O slideshow foi denunciado.
Seu SlideShare está sendo baixado. ×
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Anúncio
Próximos SlideShares
Karnit flug
Karnit flug
Carregando em…3
×

Confira estes a seguir

1 de 56 Anúncio
Anúncio

Mais Conteúdo rRelacionado

Semelhante a מצגת (20)

Anúncio

מצגת

  1. 1. ‫אסטרטגית‬ ‫מצב‬ ‫הערכת‬ ‫חברתית‬ ‫כלכלית‬ ‫ה‬ ‫לממשלה‬ ‫הצגה‬-34 ‫יוני‬2015
  2. 2. Maxisport / Shutterstock.com ‫ממשלתית‬ ‫כלל‬ ‫אסטרטגית‬ ‫יוזמה‬ ‫שיתופית‬ ‫שיטתית‬ ‫שקופה‬ ‫רציפה‬
  3. 3. ‫חברתית‬ ‫כלכלית‬ ‫מצב‬ ‫הערכת‬ ‫מהי‬? ‫מטרה‬: ‫מצפן‬‫לקבלת‬ ‫משותף‬‫אסטרטגיות‬ ‫החלטות‬ ‫וליישום‬‫מתואם‬ ‫מבנה‬: ‫א‬-‫מרכזיים‬ ‫ומאפיינים‬ ‫מגמות‬:‫הזירה‬ ‫של‬ ‫מיפוי‬ ‫הכלכלית‬-‫ובעולם‬ ‫בארץ‬ ‫חברתית‬ ‫ב‬-‫אסטרטגיים‬ ‫פעולה‬ ‫עקרונות‬ ‫ג‬-‫אסטרטגיות‬ ‫סוגיות‬:‫האתגרים‬ ‫על‬ ‫הצבעה‬ ‫וההזדמנויות‬‫של‬ ‫בטווח‬5-15‫שנים‬
  4. 4. ‫הזדקנות‬‫האוכלוס‬‫י‬‫יה‬ ‫העולמית‬ ‫הסביבה‬–‫מרכזיות‬ ‫מגמות‬ ‫העולם‬ ‫שלאחר‬‫המשבר‬‫המידע‬ ‫עידן‬ ‫שינויי‬‫אקלים‬ ‫עליית‬ ‫כלכלות‬‫מתפתחות‬
  5. 5. ‫משאבי‬ ‫פוטנציאל‬‫טבע‬ ‫התמרכזות‬‫פריון‬/‫שוויון‬ ‫אי‬ "‫אי‬ ‫כלכלת‬"‫ייצוא‬ ‫מוטת‬ ‫גיאופוליטית‬ ‫סביבה‬ ‫מאתגרת‬ ‫ישראל‬2015:‫מרכזיים‬ ‫ומאפיינים‬ ‫מגמות‬ ‫דמוגרפיים‬ ‫מאפיינים‬ ‫ייחודיים‬
  6. 6. Project Gutenberg ‫החדש‬ ‫העולם‬-Terra Incognita ‫כלכלית‬ ‫ודאות‬ ‫אי‬-‫חברתית‬ ‫האנשים‬ ‫על‬ ‫תחרות‬ ‫טכנולוגית‬ ‫ודאות‬ ‫אי‬ ‫השווקים‬ ‫על‬ ‫תחרות‬ ‫כרגיל‬ ‫עסקים‬–‫מספיק‬ ‫לא‬!
  7. 7. 43% 47% 40% 37.5% 2014 2020 2030 2040 2050 ‫הוצאות‬ ‫הכנסות‬ ‫האתגר‬– ‫היצרני‬ ‫המעמד‬ ‫על‬ ‫הגובר‬ ‫הנטל‬ ‫עם‬ ‫התמודדות‬ ‫הכנסות‬ ‫למול‬ ‫הממשלה‬ ‫הוצאות‬ ‫התפתחות‬ ‫תחזית‬"‫כרגיל‬ ‫עסקים‬" 3% 9% ‫מקור‬:‫האוצר‬ ‫משרד‬,‫הראשי‬ ‫הכלכלן‬ ‫אגף‬ *‫התעסוקה‬ ‫ששיעורי‬ ‫הנחה‬ ‫תחת‬‫יישארו‬‫גיל‬ ‫קבוצת‬ ‫לכל‬ ‫קבועים‬,‫מגדר‬‫ומגזר‬|**‫בשנת‬ ‫יפותח‬ ‫לווייתן‬ ‫שמאגר‬ ‫הנחה‬ ‫תחת‬2018 =‫גרעון‬‫כ‬ ‫של‬-100‫מיליארד‬₪‫בשנה‬
  8. 8. Israel Defense Forces from Israel - Iron Dome Battery Deployed Near Ashkelon ‫המענה‬ ‫אסטרטגית‬ ‫חשיבה‬ + ‫גמישות‬ + ‫ביצוע‬ ‫יכולת‬
  9. 9. ‫רוחביות‬ ‫אסטרטגיות‬ ‫סוגיות‬ ‫האנושי‬ ‫ההון‬ ‫ומיצוי‬ ‫טיפוח‬ ‫ותחרותיות‬ ‫פריון‬ ‫מימון‬ ‫תשתיות‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫הדיור‬ ‫בתחום‬ ‫פיתוח‬ ‫אזורי‬ ‫כלכלי‬ ‫היערכות‬ ‫להזדקנות‬‫האוכלוסייה‬ ‫ישראל‬ ‫דיגיטלית‬
  10. 10. ‫האנושי‬ ‫ההון‬ ‫ומיצוי‬ ‫טיפוח‬
  11. 11. ‫העתידי‬ ‫העבודה‬ ‫עולם‬ ‫ייראה‬ ‫כיצד‬? ‫גוברת‬ ‫ודאות‬ ‫אי‬! ‫דמוגרפיה‬ ‫רגולציה‬ ‫עסקית‬ ‫סביבה‬ ‫פסיכולוגיה‬ ‫ותרבות‬ ‫עבודה‬ ‫יחסי‬ ‫טכנולוגיה‬
  12. 12. ‫החינוך‬ ‫מערכות‬ ‫של‬ ‫העתידיים‬ ‫הבוגרים‬ ‫העבודה‬ ‫לשוק‬ ‫הנכנסים‬ 405 353 375 111 159 20253 82 127 2009 2019 2029 ‫ואחרים‬ ‫חרדים‬ ‫לא‬ ‫יהודים‬ ‫ערבים‬ ‫חרדים‬ ‫אנשים‬ ‫מספר‬‫בגילאי‬25-29(‫אלפים‬) ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬,‫תחזית‬2009-2059
  13. 13. ‫תיכונית‬ ‫על‬ ‫להשכלה‬ ‫תשואה‬:‫אינדיקציה‬ 12% 27% 46% 70% 70% 83% ‫ישראל‬ OECD ‫ממוצע‬ ‫גרמניה‬ ‫שלישונית‬ ‫השכלה‬-‫אקדמית‬ ‫לא‬ ‫אקדמית‬ ‫גבוהה‬ ‫השכלה‬ ‫מקור‬:Education at a Glance 2014 OECD *‫כישורים‬ ‫השפעות‬ ‫ניכוי‬ ‫ללא‬, ‫ועוד‬ ‫גיאוגרפי‬ ‫אזור‬.
  14. 14. ‫להידמות‬ ‫רוצים‬ ‫אנחנו‬ ‫למי‬ ‫להחליט‬ ‫צריך‬ ‫אירופה‬ ‫דרום‬ ‫מיקוד‬‫במקום‬‫העבודה‬ ‫אירופה‬ ‫צפון‬ ‫באדם‬ ‫מיקוד‬
