוכים, טעם משובח, מוצרים‬ ‫מיוחדים )אבטיח אישי למשל(, יבולים גבוהים במיוחד, עמידות לאקלים חם‬ ‫ועוד‬ ‫– סקטור לא גדול ביצוא אבל נחשב לשם דבר עולמי בעיקר בענף הירקות‬ ‫– השקעות בישראל ורכישות של חברות ישראליות ע"י חברות בין לאומיות‬ ‫6‬
  • 7. ‫כמה דוגמאות‬ ‫ענף הרפת‬ ‫– הענף פותח במטרה להתמודד עם מחסור באמצעי ייצור, אקלים חם וקשה,‬ ‫מחסור בכוח אדם וצורך להגיע לאספקה עצמית של מוצרי מזון בסיסי‬ ‫– התוצאה: פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ביותר בענף הרפת המשווקות בכל‬ ‫רחבי העולם‬ ‫חממות‬ ‫– פיתוח חממות ייחודיות המתאימות לתנאי האקלים של ישראל‬ ‫– גידול י יצוא וחסכון במים‬ ‫– מודלים של חממות בטכנולוגיות ישראליות משווק בכל העולם.‬ ‫7‬
  • 8. ‫)1(‬ ‫גלובליזציה בתעשיית התשומות‬ ‫תהליכי הגלובליזציה העולמית לא פסחו על תעשיית התשומות לחקלאות. יותר‬ ‫מכך תעשיית התשומות משולבת היטב בתהליכים אלו הכוללים בין השאר:‬ ‫• פתיחת חברות ייצור תשומות במדינות שונות בעולם, בבעלות של חברות‬ ‫ישראליות וזאת כדי להיות קרובים לאזורי הביקוש‬ ‫• השקעות של חברות וקרנות בין לאומיות בחברות יצור ויצוא של תשומות בישראל‬ ‫• על פי הערכתנו היקף הפעילות של החברות הללו בחו"ל בעיקר בתחומי ההשקיה‬ ‫והדשנים מגיע כיום ל כ- 3 מיליארד דולר בשנה‬ ‫• את התחום ההשקיה מובילה נטפים עם 23 חברות בנות בחו"ל, וקבוצת כי"ל‬ ‫)דשנים( עם 01חברות בת‬ ‫• בתחום ההשקעות בחברות התשומות הישראליות חשוב להזכיר את חברות‬ ‫ההשקיה הגדולות: נטפים בשליטת קרן פרמירה, פלסטרו בבעלות מלאה של ג'ון‬ ‫דיר נען השקיה בבעלות )%05( של החברה ההודית ג'ין. בתחומי חברות‬ ‫הזרעים, 2 החברות המובילות הזרע ג'נטיקס וזרעים גדרה הינן בבעלות של‬ ‫חברות זרות. לבסוף רכישת חברת מכתשים-אגן )יצרנית חומרי הדברה( ע"י‬ ‫חברת צ'ינה-כימיקל. חברת ג'ון דיר רכשה גם את חברת ‪ BJC‬מבית השיטה‬ ‫לייצור תופי קטיף‬ ‫• כל הפעילויות הללו מדגישות את ההכרה הבין לאומית במעמדה של ישראל‬ ‫כמובילה בתחום תעשיית התשומות החלאות המתקדמת‬ ‫8‬
  • 9. ‫)2(‬ ‫גלובליזציה בתעשיית התשומות‬ ‫הקמת מפעלים וחברות בת בחו"ל של חברות ישראליות הינה תהליך בעל‬ ‫•‬ ‫חשיבות רבה ונובע מצרכים שונים ובעיקר מהחשיבות של הקרבה לשווקי היעד.‬ ‫למשל חברות ההשקייה החליטו שכדי לשרת יותר טוב את החקלאים הם צריכים‬ ‫•‬ ‫מפעלים באזורי הגידול.‬ ‫למרות שהייצוא של המפעלים איננו יצוא מישראל, עדין המפעלים בארץ נהנים‬ ‫•‬ ‫מייצור של אביזרים רבים או תשומות אחרות לאותם חברות בחו"ל.‬ ‫בנוסף הערך המוסף של המפעלים מגיע בסופו של דבר לבעלים הישראלים ובכך‬ ‫•‬ ‫נהנית גם המדינה.‬ ‫כמובן שהמדינה נהנית מהמיסים על הרווחים של החברות הללו בחו"ל‬ ‫•‬ ‫בגלל נושא הגלובליזציה, החשיבות של פעילויות אלו רק ילך ויגבר בשנים הבאות‬ ‫•‬ ‫9‬
  • 10. ‫מחקר ופיתוח‬ ‫מעבר לתעשיית התשומות המתבססת על ניצול משאבי טבע ישראלים )דשנים(,‬ ‫•‬ ‫כמעט כל שאר תעשיית התשומות לחקלאות היא תולדה של פעילויות מחקר‬ ‫ופיתוח הנמשכות כ- 08 שנה‬ ‫פיתוחים אלו הביאו לפיתוחה של החקלאות הישראלית המתקדמת וגם לפיתוח‬ ‫•‬ ‫היצוא‬ ‫אם בעבר חלק נכבד מפעילות המו"פ הייתה במימון ממשלתי, כיום עיקר פעילויות‬ ‫•‬ ‫המו"פ בתחום התשומות ממומן ע"י החברות עצמן, וע"י עשרות יזמים ומשקיעים‬ ‫פרטיים.‬ ‫פעילויות אלו, למשל, מתבטאות באמצעים לייעול ההשקיה, הקטנת השימוש‬ ‫•‬ ‫בחומרים כימיים, שמירה על התוצרת ועוד פעילויות רבות.‬ ‫בפועל מתקשים היזמים למצוא את המימון הנדרש להשלמת הפיתוח ובעיקר‬ ‫•‬ ‫להחדרת המוצרים לשוק התשומות החקלאיות‬ ‫01‬
  • 11. ‫סקר פעילות יצוא תשומות לחקלאות‬ ‫חברת ינאי משאבי מידע נתבקשה ע"י מכון היצוא לערוך סקר של פעילות היצוא‬ ‫•‬ ‫בתחום התשומות לחקלאות‬ ‫מטרת הסקר - לספק למכון נתונים אמינים ועדכניים על הפעילות והיקפי היצוא‬ ‫•‬ ‫בתחום התשומות וכן להציג את הצרכנים של החברות כדי להרחיב את פעילות‬ ‫היצוא שלהן.‬ ‫שיטת העבודה - כללה את הפעילויות הבאות:‬ ‫•‬ ‫– הגדרת 21 תחומי פעילות המאופיינים ע"י פעילות הומוגנית )למשל השקיה(‬ ‫ואיתור הנתונים )עד כמה שזה אפשרי( ממקורות רשמיים כמו הלמ"ס‬ ‫– איתור כל החברות העיקריות הפעילות בתחום, אפיון פעילותן וקבלת נתונים‬ ‫על היקף היצוא שלהם ב- 4 השנים האחרונות‬ ‫– הכנת סקר ושליחתו לכל החברות שאותרו‬ ‫– השלמת השגת הנתונים ע"י פניה ישירה לחברות ועדכון הנתונים כולל‬ ‫הפרדה בין יצוא תשומות לחקלאות ומוצרים אחרים‬ ‫11‬
