3. 3
1 . תמצית
מטרת מסמך זה היא להציג את השפעות השימוש בסמים המכונים "סמים קלים"-
מריחואנה וחשיש, המופקים מצמח הקנביס.
כדי לבדוק סוגייה זו יינתנו: רקע כללי אודות סמים, סקירה של סוגי הסמים העיקריים
והשפעותיהם על המשתמש, תוך כדי התמקדות בסם המריחואנה ובממצאי מחקרים
שונים שנעשו לגביו. כן יוצגו עמדות של גורמים ממשלתיים, ציבוריים ואקדמיים בנושא.
לבסוף יועלו נקודות לדיון.
למריחואנה, הנמנית עם קבוצת הסמים ההזיוניים, מגוון של השפעות פסיכואקטיביות
)שינוי התודעה( הנגרמות ע"י מרכיב ה – THCשבה. השפעות אלו משתנות בהתאם
לתכיפות השימוש,
לכמות הנצרכת ולאחוזי החומר הפעיל שבה, וכן בהתאם לתכונות אישיות של
המשתמש )ניסיון, מצב רוח, אוירה מסביב, גורם ביולוגי(.
שימוש חד-פעמי בכמות קטנה של חשיש או מריחואנה, בדרך כלל אינו גורם
נזק גופני או נפשי, ולא ידוע על השפעות שליליות כתוצאה משימוש מזדמן, אפילו
בשכיחות של פעם בשבוע. מנגד: אמנם שימוש תכוף בכמות קטנה יכול לגרום
להרגשת אושר ושחרור, אולם גם מביא ל פגיעה בזכרון לטווח קצר ולהשתנות
תחושת הזמן והמרחב.
שימוש תכוף בכמות גדולה גורם לנזקים הבאים:
נזקים נפשיים, הנובעים כתוצאה מ פיתוח תלות נפשית - פארנויה, חרדה, 1.
פאניקה, בעיות תקשורת, אפטיה, חוסר מוטיבציה, פלשבק )חווית "המסע החוזר"(
ועפ"י משרד הבריאות גם לתסמונת סכיזופרנית ייחודית )כאשר מנגד טוען ד"ר בן דב
4. 4
כי זו אינה תופעה מדעית ידועה(. עפ"י הרשות למלחמה בסמים - לרוב אין אגרסיה
המאפיינת מכורים לסמים קשים, אולם עפ"י משרד הבריאות תגובות אלימות תלויות
ברמת ריכוז ה – .THC
נזקים גופניים )למרות ש לא מתפתחת תלות גופנית בסם( - פגיעה בכושר 2.
הרבייה )אולם כנראה ש הפגיעה הפיכה(, במערכת החיסונית, במערכת הנשימה,
במערכת הלב וכלי הדם, במשקל העובר אצל נשים הרות ) פגיעה הפיכה(.
כמו כן עפ"י מחקרים, שימוש בקנביס מוליך את המתנסה לשימוש בסמים
אחרים. מנגד מחקרים אחרים מראים כי מריחואנה אינה "שער" לשימוש
בסמים קשים )המעבר הוא אולי חברתי אך לא פיזיולוגי( ואחוז המתמכרים
לסמים "קשים" מבין כל אלו שהתנסו בשימוש בקנביס, הנו זעום ומגיע עד %3. בהתאם
לקיומם של מחקרים סותרים, קיימות גם עמדות סותרות של ארגונים שונים: עפ"י
הרשות למלחמה בסמים רוב המכורים להרואין התחילו בעישון מריחואנה, ועפ"י משרד
העבודה והרווחה לא כל מי שמשתמש במריחואנה משתמש בסמים קשים, אך ההיפך
תמיד נכון. מנגד עפ"י ד"ר בן-דב מריחואנה אינה שער לסמים קשים.
ישנה תופעה של "סבילות נסוגה", הקשורה לשימוש קבוע וממושך בסם, שמשמעה
הפחתה הדרגתית בכמויות הסם שהאדם צורך, וזאת ללא השפעה על עוצמת התחושה
שמופקת ממנו. זאת בניגוד לעמדת משרד הבריאות, לפיה אדם הנתון תחת השפעת
הסם, צריך יותר חומר כדי להגיע לאותן תוצאות, וכן בניגוד לעמדת הרשות למלחמה
בסמים הטוענת כי הרבה מעשנים כבדים של מריחואנה מגיעים למצב שבו חייבים
להמשיך ולהגביר את השימוש בה כדי להרגיש טוב.
