העתיד כבר כאן - הנגשת מידע
•Transferir como PPT, PDF•
0 gostou•1,020 visualizações
ד"ר יפה אהרוני מרצה ביום העין "פורטלים ומידע רב מימדי" במסגרת כנס מידע 2011, בהרצאה מוצגים המגמות והתמודדות הספריה עם E-books, open access , מאגרי הפקדה , מחשוב ענן, הווב הנייד, אפליקציות ועוד.
![פיתוחים טכנולוגיים חדשים ,[object Object],[object Object]]()
Recomendados
Mais conteúdo relacionado
Semelhante a העתיד כבר כאן - הנגשת מידע
Semelhante a העתיד כבר כאן - הנגשת מידע (9)
Mais de Dr. Anat Klumel
Mais de Dr. Anat Klumel (20)
העתיד כבר כאן - הנגשת מידע
- 1. העתיד כבר כאן – מגמות והתפתחויות טכנולוגיות עתידיות והמשמעות לעולם המידע ד " ר יפה אהרוני
- 3. הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות / טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך , ההוראה והמחקר . הדוח מתפרסם זה 8 שנים מידי שנה במאמץ משותף של NMC ו - ELI - שני ארגונים שלא למטרות רווח של מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם ששמים להם למטרה לחשוף ולפתח טכנולוגיות מידע חדשות שיש בהן לקדם חדשנות בהוראה ובלמידה . הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך , ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה , שנתיים - שלוש ו 4-5 שנים .
- 4. מגמות שהסתמנו בעבר ויקבלו תאוצה בעתיד - תכנים ואמצעים להעברת התכנים מגמות אלה למעשה שלובות זו בזו והן בעלות השפעה פוטנציאלית לא רק על החינוך , ההוראה והמחקר אלא גם על שחקנים נוספים בעולם המידע : משתמשים , מו " לים , ספריות , ועתידו של הווב עצמו
- 18. ספריות הן שחקן המפתח בשוק הספרים האלקטרוניים הנוכחי
- 21. 41% דווחו על גידול בביקוש לספרים אלקטרוניים
- 22. דווח של מנהלי ספריות על רכישות חדשות או שדרוג ב - 2011
- 23. דווח של מנהלי ספריות על רכישות חדשות או שדרוג ב - 2011 על פי סוגי ספריות
- 27. מגמות שהסתמנו בעבר ויקבלו תאוצה בעתיד - תכנים ואמצעים להעברת התכנים – הגישה הפתוחה
- 28. תכנים פתוחים – הגישה הפתוחה
- 31. שנת 2010 היא השנה בה נרשם הגידול הגבוה ביותר במשאבי מידע ב " גישה הפתוחה ".
- 32. על פי דו " ח ממרץ 2010 מספר כתבי העת החופשיים ב - DOAJ - 4863 קצב גידול של 2 כותרים ביום . על פי דוח ספטמבר 2010 מספר כתבי העת 5452 קצב גידול של 3 כותרים ביום . בדצמבר 2010 – 5936 כתבי עת
- 33. ל - DOAJ - 5452 כתבי עת - פי שניים כתבי עת מ - Elsevier . קצב גידול של 3 כותרים ביום
- 34. מספר המאגרים המוסדיים בדצמבר 2010 – 1817 מאגרים מוסדיים
- 40. פרויקט משותף של הספריות של MIT הושק ב -2002 פותח , מתוחזק ונתמך על ידי הספריות ב - MIT השרתים מתוחזקים על ידי הספריות , הספריות עוזרות בדיגיטציה אם יש צורך , סורקות ומזינות למאגר על פי דרישה , מספקות מידע על זכויות יוצרים
- 41. הפרויקט פותח מתוחזק ונתמך על ידי הספרייה , הספרייה אחראית לשימור החומר – גיבויים , תאימות , פורמטים של קבצים . השירותים ניתנים חינם על ידי הספרייה מתוך הכרה ותחושה שהספרייה היא חלק מהקהילה המחקרית
- 42. ספריות ומאגרי הפקדה מוסדיים במאמר זה מתארים את ההכנות והספריות הן הפעילות ביותר בנושא אתן התייעצו , קבעו מדיניות , הספריות התקינו את התוכנה הדרושה . בנוסף לזה הספריות יכולות לתרום בתחום מידע - על והדרכה בנושא זכויות יוצרים
- 44. דרוג מאגרי ההפקדה המוסדיים בעולם - Cybermetrics Lab,-CSIC, Spain
