יוסל ברגנר, חתן פרס ישראל לאמנות, הלך לעולמו בגיל 97 18/1/2017
השם המקורי שנתתי לעבודה היה 'טריפטיכון רמי לוי'", מספר אוקון, "אבל אחרי התייעצות הוחלט לשנות אותו. ברנסנס היה מקובל מאוד לקרוא לעבודות על שם האדון התורם. רמי לוי לא נתן לי כלום באופן אישי, כמובן, אבל הוא חלק מדימוי שקשור גם לשיאים האלה שאנחנו שוברים ברמת האבסורד. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, אבל אפשר לומר שאנחנו אנשים ללא איזון וללא בלמים. אצלנו הכל או מדהים או קטסטרופה. אין שום דבר באמצע. אני חושב שזה מצחיק".
פייטה - הצגת מרים המערסלת את ישו המת, לאחר שהורד מן הצלב. במילה פייטה התמזגו רחמים ואדיקות, רגש הרחמים של מריה כלפי ישו ושיתוף המאמינים בסבלה.
באם וילד מ1952 נראת אם, עולה חדשה רזה ומדאגת מביטה בעצב אל הילד שהיא מניקה, והתינוק עטוף בשמיכה לבנה מעוות, היא יושבת בצריף המעברה על מיטה מתקפלת
אבל האוירה כמעט דתית כמו בציורי המדונה.
עיישה אל-קורד, 1988- היא לכאורה, תיאור של אם וילד. אך הקומפוזיציה היא של ציורי פייטה נוצריים, מה שיוצר מיד תובנה אחרת . התמונה צולמה ב-1988 עם פריצת האינטיפדה הראשונה, עיישה אל קורד , אם פלסטינית הייתה כלואה בכלא הישראלי, נראת עם בתה הישנה עטופה באריג דמוי טלית. כאן התהפכו היוצרות הקרבן הוא הפלסטיני.
בעבודה "אל מלא רחמים", מאותה שנה, אם מנסה להחזיק בבן המת שנשמט שוב ושוב מזרועותיה. ברקע הוידאו מתנגן "אל מלא רחמים" הנאמרת בטקסי קבורה. קשר בין קרבן החייל לישו כקרבן
ורדי כהנא
צלמת. הפורטרטים שלה , בין אם הם צילומים מבוימים של דמויות מוכרות, ובין אם הם תיעוד של ״האנשים הרגילים״ , עוסקים בעיקר בנרטיב המקומי. בתמונה נראה אביב גפן בעירום כמעט מלא, עד קו הערווה. עורכת התצלומים של הספר, פראנס לבה-נדב, סבורה שזהו תצלום שנהפך לאיקונה.
"בעירום של אביב היה ניסיון לאמירה", מסבירה כהנא. "צילמתי את התמונה הזאת ב-1993, כשהקריירה שלו התחילה לפרוח. הלוק האנדרוגיני היה העניין המרכזי. רציתי להפשיט אותו כדי לשים את העניין על השולחן. יש דברים בגוף האדם שמקסימים אותי: יש לו עקמת חריפה בגב, שבגללה מותן אחת עולה למעלה. זה משגע אותי". "'הפייטה' זה שיא הייסורים עלי אדמות בעולם הנוצרי", היא אומרת. "בכתבה נורית גפן התוודתה שאביב הוא שגידל אותה. אמרתי לעצמי, כל המשפחה הזאת מתבכיינת כמה החיים שלה בזבל. החיים שלהם נהדרים. רציתי להגיד לנורית, 'את רוצה לדעת איך את נשמעת? הנה, קחי את הצילום הזה'. היה נראה לי נכון לבוא עם פגז כזה על נעץ קטן".
מוקי, זמר 2002
הולכת, פסל פעולה, המיצג הראשון בו חיברה פיסול מינימליסטי עם אמנות גוף, שגררה עיסוק איקונוגפי בדמות ישו. למחרת המצעד הצבאי של יום העצמאות בירושלים לפני מלחמת יום הכיפורים.
היא מבחינה אחרי 40 שנה שזה מבנה ביית הילדים בקיבוץ.
צעידה לאורך ה"ויה דולורוזה" עם תמונה עצמית גדולה על גבו, ויה דלורוזה, 1973, מתוך סדרה של שישה צילומים כך דרך הייסורים של ישו הפכה גם לדרך הייסורים שלו. הקביים האישיים עזרו לו לא אחת בבניית הקומפוזיציה של הצילומים.
מונחת, המרת הפעולה בתצלום. צילמה תמי גטר,
מרסל דושן
מלאך המוות והחרמש, הקוצר הקודר ((The Grim Reaper) מתקשר מסמל זמן ומוות, שכן חיי האדם משולים לקנה חיטה הנע ברוח עד שבא הקוצר וגודע את חייו.
הגופיה שמוטיב נוצרי
- גוף יה = החלצים הגו בדמותו רב המשמעית של ישוגוף האלהים
אפרת נתן, טריפטיכון לעת ערב 2005 גופיות, רשת וקטיפה