  15. 15. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫ה‬ ‫המאה‬ ‫מיומנויות‬-21 ‫המערכות‬ ‫בין‬ ‫והיעילות‬ ‫המוביליות‬ ‫שיפור‬ ‫לאוכלוסיות‬ ‫איכותית‬ ‫ותעסוקה‬ ‫מיומנויות‬ ‫קידום‬: ‫נשים‬ ‫חרדים‬ ‫ערבים‬ ‫אתיופיה‬ ‫יוצאי‬ ‫וטכנולוגית‬ ‫מקצועית‬ ‫הכשרה‬ ‫מערכי‬ ‫שדרוג‬ ‫הערבי‬ ‫במגזר‬ ‫החינוך‬ ‫לשיפור‬ ‫לאומית‬ ‫תכנית‬ ‫בכ‬ ‫במחסור‬ ‫טיפול‬"‫עליה‬ ‫עידוד‬ ‫לרבות‬ ‫במשק‬ ‫מיומן‬ ‫א‬ ‫תעסוקה‬ ‫תומכת‬ ‫מדיניות‬ ‫חיזוק‬-Active Labor Policy
  16. 16. ‫ותחרותיות‬ ‫פריון‬
  17. 17. 30 33 3738 45 49 42 51 56 2005 2010 2014 ‫ישראל‬ ‫ממוצע‬OECD ‫אירופה‬ ‫נמוכות‬ ‫פריון‬ ‫מרמות‬ ‫סובל‬ ‫הישראלי‬ ‫המשק‬‫יחסית‬ ‫עבודה‬ ‫לשעת‬ ‫פריון‬($)‫בינ‬ ‫בהשוואה‬"‫ל‬ ‫מקור‬:OECD
  18. 18. 147 209 383 ‫ציבוריים‬ ‫שירותים‬ ‫מקומיים‬ ‫ושירותים‬ ‫תעשייה‬ ‫גלובליים‬ ‫ושירותים‬ ‫תעשייה‬ ‫גלובלית‬ ‫לתחרות‬ ‫חשוף‬ ‫מהמשק‬ ‫קטן‬ ‫חלק‬ ‫רק‬ ‫פריון‬(‫נתוני‬2014),‫אלפי‬₪‫לשנה‬ ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬ ‫בענף‬ ‫המועסקים‬ ‫שיעור‬ 14%52%34%
  19. 19. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫ובשירותים‬ ‫מסורתיות‬ ‫בתעשיות‬ ‫הפריון‬ ‫הגדלת‬ ‫מקומיים‬ ‫רגולציה‬ ‫וייעול‬ ‫ביורוקרטיה‬ ‫צמצום‬ ‫גדולות‬ ‫טכנולוגיות‬ ‫חברות‬ ‫צמיחת‬ ‫עידוד‬ ‫כניסת‬ ‫עידוד‬Multi-National Companies ‫ישראל‬ ‫של‬ ‫היעד‬ ‫שווקי‬ ‫גיוון‬ ‫לייצוא‬ ‫נוספים‬ ‫תחומים‬ ‫פיתוח‬
  20. 20. ‫מימון‬ ‫תשתיות‬
  21. 21. ‫דרסטי‬ ‫שינוי‬ ‫יעבור‬ ‫בישראל‬ ‫המימון‬ ‫מקורות‬ ‫תמהיל‬ ‫הפיננסיים‬ ‫המוסדות‬ ‫של‬ ‫בנכסים‬ ‫גידול‬ ‫תחזית‬(‫מיליארדי‬₪) ‫מקור‬:‫במשרד‬ ‫ההון‬ ‫שוק‬ ‫ואגף‬ ‫ישראל‬ ‫בנק‬‫האוצר‬
  22. 22. ‫מימון‬‫צרכני‬ ‫למימון‬ ‫בנגישות‬ ‫קושי‬ ‫מוסדיים‬ ‫משקיעים‬ ‫הציבור‬ ‫ובינוניים‬ ‫קטנים‬ ‫עסקים‬‫גדולים‬ ‫עסקים‬‫הממשלה‬ ‫בנקים‬ ‫סטארטאפים‬ ‫זרים‬ ‫משקיעים‬ ‫במידע‬ ‫מחסור‬ ‫וכלים‬ ?
  23. 23. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫נוספים‬ ‫לשחקנים‬ ‫לאשראי‬ ‫הנגישות‬ ‫שיפור‬ ‫הבורסה‬ ‫על‬ ‫בדגש‬ ‫ההון‬ ‫בשוק‬ ‫רפורמות‬ ‫הקמת‬Financial Stability Committee
  24. 24. ‫הדיור‬ ‫בתחום‬ ‫אסטרטגיה‬
  25. 25. 45 45 55 65 2001-2005 2011-2015 2021-2025 2031-2035 ‫עולים‬ ‫הדיור‬ ‫צרכי‬:‫ביקוש‬ ‫תרחישי‬ ‫שנתי‬ ‫ממוצע‬(‫באלפים‬) ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬,‫עיבוד‬:‫לכלכלה‬ ‫הלאומית‬ ‫המועצה‬
  26. 26. ‫כ‬ ‫אורך‬ ‫בישראל‬ ‫דירה‬ ‫ייצור‬ ‫תהליך‬-12-13‫שנים‬ ‫ציבורית‬ ‫קרקע‬ ‫על‬ ‫דירה‬ ‫לייצור‬ ‫הממוצע‬ ‫הזמן‬ ‫משך‬(‫שנים‬) ‫מקור‬:‫ישראל‬ ‫בנק‬ 6 ‫הכנה‬+‫תכנית‬ ‫אישור‬ ‫בוועדה‬‫המחוזית‬ 1.5 ‫תכנית‬ ‫פיתוח‬ 0.5 ‫מכרז‬‫בנייה‬ ‫היתר‬ 3 ‫בנייה‬ 2-2.5 ‫תמריצים‬ ‫בעיות‬!
  27. 27. ‫ה‬ ‫שנות‬-2000:‫צרכים‬ ‫מול‬ ‫תכנון‬ ‫דיור‬ ‫יחידות‬ ‫באלפי‬ ‫וביקושים‬ ‫מאושר‬ ‫תכנון‬(‫לשנה‬ ‫ממוצע‬) ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬,‫תכנון‬ ‫מנהל‬,‫עיבוד‬:‫לכלכלה‬ ‫הלאומית‬ ‫המועצה‬ 13 37 26 68 85 2000-2003 2004-2006 2007-2011 2012-2014 2015-2020 60 ‫מאושר‬ ‫תכנון‬‫ביקושים‬
  28. 28. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫יעדים‬ ‫קביעת‬ ‫כולל‬ ‫לדיור‬ ‫אסטרטגית‬ ‫תכנית‬ ‫ויסות‬ ‫ומנגנון‬ ‫אסטרטגי‬ ‫מלאי‬ ‫בניית‬ ‫דירה‬ ‫לייצור‬ ‫זמן‬ ‫קיצור‬ ‫המקומיות‬ ‫הרשויות‬ ‫של‬ ‫תמריצים‬ ‫מבנה‬ ‫שינוי‬ ‫עירונית‬ ‫להתחדשות‬ ‫מאסיבית‬ ‫תכנית‬
  29. 29. ‫אזורי‬ ‫כלכלי‬ ‫פיתוח‬
  30. 30. ‫ממשלתית‬ ‫השקעה‬‫בנגב‬ ‫הרחבת‬‫ונתיבות‬ ‫לשדרות‬ ‫הרכבת‬ ‫קווי‬ ‫ההיי‬ ‫פארק‬-‫שבע‬ ‫באר‬ ‫טק‬‫הסייבר‬ ‫בירת‬ ‫שבע‬ ‫באר‬ ‫ו‬-Big Data ‫וכבישים‬ ‫מחלפים‬ ‫פיתוח‬ ‫צה‬ ‫מעבר‬"‫לנגב‬ ‫ל‬
