1. ‫הורים זורעים הערכה עצמית‬
‫לילדים, מתבגרים ומבוגרים ‪ / ADHD‬לקויות למידה‬
‫מאמנת, מרצה ומנחת סדנאות‬
‫להורים, לילדים, מתבגרים ומבוגרים‬
‫מומחית להפרעות קשב וריכוז‬
‫7513815-770 4455598-250‬
‫‪www.adhdcenter.co.il‬‬
‫‪ayeletlev@adhdcenter.co.il‬‬

2. ‫סדנת אימון הורים‬
‫בלי כלים - החיים יכולים להיות מתסכלים, כואבים ובלתי נסבלים!‬

3. ‫אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז / לקויות למידה חווים סבל, קשיים, אכזבות ותסכולים יומיומיים.‬
‫תחושה של תת-הישגיות, דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים כבר מגיל צעיר מאוד.‬
‫יש חשיבות רבה ליצירת תמיכה, הבנה, מודעות ומעורבות הורית, משפחתית,‬
‫מסגרות חינוכיות, חברים וכו'.‬
‫כשהילד בעודו צעיר ועדיין לא הספיק להטמיע את הקשיים הנלווים להפרעות קשב וריכוז‬
‫ו/ או לקויות למידה ולפני שהוא מתחיל לחוות כישלונות ודימוי עצמי נמוך ולפתח תפיסות מוטעות‬
‫וכתוצאה מאבד את האמונה ביכולותיו ואת מימוש זכויותיו לחיות בביטוי עצמי מלא...‬
‫איך אנו עוזרים לו לצאת מהמעגל הזה?‬

4. ‫מטרת סדנת האימון‬
‫מטרת האימון הינה להקנות כלים ואסטרטגיות ייחודיים קונקרטיים ומעשיים למודעות עצמית,‬
‫שיפור הדימוי העצמי והעצמה. דרכים להתמודדות עם בעיית הדחיינות, קביעת מטרות, ניהול סדרי‬
‫עדיפויות, פיתוח נקודות החוזק והיתרונות הטמונים ב-‪ ADHD‬וליקויי למידה, ניהול עצמי, טכניקות‬
‫להפחתת מצבי ההתמהמהות והיסח הדעת, אימון ב"גירוש" מחשבות שליליות חוזרות ומצבי רוח‬
‫משתנים, שיפור הרגלי למידה והקניית הרגלים ללמידה יעילה יותר, עיצוב התנהגות וכישורים‬
‫חברתיים.‬
‫האימון הינו תהליך העצמה הממקד ומעצב התנהגויות והרגלים של ההורה ע"י זיהוי הריקוד והקצב‬
‫המשפחתי תוך שינוי, שיפור, התבוננות פנימית, הזדהות, הקשבה והטמעה ללא שיפוטיות‬
‫וביקורתיות.‬
‫האימון עוסק בהקניית מודלים וכלים ייחודיים להעמקת המודעות, הבנה, התנסות, מיומנות הערכת‬
‫הישגים וקידום פעולות פרו-אקטיביות. כל אחד בקצב שלו.‬
‫תמיכה בהורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ו/או לקויות למידה מגבירה את תחושת השליטה‬
‫במצב, המסוגלות, המודעות והביטחון העצמי של ההורה ובכך משפיעה ומניבה תוצאות מדהימות‬
‫בילדים ובתוך המחול המשפחתי.‬