  • 12. ‫מסדי נתונים‬ ‫בשלב מוקדם מאד של הסקר התברר כי מאגר המידע בנושא יצוא תשומות‬ ‫•‬ ‫לחקלאות איננו קיים בנתוני הלמ"ס‬ ‫לעובדה זו יש מספר סיבות:‬ ‫•‬ ‫– אין בנמצא סיווגי מכס ו/או סיווגים בין לאומים אחרים המתאימים לתחום‬ ‫פעילות יצוא תשומות לחקלאות‬ ‫– יצוא של שרותי תכנון, ידע, יעוץ וכ"ו אינם מוגדרים ואינם נרשמים כי אין על‬ ‫כך דיווחים מרשימוני יצוא‬ ‫– חלק מהרישומים אינם משקפים את מהות היצוא האמיתי אלה את שיקולי‬ ‫המיסוי והמכסים בארצות היעד‬ ‫– כתוצאה מכל האמור לעיל התברר לנו כי אין תועלת מעבודה עם נתוני הלמ"ס‬ ‫למעט סקטור אחד בלבד )דשנים( המוגדר בצורה ברורה‬ ‫– בשלב זה הוחלט לזנוח את בסיס המידע של הלמ"ס ולהתמקד בנתוני‬ ‫החברות באופן ישיר‬ ‫21‬
  • 13. ‫קטגוריות עיסוקים‬ ‫הגדרת הקטגוריות נעשתה על מנת לשקף תחום ייחודי של פעילות‬ ‫ולא להתבסס על מרכיבי התשומות‬ ‫7. ציוד לענף הרפת‬ ‫1. דשנים‬ ‫8. ייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫2. השקיה‬ ‫9. בתי צמיחה‬ ‫3. כימיקלים אחרים‬ ‫01. בקרה ושליטה‬ ‫4. ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫11. חקלאות ימית‬ ‫5. זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫21. ציוד לענף הלול‬ ‫6. טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫31‬
  • 14. ‫חברות פעילות בתחום‬ ‫ממקורות שונים כולל מאגר החברות במכון היצוא, קטלוגים של תערוכות, ידע‬ ‫•‬ ‫אישי ומקורות אחרים, איתרנו כ- 021 חברות פעילות בתחום יצוא התשומות‬ ‫לחקלאות‬ ‫לרובם של החברות ישנם אתרים באינטרנט מהם ניתן ללמוד על פעילותן‬ ‫•‬ ‫חלק גדול מהחברות המייצרות תשומות לחקלאות עוסקות בעוד תחומי פעילות‬ ‫•‬ ‫לפיכך נעשו פניות לכל אותם מפעלים שלא היה ברור איזה חלק מהיצוא יכול‬ ‫•‬ ‫להיחשב כחקלאי. למשל, חברת חיפה כימיקלים מייצאת חנקת אשלגן לחקלאות‬ ‫וגם לשימושים לא חקלאיים‬ ‫על פי ההבטחה שניתנה ליצואנים הנתונים הספציפיים של החברות - לא יפורסמו‬ ‫•‬ ‫ללא אישורם‬ ‫בנוסף נשלחו שאלונים לכל חברות הייצוא אולם רק מעט חברות טרחו להשלים‬ ‫•‬ ‫את השאלונים ולהחזירם אילנו‬ ‫יש להדגיש כי הגדרה מדויקת של מה זאת תשומה חקלאית איננה תמיד ברורה‬ ‫•‬ ‫מאחר וחלק מהתשומות נמכרות לחברות ולסוכנים הפועלים לעיתים גם בתחומים‬ ‫לא חקלאים כמו גינון ביתי‬ ‫41‬
  • 15. ‫)אלפי $(‬ ‫יצוא תשומות חקלאיות 8002 - 1102‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫740,907,1‬ ‫849,244,1‬ ‫731,910,1‬ ‫388,710,2‬ ‫דשנים‬ ‫697,985‬ ‫481,844‬ ‫991,673‬ ‫695,984‬ ‫השקייה‬ ‫946,383‬ ‫772,373‬ ‫496,723‬ ‫918,883‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫793,791‬ ‫790,061‬ ‫989,541‬ ‫613,861‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫701,541‬ ‫979,021‬ ‫908,98‬ ‫618,901‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫379,231‬ ‫597,221‬ ‫184,721‬ ‫725,431‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫547,511‬ ‫892,69‬ ‫086,97‬ ‫986,201‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫121,76‬ ‫026,16‬ ‫278,04‬ ‫703,55‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫123,54‬ ‫829,53‬ ‫415,22‬ ‫544,43‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫894,11‬ ‫389,7‬ ‫171,7‬ ‫764,9‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫340,4‬ ‫902,2‬ ‫036,3‬ ‫692,5‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫772,2‬ ‫425,1‬ ‫094,2‬ ‫932,2‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫479,304,3‬ ‫248,378,2‬ ‫666,242,2‬ ‫004,815,3‬ ‫סה"כ ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫51‬