  31. 31. ‫וכבישים‬ ‫מחלפים‬ ‫פיתוח‬ ‫כביש‬ ‫והרחבת‬6 ‫בצפון‬ ‫ממשלתית‬ ‫השקעה‬ ‫העמק‬ ‫רכבת‬‫עכו‬ ‫ומסילת‬-‫כרמיאל‬ ? ? ?
  32. 32. ‫בפריפריה‬ ‫מעבודה‬ ‫נמוכה‬ ‫הכנסה‬ 7,370 7,710 10,040 8,800 6,550 ‫דרום‬ ‫ירושלים‬ ‫מרכז‬ ‫חיפה‬ ‫צפון‬ ‫לעובד‬ ‫ברוטו‬ ‫חודשי‬ ‫שכר‬,‫שקלים‬–2012 *‫מרכז‬ ‫מחוז‬–‫ת‬ ‫מחוזות‬ ‫את‬ ‫כולל‬"‫ומרכז‬ ‫א‬ ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬
  33. 33. ‫המטרופולינים‬‫ישראל‬ ‫של‬ ‫חיפה‬–500,000 ‫ירושלים‬–900,000 ‫שבע‬ ‫באר‬–200,000 ‫אביב‬ ‫תל‬–2.8‫מיליון‬ *‫במוקדי‬ ‫התושבים‬ ‫מספר‬‫מטרופולינים‬‫בישראל‬– ‫הגדרת‬ ‫לפי‬‫הלמ‬"‫ס‬ ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬,OECD ‫עירוני‬ ‫מוקד‬ ‫משמעותי‬‫נוסף‬‫בצפון‬ ?
  34. 34. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫לצפון‬ ‫הוליסטית‬ ‫תכנית‬ ‫גיבוש‬ ‫על‬ ‫דגש‬ ‫עם‬ ‫המקומי‬ ‫השלטון‬ ‫יכולות‬ ‫חיזוק‬ ‫חלשות‬ ‫רשויות‬ ‫שת‬ ‫חיזוק‬"‫פ‬‫מטרופוליני‬‫בתחומים‬: ‫כלכלי‬ ‫פיתוח‬,‫ובנייה‬ ‫תכנון‬,‫תחבורה‬ ‫פרטי‬ ‫ברכב‬ ‫התלות‬ ‫הפחתת‬‫במטרופולינים‬
  35. 35. ‫האוכלוסייה‬ ‫להזדקנות‬ ‫היערכות‬
  36. 36. ‫העובדים‬ ‫על‬ ‫עומס‬ ‫העבודה‬ ‫בגיל‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫בין‬ ‫היחס‬(20-64) ‫לאוכלוסייה‬‫הקשישה‬(65‫ומעלה‬) 5.7 5.5 3.8 3.9 3.3 2.1 1980 1990 2000 2010 2020 2030 ‫ישראל‬ ‫אירופה‬ ‫מערב‬ ‫מקור‬:‫לסטטיסטיקה‬ ‫המרכזית‬ ‫הלשכה‬,OECD
  37. 37. 10.7% 12.4% 2009 2029 ‫הציבורית‬ ‫בהוצאה‬ ‫לעלייה‬ ‫צפי‬ 1.7%+ ‫מקור‬:‫האוצר‬ ‫משרד‬,‫ומחקר‬ ‫הכנסות‬ ‫אגף‬ ‫לתוספת‬ ‫מקביל‬‫הוצאה‬‫כ‬ ‫של‬-20‫מיליארד‬₪‫כיום‬ ‫בשנה‬ ‫הציבורית‬ ‫ההוצאה‬ ‫על‬ ‫ההזדקנות‬ ‫השפעות‬%(‫תמ‬"‫ג‬)
  38. 38. 62 63.5 64.8 67 65 65.2 ‫ישראל‬2015 OECD 2012 OECD 2030* ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫הפרישה‬ ‫גיל‬:‫ה‬ ‫מול‬ ‫ישראל‬-OECD *‫לשנת‬ ‫מעודכנת‬ ‫תחזית‬2012,‫הוחלט‬ ‫מהמדינות‬ ‫בחלק‬ ‫הפרישה‬ ‫גיל‬ ‫של‬ ‫נוספת‬ ‫העלאה‬ ‫על‬ ‫האחרונות‬ ‫בשנים‬ ‫מקור‬:OECD ‫הפרישה‬ ‫גיל‬ ‫התפתחות‬‫הממוצע‬ ‫המנדטורי‬‫ב‬-OECD
  39. 39. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫לאומי‬ ‫ביטוח‬ ‫של‬ ‫האקטוארי‬ ‫בגרעון‬ ‫טיפול‬ ‫הפנסיה‬ ‫מערכת‬ ‫היערכות‬ ‫פרישה‬ ‫גיל‬ ‫של‬ ‫הדרגתית‬ ‫התאמה‬ ‫ובקהילה‬ ‫בתעסוקה‬ ‫מבוגרים‬ ‫שילוב‬ ‫והבריאות‬ ‫הסיעוד‬ ‫מערכות‬ ‫של‬ ‫היערכות‬
  40. 40. ‫דיגיטלית‬ ‫ישראל‬
  41. 41. ‫ישראל‬–‫יחף‬ ‫הולך‬ ‫הסנדלר‬? START-UP NATION ‫גבוהות‬ ‫טכנולוגיות‬ ‫יכולות‬ ‫תחומים‬ ‫במספר‬ ‫עולמית‬ ‫הובלה‬ ‫פס‬ ‫לפריסת‬ ‫פעילות‬-‫רחב‬ ‫ייחודיות‬ ‫ידע‬ ‫תשתיות‬ ‫בריאות‬ ‫בשירותי‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫של‬ ‫מספק‬ ‫לא‬ ‫ניצול‬,‫חינוך‬, ‫רווחה‬,‫קהילה‬,‫הכשרה‬,‫וכו‬ ‫גבוהה‬ ‫השכלה‬' ‫מדיניות‬ ‫תומך‬ ‫מידע‬ ‫של‬ ‫נמוכה‬ ‫זמינות‬
  42. 42. ‫חברתיים‬ ‫פערים‬ ‫צמצום‬ ‫חברתית‬ ‫רווחה‬ ‫והגדלת‬ ‫ותעסוקה‬ ‫צמיחה‬ ‫קידום‬ ‫לאזרח‬ ‫שירותים‬ ‫שיפור‬ ‫וחסכון‬ ‫התייעלות‬ ‫דיגיטלית‬ ‫לאומית‬ ‫מדרגה‬ ‫קפיצת‬
  43. 43. ‫פעולה‬ ‫כיווני‬ ‫לאומית‬ ‫דיגיטלית‬ ‫תכנית‬ ‫הרחבת‬ ‫אופטיים‬ ‫סיבים‬ ‫פריסת‬ ‫זירוז‬ ‫המידע‬ ‫לעידן‬ ‫הממשלה‬ ‫התאמת‬: ‫אנושי‬ ‫הון‬ ‫רכש‬ ‫חקיקה‬ ‫לאזרח‬ ‫דיגיטליים‬ ‫שירותים‬
  44. 44. ‫הלאה‬ ‫מה‬? ‫חדשות‬ ‫מתאר‬ ‫תכניות‬ ‫ויישום‬ ‫גיבוש‬ ‫תכניות‬ ‫אישור‬ ‫שגובשו‬ ‫מתאר‬ ‫ינואר‬2016 ‫תכניות‬ ‫הטמעת‬ ‫בשלות‬ ‫מתאר‬ ‫ותכנית‬ ‫בתקציב‬ ‫עבודה‬2016 ‫יולי‬-‫אוג‬'2015 ‫ואישור‬ ‫הצגה‬ ‫מצב‬ ‫הערכת‬ ‫בממשלה‬ ‫יוני‬2015 ‫סטטוס‬ ‫התקדמות‬ ‫התכניות‬ ‫ומימוש‬ ‫מרץ‬2016
  45. 45. ‫רבה‬ ‫תודה‬