ל – THCישנן גם השפעות פיסיולוגיות חיוביות )לבד מאותן השפעות
'ממסטלות'(:
5. 5
משכך כאבים, יעיל כטיפול מקדים להרדמה כללית/ מקומית, מונע בחילות והקאות
)לחולי סרטן ואיידס(, מעורר תאבון, מונע נדודי שינה, מווסת לחץ דם, מרחיב כלי
נשימה גדולים )לחולי אסטמה ואיידס(. )חשוב להזכיר כי נתגלה שלחומר קנבידיול -
,CBDהמבודד מחשיש, יש פעילות אנטי-דלקתית, וזאת ללא שום השפעה 'ממסטלת'(.
למרות זאת, שימוש רפואי בקנביס נאסר בחקיקה הישראלית באופן כמעט
מוחלט ונתון לסמכותו של מנכ"ל משרד הבריאות. עד כה הוענק רשיון לחולה איידס
אחד בלבד, אולם היתר זה אינו בר-ביצוע בשל העובדה שגידול צמח הקנביס הנו מורכב
ועלות ייבואו מחו"ל גבוהה.
6. 6
2 . סמים
1
1.2 כללי
הסמים, הנקראים גם חומרים פסיכואקטיביים, מוגדרים כחומרים כימיים שונים
המשפיעים על הגוף והנפש: על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, על מצבי התודעה
2
והתחושה, על תפיסת המציאות, על מצבי הרוח ועל התפקוד.
סמים שונים פועלים ומשפיעים על מערכות שונות של גוף האדם ובעיקר על מערכת
העצבים המרכזית. השפעת הסם תלויה בהרכבו, בכמות שנצרכה, בריכוזיותו, במצב
רוחו של הנוטל אותו ובציפיותיו להשפעה כתוצאה מהנטילה. הסם מתערבב במחזור הדם
ומובל על ידו למערכת העצבים המרכזית ולשאר חלקי הגוף - למוח, לכבד, לכליות ולכיס
3
המרה.
ככל שגדלה כמות הסם המוחדרת לגוף, גדלה השפעת הסם, אך יש לציין כי בין שני
משתנים אלה לא חל יחס ישיר. בשלב מסויים כמות הסם תוביל לשיא השפעתה, והחדרת
כמות נוספת לא תחזק את החוויה, אם כי תגדיל את סכנת ההרעלה.
מקובל להבחין בין שני מצבי תלות:
תלות גופנית – הסתגלות הגוף לנוכחות הסם בו וקושי לתפקד כאשר הסם אינו מצוי
בגוף. הפסקה פתאומית של השימוש בסם תוביל לתופעות לוואי גופניות ונפשיות קשות
)המכונות "תסמונת גמילה"(, כגון: כאבים בכל הגוף, הקאות, נזלת, התכווצויות שרירים,
אובדן ההכרה ואף מוות.
תלות נפשית – עוצמתה קשורה למבנה האישיות של המשתמש, לרקע ולסביבתו
1 טייכמן מ', לחיות בעולם אחר, עמ' 44, תשמ"ט
2 טייכמן מ' ופלג-אורן נ', האדם והסם חומרים פסיכואקטיביים, התנסות, שימוש והתמכרות,
עמ' 5 , תשנ"ט
3 כספי י', סמים מסוכנים – מדיניות, פיקוח, אכיפה ומשפט, עמ' 43-12, 5991
7. 7
החברתייים, למצבו הנפשי, לרמת השכלתו ולנסיבות שהביאוהו לצריכת סמים. מקובל
לחשוב כיום כי תלות זו היא הגורם העיקרי לדפוסי הצריכה הכפייתיים-הכרוניים של
צרכן הסמים, וכי היא מורכבת משני מימדים :
המימד הרגשי - הדחף והציפייה לחוות את החוויה שהסם מספק.
המימד ההתנהגותי - התנהגות כפייתית להשגת הסם בכל מחיר. משתמש קבוע יחוש אי
שקט נפשי וכאבים בהעדר הסם, דבר אשר יביא אותו לחרדה עמוקה שעלולה להוביל
4
לצורך בהשגת הסם.