- 47. על פי דו " ח מרץ 2010 מחפש בלמעלה מ - 23 מיליון מסמכים , גידול של 1.2 מהרבעון האחרון , גידול של למעלה מ - 13 אלף מסמכים ביום . על פי דוח דצמבר 2010 base מחפש ב - 25.5 מיליון מסמכים . קצב גידול של 10000 ביום
- 51. " יתרון הציטוטים " של ה " גישה הפתוחה " הגישה החופשית מעלה את מספר הציטוטים של המאמרים
- 54. גישה פתוחה ומו " לים - מו " לים - פתיחות גוברת לנושא - שינוי מודלים עסקיים
- 55. כנס של מו " לים בלונדון – הסתגלות המו " לים למציאות העולם המשתנה ומודל הגישה הפתוחה כמודל עסקי חדש
- 56. עיון במאגר מראה שמספר המו " לים שתומכים במדיניות הגישה הפתוחה על ידי כך שהם מאפשרים אירכוב נמצא בעליה
- 57. מגמות שהסתמנו בעבר ויקבלו תאוצה בעתיד - תכנים ואמצעים להעברת התכנים – מכשירים ניידים
- 58. הנייד וזמינות התכנים
- 67. העדפות משתמשים מאוששות תחזיות אלו
- 68. תכנים ואמצעים להעברת התכנים – מחשוב עננים
- 69. מחשוב עננים – זרז למובייל
- 77. תודה רבה
Notas do Editor
- אני אדבר על 4 מגמות טכנולוגיות – תכנים – ספרים אלקטרוניים וקוראי ספרים אלקטרוניים , ותכנים חופשיים , ואמצעים – הנייד ומחשוב עננים
- פי דו”ח המגמות השנתי של חברת הייעוץ גרטנר , מתוך 1800 טכנולוגיות ומגמות שוק שנסקרו , מציאות רבודה נמצאה במרכז ההתעניינות התקשורתי .
- בטכנולוגיות עתידיות הסתמכתי בעיקר על תחזיות שהן פרי מחקר איכותני של ה - horizon report ודוחות אחרים כפי שנראה בהמשך
- בהסתמך על הדוחות האלה ואחרים אתמקשד ב - 4 טכנולוגיות מובילות – תכנים – ספרים אלקטרונים ותכנים פתוחים ואמצעים – הנייד ומחשוב עננים
- על פי horizon report של 2011 ספרים אלקטרוניים יהיו הטכנולוגיה המובילה בשנת 2011. ע ל פי horizon report 2010 ספרים אלקטרוניים יהיו הטכנולודגיה המובילה בטווח של שנתיים ושלוש על פי readwriteweb המגמה שמשנת 2010 גידול בספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים ועל פי דוח של information today הספרים היו אחד ההתפתחויות המובילות בשנת 2010 והמגמה תימשך . להתחיל עם זה דוחות מלמדים שבשנת 2010 ספרים אלקטרוניים היוו אחת ההתפתחויות החשובות הבולאטות והתחזיות שמגמה זו תימשך . .
- משתמשים כבר הוכיחו שהם אוהבים ספרים 180 עותקים של ספרים אלקטרוניים על כל 100 בכריכה קשה
- .
- McGraw-Hill Professional אחד המו " לים החשובים בעולם לתכנים אלקטרוניים ולתכנים בפורמט נייר , חתם לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ScrollMotion המובילה בפיתוח אפליקציות ל - iPhone שיתוף הפעולה יאפשר הנגשת הספרים האלקטרוניים שמוציא McGraw-Hill גם ב - iPhone וב - iPod בשלב הראשון יועלו ל - iPhone כ -600 ספרים אלקטרוניים של ההוצאה ובהמשך יתווספו על בסיס קבוע ספרים אלקטרוניים חדשים במגוון תחומי ידע . ואפילו מדברים על מציאות רבודה בספרים אלקטרוניים - שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים - שלוש הן : augmented reality ( מציאות רבודה ) ולמידה מבוססת משחק . מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו , שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין . על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים / אוזניים ניתן יהיה " להוסיף " למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים . טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים
- באנגליה פועל כגוף ציבורי - ממלכתי האחראי לקידום תשתיות התוכן הדיגיטאלי של הפרויקטים הדיגטאליים ולפיתוח עתידי של תחומי התקשוב הלאומי , לרבות תחומי המו " פ ע " י אוניברסיטאות וגורמי פיתוח .