  46. 46. ‫נמוכה‬ ‫עולמית‬ ‫צמיחה‬–?THE NEW NORMAL ‫שיעורי‬‫במדינות‬ ‫ממוצעים‬ ‫שנתיים‬ ‫צמיחה‬‫מפותחות‬ ‫מקור‬:World Bank 2.7% 2.9% 2.6% 1.2% 1975-1985 1985-1995 1995-2005 2005-2014
  47. 47. ‫ב‬ ‫הריבית‬-BANK OF ENGLAND1695-2015 ‫מקור‬:Bank of England 2% 0.5% 0 2 4 6 8 10 12 14 1695 1805 1840 1875 1910 1945 1980 2015
  48. 48. 9.3 7.9 3.8 4.7 4.6 2.7 5.2 2.6 1.7 5.5 5.5 3.8 1990 2010 2030 ‫סין‬ ‫ארה‬"‫ב‬ ‫יפן‬ ‫ישראל‬ ‫בעולם‬ ‫לקשישים‬ ‫ביחס‬ ‫המפרנסים‬ ‫במספר‬ ‫ירידה‬ ‫היחס‬‫בגילאי‬ ‫האנשים‬ ‫מספר‬ ‫בין‬20-64 ‫למספר‬‫בגיל‬ ‫האנשים‬65‫ומעלה‬ ‫מקור‬:UN World Population Prospects
  49. 49. ‫המידע‬ ‫לעידן‬ ‫נכנסנו‬ ‫במיליארדי‬ ‫בעולם‬ ‫הדיגיטלי‬ ‫המידע‬ ‫בהיקף‬ ‫צמיחה‬Gigabyte ‫מקור‬:IDC,‫עיבוד‬:‫לכלכלה‬ ‫הלאומית‬ ‫המועצה‬ 130 40,000
  50. 50. ‫המרכז‬ ‫לכיוון‬ ‫מהפריפריה‬ ‫צעירה‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫של‬ ‫הגירה‬ ‫בגילאי‬ ‫היהודית‬ ‫באוכלוסייה‬ ‫השינוי‬ ‫שיעור‬15-30 ‫העשור‬ ‫במהלך‬2003-2012 ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬*‫מרכז‬ ‫מחוז‬–‫ת‬ ‫מחוזות‬ ‫את‬ ‫כולל‬"‫ומרכז‬ ‫א‬ ‫וכן‬‫חדרה‬ ‫ונפת‬ ‫אשקלון‬ ‫נפת‬ -11% -8% 11% -9% -13% ‫שבע‬ ‫באר‬ ‫נפת‬ ‫ירושלים‬ ‫מחוז‬ ‫מרכז‬ ‫חיפה‬ ‫נפת‬ ‫הצפון‬ ‫מחוז‬ 11- 10-12- 18- 83+ ‫באלפים‬ ‫שינוי‬*
  51. 51. ‫נגמרות‬ ‫הקרקע‬ ‫עתודות‬ ‫במחוזות‬ ‫למגורים‬ ‫המיועדות‬ ‫הקרקע‬ ‫עתודות‬ ‫יספיקו‬ ‫אביב‬ ‫ותל‬ ‫מרכז‬‫לכ‬-15‫בלבד‬ ‫שנים‬ ‫לכל‬ ‫העתודות‬ ‫ויורחבו‬ ‫במידה‬ ‫גם‬ ‫תעשייה‬ ‫אזורי‬ ‫מלבד‬ ‫הפתוחים‬ ‫השטחים‬, ‫ימוצו‬ ‫האפשריים‬ ‫השטחים‬ ‫כל‬ ‫תוך‬60‫שנה‬ ‫זאת‬,‫הבאות‬ ‫ההנחות‬ ‫תחת‬: ‫נוכחית‬ ‫צפיפות‬ ‫רמת‬ ‫על‬ ‫שמירה‬ ‫עירונית‬ ‫התחדשות‬ ‫ללא‬ ‫היחסי‬ ‫חלקם‬ ‫על‬ ‫ישמרו‬ ‫המחוזות‬ ‫שיתווספו‬ ‫הדיור‬ ‫ביחידות‬ ‫מקור‬:‫לכלכלה‬ ‫הלאומית‬ ‫המועצה‬
  52. 52. ‫התנועה‬ ‫בעומסי‬ ‫משמעותי‬ ‫לגידול‬ ‫צפי‬ ‫ב‬-15‫הבאות‬ ‫השנים‬ ‫הגודש‬ ‫אורך‬‫יוכפל‬‫במטרופולינים‬‫בשעת‬ ‫בוקר‬ ‫שיא‬ ‫לבזבז‬ ‫צפוי‬ ‫נוסע‬ ‫כל‬‫מעל‬60‫דקות‬‫נוספות‬ ‫בכבישים‬ ‫ביום‬ ‫בממוצע‬ ‫להגיע‬ ‫צפוי‬ ‫המבוזבזות‬ ‫אדם‬ ‫שעות‬ ‫סך‬ ‫ל‬-850‫בשנה‬ ‫מיליון‬ ‫לגדול‬ ‫צפוי‬ ‫התוצר‬ ‫הפסד‬ ‫אומדן‬ ‫לכ‬-25‫מיליארד‬₪‫לשנה‬ ‫מקור‬:‫התחבורה‬ ‫משרד‬,‫האוצר‬ ‫משרד‬
  53. 53. ‫אי‬ ‫שוויון‬ ‫בילודה‬ ‫פערים‬ ‫פערים‬ ‫והון‬ ‫בנכסים‬ ‫פערים‬ ‫בהשתתפות‬ ‫ובנגישות‬ ‫לתעסוקה‬ ‫בפריון‬ ‫פערים‬ ‫העבודה‬ ‫לאי‬ ‫המרכזיות‬ ‫הסיבות‬‫שוויון‬
  54. 54. 1.5% 5.5% 24.9% 66.1% 2‫במשרה‬ ‫מלאה‬ 2 1 0 ‫לפי‬ ‫בחלוקה‬ ‫העוני‬ ‫תחולת‬ ‫הבית‬ ‫במשק‬ ‫העובדים‬ ‫מספר‬ *‫העברה‬ ‫תשלומי‬ ‫לאחר‬‫ומיסים‬ 12.3% 40.0% 54.3% 59.8% ‫יהודים‬-‫לא‬ ‫חרדים‬ ‫אתיופיה‬ ‫יוצאי‬ ‫ערבים‬ ‫חרדים‬ ‫העוני‬ ‫תחולת‬ ‫נבחרים‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫במגזרי‬ *‫ומיסים‬ ‫העברה‬ ‫תשלומי‬ ‫לאחר‬ ‫בישראל‬ ‫העוני‬ ‫תמונת‬–2012 ‫מקור‬:‫לאומי‬ ‫ביטוח‬
  55. 55. 13,092 9,455 6,943 8,219 5,284 5,263 ‫לא‬ ‫יהודים‬ ‫חרדים‬ ‫חרדים‬ ‫ערבים‬ ‫לא‬ ‫יהודיות‬ ‫חרדיות‬ ‫חרדיות‬ ‫ערביות‬ ‫שכירים‬ ‫של‬ ‫משכר‬ ‫ההכנסות‬ ‫התפלגות‬,2012 ‫ממוצעת‬ ‫חודשית‬ ‫הכנסה‬ ‫מקור‬:‫למ‬"‫ס‬,‫עיבוד‬:‫לכלכלה‬ ‫הלאומית‬ ‫המועצה‬ ‫נשים‬‫גברים‬
  56. 56. ‫ערים‬ ‫קרבת‬‫למטרופולינים‬‫השונים‬ ‫בק‬ ‫נסיעה‬ ‫מרחק‬"‫תעסוקה‬ ‫למרכזי‬ ‫ערים‬ ‫בין‬ ‫מ‬ ‫אביב‬ ‫תל‬ ‫שבע‬ ‫באר‬ ‫דרום‬ 143 46 ‫ערד‬ 148 39 ‫דימונה‬ 148 36 ‫ירוחם‬ ‫אביב‬ ‫תל‬ ‫חיפה‬ ‫צפון‬ 105 44 ‫נצרת‬ 136 43 ‫כרמיאל‬ 114 25 ‫עכו‬ 137 62 ‫טבריה‬ ‫מקור‬:Google Maps