5. ‫נושאי ושלבי האימון‬
‫• כלים להתמודדות עם ההתמהמהות, הסחי דעת ודחיינות‬ ‫• זיהוי ערכי הילד והמשפחה‬
‫• ניהול עצמי של הילד וההורים‬ ‫• כבוד הדדי‬
‫• זיהוי ואילוף מחשבות שליליות של הילד / ההורים‬ ‫• לקיחת אחריות ושיפור תחושת העצמאות‬
‫• תקשורת משפחתית מקרבת (דיאלוג הורה-ילד)‬ ‫• שיתופי פעולה‬
‫• הבחנה בין עיקר לתפל‬ ‫• זיהוי ופיתוח סגנונות תקשורת הורה-ילד‬
‫• ארגון וניהול עצמי (וויסות רגשות)‬ ‫• סמכות ומנהיגות הורית‬
‫• כלים לפיתוח ושיפור כישורים חברתיים‬ ‫• מסנגור הורי לסנגור עצמי‬
‫• עיצוב דפוסי התנהגות יעילים בבית, האחים, חברים ובביה"ס‬ ‫• התיידדות עם ה-‪ ADHD‬ו/או לקויות למידה‬
‫• קביעת פגישה עם הזמן‬
‫• זיהוי והעצמת החוזקות והיכולות‬
‫• שיפור ועיצוב התנהגויות והרגלים‬
‫• כלים להתמודדות עם מצבי קונפליקט ומשבר‬
‫• חזון הורים / משפחה‬
‫• ניהול עצמי של הילד וההורים‬
‫• יציאה משיפוטיות / ביקורתיות‬
‫• כלים לבעיית האתחול וההנעה‬
‫• ניסוח וקביעת מטרות‬
‫• התמודדות עם קשיי הארגון‬

6. ‫(חווייתית, מגבשת ומעצימה)‬ ‫סדנת אימון הורים‬
‫• מצגות, מטאפורות, חומר תיאורטי ומעשי‬
‫• כלים ודפי עבודה לתרגול‬
‫• זוג הורים / הורה יחיד‬
‫הרצאות / סדנאות מרוכזות / סדנאות יישומיות ב-01מפגשים‬
‫סדנא 01 מפגשים - אחת לשבוע (שעה וחצי)‬
‫סדנה מרוכזת - 3 מפגשים מרוכזים (5 שעות כל מפגש)‬
‫הרצאה - שעתיים (חווייתית, מתומצתת, העצמה, טיפים וכלים לחיים)‬
‫ליצור עולם טוב יותר לנו ולילדינו, להיות משמעותי לסביבה ולחיות בביטוי עצמי מלא‬
‫טל/ פקס 7513815-770 4455598-250 ‪ayeletlev@adhdcenter.co.il www.adhdcenter.co.il‬‬

7. ‫ובנימה אישית יותר...‬
‫אני בעצמי בעלת ‪ .ADHD‬אני מאמינה שכמי שמכירה את עולם ההפרעות קשב וריכוז מקרוב ולעומק וכמי שהתגלחה על כל‬
‫התסמינים, היתרונות והחוזקות של בעלי ‪ ADHD‬ולקויות למידה במשך שנים ארוכות וצבירת ניסיון בעזרה, תמיכה ויצירת שינוי‬
‫משמעותי אצל בעלי הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, הם הבסיס להצלחה שלי כמאמנת. הקשר האישי שאני יוצרת עם‬
‫הילדים כקבוצה וכפרט באופן אישי ומשפחותיהם הם הצלחה לאין ערוך עבור הילד, עבורי, עבור ההורים, המשפחה ובית‬
‫הספר.‬
‫ליצור עולם טוב יותר לנו ולילדינו, להיות משמעותי לסביבה ולחיות בביטוי עצמי מלא‬
‫טל/ פקס 7513815-770 4455598-250 ‪ayeletlev@adhdcenter.co.il www.adhdcenter.co.il‬‬

8. ‫איך משפיעים על הערכה עצמית?‬
‫מדוע דור שלם סובל מבעיית פינוק?‬
‫האם האשמה היא בדור הילדים או הוריהם? או הורי הוריהם?‬
‫כשיש תוצאות לא טובות בדרך כלל אנחנו מחזיקים באמונות שגויות.‬
‫לדוגמא: "אם אני לא עושה הכל עבור הילדים אני אמא לא טובה".‬
‫שינוי בהתנהגות הילדים יבוא כשההורים ישנו התנהגות.‬
‫הכלי שאעביר יכול לסייע רבות בשינוי התנהגות ההורים.‬
‫התוצאה - שינוי התנהגות הילדים‬