2.2 סוגי הסמים ומיונם
מיון הסמים הפסיכואקטיביים מבוסס על השפעת הסם על המשתמש, כאשר ישנן חמש
קבוצות עיקריות:
1( סמים מדכאים - חומרים שהשפעתם מדכאת מרכזים ייחודיים במוח
ובמערכת העצבים המרכזית. קיימות שלוש קבוצות עיקריות של חומרים
בקטגוריית הסמים המדכאים ובהן אלכוהול, תרופות שינה וחומרים מרגיעים.
2( סמים מעוררים – משפיעים על מערכת העצבים המרכזית ומזרזים את
דפוסי ההתנהגות המוטורית. סמים אלה מצויים בדרגות חוזק שונות, החל
בקופאין ובניקוטין הנפוצים בקרב האוכלוסיה ונעשה בהם שימוש יומיומי,
ועד לקוקאין, לקראק ולסוגים שונים של אמפטמינים.
3( סמים הזיוניים – גורמים לשינויים בתודעה ובהכרה של האדם, מעוררים
הזיות ויכולים להיות טבעיים )פטריות, חזזיות וקקטוסים( או סינתטיים. עם
קבוצה זו נמנים בין היתר: הל.ס.ד, המסקאלין, זרעי "תפארת הבוקר",
האטרופין, האקסטזי, אגוז המוסקט, גז הצחוק ועוד. החשיש והמריחואנה
4 טייכמן, לעיל הערה 1, עמ' 65-35
8. 8
נמנים עם קבוצה זו.
4( סמים מסיסים – שאיפת אדים או גזים הנפלטים מחומרים מסיסים שונים,
כגון: דבק מגע, בנזין, נפט, טיפקס, חומרים מדללים ועוד. האדים נשאפים
ישירות לריאות, מגיעים למחזור הדם ומשפיעים במהרה על מערכת העצבים
המרכזית במוח.
5( סמים נרקוטיים – חומרים אופיאטיים המאופיינים ביכולתם לשכך
כאבים, ובכך שהינם יוצרים תלות )שעוצמתה משתנה בין הסוגים השונים(
וגורמים התמכרות. בין סמים אלו, המתחלקים לסמים טבעיים וסינתטיים
5
נמנים: אופיום, קוק פרסי, הרואין, מורפין, קודאין ומתדון.
5 כספי, לעיל הערה 3, עמ' 43-33; וטייכמן, שם, עמ' 64-54
9. 9
3 . הקנביס
1.3 כללי
החשיש והמריחואנה מופקים מצמח הקנביס סאטיבה ) (Cannabis Sativaהגדל ברחבי
העולם. את החשיש מכינים משרף המופרש מעליו של הצמח, ואת המריחואנה מהעלים
ומהפרחים המיובשים שלו. ההשפעות הפסיכואקטיביות, המשנות את התודעה, נגרמות
על-ידי ה- ,THCמרכיב שזיהה פרופ' משולם ממכון ויצמן בשנת 3791.
מקובל היה לחשוב כי הקנביס נמנה עם משפחת הסמים המדכאים, אך עם ריבוי
המחקרים והנתונים בנושא, הובן כי בכמויות בינוניות וגדולות הוא גורם להזיות, ולפיכך
6
נמנה עם משפחת הסמים ההזיוניים.
מריחואנה וחשיש נחשבים לסמים חברתיים, היות ועיקר השימוש בהם נעשה בקבוצה
ובנסיבות חברתיות. אופן השימוש בהם הוא בדרך-כלל על-ידי עישון, לעתים על-ידי כלי
עישון, ואף ניתן לערבבם בדברי אפיה ובמאכלים שונים. דרך נוספת לשימוש בסם
החשיש, המתבצעת לעיתים על ידי משתמשים כרוניים, הנה באמצעות הזרקת שמן
החשיש )המתקבל על ידי מיצוי צמח הקנביס עם נוזלים פחמניים, ומכיל THCבשיעור
7
%02-%06(.
1.1.3 המריחואנה בישראל כיום
עפ"י נתוני דו"ח יחידת הסמים במשטרת ישראל מתברר כי המריחואנה היום שונה מזו
שנהגו לעשן בשנות ה- 06, היות והיא מכילה אחוזי חומר פעיל ) ( THCהגבוהים
פי 7-5 מאשר במריחואנה של אותה תקופה: אם בשנות ה-06 החומר הפעיל היה %5.0 -
6 כספי, לעיל הערה 3.