Notas do Editor

  • לפני שנתיים התחלנו תהליך היסטורי של הערכת מצב אסטרטגית. זה היה סוג של פיילוט. מאז למדנו, ראינו מה עובד ומה לא, וכיום אנחנו מביאים לכם הערכת מצב מלאה יותר ועדכנית
    לוקחים אחריות על העתיד
    הזדמנות גדולה- תחילת קדנציה. התזמון הנכון להתחיל דברים גדולים ומורכבים.
    ממשלה אחת- דירקטוריון
  • יוזמה במקום תגובה
    שיתופית- תהליך שנערך בשיתוף הדרג המקצועי הבכיר במשרדים, פורום אסטרטגיה (סמנכ"לי תכנון, להסביר במילה מי הם), בנק ישראל, מל"ל ועוד
    שיטתית- ריכוז הרעיונות, מיון לפי קריטריונים ועל בסיס נתונים ודוחות דומים מהארץ והעולם
    שקופה- תהליך פתוח מול כל המשרדים, הערכת המצב תפורסם לראשונה בפירוט לציבור במסגרת דוח מסודר
  • כלי עבודה עבור כלל הממשלה
    כל שר יכול להשתמש בעבודת משרדו. סמנכ"לי תכנון במשרדים השונים גוזרים ממנה משמעויות לתכניות העבודה המשרדיות
    יותר ויותר משרדים מבצעים במקביל גם הערכת מצב משרדית. ממליץ לשרים לבקש שיציגו להם הערכת מצב משרדית, וכן איך המשרד מתממשק להערכת המצב הממשלתית.
  • למי שהיה בהערכת המצב לפני שנתיים חלק מהדברים ייראו מוכרים, מגמות אסטרטגיות לא נוטות להשתנות מדי שנה
    עם זאת- עקרון שחשוב לזכור לגבי מגמות בעולם ובארץ: העולם משתנה מהר, וחוסר הוודאות כלפי העתיד הוא גדול בכמעט כל תחום. יש תחזיות, יש תרחישים סבירים, אבל זה לא מדע מדויק. לשם המחשה- בהערכת המצב הקודמת, רק לפני שנתיים, חצי האי קרים היה בשליטת אוקראינה, דעא"ש עוד לא היה קיים, וכולנו חששנו דווקא מספרד ופורטוגל בהקשר של גוש היורו.
    ב-60 השנים שקדמו למשבר הגלובלי העולם אופיין בקצב צמיחה גבוה ויציב יחסית. השנים שמאז המשבר של 2008 התאפיינו בתחושה קשה של חוסר וודאות וחוסר אמון במערכת הכלכלית.
    הנתונים הכלכליים בשנתיים האחרונות מארה"ב לצד חוסר ההתפרקות של גוש היורו רומזים שרמת חוסר הוודאות ירדה, אבל אנחנו לא חוזרים למצב הקודם של צמיחה גבוהה, אלא ל-new normal של צמיחה נמוכה בעולם המפותח.
    הזדקנות- הכוח המשמעותי ביותר בעתיד העולם ע"פ ה-S&P ואחד הגורמים לצמיחה הנמוכה. רמת הילודה הנמוכה בעולם רק צפויה לחזק זאת בעשורים הקרובים.
    הכלכלות המתפתחות הן כוח עולה, ובשנים הקרובות יהיו עוד מיליארד איש במעמד הביניים. אך גם רובן מזדקנות ולא ברור שהצמיחה שלהן תמשיך להיות גבוהה לאורך זמן.
    הצמיחה בכלכלות המתפתחות, לצד אתגרים כמו שינויי אקלים שמובילים למדבור ותופעות אחרות, יוצרים יותר ויותר תחרות על המשאבים- מזון, מים, אנרגיה ועוד. לתחרות זו יש השפעות כלכליות וחברתיות, וגם גיאו-פוליטיות (הגירה, מלחמות וכו').
    סייג- ההתפתחויות בשנים האחרונות, בעיקר טכנולוגיות, בהפקת נפט וגז, יוצרים מצב חדש ושונה ממה שהכרנו:
    מחירים שעלולים להיות נמוכים יחסית לאורך מספר שנים (אם כי כרגע לא נראה כי זה יישאר ככה לתקופה ממושכת עקב עלויות הפקה גבוהות. התפתחויות טכנו' חדשות עלולות להמשיך ללחוץ את המחירים כלפי מטה).
    יותר עצמאות אנרגטית של ארה"ב, בעלת משמעויות גיאו-פוליטיות ועוד.
    עתודות הנפט הזמינות בעולם קפצו פי כמה, התפיסה שהנפט ייגמר תוך עשרות שנים בודדות פחות רלוונטית.
    מהפכת מידע: הזדמנות – נגישות חסרת תקדים למידע ולשירותים ושינוי ביחסי הכוח, disruptive technologies. קצב השינויים הוא אקספוננציאלי, צריך להוביל ולא רק להגיב. לא יודעים איך ייראה הסוף!
  • שתי תופעות בשנה האחרונה שחידדו לנו את האנליזה של ישראל:
    משק הגז הטבעי טרם פותח. יש התייחסות כאילו זה כבר שלנו אבל צריך להבין: אנחנו מדינה עם פוטנציאל גז טבעי ענק, בשביל שהגז יזרום לנגב ולגליל, ובשביל להכניס מיליארדים לקרן הון ריבונית, צריך לדעת לממש.
    המצב באוקראינה ובצרפת מזכיר ומחדד שאנחנו מדינה ייחודית בעולם בפוטנציאל ההגירה אליה, בזמן קצר, של כמות גדולה מאוד של אנשים ביחס לאוכלוסייה המקומית, וללא סינון איכות (להבדיל למשל מארה"ב ומדינות אחרות ש"מייבאות" הון אנושי איכותי בלבד). יש לזה משמעויות גדולות על המשק וצריך להיערך מראש.
    בעוד שני עשורים נחיה במדינה אחרת מבחינת הרכב האוכלוסייה, צריך להתכונן היום. זו לא תחזית "באוויר" אלא תעודות זהות קיימות. גם שיעור קשישים גדול יותר וגם חרדים וערבים...
