SlideShare uma empresa Scribd logo

Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht

•
•
T
Tagit Klimor
1 de 51
Baixar para ler offline
‫הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫הנגר כמשאב:‬ ‫ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬ ‫ו לוטם קירש ט‬ ‫נעמה בלונדר‬ ‫סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬ ‫1‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
‫עמוד:‬ ‫5‬ ‫1 . מבוא ....................................................................................................‬ ‫1.1 מטרות העבודה ............................................................................................‬ ‫5‬ ‫2.1 מבנה העבודה ..............................................................................................‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫2 . מושגי יסוד ............................................................................................‬ ‫3 . הקדמה .........................................................................................................‬ ‫8‬ ‫8‬‫1.3. השפעות פיתוח עירוני על הנוף הסובב והטבעי ......................................‬ ‫9‬‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור משאבי הטבע ...........................................‬ ‫11‬‫4 . רקע תיאורטי: משבר המים וההתמודדות המדינית עמו .........................................‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה .......................................................................‬ ‫11‬ ‫1.1.4. אגן ירוק ..........................................................................‬ ‫11‬ ‫2.1.4 התפלה ............................................................................‬ ‫21‬ ‫3.1.4. טיהור שפכים ...................................................................‬ ‫31‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר ...................................................................................‬ ‫51‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי .................................................................................‬ ‫51‬ ‫2.5 רקע גיאוגרפי- עירוני ........................................................................‬ ‫61‬ ‫3.5 רקע תכנוני .....................................................................................‬ ‫61‬ ‫71‬‫4.5 חסרונות ובעיות בגישה התכנונית הקיימת ..........................................‬ ‫6 . הקשר בין עיור למטא ורולוגיה ..........................................................................‬ ‫71‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני .......................................................‬ ‫71‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר .........................................................‬ ‫71‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על המאזן ההידרולוגי ועל הנגר בפרט. ..............81‬ ‫2‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
‫7 . חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר: מצב קיים מול מגמות חדשות........02‬ ‫חוק המים .........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.1.‬ ‫חוק הניקוז ........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.2.‬ ‫העברת משק המים לידי תאגידים עצמאיים .............................12‬ ‫7.3.‬ ‫32‬‫חלופות ומודלים לניהול משק המים ........................................‬ ‫7.4.‬ ‫גישות לשיתוף גורמים פרטיים בניהול מערכות המים ................32‬ ‫7.5.‬ ‫מדדים להערכת המדיניות של ניהול וניקוז הנגר ושל רכיביה. ....42‬ ‫7.6.‬ ‫8 . תכנון עירוני רגיש למים .......................................................................................‬ ‫52‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים .......................................................‬ ‫52‬ ‫2.8. מטרות משנה .....................................................................................‬ ‫52‬ ‫3.8. תכנון משמר מי נגר .............................................................................‬ ‫62‬ ‫4.8. ניהול נגר למניעת הצפות ...................................................................‬ ‫62‬ ‫..................................................... 72‬ ‫5.8. תכנון עירוני וניהול מים עירוניים‬ ‫6.8. סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות פיתוח ..............................................‬ ‫82‬ ‫92‬‫9.8.הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול הנגר בה. ........................................‬ ‫01.8. אופני הניהול המקובלים כיום של נגר עילי בשטח עירוני ........................03‬ ‫13‬ ‫11.8 שיקולים בהקמת אגן ניקוז ...........................................................‬ ‫21.8. עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים‬ ‫לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישרא ל .......................................................‬ ‫23‬ ‫9 . טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני .............................................................‬ ‫43‬ ‫.............. 43‬ ‫1.9 . אמצעים לניהול מושכל של מי נגר עירוני כחלק מבינוי שכונתי‬ ‫2.9 . שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים רגישים למים באתר נתון .....................43‬ ‫1.2.9 ריצוף חדיר חלקית ...............................................................‬ ‫53‬ ‫2.2.9. מסנני חול ..........................................................................‬ ‫63‬ ‫3‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