9. ‫מטרת סדנת אימון ההורים‬
‫הינה להקנות כלים ואסטרטגיות ייחודיות קונקרטיות ומעשיות למודעות עצמית, שיפור הדימוי העצמי והעצמה. כלים‬
‫להנהלות משפחתית אפקטיבית. ניסוח מטרות, עריכת הסכמים, כבוד הדדי, ערכים משפחתיים, דרישות-וויתורים,‬
‫גבולות ומה שביניהם, חיזוקים, מחירים ותמורות, קביעת פגישה עם הזמן, התארגנות, ניהול וויסות רגשות, איתור‬
‫הרגלים ואמונות מגבילות ועוד.‬
‫אימון ב"גירוש" מחשבות שליליות חוזרות ומצבי רוח משתנים, שיפור הרגלי למידה והקניית הרגלים ללמידה יעילה‬
‫יותר, עיצוב התנהגות וכישורים חברתיים.‬
‫האימון הינו תהליך העצמה חווייתי הממקד ומעצב התנהגויות והרגלים של ההורה ע"י זיהוי הריקוד והקצב המשפחתי‬
‫תוך שינוי, שיפור, התבוננות פנימית, הזדהות, הקשבה והטמעה ללא שיפוטיות וביקורתיות.‬
‫האימון עוסק בהקניית מודלים וכלים ייחודיים להעמקת המודעות, הבנה, התנסות, מיומנות הערכת הישגים וקידום‬
‫פעולות פרו-אקטיביות. כל אחד בקצב שלו.‬
‫תמיכה בהורים מגבירה את תחושת השליטה במצב, המסוגלות, המודעות והביטחון העצמי של ההורה ובכך משפיעה‬
‫ומניבה תוצאות מדהימות בילדים ובתוך המחול המשפחתי.‬

10. ‫תסריט משפחתי‬
‫הורים + 3 ילדים:‬
‫(הילה) בת 6 – התפרצויות זעם, טריקת דלתות, הכל חייב לקרות כאן ועכשיו, חסרת סבלנות, חושבת שהכל מגיע לה, צועקת,‬
‫מניפולטיבית, מציקה לאחים שלה, ממציאה שקרים.‬
‫(אן) בת 01 – ילדה אחראית, מקשיבה, מאוד עוזרת בבית, תמיד מבינה, ממושמעת, תלמידה טובה, יש לה הרבה חברות,‬
‫מאוד חברותית ומביאה ציונים טובים מבית הספר.‬
‫(אור) בן 21 – מרגיש מקופח. כל הזמן מאשים את העולם ומתחצף להורים: "איזה אמא רעה את", "את לא עושה בשבילי כלום",‬
‫"את אף פעם לא מקשיבה לי", "את שקרנית", "אני בחיים לא יהיה אבא כמוך",‬
‫"להילה אתם תמיד מרשים ולי אף פעם לא", "אתם אוהבים את הילה ומיכל יותר ממני",‬
‫"אני לא רוצה לחיות אתכם", "אף אחד לא מבין אותי", "אני אברח מהבית"...‬