  • אנחנו צריכים להיות תחרותיים מול העולם, ואנחנו צריכים לדאוג לאיכות חיים, שאזרחנו ירצו להמשיך לחיות כאן ולתרום למשק
    בשביל זה, אנחנו צריכים להיערך בצורה אסטרטגית לאתגרים עתידיים, תוך שמירה על גמישות. משל "כיפת ברזל".
  • כאמור, יציאה לדרך משותפת כממשלה- הזדמנות של תחילת קדנציה.
    הסוגיות מנסות לתת מענה גם לתחרות על השווקים, וגם לתחרות על האזרחים. הן לא מקיפות את כל מה שאסטרטגי בישראל, אבל מטפלות בחלקים לא מבוטלים. הן נותנות מענה לאיומים גדולים על המשק, לצד ניצול הזדמנויות סוגיות רוחביות הטעונות שת"פ של רבים בממשלה. בכל תחום ומשרד יש פעילות אסטרטגית חשובה אך זה המשותף לכל הדירקטוריון.
    היישום הוא קריטי, ולכם יש תפקיד מרכזי בכך. את התוצאות של חלקן נראה רק בעוד שנים, בקדנציות הבאות. זה מפתה לעסוק רק בדחוף אבל הגדולה של אסטרטגיה היא היכולת להתגבר על הדחוף ובשביל זה צריך ראיה לטווח ארוך ומנהיגות.
  • אנחנו יודעים שהשינויים הללו ימשיכו, אבל לא יודעים בדיוק איך בגלל מגוון גורמי ההשפעה. מה שבטוח: חוסר הוודאות מתגבר.
    לכן, אנחנו חייבים אנשים גמישים, ושוק עבודה גמיש, שיידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה.
  • ובקצה התחתון- אסור לשכוח שאנחנו מגדלים דור של ילדים ללא הכישורים הבסיסיים הנדרשים- אנגלית ומתמטיקה אצל החרדים, עברית אצל הערבים.
    מדובר במאמץ לאומי שצריכים להירתם אליו גם הגופים המכשירים, וגם גופים מרכזיים מעולם התעסוקה, שם אזרחי ישראל מממשים את פוטנציאל ההון האנושי שלהם- תעשיינים, הסתדרות ועוד. מודל צפון אירופי מבוסס גמישות, התפתחות מתמדת ואמון, ולא דרום אירופי מבוסס קיבעון וחשדנות.
  • בחלק התחתון- לכ-50% מכל מחזור אין נגישות ישירה להשכלה גבוהה וצריך לתת להם חלופות איכותיות- טכנולוגיות ומקצועיות, עם אפשרויות של מוביליות אל תוך האקדמיה בהמשך למי שירצה.
  • שוק העבודה צריך להיות גמיש גם כן. לשים את האדם במרכז ולדאוג שלצד גמישות ניהולית תהיה רשת הגנה ויכולת ללמוד ולהתפתח לאורך החיים.
  • אנחנו צריכים להרחיב את עצמנו בשלושה מימדים במקביל:
    שווקים חדשים- גיוון (סין, הודו וכו'. מענה למגמות כלכלות מתפתחות)
    ענפים חדשים (מו"פ חקלאי, מים, אנרגיה, רפואה וכו'. מענה למגמות של מחסור במשאבים והזדקנות האוכלוסיה)
    מקומות חדשים בשרשרת הערך הגלובלית בהיי-טק (ייצור, שיווק, ניהול. מענה למהפכת המידע- ליהנות מפירותיו בכל הרמות ולא רק כמה אלפים בודדים שעוסקים במו"פ)
    הצעד המשלים הוא ליצור סביבה עסקית נוחה יותר, שתעודד הקמת עסקים קטנים ובינוניים, וגם תאפשר לסטראט-אפים לגדול ולהפוך לחברות ענק ישראליות ולא רק לעשות אקזיט.
  • צפוי שינוי מהותי בשיווי המשקל במערכת הפיננסית בעשור הקרוב
  • קשיים מהותיים בנגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולציבור : פגיעה בצמיחה ובמועסקים ובגמישות המערכת
    צריך כלים פיננסים חדשים, ושיתחרו יותר על משקי הבית והעסקים הקטנים- credit scoring כתשתית
  • חשוב להבין שהצרכים של עוד עשור זה דירות שכבר עכשיו צריכות להיות בתכנון. כפי שתיכף אראה, לוקח כ-12 שנה בממוצע כל תהליך תכנון, בנייה ושיווק של דירה. אנחנו בלחץ זמנים היסטרי כבר היום.
  • הזמן שלוקח אצלנו לבנות ארוך מדי וזה פוגע בגמישות וביכולת להגיב לשוקים חיצוניים.
    בתרשים מדובר במסלול של קרקע ציבורית. בקרקע פרטית חלק מהשלבים לא קיימים. כמו כן בהתחדשות עירונית, שהיא קריטית כיום, ישנם שלבים אחרים וממושכים.
  • אם הממשלה הייתה מגדירה את נושא הדיור כאסטרטגי ב-1999 וגם נערכת בהתאם לפתרון תשתיתי בר קיימא, העשור האחרון לא היה נראה כך. האתגר שלנו הוא כמובן להגדיל את ההיצע, אבל גם לשנות את המערכת עצמה ככה שתדע להתמודד לאורך זמן עם האתגרים
  • אנחנו צריכים שיהיו לנו יעדי דיור אזוריים ברורים, וכן מלאי אסטרטגי כדי לקצר את החלק הראשון של התהליך (תכנון) בעת הצורך.
    אנחנו צריכים לקצר חלקים אחרים בתהליך. בארה"ב זה שנתיים (ודוגמאות אחרות), ייתן לנו גמישות לענות על ביקושים ושוקים חיצוניים (למשל גלי עלייה פתאומיים)
    כיום יש בעיית תמריצים בשלטון המקומי. אין להם תמריץ כלכלי לבנות למגורים. יכולים לתקוע את כל ה-Pipeline
    כמו כן הערה נוספת- הפתרון הוא לא רק בצד הגדלת ההיצע, אלא גם בשיפור המוצר עצמו ויצירת גורמים מייצבים לשוק. הסדרת שוק השכירות היא צעד חשוב בהקשר הזה.