  • 16. ‫התפלגות התחומים כולל דשנים‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫%2.05‬ ‫%2.05‬ ‫%4.54‬ ‫%4.75‬ ‫דשנים‬ ‫%3.71‬ ‫%6.51‬ ‫%8.61‬ ‫%9.31‬ ‫השקייה‬ ‫%3.11‬ ‫%0.31‬ ‫%6.41‬ ‫%1.11‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%8.5‬ ‫%6.5‬ ‫%5.6‬ ‫%8.4‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%3.4‬ ‫%2.4‬ ‫%0.4‬ ‫%1.3‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%9.3‬ ‫%3.4‬ ‫%7.5‬ ‫%8.3‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%4.3‬ ‫%4.3‬ ‫%6.3‬ ‫%9.2‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%0.2‬ ‫%1.2‬ ‫%8.1‬ ‫%6.1‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%3.1‬ ‫%3.1‬ ‫%0.1‬ ‫%0.1‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%3.0‬ ‫%3.0‬ ‫%3.0‬ ‫%3.0‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%2.0‬ ‫%2.0‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫סה"כ‬ ‫סקטור הדשנים מהווה כ- %05 מכל ענף ייצוא התשומות לחקלאות‬ ‫•‬ ‫הסקטור השני בגודלו הוא סקטור ההשקיה המהווה כ- %71 מכלל היצוא בענף. היקף‬ ‫•‬ ‫הכימיקלים האחרים )חומרי הדברה( מגיע לכ- %11‬ ‫שלושת הסקטורים הנ"ל מהווים כ- %08 מכל יצוא התשומות לחקלאות.‬ ‫•‬ ‫61‬
  • 17. ‫)1(‬ ‫צמיחה )ירידה( בייצוא לפי פעילות‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫%4.81‬ ‫%6.14‬ ‫%5.94-‬ ‫דשנים‬ ‫%6.13‬ ‫%1.91‬ ‫%2.32-‬ ‫השקייה‬ ‫%8.2‬ ‫%9.31‬ ‫%7.51-‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%3.32‬ ‫%7.9‬ ‫%3.31-‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%9.91‬ ‫%7.43‬ ‫%2.81-‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%3.8‬ ‫%7.3-‬ ‫%2.5-‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%2.02‬ ‫%9.02‬ ‫%4.22-‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%9.8‬ ‫%8.05‬ ‫%1.62-‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%1.62‬ ‫%6.95‬ ‫%6.43-‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%0.44‬ ‫%3.11‬ ‫%3.42-‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%1.38‬ ‫%1.93-‬ ‫%5.13-‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫%4.94‬ ‫%8.83-‬ ‫%2.11‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%4.81‬ ‫%1.82‬ ‫%3.63-‬ ‫סה"כ‬ ‫המשבר הפיננסי של 8002 הביא לירידה חדה בשנת 9002 ביצוא התשומות בעיקר‬ ‫•‬ ‫בתחומי הדשנים וההשקייה‬ ‫מאז גדל יצוא התשומות בקצב מהיר בשיעור של %82 ב- 0102 ובשיעור של %81 1102‬ ‫•‬ ‫סך יצוא התשומות חזר לרמת השיא של 8002.‬ ‫•‬ ‫71‬
  • 18. ‫צמיחה )ירידה( מצטברת בהיקפי הפעילות 8002 - 1102‬ ‫%1.23‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%6.13‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%5.12‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%4.12‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%5.02‬ ‫השקייה‬ ‫%3.71‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%7.21‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%7.1‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%2.1-‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%3.1-‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%3.51-‬ ‫דשנים‬ ‫%7.32-‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫81‬
  • 19. ‫)מיליוני $(‬ ‫יצוא תשומות לחקלאות‬ ‫דשנים‬ ‫סה"כ ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫000,4‬ ‫סה"כ ייצוא - ללא דשנים‬ ‫005,3‬ ‫815,3‬ ‫404,3‬ ‫000,3‬ ‫005,2‬ ‫810,2‬ ‫000,2‬ ‫907,1‬ ‫005,1‬ ‫596,1‬ ‫105,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫-‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫למרות הירידה ביצוא הדשנים בשנים 8002 - 1102, העלייה בתחומי הייצוא‬ ‫האחרים הביאה את סך יצוע התשומות לחקלאות להיקף דומה לזה של שנת 8002‬ ‫91‬
  • 20. ‫)מיליוני $(‬ ‫ייצוא תשומות לחקלאות - 1102‬ ‫0.907,1‬ ‫%2.05‬ ‫8.985‬ ‫%3.71‬ ‫6.383‬ ‫4.791‬ ‫%3.11‬ ‫1.541‬ ‫0.331‬ ‫7.511‬ ‫1.76‬ ‫3.54‬ ‫5.11‬ ‫0.4‬ ‫3.2‬ ‫%8.5‬ ‫%3.4‬ ‫%9.3‬ ‫%4.3‬ ‫%0.2‬ ‫%3.1‬ ‫%3.0‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫דשנים‬ ‫ציוד כימיקלים השקייה‬ ‫זרעים‬ ‫בתי ייעוץ תכנון ציוד לענף טיפול‬ ‫ציוד לענף חקלאות בקרה‬ ‫וחומרי וחומרים אחרים‬ ‫הרפת בתוצרת‬ ‫צמיחה וניהול‬ ‫ושליטה‬ ‫ימית‬ ‫הלול‬ ‫ריבוי לחקלאות‬ ‫חקלאית‬ ‫פרויקטים‬ ‫02‬
