1. בית העלמין הלאומי של ישראל הר הרצל צילום ועריכה - יגאל מורג . מוזיקה - " הרעות " - גורי / ארגוב . " הרצל " – יורם טהר לב . " העיירה שלי “ – מפי דודו פישר .
2. הר הרצל הינו למעשה בית העלמין הלאומי של ישראל , בפסגתו ניצב קברו של חוזה המדינה ( ומכאן שמו של ההר ), לא רחוק ממנו – חלקת " גדולי האומה " – הנשיאים , ראשי הממשלה וכד ' כמו גם חלקת ראשי ההסתדרות הציונית , ולידם בני משפחת הרצל . באגף הצפוני משתרע בית העלמין הצבאי הראשי , ואולם – מעבר לחיילים הקבורים בו , יש כאן קברי אחים , אנדרטאות ואיזכורים לחללינו באשר הם , בישראל ובתפוצות , לנופלים במלחמות , בהעפלה , ובעוד ארועים רבים , למעשה – הליכה מסודרת לאורך מסלול החלקות הינו הליכה לאורכה של היסטוריית המאבק היהודי והישראלי לדורותיו , ולמסע מסוג זה אני מזמינכם להצטרף ... אנחנו מתחילים בכניסה לבית העלמין הצבאי , כאן ניתן למצוא , ברחבת הכניסה – מפה גדולה של ההר על חלקותיו , וגם דפדפת קטנה , מצויינת ! עם מפת מסלול הליכה מסודר מאתר לאתר , כשהם ממוספרים הן במפה והן בשטח , כל אחד מהם זוכה בכמה שורות הסבר וסידור זה מקל מאוד על ההתמצאות ועל לימוד הארועים שמאחרי הניספים המוזכרים על גבי האבנים .
4. מפת מסלול הסיור בהר הרצל – מקרא 1 – אנדרטה לחללים היהודיים בצבא הרוסי , במלחמת העולם השנייה . 2 – אנדרטה לחללים היהודים בצבא הפולני . 3 – אנדרטה למתנדבי הישוב היהודי שנפלו בניכר . 4 – אנדרטה לחללי האוניה " ארניפורה ". 5 – אנדרטה ל כ " ג יורדי הסירה . 6 – קבר אחים לחללי שיירת נבי דניאל . 7 – גן הנעדרים לחללים שמקום קבורתם לא נודע . 8 – אנדרטה לחללי הרובע היהודי בירושלים . 9 – אנדרטה לחללי הצוללת " דקר ". 10 – קבר קבוצתי לחללי המושבה " נווה יעקב ". 11 – קבר אחים לחללי קרבות לטרון . 12 – קבר אחים לחללי משלט הרדאר . 13 – קבר אחים לחללי כפר עציון . 14 – קבר קבוצתי לחללי מחלקת הל " ה . 15 – יד לצנחני הישוב בארץ , שנפלו באירופה . 16 – חלקת חללי מבצע קדש . 17 – חלקת חללי מלחמת שלום הגליל . 18 – חלקת עולי הגרדום . 19 – אנדרטה לחללי פעולות האיבה . 20 – קבר אחים לניספים באוניית המעפילים " סלבדור ". 21 – קבר קבוצתי לניספים בספינת העולים " אגוז ". 22 – אנדרטת " נצר אחרון ". 23 – חלקת גדולי האומה . 24 – חלקת מנהיגי התנועה הציונית . 25 – קבר הרצל . מכאן אפשר לצאת לעבר השער הראשי או לפנות צפונה דרך החלקות הנותרות אל השער בו נכנסנו . 8 – 7 – 26 – חלקות חללי צה " ל במלחמות ישראל וביניהן , וממזרח להן – האנדרטה לניספים האתיופים . תחילת מסלולנו סיום המסלול ויציאה לעבר מוזיאון הרצל והשער חלקות חללי צה " ל בעשרות השנים האחרונות . יד לאתיופים
5. 1 - אנדרטה לזכר 200,000 היהודים שלחמו וניספו בשורות הצבא האדום .
