1. מכון ירושלים לחקר ישראל
המרכז למדיניות חדשנות וצמיחה
ד"ר דן קאופמן ויעל מרום
2. מטרות המחקר
מטרת העל של המחקר הינה בחינת הערך המוסף של תוכניות השת"פ הבינלאומיות
•בחינת יעדי המדינה בהצטרפותה לתכניות השת"פ ובחינת מטרות התוכניות השונות
•בחינת הציפיות של החברות מהשתתפותן בתוכניות השת"פ הבינלאומיות
•בחינת החסמים המגבילים את השתתפותן של חברות בתוכניות השת"פ הבינלאומיות
•הערכת ההשפעה של תוכניות השת"פ הבינלאומיות על יכולות המו"פ של החברות
•הערכת ההשפעה של התוכניות על הביצועים הכלכליים של החברות ותרומתן להיבטים עסקיים שונים
•הערכת היכולת של ה EENלספק תמיכה מובנית לתוכניות השת"פ הבינלאומיות
כל הזכויות שמורות
3. מתודולוגיה
מבוסס על שאלונים שהופצו בקרב התעשייה – מימד כמותי
מבוסס על ראיונות עומק עם מנהלי חברות – מימד איכותני
ועם מנהלי תוכניות השת"פ הבינלאומיות
כל הזכויות שמורות
5. החברות במדגם
המדגם למחקר כלל 66 חברות ()SMEs
63 חברות אשר ביצעו שיתוף פעולה בינלאומי
03 חברות אשר ביצעו מו"פ רגיל (פנים-מפעלי) בלבד
כל הזכויות שמורות
6. התפלגות החברות לפי גיל
חברות שביצעו שת"פ
גיל החברות
חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד
ממוצע גיל החברות שביצעו שיתוף פעולה
הוא 31 שנה
ממוצע גיל החברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד
הוא 41 שנה
כל הזכויות שמורות
7. התפלגות החברות לפי גודל
חברות שביצעו שת"פ
גודל החברות
חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד
ממוצע גודל החברות שביצעו שיתוף פעולה
הוא 44 עובדים (81 בממוצע במחלקת
פיתוח)
ממוצע גיל החברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד
הוא 94 עובדים (31 בממוצע במחלקת
פיתוח)
כל הזכויות שמורות
9. סיווג החברות
סיווג החברות שביצעו מו"פ רגיל סיווג החברות שביצעו שיתוף פעולה
היי-טק היי-טק
תעשייה תעשייה
מסורתית מסורתית
%8
%32
%77 %29
כל הזכויות שמורות
10. ממוצע המכירות לחו"ל מסך המכירות
בקרב החברות שביצעו שיתוף פעולה הוא %17
בקרב החברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד הוא %06
מעורבות קרנות הון סיכון
בקרב החברות שביצעו שיתוף פעולה %63 דיווחו כי מעורבות בהן VCs
בקרב החברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד %32 דיווחו כי מעורבות בהן VCs
כל הזכויות שמורות
15. שותפים לפרויקט
גודל החברה השותפה יוזם הקשר
%08
%52 מהחברות שיתפו פעולה עם חברות גדולות
%57 מהחברות שיתפו פעולה עם SMEs
%02
החברה הישראלית החברה השותפה
כל הזכויות שמורות
18. כל הזכויות שמורות
מנהלות התוכניות
סיוע במציאת שותפים אספקת מידע מלא על התהליך
%06
%08
%02
%02
לא כן לא כן
שביעות רצון כללית מהמנהלות בממוצע- 94.5
(שביעות רצון רבה מאד) 7 – 6 – 5 – 4 – 3 – 2 – 1 (העדר שביעות רצון מוחלטת)
תרומת המנהלת להצלחת הפרויקט בממוצע- 42.3*
(תרומה רבה מאד) 7 – 6 – 5 – 4 – 3 – 2 – 1 (העדר תרומה)
*הבדל מובהק בין מנהלות הקרנות לבין מתימו"פ
19. סוגיית המימון הציבורי
חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד חברות שביצעו שיתוף פעולה
21.6 בממוצע 98.5 בממוצע עד כמה הפרויקט חשוב לחברה?
%37 ענו "כן" %65 ענו "כן" האם הייתם מבצעים אותו ללא מימון ציבורי?
מדוע לא הייתם מבצעים את הפרויקט ללא מימון ציבורי?
•מחסור במשאבים עצמיים
•הפרויקט בעל סיכון גבוה מדי
•עלויות הפיתוח בשת"פ בינלאומי הן ללא שיעור גבוהות יותר ממו"פ רגיל.