  • 21. ‫ייצוא תשומות לחקלאות מישראל -‬ ‫ללא דשנים - 1102 )מיליוני $(‬ ‫8.985‬ ‫%8.43‬ ‫6.383‬ ‫%6.22‬ ‫4.791‬ ‫%6.11‬ ‫1.541‬ ‫0.331‬ ‫7.511‬ ‫%6.8‬ ‫%8.7‬ ‫1.76‬ ‫%8.6‬ ‫3.54‬ ‫%0.4‬ ‫5.11‬ ‫3.2‬ ‫%7.2‬ ‫0.4‬ ‫%7.0‬ ‫%2.0‬ ‫%1.0‬ ‫השקייה‬ ‫כימיקלים‬ ‫זרעים וחומרי ציוד וחומרים‬ ‫טיפול‬ ‫ציוד לענף‬ ‫ייעוץ תכנון‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫בקרה‬ ‫חקלאות‬ ‫ציוד לענף‬ ‫אחרים‬ ‫לחקלאות‬ ‫ריבוי‬ ‫בתוצרת‬ ‫הרפת‬ ‫וניהול‬ ‫ושליטה‬ ‫ימית‬ ‫הלול‬ ‫חקלאית‬ ‫פרויקטים‬ ‫12‬
  • 22. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫)ללא דשנים(‬ ‫1102‬ ‫0102‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫תחום פעילות‬ ‫%8.43‬ ‫%3.13‬ ‫%7.03‬ ‫%6.23‬ ‫השקייה‬ ‫%6.22‬ ‫%1.62‬ ‫%8.62‬ ‫%9.52‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫%6.11‬ ‫%2.11‬ ‫%9.11‬ ‫%2.11‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫%6.8‬ ‫%5.8‬ ‫%3.7‬ ‫%3.7‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫%8.7‬ ‫%6.8‬ ‫%4.01‬ ‫%0.9‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫%8.6‬ ‫%7.6‬ ‫%5.6‬ ‫%8.6‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫%0.4‬ ‫%3.4‬ ‫%3.3‬ ‫%7.3‬ ‫ייעוץ תכנון וניהול פרויקטים‬ ‫%7.2‬ ‫%5.2‬ ‫%8.1‬ ‫%3.2‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫%7.0‬ ‫%6.0‬ ‫%6.0‬ ‫%6.0‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫%2.0‬ ‫%2.0‬ ‫%3.0‬ ‫%4.0‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫%1.0‬ ‫%1.0‬ ‫%2.0‬ ‫%1.0‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫%0.001‬ ‫סה"כ‬ ‫ללא דשנים מהווה סקטור ההשקיה כ %53 מכל היצוא הרבה יותר מתחום‬ ‫הכימיקלים. הסקטור השלישי בגודלו הוא סקטור הציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫22‬
  • 23. ‫התפלגות הייצוא לפי גודל החברה ב- 1102‬ ‫- חברות קטנות: יצוא שנתי עד 01 מיליון $, חברות בינוניות: 01-05 מיליון $, חברות גדולות מעל 05‬ ‫מיליון $. %08 מהחברות הן קטנות ורק %7 הן חברות גדולות‬ ‫– החברות הגדולות מייצאות %66 מסך התשומות )ללא דשנים( בעוד שהחברות הקטנות מהוות רק %9‬ ‫מסך יצוא התשומות‬ ‫התפלגות ייצוא התשומות לפי גודל‬ ‫התפלגות החברות המייצאות‬ ‫החברה )אלפי $, % מסה"כ ייצוא(‬ ‫לפי גודל החברה )מספר חברות(‬ ‫חברה קטנות‬ ‫חברות גדולות‬ ‫236,251‬ ‫8‬ ‫%9‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫71‬ ‫719,324‬ ‫%52‬ ‫חברות גדולות‬ ‫873,811,1‬ ‫%66‬ ‫חברה קטנות‬ ‫49‬ ‫32‬
  • 24. ‫התפלגות ייצוא בתחום ההשקייה‬ ‫לפי גודל חברה ב- 1102‬ ‫• 3 חברות גדולות מייצאות %76 מהייצוא בתחום ההשקייה‬ ‫התפלגות ייצוא התשומות לפי גודל‬ ‫התפלגות החברות המייצאות‬ ‫החברה )אלפי $, % מסה"כ ייצוא(‬ ‫לפי גודל החברה )מספר חברות(‬ ‫חברה קטנות‬ ‫חברות גדולות‬ ‫739,62‬ ‫3‬ ‫%5‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫682,261‬ ‫%82‬ ‫חברות בינוניות‬ ‫חברות גדולות‬ ‫5‬ ‫375,004‬ ‫חברה קטנות‬ ‫%76‬ ‫61‬ ‫42‬
  • 25. ‫02 יעדי ייצוא תשומות עיקריים‬ ‫%76 מייצוא התשומות לחקלאות )לא כולל דשנים( מיוצא ל- 02 המדינות‬ ‫•‬ ‫העיקריות. אף ארץ אינה מהווה יעד ייצוא דומיננטי‬ ‫ספרד היא ארץ היעד בגדולה ביותר,‬ ‫•‬ ‫665‬ ‫)מיליון $(‬ ‫ייצוא לפי ארץ היעד‬ ‫241‬ ‫621 921‬ ‫19‬ ‫87‬ ‫57‬ ‫85‬ ‫64‬ ‫24‬ ‫83‬ ‫83‬ ‫63‬ ‫53‬ ‫43‬ ‫43‬ ‫72‬ ‫62‬ ‫52‬ ‫52‬ ‫42‬ ‫אוסטרליה‬ ‫אוקראינה‬ ‫כל השאר‬ ‫בריטניה‬ ‫טורקיה‬ ‫מקסיקו‬ ‫גרמניה‬ ‫גרוזיה‬ ‫איטליה‬ ‫תאילנד‬ ‫רומניה‬ ‫הולנד‬ ‫ארה"ב‬ ‫רוסיה‬ ‫צ'ילי‬ ‫ברזיל‬ ‫ספרד‬ ‫צרפת‬ ‫הודו‬ ‫קניה‬ ‫סין‬ ‫52‬