- בהסתמך על הדוחות האלה ואחרים אתמקשד ב - 4 טכנולוגיות מובילות – תכנים – ספרים אלקטרונים ותכנים פתוחים ואמצעים – הנייד ומחשוב עננים
- In the original definition from the Budapest Open Access Initiative , "open access" was defined מגמה שנייה , שיש לה השפעה על עולם המידע , המו " לים , ספריות והמשתמשים , אמנם לא חדשה , אך הנתונים מורים על המשכיות בגידול בה , הם התכנים הפתוחים as "having no financial or other barrier other than access to the internet itself." However, there have been a number of modifications of this, both to increase the range of the requirement, and to make it more flexible. Open Access משמעותו גישה חופשית לפרסומים מקוונים מחקריים . העמדה התומכת ב - Open Access מתחזקת נוכח העלות הגבוהה של כתבי עת מדעיים ובעיות תקציביות לרכישתם . בדיעבד נמצא שהחוקרים יוצאים נשכרים מפרסום מחקריהם ב - Open Access מאחר שפרסומים ב - Open Access מצוטטים יותר . ממצאים אלה עשויים לתרום אף הם לעידוד המגמה . היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access הייתה יוזמת בודפסט בשנת 2002 . היוזמה התמקדה במטרה לאפשר גישה חופשית לכתבי עת שפיטים ולשם כך קבלה שתי המלצות בהם ראתה את הדרכים להשגת המטרה והן : • Self-Archiving - אספקת כלים ועזרה לחוקרים להפקיד את המאמרים שלהם שעברו שיפוט , במאגרי ארכיון פתוחים . כאשר מאגרים אלה יעמדו בסטנדרטים של OAI Open Archives Initiative אזי מנועי חיפוש יוכלו לראות בהם מאגר אחד . באופן זה המשתמשים לא יצטרכו לדעת אילו מאגרים קיימים ומהו מיקומם על מנת להשתמש בהם . • Open Aceess Journals - הקמת דור חדש של כתבי עת פתוחים . ממשלות , אוניברסיטאות ספריות מו”לים וגופים אחרים נקראו להירתם למשימה . מאז היו יוזמות נוספות חשובות בתחום ה - Open Access ובהן ההצהרה של IFLA בנושא . The only constraint that authors might want to enforce is that no one should distribute mangled or misattributed copies. This is a reason for authors to retain copyright. Authors who don't care to enforce these constraints, or who live in moral-rights countries where they are enforceable even without copyright, could put their works into the public domain
- חומר שפיט להבדיל מספרות אפורה ראה ע ' 58 ב - information tomorrow PLOS.ORG – PUBLIC LIBRARY OF SCIENCES מנתח בפרוטרוט את ההיבט הכלכלי של מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור של חומר מדעי במסגרת תנועת ה”גישה הפתוחה” ( Open Access ) בהשוואה למודל המסורתי http://arxiv.org / פיסיקה מתמטיקה , סטטיסטיקה ביולוגיה http://tardis.eprints.org / TARDIS built a sustainable multidisciplinary institutional repository – the University of Southampton Research Repository (called, in short, e-Prints Soton at http://eprints.soton.ac.uk ) - to leverage the research created within Southampton University, using both author self-archiving and assisted deposit. It developed by working closely with individual schools and groups building on from their current practices. Useful background is provided by the presentations and papers listed at http://tardis.eprints.org/papers/ . The repository contains publication records with full text where possible – leading towards our goal of open access to the university's research.