6. 2 - אנדרטה לזכר הלוחמים היהודים בצבא פולין . כ 150,000 יהודים גויסו לצבא הפולני בספטמבר 1939, כ 60,000 מהם לא חזרו .
7. 3 - אנדרטה למתנדבי הישוב היהודי בארץ שנפלו ונקברו בניכר בשרות הצבא האנגלי . כ 30,000 איש התנדבו לשרת בצבא האנגלי , מאות מהם נפלו ונקברו בניכר .
8. 4 - אנדרטה לחללי האוניה " ארינפורה ". סיפור לא כ " כ מוכר , אך ב 1.5.1943 תקפו מטוסים גרמנים שיירת אוניות תובלה של הצי הבריטי שהיו בדרכן מאלכסנדריה למלטה , האוניה " ארינפורה " נפגעה וטבעה כאשר עליה למעלה מאלף חיילים , ובהם 330 מתנדבים יהודים מארץ ישראל .
18. כאן אנו מגיעים לקצה המערבי של מתחם בית הקברות , אך לפני שנפנה שמאלה ע " פ התוואי שבמפה כדאי לרדת קצת נמוך יותר – צפונה , ולשוטט בשתי וערב כדי לגלות עוד ועוד איזכורי ניספים וחללים , והנה תצלומי כמה מהם . משפחה ירושלמית שאיבדה שלושה מבניה במלחמת השחרור !!! אבשלום פינברג – איש מחתרת נילי , שיצא בשליחות למצרים ונהרג בדרך ע " י בדווים , וקיברו נתגלה רק לאחר מלחמת ששת הימים . יש חלקה המוקדשת ללוחמי " מבצע קדש " יש חלקה לנופלי מלחמת שלום הגליל , וכך הלאה וכך הלאה ...
19. חלקת השוטרים – כאן ניטמנים לא רק שוטרים אלא גם אנשי משמר הגבול , אנשי שרות הבטחון הכללי וכד '. משטרה שב " כ משמר הגבול
20. וכמובן – בין כל החלקות המיוחדות , ועולות עליהן פי כמה בכמותן , הן חלקות חללי צ . ה . ל שנפלו , ונופלים , בפעילות השוטפת להגנה על המולדת , חלקות ענקיות , מטופחות להפליא ( כמו גם בית העלמין כולו ), חלקן מלאות , חלקן הולכות ומתמלאות , מצבות בדגם אחיד ( כמעט ) והרבה עצב באויר . אחת החלקות הוותיקות , של נופלי מלחמת השחרור .
21. חלקה עכשווית ההולכת ומתמלאת , ומציגה גם תופעה חדשה ... עד לפני שנים ספורות צה " ל שמר על אחדות המצבות ולא הרשה הוספת כיתובים נוספים וכד '. בשנים האחרונות , בעקבות מאבק חריף של הורים שכולים , הותרה הרצועה , וכך זה ניראה ... לא אביע את דעתי כדי לא לפגוע באיש , וגם אתם – איש כלבבו .
23. 14 – קבר קבוצתי לחללי מחלקת הל " ה . בליל ד ' בשבט תש " ח (15.1.1948) יצאה מחלקת לוחמי " הגנה " ו " פלמ " ח " מהמושבה הרטוב בדרכה לישובים הנצורים בגוש עציון . למחרת בבוקר נתגלה הכח וכותר ע " י ערבים ליד הכפר בית צוריף , בקרב שארך שעות ארוכות נפלו כל אנשי המחלקה – שלושים וחמישה במספר . גופותיהם הובאו לקבורה בגוש עציון , ובתום המלחמה הועברו לקבורת קבע בהר הרצל . ולהלן שמותיהם של הנופלים אלוני ישראל . אנגל חיים . בוגוסלבסקי בנימין . ביטנסקי יהודה . בן ימין עודד . בן מאיר בן ציון . בן עטר יעקב . ברוך יוסף . גאון איתן . גולנד סבו . גינזבורג יצחק . הלוי יצחק . הרשקוביץ אליהו . זבולוני יצחק . ט " ש ( טור שלום ) דוד . כהן אלכסנדר . כהן יעקב . כלב יחיאל . כספי יעקב . לווין יונה . לוסטיג אלכסנדר . מזרחי אליהו . מיכאלי אמנון . מס דני . פנואלי שאול . פרלשטיין משה . פרסיץ בנימין . פת ברוך . צבארי דויד . צוובנר דוד . קוטיק יעקב . קופלר יוסף . קושניר טוביה . רייך דניאל . שמואלי יעקב .