11. ‫תסריט משפחתי‬
‫הורים + 2 ילדים:‬
‫(גיל) בן 6 – דימוי עצמי נמוך, נקלע להצקות, אלים כלפי אחיו וכלפי חבריו לגן, "אף אחד לא אוהב אותי", "אין לי חברים",‬
‫"כולם מציקים", "אף אחד לא רוצה לשחק איתי..." בבית רב עם אחותו, לא מכבד אף אחד, לא מתחשב באחרים,‬
‫מאוד מפונק....‬
‫(ניר) בן 9 – מאוד שובב, חברותי. נרדם בסלון (לא מוכן להירדם בחדר שלו), שתלטן. כל היום מריבות בין האחים. רבים על‬
‫השלט של הטלוויזיה. צועקים אחד על השני וגם על ההורים.‬
‫ההורים מותשים, מוותרים להם כי אין להם כוח להתמודד. ניסו הכל ושום דבר לא עזר. מרגישים שאיבדו שליטה ומיואשים.‬
‫ההורים רבים ביניהם. מוותרים לעצמם, על עצמם, חסרי אנרגיות ומבקשים עזרה. מה עושים??‬
‫ניר בן ה-9 צריך את העזרה של ההורים בהכנת שיעורים (אחרת לא יכין). לא מתמיד בחוגים, כל היום מחשב וטלויזיה.‬
‫אין סדר, החדרים מבולגנים, נעליים, גרביים ותיקים בסלון.‬
‫הילדים אוכלים בסלון ולא מוכנים לשבת במטבח. מאיימים שלא יאכלו אם לא נאפשר להם לאכול בסלון ולצפות בטלויזיה.‬

12. ‫תסריט משפחתי‬
‫הורים + 2 ילדים:‬
‫(ערן) בן 4 – ילד שקט, מבין וממושמע. אוהב לעזור בבית, בגן וגם לאחותו. הכל הולך בקלות איתו. רגיש, אכפתי וחברותי.‬
‫(טל) בת 7 – כל היום נותנת לכולם הוראות ומאיימת אם לא מבצעים. חצופה, מצפה שיוותרו לה, שיעשו בשבילה ובסופו של‬
‫דבר גם משיגה את מה שהיא רוצה. לא מתחשבת באף אחד. רואה רק את עצמה.‬
‫מקללת ומציקה לאחיה הקטן ממנה. נכנסת להתקפות זעם וצועקת. "אתם אוהבים את טל יותר ממני",‬
‫"תמיד אתם מוותרים לטל ולי אף פעם", "אף אחד לא אוהב אותי", "אני שונאת אתכם".‬
‫ההורים מותשים מרגישים שהם מוציאים המון אנרגיות ונותנים את הנשמה לטל והיא לא מעריכה את זה.‬
‫טל דורשת את מלוא תשומת הלב והם מפנקים אותה ונותנים לה כל מה שהיא רק מבקשת, אך עדיין טל לא מרגישה כך...‬

13. ‫תסריט משפחתי‬
‫הורים + 3 ילדים:‬
‫(ליאת) בת 5.8 – ילדה חברותית. חכמה, יודעת להקשיב ואכפתית. אך לפעמים שתלטנית מדי כלפי חברותיה ולכן הרבה פעמים‬
‫רבה איתם והן לא רוצות לשחק איתה. מתחצפת אל ההורים ורוצה שיעשו הכל בשבילה. כשההורים לא נענים‬
‫לדרישותיה היא מתחילה לצרוח, משחקי דווקא, האשמות, ביקורות, חוסר סבלנות וקושי בדחיית סיפוקים.‬
‫יכולה יום שלם להתלונן ולא לקחת אחריות על מעשיה.‬
‫(ליאן) בת 5.21 – חכמה, שליוה, חברותית, נעימה לכולם. מחזירה חום. מרגישה שהיא תמיד מוותרת לאחים שלה. היא אכפתית,‬
‫אחראית ואוהבת לשתף פעולה ויודעת להעסיק את עצמה. לא דורשת יותר מדי תשומת לב, מאוד עצמאית.‬
‫מרגישה שההורים נותנים המון תשומת לב לאחים שלה ובשבילה מקדישים פחות זמן בטענה: "יופי, הם עושים‬
‫הכי הרבה רעש בבית ולכן הם מקבלים מה שהם רוצים", "אם כך גם אני אעשה הרבה רעש וכך אזכה לתשומת‬
‫לב".‬
‫(בר) בן 41 – מאוד חכם, מופנם, מרגיש מקופח. מרגיש שההורים אוהבים יותר את שתי האחיות ואותו לא אוהבים. יש לו נשמה‬
‫טובה, רגיש, אכפתי. מרגיש הרבה פעמים שהוא פראייר, שאף אחד לא מבין אותו. נתקף בהתקפי זעם כשרוצה‬
‫להסביר משהו ולא מסכימים איתו. פוחד לישון במיטה לבד. פוחד כשההורים יוצאים לבילוי. דורש המון תשומת לב‬
‫ביחס לאחיות. מציק לאחיות והן מציקות לו. כשמתרגז משתמש באלימות. צועק. לא נותן להתקרב אליו.‬
‫מתייאש בקלות. תלותי.‬