- המגמה של הגידול הרב במספר כתבי העת החופשיים נמשכת – בהסתמך על נתוני DOAJ – נכון ליום בו נכתב הדו " ח , מספר כתבי העת ב " גישה הפתוחה " הגיע ל - 4400 . בשנת 2009 נוספו 700 כתבי עת ב " גישה הפתוחה "
- גידול במספר המאגרים בעולם בהסתמך על OpenDOAR מספר המאגרים המוסדיים גדל ל -1500
- אין ספק שמגמה זו תימשך במיוחד שמחקרים שבדקו את העלות תועלת של המודלים השונים של הוצאה לאור מצאו אותם כדאיים יותר . שהוגש ל - JISC – Joint Information Systems Committee שבאנגליה , בינואר 2009 , מנתח בפרוטרוט את ההיבט הכלכלי של מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור של חומר מדעי במסגרת תנועת ה " גישה הפתוחה " ( Open Access ) בהשוואה למודל המסורתי . הדוח מתייחס לתהליכים הקשורים בפרסום חומר מדעי , הפצתו , אחזורו ושימורו והשלכות שיש למודלים השונים על תהליכים אלו , עם דגש על ההיבט הכלכלי . הדוח מתייחס למצב באנגלייה , והשלכותיו על החינוך הגבוה ועל ההוצאה לאור של כתבי עת וספרים מדעיים . הויכוחים בנושא יישום מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור במסגרת תנועת ה " גישה הפתוחה " אינם חדשים , והם מתמקדים לרוב סביב העלויות הכרוכות בכך . הפרויקט שאותו מסכם הדו " ח הנ " ל , לעומת זאת , שם לו למטרה לבדוק איזה מבין המודלים הוא הטוב ביותר מבחינת עלות תועלת , גם אם אינו בהכרח הזול ביותר . לשם כך נבדקו עלויות ותועלות של שלושה מודלים : הוצאה לאור שמבוססת על מנויים , " גישה פתוחה " ואירכוב עצמי ( self-archiving ) של החומרים . מטרתו של הדוח היא לסייע לעושים בדבר , בעלי עניין ומקבלי ההחלטות להבין את ההשלכות המוסדיות , התקציביות והכלכליות הרחבות של המודלים השונים . ממסקנות הדוח : • מעבר להוצאה לאור על פי מודלים במסגרת ה " גישה פתוחה " יהיה כרוך ברווח נטו בטווח הארוך , גם אם יהיה נמוך יותר בתקופת המעבר . • קיימות ראיות שתומכות במעבר ל " גישה פתוחה ". יעיל במיוחד מבחינת עלות תועלת יהיה המודל של " אירכוב עצמי ". לפיכך הדוח ממליץ לשים יתר דגש על פיתוח מאגרי הפקדה מוסדיים ו / או נושאיים . • תתכן תועלת לא מבוטלת גם ממעבר ל " גישה פתוחה " בתחום ההוצאה לאור של ספרים , ויש לבדוק אפשרויות גם בתחום זה
- אנשי אדמיניסטרציה מימון רואים שהמימון משתלם
- Both SGML and XML are "meta" languages because they are used fo אשר לספריות – גם הן ככלל המשתמשים , נהנות מחומר איכותי שפיט ללא תשלום , אך מעבר לכך , המעורבות של הספריות גדולה יותר במאגרי הפקדה מוסדיים r defining markup languages. A markup language defined using SGML or XML has
- Dspace - פרויקט משותף של הספריות של MIT ו - HP - מאגר מוסדי שפותח על ידי הספריות ב - MIT שכולל את התנובה המחקרית של אוניברסיטת MIT הושק ב -2002 ומתוחזק ונתמך עךל ידי הספריות ב - MIT - - השרתים מתוחזקים על ידי הספריות , החוקרים אינם צריכים את התוכנה עובדים ומעלים חומרים דרך מנשק וובי , הספריות מספקות מידע על זכויות יוצרים , מוסיפות תיזות למאגר , סורקות אותן על פי דרישה
- הדגל של ישראל לא מופיע ברשיצמה The "Webometrics Ranking of World Universities" is an initiative of the Cybermetrics Lab, a research group belonging to the Consejo Superior de Investigaciones Cient ם ficas (CSIC), the largest public research body in Spain .