31. 21 – קבר קבוצתי לניספים בספינת המעפילים " אגוז ". מאות מיהודי מרוקו עלו לארץ כשהם מתחילים את דרכם על ספינת המעפילים הקטנה " אגוז " שעשתה את דרכה בין מרוקו לגיברלטר . ביום כ " ג בטבת תשכ " א (11.1.1961) טבעה ה " אגוז " בסערה בים , וארבעים וארבעה העולים שהיו על סיפונה ירדו איתה למצולות הים . גופות 22 מהם נימשו מן הים בימים הבאים ונקברו בעיירה אל חוסמייה שבמרוקו . בינואר 92, בהסכמת מלך מרוקו , הועלו עצמותיהם ארצה ונטמנו בהר הרצל .
34. על פי תוואי הסיור בו הלכנו , הגענו אמנם אל קצה של חלקת גדולי האומה , ואולם אני רוצה לדלג עתה ולהתחיל מן המצבה הראשית שבראש הגבעה , והיא מצבתו של הרצל . בנימין זאב ( תאודור ) הרצל נולד בבודפשט בשנת 1860 לאביו – יעקב , שעסק במסחר ובבנקאות , ולאימו – ג ' אנט , שדאגה למשק הבית ולחינוך הילדים . המשפחה היתה משפחה מתבוללת , אך עם זאת לא הסתירה בפני ילדיה את מוצאם היהודי ואף שמרה על מנהגי המסורת היהודיים . כך קיבל הרצל , כבר בילדותו – חינוך יהודי , כמו גם חינוך ברוח ה " השכלה " היהודית גרמנית . ב 1878 עוברת המשפחה להתגורר בוינה , והרצל רוכש השכלה גבוהה במשפטים . ב 1889 נישא הרצל ליוליה , ואף שחיי הנישואים שלהם לא צלחו במיוחד , הם נשארו יחד כדי לגדל את ילדיהם – הנס , פאולינה , וטרודה . הרצל עסק בעיתונאות , ואף ניסה את כוחו ( לא בהצלחה יתרה ) כמחזאי , ובהמשך נתפס לעניין היהודי והציוני ( לא מעט בעקבות משפט דרייפוס הידוע ). לימים הקדיש הרצל את כל מירצו ואונו להקמת " בית יהודי ", הוא היה שותף לייסוד " הקונגרס הציוני " וישב ראש בששת כינוסיו הראשונים , בהם הועלו ונידונו הרעיונות השונים להקמת " הבית היהודי הלאומי ", וכך – עד מותו ב 1904, והוא בן 44 בלבד , עסק ב " ציונות " וזכה לתואר " אבי הציונות ", ו " חוזה מדינת היהודים ". באוגוסט 1949 הועלו עצמותיו ארצה וניטמנו בהר הניקרא על שמו .