14. ‫תסריט משפחתי‬
‫הורים + 2 ילדים:‬
‫(דרור) בן 5.9 – ילד שקט, נעים, חברותי מאוד, מאוד מתחשב. עוזר מדי פעם במטלות הבית.‬
‫(גאיה) בת 31 – חכמה, עושה השוואות בין היחס של ההורים בינה לבין אחיה. ממורמרת, מקטרת, מרגישה מקופחת.‬
‫חוצפנית. שתלטנית, מנהלת את הבית. מחליטה מי יראה מה בטלוויזיה. צועקת בקולי קולות, מקללת,‬
‫מאיימת שתעזוב את הבית, לא מוכנה לתנאים שההורים מציבים. הולכת לישון מתי שבא לה. אין לה חברות.‬
‫לא נפגשת עם אף אחת. כל היום מתלוננת ואינה שולטת ברגשותיה. הכל חייב לקרות כאן ועכשיו.‬
‫אין שום כללים מבחינתה. "אני לא אוהבת אתכם", "איזה מן הורים אתם", "בחיים לא אהיה כמוכם", "אתם הורים‬
‫רעים", "לא שמה על מה שאתם אומרים".‬
‫ההורים לא מבינים מדוע גאיה למרות כל מה שעושים בשבילה, לא מתחשבת, מתחצפת, מקללת, מאיימת.‬
‫האווירה בבית כל היום של צעקות ואיומים. האם רוב הזמן נמצאת בבית ומוכנה לוותר ולעשות הכל על מנת להשיג שקט תעשייתי.‬
‫ההורים נואשים ונותרים חסרי אונים. הילדים כל היום רבים ביניהם. ההורים טוענים שהם עושים הכל בשביל גאיה ואף נותנים לה‬
‫הרבה יותר יחס מדרור. מפנקים אותה, לא מחסירים ממנה דבר. מרגישים ייסורי מצפון כלפי דרור שלא מקבל מספיק תשומת לב.‬
‫האב חוזר מאוחר יותר מהבית כדי לא להתמודד מול גאיה. מבחינתו התייאש ולא סומך עליה יותר וכך נוצר כדור שלג, הם אינם‬
‫מסתדרים וכועסים אחד על השני, יש הרבה מתח ומרירות בבית. ההורים אף רבים ביניהם. התחושה השלטת בבית – אין שליטה‬
‫במצב. האב מאיים לעזוב.‬

15. ‫זה הצלת חיים! זה לא מותרות!‬ ‫אימון‬
‫זיהוי והדברת‬
‫מחשבות שליליות‬
‫דרישות / וויתורים‬ ‫התארגנות / ניהול עצמי‬
‫דימוי והערכה עצמית‬
‫הבחנה בין עיקר לתפל‬
‫עיצוב התנהגות‬
‫כישורים חברתיים‬
‫ערכים‬
‫גבולות‬
‫קביעת מטרות‬
‫לקבוע פגישה‬
‫עם הזמן‬
‫זיהוי/שינוי תפיסות/גישות‬
‫כיבוד כללים‬ ‫תקשורת‬