7 טייכמן, לעיל הערה 2, עמ' 38-28; כספי, שם עמ' 03-92.
10. 01
%2.1 בממוצע, כיום החומר הפעיל יכול להגיע עד %51 )בדומה לחשיש(. לפיכך
8
השפעתה של המריחואנה כיום הנה חזקה ומזיקה הרבה יותר.
2.3 השפעות גופניות ונפשיות
ישנם 4 גורמים התורמים להשפעת החשיש או המריחואנה על המשתמש: ניסיונו של
המשתמש )אדם 'מנוסה' לומד להתאים את כמויות הסם למצבו הגופני והנפשי באותה
עת(, מצב רוחו של המשתמש וציפיותיו מן ההשפעה שתושג, האווירה השוררת בקבוצה
שבה נעשה השימוש בסם וטיב הקשרים בה, וכן גורם ביולוגי – מטבוליטים שונים
שמייצר גופו של האדם כתוצאה מחדירת .THC
בדרך כלל שימוש חד פעמי בכמות קטנה של חשיש או מריחואנה אינו גורם
נזק גופני או נפשי . כן לא ידוע על השפעות שליליות כתוצאה משימוש
מזדמן , אפילו בשכיחות של פעם בשבוע . אולם , שימוש קבוע )ב ת ד י רות
תכופה ( וכפייתי בכמויות גדולות עלול לגרום לנזקים גופניים ונפשיים )יש
9
לציין כי קיים ויכוח בין החוקרים על סוגי הנזקים, דרגתם ועוצמתם(.
8 קרפ ח', המריחואנה בשנות ה-09, יחידת הסמים במשטרת ישראל, 5991
9 טייכמן, לעיל הערה 1, עמ' 58-38
11. 11
1.2.3 השפעות שימוש תכוף בכמות קטנה )כ - 5 מיליגרם :( THC
: הרגשת אושר, עליזות והרפיה גופנית, תוך אובדן הדרגתי של המעצורים
והעכבות, בעיקר ביחס לרגשות ולמחשבות
ת השפעה שלילית על הזיכרון לטווח הקצר
ר התארכות תחושת הזמן
השתנות תחושת המרחב
2.2.3 השפעות שימוש תכוף בכמויות גדולות )כ – 02 מיליגרם
:( THC
השפעות נפשיות - בעיקר בקרב אוכלוסיות בעלות נטייה תורשתית למחלות נפש01:
: תגובות פרנואידיות, התקפי חרדה ופאניקה )תופעות הדומות לתופעות
המתרחשות תחת שימוש בל.ס.ד, שמשתייך לקבוצת הסמים ההזיוניים(
( קשיי הסתגלות, ליקויים בדפוסי התקשורת הבינאישית, אפטיה, חוסר
אכפתיות וחוסר מוטיבציה
ה "פלש-בק" )חוויית "המסע החוזר"( למשתמשים במריחואנה לאחר שימוש
בסמים הזיוניים )ל.ס.ד(
השפעות גופניות:
: עידוד השימוש בסמים אחרים – עפ "י מחקרים שימוש בקנביס
מנגד מחקרים מוליך את המתנסה לשימוש בסמים אחרים .
11
אחרים מראים כי אחוז המתמכרים לסמים "קשים" מבין כל אלו
01 שופמן א' נ' וויצטום א' "קנביס – סם בעל השלכות מסוכנות בתחום בריאות הנפש", רפואה , עמ' 014,
0002
11 99.11.1, , ,Addiction “Patterns of cannabise use & dependence over time” Perkonigg, A
12. 21
עפ"י דו"ח 21
שהתנסו בשימוש בקנביס , הנו זעום ומגיע עד %3 .
רפואי של הממשל האמריקאי ממרץ 99' מריחואנה אינה ממכרת במיוחד,
אינה "שער" לשימוש בסמים קשים, ואין כל ראיה כי שימוש רפואי בה יגביר
את השימוש הלא רפואי בה31. לפי פרופ' משולם: אין מעבר פיזיולוגי
41
בין הסמים, ואם יש אז זהו מעבר חברתי.