  • עיקר השקעות הממשלה בנגב בעשור הנוכחי 2011-2020- בביצוע ובתכנון

    סך הכל השקעה – 46.3 מיליארד.

    מעבר צה"ל לנגב – 21.4 מיליארד - מעבר הבסיסים: קרית ההדרכה, קמפוס התקשוב, קרית המודיעין.

    תשתיות תחבורה – 8.4 מיליארד - רכבת ב"ש-אשקלון, רכבת מהירה ב"ש-ת"א, הארכת כביש 6 לשוקת ועוד.

    פארקי תעשייה – 3.5 מיליארד - פארק נ.ע.ם, פארק "עידן הנגב", פרק ההיי-טק (ב"ש), פארק ספירים ועוד.

    החלטות ממשלה מרכזיות – פיתוח הנגב – 3.55 מיליארד - החלטות ממשלה – 546 (אימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי לפיתוח הנגב), 2017(פטור מתשלום דמי חכירה לישוב עוטף עזה), 2025 (תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום).

    פרויקטים באנרגיה מתחדשת – 2.2 מיליארד - מכון טכנולוגי אנרגיה מתחדשת, מתקני ייצור חשמל באשלים, צאלים, נאות-חובב ועוד.

    התיישבות – 1.1 מיליארד - פיתוח שכונות חדשות בנגב. עיקרי ההשקעות: באר-שבע, אילת, אופקים, שדרות, דימונה וכרמית.

    מגזר בדואי- 1.26 מיליארד - תוכנית החומש, קריה שיקומית, ואדי עתיר.

    קציר ים המלח – 2.2 מיליארד.

    שדה תעופה תמנע – 1.7 מיליארד.

    מקור: משרד לפיתוח הנגב והגליל.
  • השקעות תחבורה מרכזיות בצפון - 2010-2020- בביצוע ובתכנון

    מסילת העמק – חיבור עפולה ובית שאן לרכבת - 3.4 מיליארד ₪.
    מסילת עכו-כרמיאל - 3.4 מיליארד ₪.
    "חוצה ישראל" צפוני (ביצוע עד צ. סומך תכנון מפורט עד כברי) - 3.0 מיליארד ₪.
    כבישים מהירים בצפון - 2.5 מיליארד ₪.

    מקור: החלטת ממשלה 1421.
  • אנחנו צריכים שיהיו לנו יעדי דיור אזוריים ברורים, וכן מלאי אסטרטגי כדי לקצר את החלק הראשון של התהליך (תכנון) בעת הצורך.
    אנחנו צריכים לקצר חלקים אחרים בתהליך. בארה"ב זה שנתיים (ודוגמאות אחרות), ייתן לנו גמישות לענות על ביקושים ושוקים חיצוניים (למשל גלי עלייה פתאומיים)
    כיום יש בעיית תמריצים בשלטון המקומי. אין להם תמריץ כלכלי לבנות למגורים. יכולים לתקוע את כל ה-Pipeline
    כמו כן הערה נוספת- הפתרון הוא לא רק בצד הגדלת ההיצע, אלא גם בשיפור המוצר עצמו ויצירת גורמים מייצבים לשוק. הסדרת שוק השכירות היא צעד חשוב בהקשר הזה.