- Both SGML and XML are "meta" languages because they are used for defining markup languages. A markup language defined using SGML or XML has
- השדבםגש © 2004-2010 by Bielefeld University Library Search Technology provided by FAST לאור מעורבות גדולה זו של ספריות , אין פלא שפיתוח מנועי חיפוש ייעודיים לחומרים בגישה פתוחה כגון BASE ו - Scientific Commons היו יוזמתן של ספריות BASE is the name of the multi-disciplinary search engine for academically relevant web resources which was created and developed by Bielefeld University Library. It is based on search technology provided by FAST Search & Transfer , a Norwegian company. As the open access movement grows and prospers, more and more repository servers come into being which use the "Open Archives Initiative Protocol for Metadata Harvesting" ( OAI-PMH ) for providing their contents. For the BASE project OAI metadata from academic repository servers are collected by a so-called "harvester" and are indexed by means of FAST software. BASE is a registered OAI service provider and contributes to the European project "Digital Repository Infrastructure Vision for European Research" ( DRIVER ) since June 2006. In addition to OAI metadata the library indexes selected web sites and local data collections, which can be searched via one single search interface in one go. In comparison to commercial search engines, BASE is distinguished for the following features: Intellectually selected resources Only document servers that comply with the specific requirements of academic quality and relevance are included A data resources inventory provides transparency in the searches Searches full text plus meta data (depending on the resource) Discloses web resources of the "Deep Web", which are ignored by commercial search engines or get lost in the vast quantity of hits. The display of search results includes precise bibliographic data (if provided in the resource) Several options for sorting the result list "Refine your search result" options (authors, resources, document type, language etc.) מאגרי הפקדה מוסדיים הם אוספים דיגיטליים אשר משמרים את התוצרת האינטלקטואלית של קהילה אוניברסיטאית אחת או יותר crow 2002) )
- האינדקס של ScientificCommons לאחר גידול של 8 מיליון פרסומים בשנת 2009 , כולל למעלה מ - 32 מיליון פרסומים . לאור המחקרים שמלמדיםשמנועי חיפוש אינם מכסים או מכסים רק חלקית מאגרים מבוססי פרוטוקול OAI יש לשים לב לאותם מנועי חיפוש ופורטלים מבוססי OAI
- שיתוף הפעולה בין ספקים ונוני שירותים יכול להביא לאחזורו של חומר מהרשת הלא נראית
- נושא ה - Open Access עורר בשנים האחרונות ויכוחים בקרב אנשי מדע , עושי מדיניות ועורכים . אחד הנושאים שנשאלו האם ה - open access מגדיל את כמות הציטוטים ? ולא מעט מחקרים התפרסמו בנושא . המסקנות בנושא היו שונות ונעו בין אלה שטענו שהגישה הפתוחה מגדילה את מספר הציטוטים ב - 100%, לבין אלה שטענו שאין לגישה הפתוחה השפעה על כמות הציטוטים ויתירה מזו , יש לה השפעה שלילית . מחקר חדש שהתפרסם ב - 20 בפברואר 2009 בכתב העת Science והתבסס על למעלה מ - 26 מיליון מאמרים , מצא שגישה חופשית למאמרים מדעיים אמנם מגדילה את הסבירות להיותם מצוטטים , אך לא באותה רמה כפי שמצאו מחקרים קודמים . המחקר מצא שהגישה החופשית מעלה את מספר הציטוטים של המאמרים ב -8% בלבד . ההשפעה של הגישה החופשית על מספר הציטוטים הייתה