- הסם פוגע בהפרשת הורמון הטסטוסטרון )אך 1 פגיעה בכושר הרבייה
כנראה ש הפגיעה הפיכה(
פגיעה במערכת החיסונית - הגברת רגישות המשתמש למחלות זיהומיות
שונות ולירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות
ת פגיעה במערכת הנשימה )שימוש במריחואנה עלול לגרום לדלקת כרונית של
הסימפונות ואף לסרטן - בדומה לעישון טבק(
( פגיעה במערכת הלב וכלי הדם
51
מסוכן לנשים הרות – היילוד בד"כ קטן מהרגיל )אך זה נעלם מאוחר יותר(
המשתמש הקבוע בקנביס אינו מפתח תלות גופנית בסם )המופיעה רק במקרים
קיצוניים אצל משתמשים כרוניים(, אולם מפתח תלות נפשית בסם, המתבטאת
בהשפעות המופיעות לעיל.
יש לציין כי שימוש ממושך וקבוע בקנביס מלווה בתופעה הידועה בשם " סבילות
נסוגה", שמשמעה הפחתה הדרגתית בכמויות הסם שהאדם צורך וזאת ללא
61
השפעה על עוצמת התחושה שמופקת ממנו.
21 טייכמן, לעיל הערה 1, עמ' 78.
31 "דו"ח רפואי של הממשל האמריקאי: מריחואנה טובה לבריאות", הארץ, 99.3.81.
41 נוריאל י', "פרס ישראל לצינגלה", מעריב, 00.3.71.
51 נוריאל, לעיל הערה 41.
61 טייכמן, לעיל הערה 2, עמ' 88
13. 31
3.3 תועלת רפואית בשימוש בקנביס
ההיסטוריה מראה כי נעשה בקנביס שימוש רפואי רב.71 בשנים האחרונות התברר כי ל –
,THCמרכיב החומר הפעיל בסם, השפעות פיסיולוגיות נרחבות )לבד מאותן השפעות
"ממסטלות"(:
משכך כאבים, ויעיל כטיפול מקדים להרדמה כללית/ מקומית
ת מונע בחילות והקאות – יעיל בעיקר לחולי סרטן המקבלים טיפולים
כימותרפיים,81 וגם לחולי איידס
מעורר תאבון - מגביר צריכת המזון ומונע איבוד משקל אצל החולים
באנורקסיה-נרווזה, בסרטן ובאיידס
מונע נדודי שינה
ה מווסת לחץ דם
ם מרחיב כלי נשימה גדולים - יעיל לטיפול בחולי אסטמה ולטיפול בחולי איידס
91
עד היום THCלא אושר לשימוש ולא פותחו ממנו תרופות, להוציא את תרופת
דרונאבינול, שהנה THCסינתטי, הניתנת לחולי סרטן לשיכוך בחילות ולחולי איידס
למניעת איבוד משקל.
לאחרונה התברר כי לחומר קנבידיול ) ,( CBDהמבודד מחשיש , יש פעילות
אנטי-דלקתית , וזאת ללא שום השפעה 'ממסטלת ' )להבדיל מ .(THCאולם נכון
02
להיום, חברות תרופות עדיין מסתייגות מהשקעה בחומר שמקורו בחשיש.
71 טייכמן, לעיל הערה 1, עמ' 38
81 וכסמן י', "צמח הקנביס – יתרונות מול חסרונות", ממצאים מדעיים מעודכנים, עמ' 92-82, אוקטובר
4991
91 טייכמן, לעיל הערה 2, עמ' 38
02 סלוין מ', "החדשות הטובות: לא מתמסטלים מזה", הארץ, 00.8.03
14. 41
1.3.3 שימוש רפואי בקנביס בישראל
שימוש רפואי בקנביס נאסר בחקיקה הישראלית באופן כמעט מוחלט.
סעיפים 6 ו-7 בפקודת הסמים המסוכנים ]נוסח חדש[, התשל"ג-3791, ותקנות הסמים
המסוכנים, התש"ם-9791, מקנים סמכות לשר הבריאות או למי שהוסמך לכך, לתת רשיון
לייצור, להחזקה ולשימוש בסם מסוכן. הרשיון ניתן לצורך הקלה במצבו הרפואי של בעל
הרשיון, לשימושו העצמי בלבד, ומותנה בפיקוח רפואי.