  • 26. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )1(‬ ‫ייצוא תשומות לחקלאות ללא דשנים‬ ‫•‬ ‫סה"כ ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫•‬ ‫כ- 7.1 מיליארד $‬ ‫כ- 4.3 מיליארד $,‬ ‫מזה דשנים כ- 7.1 מיליארד $‬ ‫•‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫324,911‬ ‫740,491‬ ‫%7‬ ‫%6‬ ‫מערב אירופה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫115,615‬ ‫807,593‬ ‫%51‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%32‬ ‫987,631‬ ‫%4‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫634,953‬ ‫290,156‬ ‫209,121‬ ‫%11‬ ‫%93‬ ‫%7‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫976,847,1‬ ‫%15‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫773,002‬ ‫315,844‬ ‫%21‬ ‫%31‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫524,602‬ ‫%21‬ ‫62‬
  • 27. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )2(‬ ‫כימיקלים אחרים‬ ‫דשנים‬ ‫ייצוא כימיקלים אחרים - 483 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא דשנים - 7.1 מיליארד $‬ ‫•‬ ‫חברה אחת היא היצואנית העיקרית‬ ‫•‬ ‫2 חברות דגולות הן היצואניות הכמעט‬ ‫•‬ ‫בלעדיות‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫252,82‬ ‫מערב אירופה אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫788,41‬ ‫%7‬ ‫426,47‬ ‫308,021‬ ‫%1‬ ‫%4‬ ‫%7‬ ‫מערב אירופה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫663,221‬ ‫850,951‬ ‫%33‬ ‫%9‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫727,801‬ ‫%82‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫880,242‬ ‫%41‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫969,85‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫685,790,1‬ ‫%51‬ ‫183,06‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫%56‬ ‫%61‬ ‫559,4‬ ‫72‬ ‫%1‬
  • 28. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )3(‬ ‫ציוד וחומרים לחקלאות‬ ‫השקייה‬ ‫ייצוא ציוד וחומרים - 891 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא השקייה - 095 מיליון $‬ ‫•‬ ‫3 יצואניות מובילות מהוות כ- %59 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫כ- 5 יצואניות מובילות מהוות מעל %07‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫178,81‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫%01‬ ‫162,17‬ ‫מערב אירופה‬ ‫%21‬ ‫מערב אירופה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫430,391‬ ‫131,06‬ ‫848,12‬ ‫%33‬ ‫%03‬ ‫%11‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫970,901‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫%81‬ ‫422,31‬ ‫%7‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫480,91‬ ‫%01‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫374,79‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%71‬ ‫808,46‬ ‫141,45‬ ‫932,46‬ ‫%11‬ ‫%9‬ ‫82‬ ‫%23‬
  • 29. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )4(‬ ‫טיפול בתוצרת חקלאית‬ ‫זרעים וחומרי ריבוי‬ ‫ייצוא בתחום טיפול בתוצרת - 331 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא זרעים וחומרי ריבוי - 541 מיליון $‬ ‫•‬ ‫3 יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫5יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון אסיה ופסיפיק‬ ‫571,7‬ ‫054,9‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫%5‬ ‫%7‬ ‫895,61‬ ‫%11‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫347,8‬ ‫370,44‬ ‫760,9‬ ‫%7‬ ‫%33‬ ‫%6‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫001,51‬ ‫מערב אירופה‬ ‫371,41‬ ‫%01‬ ‫534,76‬ ‫%11‬ ‫%74‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫914,43‬ ‫%42‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫953,94‬ ‫884,2‬ ‫92‬ ‫%73‬ ‫%2‬