גבוהה יותר במדעי החיים ובכתבי עת רב - תחומיים מאשר בפיסיקה , כימיה ובמדעי החברה . ממצא מעניין נוסף שמצא המחקר הוא , שההשפעה של הגישה החופשית על מספר הציטוטים גבוהה יותר עד כדי פי שניים במדינות העולם השלישי , להוציא מדינות עניות ביותר , בהן הגישה לחומר אלקטרוני מצומצמת . בכל מקרה , המסקנה המעודדת היא שהמחקר תומך באופן ברור ביכולתה של הגישה הפתוחה להרחיב במישור הגלובלי את מעגל המשתתפים במדע והנהנים ממנו ביבליוגרפיה מועררת 2010 שופכת אור על הנושא . הביבליוגרפיה כוללת רשימה של מחקרים ומאמרי סקירה בנושא ומתחלקת ל -3 חלקים : • מאמרי סקירה (5 מאמרים ) • מחקרים שמלמדים על יתרון ציטוטים לפרסום ב " גישה הפתוחה " (39 מחקרים ) • ומחקרים שמלמדים שאין יתרון לפרסום ב " גישה הפתוחה " על כמות הציטוטים או שמיחסים את יתרון הציטוטים לגורמים נוספים מתערבים (7 מחקרים במחקר נבדק מדגם אקראי של 50 מאמרים מדעיים של אנשי הסגל של האוניברסיטה שפורסמו בכתבי עת מדעים , והופקדו גם במאגר ההפקדה המוסדי של האוניברסיטה . נבדק מספר הציטוטים של מאמרים אלו ב - Scopus בתקופה לפני הפקדתם במאגר ההפקדה המוסדי ולאחריה . מממצאי המחקר : ב - 58% מהמאמרים נמצא שיעור ציטוט גבוה יותר לאחר שהופקדו במאגר ההפקדה המוסדי יחסית לתקופה שקדמה לכך . אך לא נמצא גידול מצטבר לאורך השנים – כלומר למספר השנים שכתב העת היה פתוח לא הייתה השפעה משמעותית על כמות הציטוטים . כמו כן נמצא קשר בין המשתנה תחום המחקר
- הוא פרי של פרויקט בתחום הביורפואי אשר מנסה לנצל את היתרונות של ספרות ה - Open Access , טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד טקסט ושימוש באונטולוגיות כדי להקל על עבודתם של החוקרים . המאגר כולל את כל המאמרים המחקריים מ - Pubmed Central ( הארכיון הדיגיטלי החופשי של כתבי עת ביורפואיים ) מתויגים עם מזהים ( identifiers ) ממאגרי מידע ביולוגים , ומונחים מאונטולוגיות בתחום הביולוגיה . בתוצאות החיפוש המשתמש מקבל את הטקסט המלא של המאמר כאשר המזהים ממאגרי המידע והמונחים מהאונטולוגיות , אשר מופיעים בטקסט , מוארים . לחיצה על המונח המואר מובילה לרשומה במאגר המידע המתאים או למונח באונטולוגיה עם קישורים נוספים קרובים וקשורים . באופן זה נעשה שילוב מוצלח של הספרות ב - open aceess עם מאגרי המידע במטרה להקל על מלאכתו של החוקר . כל זה התאפשר בזכות תנועת ה - Open Acess אשר מתירה לבצע עיבודים נוספים על הטקסט ושילובו במקורות אחרים , ובזכות טכנולוגיות וכלים של הווב הסמנטי
- 1 בפברואר המו " ל Wiley הצהיר על השקתה של Wiley Open Access – תוכנית חדשה לכתבי עת ב " גישה פתוחה ". חברת Springer Science+Business Media הודיעה ב - 28 ביוני 2010 על הרחבת מערכת ההוצאה לאור של מאמרים ב " גישה פתוחה " עם השקתה ב - 26 ביוני 2010 יש לציין שנוסף לתוכנית זו של כתבי עת בגישה פתוחה מלאה , יש ל - Wiley גם כ - 500 כתבי עת במודל אופציונאלי של גישה פתוחה – OnlineOpen של Springeropen – סדרה חדשה של כתבי עת חופשייים שתכלול את כל התחומים של STM . מאמרים שיצאו לאור בכתבי העת של SpringerOpen יהיו חופשיים ונגישים במסגרת הרשיון של Creative Commons . BioMed Central הפכה לחלק מ - Springer ב - 2008 . הניסיון והטכנולוגיה של BioMed Central סייעו למו " ל Springer להשיק את SpringerOpen . הכותרים החופשיים של SpringerOpen יהיו נגישים גם דרך הפלטפורמה של SpringerLinK, Pubmed central ומאגרים מוסדיים . ה " גישה הפתוחה " מבטיחה גישה חופשית למשתמשים , אבל השאלה היא מי יממן את הוצאות ההוצאה לאור . על פי אחד המודלים הכלכליים במסגרת ה " גישה הפתוחה " – מימון ההוצאה לאור על ידי מחברי המאמרים או גופים שמממנים אותם מחליף את דמי המנוי שמשולמים על ידי המשתמשים