עד כה הוענק רשיון לחולה איידס אחד בלבד במדינת ישראל. אולם היתר זה אינו בר
ביצוע לגבי אותו חולה בשל העובדה שגידול צמח הקנביס הנו מורכב, ואין באפשרותו
לייבא את הסם מחו"ל בשל מגבלות כלכליות. לפיכך, השאלה של אופן אספקת החומר
לחולים נותרה פתוחה.
יש לציין כי קיבוץ שובל שבנגב הביע את רצונו לגדל קנביס, בפיקוח ממשלתי, למטרות
רפואיות – אולם עד כה לא נענה בחיוב.
יוזמות פרלמנטריות בנושא :
בחודש פברואר 9991 התכנסה ועדת מומחים לבחינת השימוש הרפואי בקנביס בישראל,
זאת בעקבות המלצת הוועדה למאבק בנגע הסמים של הכנסת )מיום 99.1.5(. הוועדה
פעלה כוועדה קבועה במשך שנה ובחנה את האינדיקציות למתן טיפול בקנביס.
בנוסף, הונחה בכנסת החמש עשרה ע"י חברת הכנסת נעמי חזן וקבוצת ח"כים, הצעת
חוק אשר מבקשת לאפשר גידול, ייצור, הפקה, הכנה והחזקה של צמח הקנביס לצורך
טיפול רפואי ותחת פיקוח הרשויות.
12
12 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים )טיפול באמצעות סם הקנביס(, התש"ס-0002 )פ/1602(,
הונחה על שולחן הכנסת ביום 00.7.42.
16. 61
22
4 . עמדות הצדדים
הרשות למלחמה בסמים :
* ההתמכרות למריחואנה היא נפשית, וקשה לטיפול לא פחות מאשר התמכרות פיזית
)אולם בד"כ אינה מאופיינת באגרסיה – שקיימת אצל משתמשי סמים קשים, המפתחים
תלות גופנית(.
* רוב המשתמשים במריחואנה אינם מתמכרים לה, אך הרבה מעשנים כבדים מגיעים
למצב שבו חייבים להמשיך ולהגביר את השימוש בה כדי להרגיש טוב.
32
* רוב המכורים להרואין התחילו בעישון מריחואנה.
* עפ"י מחקר שעשתה הרשות בנושא בקרב סטודנטים מתברר כי יותר סטודנטים לא
רואים בחשיש או במריחואנה חומר מזיק, ומייחסים לסיגריות נזק רב יותר )למרות
42
שלמעשה עיקר הנזק הוא בעישון החומר(.
משרד הבריאות )עפ"י ד"ר חורחה גלזר, מנהל המחלקה לטיפול בהתמכרויוית(:
: אין "סמים קלים", כל הסמים מסוכנים.
. המריחואנה היא חומר שמסוכן לבריאות, גם מבחינה גופנית, גם מבחינה
נפשית, וגם מבחינת התפקוד החברתי.
. אדם הנתון תחת השפעת הסם, צריך יותר חומר כדי להגיע לאותן תוצאות.
. ככל ש THCמרוכז יותר, הגמילה תלווה בתגובות אלימות רבות יותר.
יש תסמונת סכיזופרנית ייחודית למשתמשים בקנביס )"קנביס-פסיכוזיס"(, .
הנגרמת עקב השימוש בחומר.
22 עפ"י פרוטוקול מס' 43 של הוועדה למאבק בנגע הסמים 00.11.82
32 הרשות למלחמה בסמים, "מריחואנה" – נייר עמדה.
42 עפ"י ד"ר רחל בר-המבורגר, הרשות למלחמה בסמים, פרוטוקול מס' 61 מישיבת הועדה למלחמה
בסמים, 00.1.71
17. 71
עפ"י מחקרים הבעיות הנפשיות, כתוצאה מפיתוח תלות בסם, מחריפות
במשך הזמן.
משרד העבודה והרווחה
לא כל מי שמשתמש במריחואנה משתמש בסמים קשים, אך ההפך קיים )משתמש בסמים
קשים הצורך גם מריחואנה(.
משרד החינוך
כל סם מתערב בפעולות המוח ומשבשן, וגורם בסוף לשעבוד והתמכרות – ובכך פוגע
בכבוד ובצלם האדם.
בועז וכטל )מפלגת 'עלה ירוק'(
( אלפי אנשים מתים בישראל מטבק ומאלכוהול – שני הסמים החוקיים, אולם
אף לא אחד מת משימוש בקנביס.
. יש לאשר מתן מריחואנה רפואית לחולים לפי מרשם רופא.