  • 30. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )5(‬ ‫ייעוץ ותכנון פרויקטים‬ ‫ציוד לענף הרפת‬ ‫ייצוא בתחום ייעוץ ותכנון - 76 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא ציוד לענף הרפת - 611 מיליון $‬ ‫•‬ ‫5 יצואניות מובילות מהוות כ- %59 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫4 יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫727,2‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫121,2‬ ‫%4‬ ‫386,3‬ ‫%3‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫%3‬ ‫055,1‬ ‫336,31‬ ‫%2‬ ‫%21‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫865,1‬ ‫%1‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫691,52‬ ‫%83‬ ‫מערב אירופה‬ ‫437,75‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫%05‬ ‫872,33‬ ‫%92‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫825,53‬ ‫%35‬ ‫03‬
  • 31. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )6(‬ ‫בקרה ושליטה‬ ‫בתי צמיחה‬ ‫ייצוא בתחום טיפול בתוצרת - 5.11 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא בתי צמיחה - 54 מיליון $‬ ‫•‬ ‫4 יצואניות מובילות מהוות כ- %58 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫5 יצואניות מובילות מהוות כ- %59‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫530,2‬ ‫מערב אירופה‬ ‫968,5‬ ‫%81‬ ‫431,2‬ ‫%31‬ ‫%91‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫249,1‬ ‫%4‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫מערב אירופה‬ ‫868,6‬ ‫117,22‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%51‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫%15‬ ‫402,2‬ ‫313,2‬ ‫%91‬ ‫%91‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫593,3‬ ‫%7‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫101,1‬ ‫217,1‬ ‫635,4‬ ‫%01‬ ‫%51‬ ‫%01‬ ‫13‬
  • 32. ‫התפלגות ייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫לאזורים ותחום פעילות )אלפי $ ב- 1102( )7(‬ ‫ציוד לענף הלול‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫ייצוא בתחום טיפול בתוצרת - 3.2 מיליון $‬ ‫•‬ ‫ייצוא חקלאות ימית - 0.4 מיליון $‬ ‫•‬ ‫9 יצואניות מובילות מהוות כ- %09 מהייצוא‬ ‫•‬ ‫יצואניות מובילה אחת מהווה מעל %05‬ ‫•‬ ‫בתחום‬ ‫מהייצוא בתחום‬ ‫מערב אירופה‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫54‬ ‫016‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫%1‬ ‫%72‬ ‫167‬ ‫%33‬ ‫אפריקה ומזרח תיכון‬ ‫373,2‬ ‫%95‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫383,1‬ ‫%43‬ ‫דרום אמריקה‬ ‫13‬ ‫%1‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫אסיה ופסיפיק‬ ‫042‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫578‬ ‫%93‬ ‫%6‬ ‫2‬ ‫23‬ ‫%0‬
  • 33. ‫התפתחות ייצוא התשומות בשנים האחרונות‬ ‫השיא בייצוא התשומות לחקלאות התרחש ב- 8002 ונבע באופן ישיר מגידול‬ ‫•‬ ‫ביקושים והמחירים הגבוהים לסחורות שהגיעו לשיא של כל הזמנים‬ ‫המשבר הפיננסי של 8002, העצירה בהתפתחות של גידולי אנרגיה והמיתון‬ ‫•‬ ‫העולמי, הביאו לירידה חדה בביקושים לתשומות חקלאיות שנמשכה לתוך שנת‬ ‫9002 ו- 0102‬ ‫בשנים 0102 ובשנת 1102 הסתמן שינוי משמעותי וצמיחה בהיקף ייצוא‬ ‫•‬ ‫התשומות. בהשוואה לשנת השפל של 9002 גדל יצוא התשומות בשנים הללו‬ ‫בהיקף מצטבר של %63 הדומה לירידה של שנת 9002‬ ‫עיקר השינוי התרחש בענף הדשנים וההשקיה‬ ‫•‬ ‫תחום הנמצא בהתפתחות מהירה יחסית הוא תחום הפרויקטים ויצוא הידע הנובע‬ ‫•‬ ‫מההכרה ביכולות החקלאות הישראליות‬ ‫בתחום הציוד לרפתות ניתן לציין את פעילות צח"מ בווייטנאם וכן את הרכישה של‬ ‫•‬ ‫‪ BHC‬ע"י ג'ון דיר שהביאה לגידול משמעותי של ייצוא ציוד לקטיף כותנה‬ ‫33‬
  • 34. ‫אינטגרציה בפעילות ייצוא התשומות‬ ‫בנוסף לשינוי שהתרחש בשנים האחרונות הקשור לגלובליזציה בתחום‬ ‫•‬ ‫התשומות חקלאות, אנו עדים להתפתחות של חברות יעוץ ואינטגרציה‬ ‫המשווקות יכולות ישראליות לתכנון וביצוע פרויקטים‬ ‫החברות מאתרות את ההזדמנויות ומתבססות בעיקר על ידע, אנשי‬ ‫•‬ ‫מקצוע ותשומות של חברות ישראליות‬ ‫קימות כיום יותר מ 01 חברות הפועלות בתחום של פרויקטים בתחומים‬ ‫•‬ ‫משולבים‬ ‫פעילות החברות הללו מהווה לעיתים כלי עיקרי שבעזרתו נפתחים שווקים‬ ‫•‬ ‫חדשים לידע ותשומות ישראליות‬ ‫יש להדגיש כי חלק מהחברות העוסקות בתחום הפרויקטים החקלאים‬ ‫•‬ ‫האינטגרטיביים, עסקו בעבר וגם לעיתים עוסקים כיום בנושאי ביטחון,‬ ‫תקשורת, בנייה ועוד.‬ ‫הגורמים המקומיים במדינות היעד משתמשים לעיתים בחברות‬ ‫•‬ ‫הישראליות כאמצעי להגיע לגופים ולחברות הישראליות בתחומי‬ ‫החקלאות.‬ ‫43‬