35. מסביב לקברו של הרצל ממוקמים כמה אתרי קבורה : חלקת גדולי האומה , חלקת מנהיגי התנועה הציונית , קבר ז ' בוטינסקי , וקצת צפונה יותר – " יד זיכרון לעולי אתיופיה ", ואל כל אלה אנו שמים את פעמינו ... חלקת הקבר של משפ ' ז ' בוטינסקי
36. זאב ולדימיר ז ' בוטינסקי ( נולד ב 18 לאוקטובר 1880 באודסה ( אוקרינה ), נפטר ( משבץ לב ) ב 4 לאוגוסט 1940 בעת ביקור הסברה בארה " ב ). ב 15 למרץ 1964 הועלו עצמותיו ארצה בהנחיית רוה " מ לוי אשכול , ובהתאם לצוואת ז ' בוטינסקי , שעצמותיו תובאנה לישראל רק ע " פ החלטת ממשלה עברית בישראל . מנהיג ציוני , סופר , משורר , מתרגם ונואם מחונן . ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי " הגדוד העברי " במלחמת העולם הראשונה . מכונן " הציונות הרוויזיוניסטית ", ראש בית " ר , ומצביא האצ " ל . מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה . קברי אשתו ובנו של ז ' בוטינסקי .
37. חלקת נשיאי ישראל . ומן הראוי להדגיש – לא כל נשיאינו בחרו להקבר כאן , לדוגמא : חיים ויצמן למשל – קבור במכון ויצמן ברחובות , ואילו עזר ויצמן בחר להיקבר ליד בנו – באור עקיבא .
38.
39.
40.
41. עתה אנו עוברים לשורת ראשי הממשלה , יושבי ראש הכנסת , ומכובדים נוספים .
42.
43. יצחק ולאה רבין יצחק רבין – נולד ב 1 למרץ 1922 – נרצח ב 4 לנובמבר 1995. הרמטכ " ל השביעי של צה " ל ומפקדו במלחמת ששת הימים , וראש ממשלתה החמישי של מדינת ישראל . חתן פרס נובל לשלום . רבין נרצח בעודו ראש ממשלה מכהן , בידי מתנקש יהודי , איש ימין קיצוני , שהתנגד להסכמי אוסלו שאותם הוביל רבין . לאה רבין (8 באפריל 1928 – 12 בנובמבר 2000), רעייתו של יצחק רבין .
44.
45.
46.
47.
48.
49. חלקה נוספת של מכובדים הינה חלקת מנהיגי התנועה הציונות , ובני משפ ' הרצל
52. ילדיו של הרצל : הנס – 1891 – 1930. טרודה – 1893 – 1943. פאולינה – 1890 – 1930 . עצמותיהם הובאו לקבורה בישראל ב 20.9.06, בהר הרצל . סטפן תיאודור הרצל – הנכד .
53. לאחרונה הוקמה בהר הרצל אנדרטה לזכר אנשי העדה האתיופית שנפטרו תוך כדי נדודיהם לעבר מדינת ישראל , ונקברו אי שם לאורך המסלול . האנדרטה ממוקמת מחוץ למסלול בו הלכנו עד כה , וניתן להגיע אליה כאשר בשער הכניסה לבית העלמין הצבאי פונים מיד שמאלה ( דרומה ), מבקרים , וחוזרים לשער לתחילת המסלול .
54. כאן מסתיים סיורנו בחלקות הקבורה השונות המצויות על ההר , אנו פונים אל היציאה , וליד השער – מבנה מוזיאון הרצל , כאן מוצג מיצג מולטימדיה מרשים על חייו ופועלו של חוזה המדינה , למטה – שעות פעילות המוזיאון , ולהלן מספר הטלפון להזמנת מקום ( הכניסה רק בהזמנה מראש !) - טל ': 02-6321515 פקס : 02-6430542. והערה – השער המוזכר מעלה , בו אנו יוצאים , הינו שער הכניסה הראשי להר הרצל בכללו , ואילו אנו נכנסנו קודם בשער הצפוני יותר לבית העלמין הצבאי . שעות פתיחה ימים א '- ה ': בשעות 8:30 – 16:30 ( כניסה ראשונה : 8:45, כניסה אחרונה : 15:15) יום ו ': בשעות 8:30 -13:30 ( כניסה ראשונה : 8:45, כניסה אחרונה : 12:15) אורך הביקור במוזיאון כ -75 דקות .