•לחברה יש טכנולוגיה מספקת ומכיוון שיש עלות גבוהה לשת"פ עם חו"ל, החברה לא הייתה מבצעת את
הפרויקט ללא מימון ציבורי.
•פרויקט שת"פ כולל מורכבויות רבות כמו תלות בהצלחת השותף וסוגיות של קניין רוחני. המימון
הציבורי מקל על התמודדות עם קשיים אלו.
כל הזכויות שמורות
20. השפעות פרויקט שיתוף הפעולה
הנכונות לבצע שיתוף פעולה נוסף
%6
הנכונות לבצע שת"פ במו"פ עלתה
%74 %74 הנכונות לבצע שת"פ במו"פ לא השתנתה
הנכונות לבצע שת"פ במו"פ ירדה
כל הזכויות שמורות
21. השפעות פרויקט שיתוף הפעולה
קשרים עסקיים משמעותיים בעקבות הפרויקט שיתוף פעולה במו"פ נוסף בעקבות הפרויקט
%06 %06
%04 %04
לא כן לא כן
%08
%06
%02
%02
עם חברה עם חברה
עם אותה עם חברה אחרת עם אותה עם חברה אחרת
ממדינה ממדינה
חברה מאותה מדינה חברה מאותה מדינה
אחרת אחרת
כל הזכויות שמורות
25. הערכת היכולת של ה EENלספק תמיכה מובנית
בקרב 66 חברות המדגם:
•כ- %01 מהחברות מכירות את פעילות ה EEN
מתוכן, 2 חברות בלבד ניסו לעשות בו שימוש והביעו חוסר שביעות רצון
•%65 מהחברות ציינו שנחוץ בסיס נתונים אירופאי בשיווק תוצרי המו"פ
ו-%63 מהחברות הסכימו להוציא מכיסן 0001-005 דולר לצורך הקמתו
•%27 ציינו שנכון מבחינתם היה לנצל את גורם דוגמת ה EENלצורך מציאת שותפים
כל הזכויות שמורות
26. סוגיות שעלו בראיונות העומק עם החברות
נקודות חוזק של שיתופי הפעולה:
•המימון הוא קריטי בשלבים שונים של החברה לאו דווקא בהקשר המו"פ
•המימון תורם להוצאה לפועל של פרויקטים בעלי סיכון גדול
•שיתופי הפעולה מסייעים בהשגת טכנולוגיות משלימות
•שיתופי הפעולה במו"פ מהווים תמריץ לשיתופי פעולה עסקיים
•הפרויקטים מגבירים את הנכונות לבצע שיתופי פעולה נוספים
•יחס ושירות אדיב במנהלות השונות
כל הזכויות שמורות
27. סוגיות שעלו בראיונות העומק עם החברות
נקודות חולשה של שיתופי הפעולה:
•מורכבות גדולה של שיתופי הפעולה מבחינת עבודה מול השותפים
•תמיכה מוגבלת מדי של התוכניות בהיבטים עסקיים של הפרויקט אשר פוגמת
באפשרות למימוש הפוטנציאל העסקי שלו
•העדר מנגנונים להתמודדות עם חברות אשר משנות בעלות במהלך שיתוף הפעולה
•הקריטריונים לאישור פרויקט במדען הראשי מוטים מדי לטובת חדשנות טכנולוגית
•בעייתיות הנעוצה בחתימה על חוק המו"פ
•בעייתיות רבה במודל הדו-ראשי של יורקה
כל הזכויות שמורות
28. סוגיות שעלו בראיונות העומק עם החברות
הצעות לשיפורים מהותיים בתוכניות שיתופי הפעולה:
•עזרה אקטיבית של המנהלות במציאת שותפים
•מתן אינפורמציה מלאה על ידי המנהלות: מסלול אישור ברור ומוגדר מראש הוא הכרחי
•סיוע בשלב השיווק והחדירה לשוק לאחר סיום השלב הטכנולוגי של הפרויקט
•פישוט תהליך ההגשה והבחינה של הפרויקט
•מתן מענקים רחבים יותר יחד עם הארכת זמני מחקר
•פתרון למודל הדו-ראשי של יורקה
•פתיחת מסלולי שיתופי פעולה לאומיים
כל הזכויות שמורות
29. מכון ירושלים לחקר ישראל
המרכז למדיניות חדשנות וצמיחה
ד"ר דן קאופמן ויעל מרום אפריל 1102