במודל המסורתי . מודל זה עשוי להרתיע מחברים מלפרסם את מחקריהם ב " גישה הפתוחה " . פתרון לבעיה יכול להיות מתן תמלוגים למחברים על המאמרים שלהם . Sciyo הוא המו " ל האקדמי הראשון שיישם פתרון זה . בשנת 2010 מחברים שמאמריהם יתפרסמו בהוצאת Sciyo יקבלו תמלוגים בהתאם למספר ההורדות של המאמרים שלהם . על כל 10 הורדות יקבלו 0.2 יורו . התמלוגים יזקפו לזכותו של המחבר , להוציא 100 יורו שינוכו מחשבונו מראש על חשבון הפעם הבאה שהוא יפרסם ב - Sciyo . עלות ההוצאה לאור למחבר ב - Sciyo היא 470 יורו ונחשבת לנמוכה בתחום . אם נחשב את מספר ההורדות שאמורות לקזז את הוצאותיו של המחבר נקבל – 23500 , כלומר 23500 הורדות יכסו מבחינת המחבר את עלות ההוצאה לאור שלו . . המודל מעניין , הוא בא לעודד עבודה אקדמית איכותית מחד וליצור מודל של חופשי לכול – חופשי למשתמש וחופשי למחבר , ואין ספק שבכך יוכל לעודד מחברים לפרסם ב " גישה הפתוחה " ב - 14 לספטמבר 2009 הצהירו חמש אוניברסיטאות מחקר על מחויבותן המשותפת לכתבי עת בגישה פתוחה . האוניברסיטאות Cornell University, Dartmouth College, Harvard University, the Massachusetts Institute of Technology, and the University of California at Berkeley — חתמו על הסכם חוזה על פיו הם מסכימות לכינונו של מנגנון בר קיימא לתמיכה פיננסית בכתבי עת חופשיים בגישה הפתוחה הצהרה זו של האוניברסיטאות לתמוך פיננסית בכתבי עת חופשיים עושה למעשה צדק עם כתבי עת אלו . במצב זה המו " לים יכולים בשקט להעביר כתב עת סגור למודל הפתוח ללא החשש שהמחברים יזנחו את כתב העת יום ה- OA הבינלאומי הראשון צוין ב -14 באוקטובר 2008 ברחבי העולם באירועים שאורגנו על ידי ספריות וארגוני סטודנטים בלמעלה מ - 100 קמפוסים ב -5 יבשות . יום זה נועד להרחיב את ההבנה והמודעות לתנועת ה - OA בקרב הקהילה האקדמית ובקרב הציבור כולו . במסגרת יום זה הוכרז רשמית על הקמתו של ארגון חדש - OASPA – Open Access Scholarly Publishers Association , ששם לו למטרה לתמוך ולייצג את האינטרסים של כל המו"לים בתחום – מו " לים מקצועיים כמו BioMed Central ו - Public Library of Science , מו " לים אקדמיים של כתבי עת כמו Journal of Medical Internet Research , ו - The Canadian Journal of Sociology וארגונים אחרים כמו SPARC Europe . ייצוג האינטרסים יבוא לידי ביטוי בחילופי מידע, קביעת סטנדרטים, הדרכה וקידום מודלים . נקודת ציון נוספת החודש בתנועת ה - Open Access הוא רכישתם של כתבי העת של BioMed Central על ידי Springer . לכאורה , אירוע זה יכול לעורר דאגה , ואכן היו גורמים שקיבלו את הידיעה ברגשות מעורבים אך ב - BioMed Central מרגיעים – לאמיתו של דבר העניין הוא לטובת התנועה , שיפור שירותים והרחבת התנועה . גם גורמים נוספים בתנועה גילו התלהבות מהעסקה וראו בכך יום גדול למדע :
- בהסתמך על הדוחות האלה ואחרים אתמקשד ב - 4 טכנולוגיות מובילות – תכנים – ספרים אלקטרונים ותכנים פתוחים ואמצעים – הנייד ומחשוב עננים
- התכנים שהוזכרו לעיל נתמכים על ידי הנייד . מאז 2006 כבר מדברים בדווח זה על המוביל הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך , ההוראה והמחקר . הדוח משנת 2009 הוא השישי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו - ELI . הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך , ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה , שנתיים - שלוש ו 4-5 שנים . על פי הערכות הדוח , הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה – הן הטלפון הנייד ( המוביל ) , ומחשוב ענן ( cloud computing ) – כלומר שימוש בשירותים אינטרנטיים ( הנשאבים מענן הרשת ) לצרכי אחסון , דואל , עריכת תמונות וכו ' במקום תוכנות המותקנות במחשב .