  • 35. ‫)1(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫אחת המטרות של העבודה הייתה לסקור יחס היצואנים לפעילות מכון הייצוא‬ ‫•‬ ‫מעט מאד מידע בנושא התקבל ישירות מהשאלונים ולפיכך התקיימו שיחות עם‬ ‫•‬ ‫מספר אנשים בעלי ניסיון בתחום התשומות והן בהכרת פעילות המכון‬ ‫עיקרי הדברים:‬ ‫החברות הגדולות העוסקות בייצוא של תשומות חקלאיות בהיקפים של עשרות או‬ ‫•‬ ‫מאות מיליוני דולרים בשנה אינן מנצלות את פעילויות המכון, בעיקר לאור‬ ‫העובדה שפעילות הייצוא של חברות אלו "מסודר" ואין אצלם הכרה שיש בידי‬ ‫המכון יכולת משמעותית לסייע בידם‬ ‫עיקר פעילות המכון כיום וגם בעתיד צריכה להיות ממוקדת בצרכים של חברות‬ ‫•‬ ‫קטנות ובינוניות‬ ‫מהות הפעילות - רוב האנשים שעימם דיברנו הדגישו את חשיבות פעילות המכון‬ ‫•‬ ‫לאיתור הזדמנויות עסקיות בתחום הפרטי והציבורי. בנוסף הודגשה חשיבות‬ ‫הפעילות של המכון בסיוע לחברות הללו בחדירה לשוקים ו/או בהרחבת פעילותם‬ ‫במדינות היעד. ראה פרוט בהמשך‬ ‫חברות במכון - יש לשאוף כי כל החברות העוסקות בייצוא תשומות לחקלאות‬ ‫•‬ ‫ירשמו כחברים במכון. רשימת החברות מצורפת בהמשך‬ ‫53‬
  • 36. ‫)2(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫איתור הזדמנויות עסקיות וסיוע בהגשת מכרזים‬ ‫הפוטנציאל הטמון ביכולת החברות הקטנות והבינוניות להרחיב את פעילותן, נגזר‬ ‫•‬ ‫לעיתים קרובות מיכולתם לאתר הזדמנויות עסקיות בסקטור הפרטי והציבורי‬ ‫בתחום זה איתור מידע עסקי הינו מוצר ציבורי שלדעת רבים שעל המכון לספקו‬ ‫•‬ ‫לחברות שהינן חלק ממכון הייצוא.‬ ‫מדובר על מכרזים ציבוריים המתפרסמים באתרים שונים כגון אתר הבנק העולמי‬ ‫•‬ ‫וע"י חברות פרטיות כגון ‪ .DG MARKET‬הסדרה פרטית של כל חברה מול‬ ‫ספקי המכרזים הינה יקרה ואיננה נחוצה אם השרות ניתן ע"י המכון‬ ‫לדעתנו על מכון היצוא לחדש את הפעילות שהייתה בעבר תוך הגדרה מדויקת‬ ‫•‬ ‫של תחומי ההתעניינות של החברות השונות מחד ואת מהות המכרזים מאידך‬ ‫החברות יפיקו תועלת מפעילות זאת אם יקבלו לידם רשימה ממוקדת של בקשות‬ ‫•‬ ‫למכרזים ולא ערמות של חומר שרובו לא רלוונטי לפעילותם‬ ‫בנוסף יש למצוא את ההסדרים המתאימים שדרכם ניתן להעביר מידע על‬ ‫•‬ ‫הזדמנויות עסקיות בתחום ייצוא תשומות ושירותים לחקלאות שאותרו ע"י‬ ‫נספחים כלכליים בחו"ל‬ ‫על המכון למצוא את הכלים המתאימים לסייע בידי יצואנים שאינם בקיאים‬ ‫•‬ ‫בהגשת מכרזים לגופים בין לאומיים ולממשלות בעיקר במדינות המתפתחות‬ ‫63‬
  • 37. ‫)3(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫תערוכות וכנסים‬ ‫אחד הנושאים שצוינו ע"י היצואנים הוא סיוע לחברות בהשתתפות בתערוכות‬ ‫•‬ ‫ובכנסים בארצות היעד‬ ‫יש להדגיש כי המכון פועל בנושאים אלו שנים רבות וגם מסבסד את הפעילויות‬ ‫•‬ ‫בתחום, אבל העלות הגבוהה של ההשתתפויות )כולל תערוכות בארץ( מעמיד‬ ‫לעיתים בסימן שאלה את ההשתתפות בעיקר לגבי חברות קטנות ששואלות את‬ ‫עצמן האם מוצדק ללכת להוצאות גדולות הכרוכות בתערוכות‬ ‫לדעתנו פוטנציאל הצמיחה של חברות קטנות ובינוניות בעלות ידע וטכנולוגיה‬ ‫•‬ ‫ישראלית יקודם מאד אם יתאפשר לחברות הללו להשתתף בתערוכות וכנסים‬ ‫במחיר מסובסד מעבר למקובל כיום וכפי שנהוג במדינות המתחרות למשל בהולנד‬ ‫פגישות בארצות יעד‬ ‫מכון היצוא, דרך הנספחים הכלכליים, צריך ליצור את הכלים המתאימים שיאפשרו‬ ‫•‬ ‫ליצואני תשומות ושירותים קשר ישיר עם אנשי מפתח בתחום החקלאי במדינות‬ ‫היעד. למעשה מדובר על כך שבידי הנספחים הכלכליים יהיו רשימות מעודכנת של‬ ‫אנשי מפתח לפי מדינות בתחומי החקלאות‬ ‫היצואנים יעזרו בנספחים הכלכליים כדי לתאם פגישות עם אותם גורמי מפתח‬ ‫•‬ ‫בארצות השונות‬ ‫73‬
