לפני השקף – אפשר לשאול את הפורום – מה עולה להם לראש כשהם חושבים על המגזר השלישי.
רוב האנשים מחזיקים בתפישות הבאות לגבי המגזר השלישי - במהלך המפגש אנחנו נבחן את התפישות הללו אל מול המציאות ונבחן היכן כל אחד מאיתנו עומד ביחס לנושאים הללו
למה שלישי?
ארגונים אלו אינם חלק מהממשלה/השלטון המקומי - המגזר הציבורי
ארגונים אלו אינם מחלקים רווחים – המגזר העסקי
עפ"י גייד סטאר – 138 עמותות רשמו עצמן כעוסקות בנושא נוער בסיכון.
כמות גדולה של עמותות שעוסקות בתחום זהה / קרוב / קשור - ללא קשר ביניהן וללא תיאום. לעיתים תכלית זהה...
למה נוצרת הכפילות ?
בניגוד לשוק החופשי לא "היצע וביקוש" יוצרים את נקודת שיווי המשקל אלא מעורבות תורמים
פעילות אלטרואיסטית: אין מנגנון המקדם שיתופי פעולה וקונסולידציה
מדידת אימפקט בעייתית- ארגונים חלשים לא ממהרים ליפול
טרנדים – מה מזין את מה?
אז אומרים שיש 30,000 עמותות בישראל – אבל האם זה באמת כך?
הירידה המשמעותית היא בתרומות
העלייה היא במכירת שירותים לממשלה.
ראינו שמקורות המימון כוללים את הקופה הציבורית ובעצם שהיא רק הולכת וגדלה לאורך השנים – השאלה היא בעצם – למה?
- כ- 70% מן העמותות עוסקות במתן שירותים אשר הממשלה נמנעת מלספק / מספקת באופן חלקי.
פילנתרופיה בישראל חלשה אל מול העולם. JFN, שיתופים, מקדמים פילנתרופיה. תחום חשוב היום בארץ. שולחן עגול ראש ממשלה.
אין הרבה תורמים
אנו לא נוכל לאורך זמן להתבסס על חו"ל
הנושא לא ממוקסם מבחינה רגולאטורית ומאוד לא שקוף
אחריות חברתית – האם אנחנו אופטימיים או ציניים. הטיעונים לכאן ולכאן. אחרי הטיעונים – הצבעה בפורום – מי ציני ומי אופטימיסט ויצירת דיון.
מצד אחד: כל תחום ה- CSR שנורא חם כיום – עסקים שנכנסים לתחום החברתי ומחייבים את עובדיהם בהתנדבות למשל.
הטענה כי כל סיוע הוא טוב – ואם כבר מסייעים בנושאים חברתיים – אז למה להתלונן ?
מדד מעלה – דוגמא לדרישת שינוי התרבות הארגונית ולנורמות ארגוניות חדשות.
מגמה רחבה – גלובלית שמובלת על ידי האו"ם.
מצד שני:
שיפור התדמית הארגונית לצרכי שיווק – ארגונים רוצים לזכות בכיסוי תקשורתי אוהד, לשפר מכירות באמצעות דעת קהל חיובית.
אם הסיוע היה כנה – הייתה חשיבה יחד עם העמותות על צרכיהם האמיתיים, טיפול בבעיות תשתית, בנייה לטווח ארוך, בפועל הסיוע מסתכם ביום צביעת בתים לקשישים והזנחת בעיות תשתית.
"לצאת ידי חובה" – ארגונים רבים מבינים שזה כבר הפך להכרח שהיראות "חברתיים".
מדובר בטרנד, בעתיד כאשר יהיו טרנדים חדשים, הנושא ייזנח (דוגמת איכות הסביבה – בשנים האחרונות, פתאום כל החברות רוצות להיות "ירוקות")
- שקף מחולק ל-3 GDP, WELL BEING, GENERAL INDEX
ממה מורכב הסקר (האינדקס)
אז הפילנתרופיה בישראל די חלשה אך בטח תאמרו שלא כל סוג של סיוע למגזר נמדד בכסף?
אבל אם נסתכל על מה שקורה למשל בתחום ההתנדבות, נראה שזה לא בדיוק המצב.
על פי נתוני הלמ"ס - רק 12% מהעובדים באלכ"רים בישראל הינם מתנדבים (!)
% השקעה של זמן = זמן התנדבות בארגון.
% סיוע לזולת = עזרו למישהו שהם לא הכירו שהיה זקוק לסיוע.
ישראל נמצאת במקום ה- 36 (מצד אחד נתון מרשים יחסית מתוך 153) מצד שני לפנינו כל העולם המערבי ומדינות כמו גינאה, טורקמיניסטן, סרי לנקה וכו'.
* הממצא מעוגן גם במאמר מ"שיתופים" אודות הפילנתרופיה וההתנדבות בישראל (שהוזכר קודם).
אנקדוטה מעניינת: הסקר מצא כי מדינות כי הרווחה בהן גבוהה יותר ("מאושרות יותר") תורמות יותר. אבל לפני שמתחילים לתרץ במצב הבטחוני – ישראל זכתה ב- 7.3 (מופיע בטבלה מצד ימין) שזה גבוה מרוב המדינות בטופ 20.....
מצד שמאל למעלה – כתבה מ- 2005 המציינת את פעילות נובה (25 צוותים!) – סנונית לתהליך.
מצד ימין למטה – גופים שנותנים שירותים לעמותות בתחומים שונים:
NPTECH - תשתיות טכנולוגיות
אג'נדה - אסטרטגיה שיווקית
מידות - מדידת ארגונים
מתאם - כוח אדם
נובה כדוגמא לשינוי שעובר במגזר ולהבנה של חשיבות פעילות סדורה.
הצבת מראה מול המגזר – גם אם המגזר לא רוצה לראות, כיום יש ארגונים שמראים לו את המידע – וקשה להתעלם מכך.
הדרישות שמציבים התורמים ותהליך ההתמקצעות המתחיל לחלחל יצר את הצורך בפיתוח מקורות הכנסה עצמאיים המורידים את התלות מתרומות של גורמי חוץ. אך עם זאת, נותרה השאלה – כיצד כדאי לעשות זאת?
בואו ניקח את נובה כדוגמא.
לו היינו מחליטים לייצר מקור הכנסה לנובה – באיזה צעד הייתם בוחרים ומדוע?
1 עריכת מחקרים עבור קרנות וממשלה בתחום המגזר השלישי
2. פיתוח תוכניות למנהלי עמותות
3. ייעוץ למנהלי אחריות חברתית בתאגידים
4. אחר?
מה למדנו ?
בחנו את התפישות הקיימות שלנו אודות המגזר השלישי וראינו, כי התפישות שלנו אודות המגזר השלישי אינן תמיד מדויקות, ולעיתים אף רחוקות מן המציאות.
סוגיות רבות במגזר השלישי הן מורכבות, ללא פתרון מוגדר, שבסוף – אתם כאנשי נובה תצטרכו להחליט מהי עמדתכם.