55. וכאן לפניכם הצצה זעירה על צורת התצוגה במוזיאון : אנו פותחים בהשתתפות בקונגרס היהודי הראשון בהנהגת הרצל .
56. הרצל בדיון " ציוני " בבית קפה : דגמים בחזית , וסרט " חי " ברקע .
57. הרצל בפגישה עם הסולטן התורכי בדיון על מתן היתר להתישבות יהודית בארץ . ובפגישה עם הקיסר וילהלם השני ( ב 1898 ליד שער " מקווה ישראל ") בעת ביקורם בארץ .
58. כאן מסתיים סיורנו המקיף במרומי הר הרצל , סיור שארך כשלוש שעות באזור בתי העלמין , כאשר התחלנו אותו בבית העלמין הצבאי , וסיימנו בחלקות גדולי האומה , וניתן כמובן , גם ללכת בכיוון ההפוך , בעיקר אלו שיתחילו את הסיור בביקור במוזיאון ( ביקור מומלץ ביותר בתצוגה חדשנית , כפי שראיתם בתמונות הספורות , ולהזכירכם – רק בהזמנה מראש !). אלה שביקרו במוזיאון יוסיפו לחשבון עוד כשעה וחצי . ועתה לא נותר לנו אלא להמליץ בפניכם לערוך ביקור ( קשה , אך הכרחי ) במוסד הנוסף השוכן במורדות הר הרצל , והוא " יד ושם ". " יד ושם " הינו אתר ההנצחה הממלכתי ליהודים שניספו בשואת מלחמת העולם השניה והביקור בו אינו קל מהטעם הרגשי , אך הכרחי מן הצורך של כולנו " לזכור , ולא לשכוח !!!". בעלי רכבים יכולים לרדת ליד ושם בכביש היוצא ממש בצמוד למגרש החנייה הראשי של הר הרצל , ויש גם שביל הליכה רגלי , ( שמסומן במפות ובשטח ) מאזור קבר הרצל לכיוון מזרח לערך .
59. יד ושם הינו מוסד שיש לבקר בו לאט לאט , להתעמק בתצוגות ובכתובים , ולכן אנחנו נבצע כאן מסע חפוז בין אתריו השונים , עם איזכורים בלבד , ולא סקירה יסודית של המיצגים למיניהם . נתחיל במוסדות היותר וותיקים ( שהוקמו החל משנת 1953 עת הוקם המוסד ) שמסביב למבנה התצוגות החדש ( והחדיש ) שניבנה וניפתח לציבור ב 2005. אנחנו מתחילים ב " אוהל יזכור " בו דולק נר זיכרון לניספים ששם מחנות ההשמדה בהם הוצאו להורג מופיע על הריצפה מסביב . השער שלפנינו – מעשה ידיו של האמן דויד פולומבו שנהרג בדמי ימיו .
61. יד לילד – אתר הנצחה לילדים שניספו בשואה , בחלקו מוצגות תמונות ילדים , ובחלקו אנו צועדים באולם חשוך בין המוני נרות זכרון , וברקע מוקראים שמות הילדים שניספו .
62. ביציאה מ " יד לילד " – אנדרטת יאנוש קורצ ' אק וילדי טיפוחיו ( של הפסל בוריס סקצק ). אנדרטת הקרון – אחד מקרונות הרכבת בהם הובלו היהודים אל מחנות ההשמדה .
63. ודוגמא מכיכר האנדרטאות – אנדרטת ההעפלה , ואנדרטת הגבורה ( של נתן רפפורט ) לזכר לוחמי גטו ורשה .
64. מוסד " יד ושם " דואג לתת כבוד גם ל " חסידי אומות העולם " - אותם אלו שסיכנו את נפשם והצילו יהודים בשנות השואה , על שמו של כל אחד מהם ניטע עץ , והוצב שלט . שלט הכניסה לשדרת חסידי אומות העולם דוגמא לעץ ומתחתיו שלט המציין את שמו של חסיד אומות העולם המסויים .