  • 38. ‫)4(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫מכון היצוא ומשרד התמ"ת‬ ‫מספר יצואנים הסבו את תשומת ליבנו לחלוקת העבודה והאחריות בין התמ"ת‬ ‫•‬ ‫למכון. נראה שכיום אין חלוקה ברורה הקובעת שמכון היצוא הוא הכלי העיקרי‬ ‫לקידום היצוא והוא צריך להיות הזרוע הציבורית האחראית ליישום הנושא‬ ‫לפיכך, ישנם פעילויות שונות המתבצעות עדין ע"י התמ"ת כגון איתור הזדמנויות‬ ‫•‬ ‫עסקיות במתכונת של מכרזים בין לאומיים שלא מגיעים לכלל היצואנים, קרנות‬ ‫לקידום השיווק בהודו וסין וכ"ו‬ ‫מצב זה מפצל את קידום היצוא ומעמיס על היצואנים בפני בירוקרטיה כבדה‬ ‫•‬ ‫שפוגעת ביכולת היצואנים לקדם את פיתוח הייצוא.‬ ‫מוצע לרכז את כל הפעילויות הקשורות והתקציבים הקשורים לקידום היצוא תחת‬ ‫•‬ ‫קורת גג המכון שיפעל על פי שיקולים מקצועיים ל פי מדיניות ממשלתית‬ ‫משלחות לחו"ל‬ ‫נראה שכלי זה איבד מאד מערכו עקב היכולת של רוב החברות להגיע לפגישות‬ ‫•‬ ‫באופן ישיר.‬ ‫לחברות הקטנות והבינוניות יש גם חוסר נכונות להצטרף למשלחות השרים בגלל‬ ‫•‬ ‫העובדה שמשלחות כאלו עוסקות בנושאים כלליים מידי ועלותם הישירה והעקיפה‬ ‫איננה כלכלית.‬ ‫83‬
  • 39. ‫)5(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫סקרי התכנות‬ ‫• אחת הנושאים שחייבים ליצור בהם שינוי מהותי הוא הקרן לסקרי התכנות‬ ‫הכוללים גם תכנון של פרויקטים המנוהלים ע"י התמ"ת‬ ‫• על פי הגדרת התמ"ת הקרן מיועדת לסייע רק למפעלי ייצור של תשומות‬ ‫חקלאיות במימון סקרי היתכנות ככלי לקידום הייצוא שלהם‬ ‫• הקרן איננה זמינה לחברות שאינן יצרניות של תשומות אשר להן חלק‬ ‫נכבד בקידום הייצוא כמו לחברות פרויקטים‬ ‫• נקודה זאת שמובנת ומקובלת ע"י המכון נדחתה ע"י התמ"ת הממשיך‬ ‫להחזיק בקרן על פי כללים הפוגעים ביכולת הניצול של הקרן לקידום‬ ‫פרויקטים חקלאיים המבוססים על תשומות שרובם יגיע מישראל‬ ‫• נראה ששינוי כזה יתרום רבות לקידום היצוא של תשומות לחקלאות כחלק‬ ‫מפרויקטים שחלקם מגיעים לעשרות מיליונים של דולרים‬ ‫93‬
  • 40. ‫)5(‬ ‫עמדות החברות לגבי פעילות המכון‬ ‫נושאים נוספים‬ ‫• הקמת אתר וקטלוג און ליין שירכז, יפרט ויעדכן את כל פעילותם של‬ ‫החברות בתחומי התשומות והשירותים החקלאיים‬ ‫• הצעת קורסים והשתלמויות ליצואנים חדשים וקיימים‬ ‫• הרחבת הפעילות בשווקים ייעודיים בעיקר בתחומים שעדיין לא מוכרים‬ ‫דיים במדינות הללו )סין, הודו, וייטנאם(‬ ‫• הרחבת הפעילות של משלחות מחו"ל בתחומי תשומות וטכנולוגיה‬ ‫חקלאית‬ ‫• סיוע במימון להכנה והגשת מכרזים בין לאומיים כדי לעודד את החברות‬ ‫הישראליות‬ ‫• מיקוד הסיוע הציבורי לחברות בינונית וקטנות ששם הוא יביא את מירב‬ ‫התועלת‬ ‫04‬
  • 41. ‫חסמים להגדלת ייצוא התשומות‬ ‫החסמים העיקריים להגדלת ייצוא התשומות מישראל הם:‬ ‫• איתור הזדמנויות עסקיות והזרמת המידע לחברות הרלוונטיות‬ ‫• הרחבת הסיוע במימון פעילויות שיווק היכולות הישראליות בחו"ל‬ ‫)תערוכות, משלחות, חומר פרסומי וכ"ו(‬ ‫• הגדלת המעורבויות של הנספחויות המסחריות באיתור הזדמנויות‬ ‫עסקיות בעיקר בסקטור הפרטי‬ ‫• הרחבת השימוש בקרן לסקרי היתכנות כך שיתאפשר לחברות‬ ‫פרויקטים לקבל סיוע מהקרן ולא רק לחברות יצרניות‬ ‫• ריכוז כל הפעילויות לקידום ייצוא התשומות במכון הייצוא והפיכתו‬ ‫לזמין יותר לחברות הענף‬ ‫14‬
  • 42. ‫סיכום ומסקנות‬ ‫• היקפי הפעילות בתחום ייצוא התשומות לחקלאות עולה משמעותית בהיקפו על‬ ‫מה שהיה מקובל עד היום‬ ‫• הבדל זה נובע הן מבדיקה יותר יסודית של הענף והן מגידול משמעותי בפעילויות‬ ‫של יצוא תשומות‬ ‫• לאחר ירידה משמעותית בפעילות יצוא התשומות בשנים 8002 ו- 9002 חלה‬ ‫התאוששות גדולה וייצוא התשומות ב 1102 חזר כבר לרמתו לפני הירידה של‬ ‫המשבר הפיננסי‬ ‫• את הענף מובילות חברות הדשנים, הכימיקלים וההשקייה המהווים ביחד כמעט‬ ‫%08 מכל היקף הייצוא‬ ‫• בשנים האחרונות עובר הענף תהליך עמוק של גלובליזציה שבו חברות זרות‬ ‫משקיעות או רוכשות מפעלים ישראלים לתשומות חקלאיות‬ ‫• מאידך החברות הישראליות מעבירות חלק ניכר מפעילותם לארצות היעד‬ ‫• היקף הפעילות של החברות ישראליות בתחום תשומות לחקלאות בחו"ל )ייצור‬ ‫ושיווק( מוערך בכ- 8.1 מיליארד דולר. הפעילות בחו"ל צפויה להמשיך לצמוח‬ ‫• מצב זה הופך את תעשיית התשומות לחקלאות בישראל לענף גלובלי ומחייב‬ ‫מחשבה למעורבות המכון בתחום‬ ‫24‬