  • אחוז מכלל האוכלוסייה שמתגוררים במטרופולינים (2013):
    תל אביב – 37%
    ירושלים – 13%
    חיפה – 7%
    באר שבע – 3%
    סה"כ – 59%

    אחוז מכלל האוכלוסייה שעובד במטרופולינים (2008):
    תל אביב – 42%
    ירושלים – 9%
    חיפה – 8%
    באר שבע – 3.1%
    סה"כ – 61.4%

  • כלכלה מקומית, נכסים של כל אזור שצריך לקדם- אסטרטגיה מקומית, אזורית ולאומית מתואמת
    איך עושים את זה?
    בצד הפיזי: התחדשות עירונית, ציפוף ותחבורה ציבורית + אלטרנטיבית
    בצד הניהולי: תיאום ושת"פ מטרופוליני בתחומים כמו פיתוח כלכלי, תחבורה, תכנון ובנייה (תרשימים של שת"פ מטרופוליני ב-OECD, יתרונות ניהול מטרופוליני בתחומי תחבורה ותכנון ובנייה)
    צעדים משלימים לפיתוח אזורי, בנוסף לחיזוק המטרופולינים:
    דגש על פיתוח הצפון ומטרופולין חיפה. הם נשכחו קצת בעקבות מיקוד המאמצים בדרום, אבל מצבם לא פחות קשה.
    תעסוקה איכותית- המשך מעבר צה"ל. גם לצפון, ללוד (פריפריה חברתית)
    חיזוק האוכלוסיות המיוחדות- בדווים בדרום, ערבים בצפון, חרדים וערבים בירושלים. הם לא יזוזו. האזורים האלה יקומו או ייפלו יחד איתם.
    חיזוק השלטון המקומי
  • פיתוח קריירה שנייה ושלישית ושינוי ההסתכלות על משמעות הגיל השלישי.
    הכרח להתמודד עם שאלות לא פופולריות כמו גיל פרישה
    נדרש טיפול כלל מערכתי בקשיש ובמעגלי התמיכה שלו
  • ישראל לא מנצלת את היתרונות היחסיים שלה
  • לא פחות חשוב מהאנליזה המוצגת כאן- הטמעה ויישום בפועל
    לאחר אישור הערכת המצב- גזירת תכניות מתאר (תכניות אסטרטגיות)
    הצגת התכניות לאישור הממשלה במהלך החודשים הקרובים והובלת יישומן על ידי צוות ניהול אסטרטגיה
    מדי  שנה עדכון הערכת מצב מוצג לממשלה- למעשה דיווח על התקדמות ביישום, לצד עדכונים נקודתיים של האנליזה במידת הצורך והרלוונטיות 
    תהליך היישום והעדכון גם כן בשיתוף הדרג המקצועי הבכיר
  • תודה לכל השותפים ובפרט לנציגי כל המשרד החברים בפורום אסטרטגיה, למנכ"ל רה"מ, מנכ"ל אוצר ולראש אגף תקציבים אשר היו להם אינפוטים חשובים לתהליך ויחד אנחנו נעבוד על מימוש האסטרטגיה.
  • עומס כלכלי גובר על המגזר היצרני שצריך לפרנס את החיים בכבוד של הקשישים
  • According to IDC, in 2011 we created 1.8 zettabytes (or 1.8 trillion GBs) of information, which is enough data to fill 57.5 billion 32GB Apple iPads. That's enough iPads to build a Great iPad Wall of China twice as tall as the original.
  • אנחנו צריכים שיהיו לנו יעדי דיור אזוריים ברורים, וכן מלאי אסטרטגי כדי לקצר את החלק הראשון של התהליך (תכנון) בעת הצורך.
    אנחנו צריכים לקצר חלקים אחרים בתהליך. בארה"ב זה שנתיים (ודוגמאות אחרות), ייתן לנו גמישות לענות על ביקושים ושוקים חיצוניים (למשל גלי עלייה פתאומיים)
    כיום יש בעיית תמריצים בשלטון המקומי. אין להם תמריץ כלכלי לבנות למגורים. יכולים לתקוע את כל ה-Pipeline
    כמו כן הערה נוספת- הפתרון הוא לא רק בצד הגדלת ההיצע, אלא גם בשיפור המוצר עצמו ויצירת גורמים מייצבים לשוק. הסדרת שוק השכירות היא צעד חשוב בהקשר הזה.

  • נוצר לחץ הולך וגדל על תשתיות במרכז, ובראשן דיור ותחבורה. אלה מובילים לעליית מחירי דיור, ולגודש בדרכים.
    אין עוד הרבה לאן להתרחב. המדינה בנוייה, וזו דווקא הזדמנות- קידום התחדשות עירונית מאסיבית.

  • התחזיות הן שגם אם עד 2030 נקים את כל קווי הרכבת הקלה המתוכננים לגוש דן, יהיה נזק למשק של 25 מיליארד ₪ בשנה רק מגודש, וכ-40-50 מיליארד כולל כל העלויות החיצוניות.
  • בישראל רמות עוני גבוהות – בעיקר בקרב ערבים וחרדים אבל לא רק. גם בחברה האתיופית עוני רב.
    הגורם המסביר מספר אחד: תעסוקה.
    "אתיופים" – אוכלוסייה שעלתה מאפריקה משנת-1990 – מתייחס ליהודים בלבד. ללא עובדים זרים. 94% מהעולים מאפריקה מ-1990 היו מאתיופיה. הנתון כולל בתוכו דור שני (שכן תוחלת העוני היא לפי ההכנסה למשקי בית).
    אומנם החברה האתיופית קטנה מזו החרדית או הערבית (135 אלף), אבל יש כאן תופעה בעייתית במיוחד, כי מדובר בקבוצה בה אין גורם מסביר כמו ילודה גבוהה, נישואין בגיל צעיר, חוסר רצון להשתלבות בתעסוקה וכו'.
    נתונים ממחישים על אתיופים:
    פריון ממוצע לאישה אתיופית 2.8 ילד. לעומת 3.05 ילדים לאישה יהודייה בממוצע (2013)
    מספר המפרנסים הממוצע למשק בית יהודי לא-חרדים הוא 1.46 בעוד ממוצע המפרנסים למשק בית אתיופי הוא 41.5. (2011)
    האתיופים רושמים שיעורי גיוס יותר גבוהים לצה"ל לצד שיעורי נשירה יותר גבוהים.
    ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בקרב האוכלוסייה האתיופית מהווה 35% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.
    שיטת הזיהוי של קבוצת חרדים מתבסס על שיטת גוטליב & קושניר – השיטה לוקחת מאפיינים מהסקר החברתי כגון יישוב, מאפיינים דמוגרפיים ומסגרת לימודים של בני המשפחה ומעבירים רגרסיה על סקר ההכנסות.
    יהודי לא חרדים = כלל האוכלוסייה ללא ערבים וחרדים (יהודים כולל בתוכם עולי ברה"מ שהם חסרי דת).


  • אבל מעבר לשיעור התעסוקה, חשוב גם איכות התעסוקה. קידום תעסוקה איכותית בקבוצות כמו חרדים וערבים לא יקרה מעצמו, צריך להשקיע בהשכלה והכשרה איכותית. אחרת השכר יהיה נמוך והעוני יימשך.
    בקרב חרדים (נשים וגברים) ההבדל בהכנסה הממוצעת נובע בעיקר מהיקף שעות תעסוקה נמוך בעוד בקרב הערבים נובע בעיקר משכר שעתי נמוך.

×