65. אנחנו מגיעים אל המבנה המרכזי , שנפתח כאמור , ב 2005. המבנה הלינארי דמוי החץ - 180 מטר אורכו - חודר להר מצדו האחד ויוצא מצדו האחר . אור היום נכנס מלמעלה מן הקודקוד העליון של המנסרה , דרך פס זכוכית באורך 200 מטרים החותך את רכס ההר . גלריות המתארות את מורכבות החיים היהודיים בתקופה חשוכה זו יוצאות כענפים מתוך המסדרון דמוי החץ .
66. המסדרון הראשי – דמוי המשולש , הכניסות אל אולמות התצוגה שבצידיו , ודוגמית בלבד לתצוגות שבתוכם .
67.
68. בהמשך ניתן לראות את " ארכיון השמות " ואת " היכל השמות " – קונוס ענק המכיל את תמונותיהם של אלו מן הניספים שתמונותיהם נימצאו , ואשר משתקפות בקונוס נגדי השקוע באדמה . ובנוסף ויש כאן גם מערכת ממוחשבת לאתור שמות הניספים .
69. אנחנו מסיימים את ביקורנו במבנה הייחודי , ומגיעים לקצהו המדהים , הנפתח באחת אל הנוף הפתוח של הרי ירושלים ... זה המקום לקחת אויר , להרגע ממה שראינו וחווינו , ולרדת למורד שלפנינו לביקור בעוד אתר מדהים בעוצמתו ...
70. אנחנו בכניסה ל " בקעת הקהילות ", זהו לבירינט ענק , בנוי מאבנים ענקיות , שפניהן לא מסותתות , אך מדי פעם , ומדי פינה , מופיע קטע חלק ועליו שמות אותן קהילות בהן חיו יהודים , אשר הובלו למחנות המוות וניכחדו .
71.
72. שעות פתיחה : א '- ד ': 09:00- 17:00 יום ה ': 09:00- 20:00 ימי ו ' וערבי חג : 09:00- 14:00 הכניסה תתאפשר עד שעה לפני שעת הסגירה . שבת ומועדי ישראל : האתר סגור הכניסה ליד ושם היא ללא תשלום . למבקרים בודדים המעוניינים לקבל הדרכה מתקיימים מדי יום בשעה 11:00 סיורים מודרכים במוזיאון לתולדות השואה בעברית ובאנגלית . עלות הסיור – 30 ₪ לאדם . כמו כן ניתן לשכור מדריך קולי אישי בשפות : עברית , אנגלית וצרפתית במחיר של 15 ₪ ליחיד . חשוב לציין כי הכניסה למוזיאון לתולדות השואה היא מגיל 10 ומעלה . ביקורי קבוצות ( מעל ל - 5 אנשים ) יש לתאם דרך מרכז הזמנות בטל ' 6443802 - 02. אתם מוזמנים להכנס לאתר ( המצויין ) של יד ושם ע " י הקלקה על הקישור הבא : http://www1.yadvashem.org/new_museum_heb/overview.html כאן אנחנו מסיימים ביקור מרתק ומרגש במוסד שכל יעודו הינו חקר והנצחת השואה , שמחקה מעל פני האדמה כשישה מיליון יהודים ! אך מן הראוי לציין שלא הזכרנו במהלך הסיור ( מחוסר מקום ) את " המוזיאון לאמנות השואה ", את " חדרי הצפייה " – בהם ניתן לצפות בסירטונים רבים ושונים מתקופת השואה , ועוד .
73. צילום ועריכה – יגאל מורג – [email_address] כמו כן אני מזמינכם לביקור באתר האינטרנט שלי , אליו תוכלו להגיע ע " י הקלקה על הקישור הבא : http://morag.artvision.co.il/