52
2 נכון שיש למריחואנה נזקים, אולם צריך איזון בין איסור השימוש בה לבין
הגבלת חופש הפרט.
ד"ר יואב בן דב - אוניברסיטת ת"א
מריחואנה אינה שער לסמים קשים )בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה חדה במספר
מעשני המריחואנה, לעומת זאת חלה עלייה, אם בכלל, מועטה במספר מעשני ההרואין(.
"קנביס פסיכוזיס" איננה תופעה ידועה במחקר המדעי.
52 וכטל ב', "קנביס בישראל" – נייר עמדה, מפלגת עלה ירוק, 00.6.82
19. 91
5 . נקודות לדיון
ן מן הנתונים שהובאו במסמך זה עולה כי עיקר הנזק הטמון בשימוש
במריחואנה נובע כאשר מדובר בנוהג קבוע וכפייתי . נזק זה מתבטא
בפגיעות גופניות )זאת למרות שחלקן הפיכות או שנויות במחלוקת, ולמרות
שלא מתפתחת תלות גופנית(, ובפגיעות נפשיות הנובעות מפיתוח תלות
נפשית - מנגד קיימת תופעת הסבילות הנסוגה שמשמעותה היא שניתן להשיג
אותה תחושה גם כאשר מפחיתים את הכמות הנצרכת, וכך ניתן 'להיגמל'
יותר בקלות ולהפחית את אותה תלות נפשית.
. גם שימוש שאיננו בהכרח כפייתי או קבוע עלול להיות מסוכן היות
והמריחואנה כיום הנה חזקה ו מזיקה הרבה יותר: מכילה אחוזי
חומר פעיל ) ( THCהגבוהים פי 7-5 מאשר במריחואנה שנהגו לעשן
בשנות ה- 06. מנגד ראוי לזכור, כי גם הרשות למלחמה בסמים טוענת כי
רוב המשתמשים במריחואנה אינם מתמכרים לה.
. עידוד השימוש בסמים אחרים: ישנם מחקרים סותרים ועמדות
הפוכות לגבי המריחואנה כשער לשימוש בסמים קשים.
. לקנביס השפעות גופניות חיוביות והוא יכול לשמש לצרכים רפואיים. לפיכך
ראוי לשקול לעגן בחוק בצורה מפורשת וברורה את ההיתר לשימוש
של חולים סופניים בקנביס, שייעשה תחת פיקוח מתאים ותוך
מתן אישור לגידול הצמח )קיבוץ שובל הביע נכונות לגדל בשטחו תחת
פיקוח את הצמח - אולם לא נענה(.
22. 22
הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים )טיפול באמצעות סם הקנביס(, התש"ס-0002 )פ/
1602(,
הונחה על שולחן הכנסת ביום 00.7.42.
פרוטוקול מס' 61 מישיבת הוועדה למלחמה בנגע הסמים, 00.1.71
פרוטוקול מס' 43 מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים, 00.11.82
"דו"ח רפואי של הממשל האמריקאי: מריחואנה טובה לבריאות", הארץ 99.3.81
הרשות למלחמה בסמים, "מריחואנה" - נייר עמדה
וכטל ב', "קנביס בישראל" – נייר עמדה, מפלגת עלה ירוק, 00.6.82
וכסמן י' "צמח הקנביס – יתרונות מול חסרונות" ממצאים מדעיים מעודכנים, אוקטובר 4991
טייכמן מ', לחיות בעולם אחר , תשמ"ט
טייכמן מ' ופלג-אורן נ', האדם והסם חומרים פסיכואקטיביים התנסות, שימוש
והתמכרות, תשנ"ט
כספי י', סמים מסוכנים – מדיניות, פיקוח, אכיפה ומשפט, 5991
נוריאל י', "פרס ישראל לצינגלה", מעריב, 00.3.71
סלוין מ', "החדשות הטובות: לא מתמסטלים מזה", הארץ, 00.8.03
קרפ ח', המריחואנה בשנות ה-09, יחידת הסמים של משטרת ישראל, 5991
שופמן א' נ' וויצטום א', "קנביס – סם בעל השלכות מסוכנות בתחום בריאות הנפש", רפואה,
0002
99.11.1 ,"Patterns of cannabise use & dependence over time" Addiction,, Perkonigg, A