- לגבי הנייד כבר בדווח של 2006 מדברים על הנייד ובכל אחד מהדוחות הוא תופס מקום לטטוח מסוים של שנים . ורואים לאורך השנים את התפתחות הטכנולוגיה . אבל השנה בנייד הכוונה לא רק לנמכשירי הטלפון אלא גם למכשירים ניידים אחרים כמו מחשבי הלוח דוגמת ה - IPAD והדגש על מכשירים שמשמשים שער גישה לתכנים . הדגש על מגוון הפעילויות שאפשר לעשות באמצעות המכשירים הניידים . כאשר צריכים לבדוק את המייל רשתות חברתיות אז הסמרטפונים ממלאים את התפקיד אסל כאשר צריכים דפדוף בווב קריאה טקסטים צפיה בוידאו או אפליקציו משתמשים במחשבי לוח טבלטים דוגמץת ה - IPAD / הדגש השנה הוא גם על מספר המשתמשים ההולך וגדל . לגבי הנייד . – על פי דוח של יצרנית המובייל Ericsson מחקרים מראים שעד שנת 2015 – 80% מהמשתמשים ברשת האינטרנט יעשו זאת באמצעות מכשירים ניידים . ביפן 75% ממשתמשי האינטרנט משתמשים בנייד כאופציה ראשונה לגישה לאינטרנט . בישראל 40% צורכים תכנים במובייל . מפנה זה באמצעי הגישה לאינטרנט התאפשר בזכות 3 מגמות – הגידול במכשירים הניידים תומכי אינטרנט , תכני ווב גמישים , ופיתוח רשתות שמאפשרות תקשורת . מספר המכשירים הניידים תומכי אינטרנט יעלה תוך שנה על מספר המחשבים ומגוון המכשירים גדול – סמרטפונים , טבלטים , לפטופים , ו מכשירים חדישים כמו IPAD הנייד ורשתות אלחוטיות ממשיכים להתפתח ולתמוך ברוחב פס גדול ותקשורת מהירה יותר .
- מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו , שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין . על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים / אוזניים ניתן יהיה " להוסיף " למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים . טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים .
- היום מדובר על מחשבים ניידים שמשתמשים במחשוב עננים
- למרות זאת התחזיות שמספר האפליקציות נייטיב יעלה ויגיע לשיא תוך 3 שנים
- http :// www . wired . com / magazine / 2010/08 / ff_webrip / all / 1 Chris anderson גם אופיר לייטנר מייסד מובייל מנדי תל אביב בכנס האינטרנט הישראלי האחרון Chris Anderson (born 1961) is editor-in-chief of Wired
- Mobile Users Prefer Browsers over Apps OCTOBER 27, 2010 For a variety of functions, users would rather browse אבל לא צריך לדאוג העדפות משתמשים את הדפדפן העדפות משתמשים Although about a third of US mobile phone subscribers used a downloaded application in August, according to comScore , and app downloads have shown impressive growth , many mobile device users appear to think browsers offer the better user experience. Mobile users polled by Keynote Systems for Adobe reported a preference for mobile browsers to access virtually all mobile content. Games, music and social media were the only categories in which users would rather use a downloaded app than browse the mobile web.
- בהסתמך על הדוחות האלה ואחרים אתמקשד ב - 4 טכנולוגיות מובילות – תכנים – ספרים אלקטרונים ותכנים פתוחים ואמצעים – הנייד ומחשוב עננים
- גרטנר – חברה עולמית מובילה בתחום טכנולוגיות מידע – מחקר ויעוץ