‫3.2.9. תעלת החדרה ..................................................................‬ ‫73‬ ‫4.2.9. רצועות סינון .....................................................................‬ ‫73‬ ‫5.2.9. תעלות מכוסות צמחייה .......................................................‬ ‫83‬ ‫6.2.9. בריכות ............................................................................‬ ‫93‬ ‫7.2.9. אגנים ירוקים בנויים ...........................................................‬ ‫04‬ ‫8.2.9. מערכת הביו-חלחול ...........................................................‬ ‫04‬ ‫9.2.9. מערכת הביו-פילטר ..........................................................‬ ‫14‬ ‫סיכום ..............................................................................................................‬ ‫44‬ ‫ביבליוגרפיה .....................................................................................................‬ ‫64‬ ‫נספח א': רשימת איורים .....................................................................................‬ ‫84‬ ‫4‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
‫חסכון המים החל מהמגרש הביתי ועד למרחב‬ ‫1. מבוא‬ ‫העירוני.‬ ‫ה מהרגישים‬ ‫מאז ומעולם, נושא המים הי‬ ‫2.1 מבנה העבודה‬ ‫מעטות השנים שהניבו כמות‬ ‫בישראל.‬ ‫משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים‬ ‫ראוי להבחין בין ניהול נגר עירוני לבין תכנון‬ ‫ידועות כשנות בצורת וכשנ ים בעלי משקעים‬ ‫רגיש למים. הראשון רואה מניעת נזקי הצפות‬ ‫מועטים.‬ ‫כמטרה העיקרית ואילו השני מתייחס לתועלת‬ ‫משימור המים כאל המטרה הראשית. מאחר‬ ‫בשלושת‬ ‫ניתן לחלק את מדיניות המים‬ ‫והגישה הקיימת היום רואה את חשיבות שתי‬ ‫העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי‬ ‫התפישות כראייה מערכתית אחת בעבודה אין‬ ‫הראשון, בא לידי ביטוי‬ ‫ולחסכון אקטיבי.‬ ‫הפרדה מוחלטת בין גישת החלחול המהיר‬ ‫בקמפיין מודעות ציבורית גדול, במתקני חסכון‬ ‫לבין גישת השימוש מחדש, אלא מתגבשת‬ ‫מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים‬ ‫תפישה יעילה יותר בהתייחסות הכללית‬ ‫רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף.‬ ‫למשאב המים.‬ ‫המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות‬ ‫ההתפלה והטיהור. בשנים האחרונות כבר‬ ‫לב העבודה סוקר את התכנון הרגיש למים‬ ‫מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון‬ ‫(תר"מ) כחלק בלתי נפרד מהניהול העירוני,‬ ‫ומביא להתפלתם של כ 42 מיליון מטר מעוקב‬ ‫את השלכותיו ויכולותיו החל מהזיקה החוקית‬ ‫של מים (לסמן, 6002).‬ ‫ונקודות האדמיניסטרטיביות וכלה בתכנון‬ ‫וטכנולוגיות ליישום בשטח וההתכנות‬ ‫מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים,‬ ‫הכלכלית שלהם. לגוף העבודה הוקדם רקע‬ ‫נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי- נגר.‬ ‫תיאורטי המציג סקירה היסטורית של‬ ‫חוק המים מ 7591 מציג את הנגר כגורם‬ ‫התפישה התכנונית בארץ וההקשר בין הרקע‬ ‫בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי. בעשור‬ ‫המטאורולוגי לתכנון בפועל.‬ ‫האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה‬ ‫זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד‬ ‫יתרמו לחלחול מהיר ומצד שני ידעו גם לשמר‬ ‫את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים.‬ ‫העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר‬ ‫והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום‬ ‫בנגר כמשאב מים נוסף.‬ ‫1.1 מטרות העבודה‬ ‫העבודה מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן‬ ‫לייעל את ניהול הנגר בישראל. העבודה‬ ‫סוקרת את האמצעים בהם ניתן להגדיל את‬ ‫-5-‬
‫מי שופכין ביתיים שנוצרו‬ ‫מים אפורים:‬ ‫2. מושגי יסוד‬ ‫מתהליכים כמו שטיפת כלים, בישול, כביסה‬ ‫%08-05‬ ‫ורחצה. מים אפורים מורכבים מ-‬ ‫מטרת הפרק היא לייצר מכנה משותף עבור‬ ‫מים שיוריים. מים אפורים נבדלים ממים‬ ‫קוראים אשר אינם בעלי רקע בהידרולוגיה‬ ‫שחורים בכמות ובהרכב המשקעים הכימיים‬ ‫וניקוז. בפרק יוסברו מושגים ומונחים‬ ‫והביולוגיים שבהם (מצואה והפרשות ועד‬ ‫הרלוונטיים לתכנון עירוני רגיש למים (תר"מ).‬ ‫כימיקלים רעילים). מי גשם שלא עברו סינון‬ ‫נגר: מי נגר הינם מים אשר זורמים על גבי‬ ‫נחשבים מים אפורים.‬ ‫הקרקע. מים אלה הם משני סוגים:‬ ‫אגן היקוות: המאזן ההידרולוגי מתייחס לאגן‬ ‫נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר, הכולל את‬ ‫היקוות על-קרקעי עליו יורדים גשמים. האגן‬ ‫מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן‬ ‫מוגדר כשטח ממנו מנ וקז הנגר לנקודה אחת‬ ‫הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל‬ ‫– זו בעצם מגדירה את האגן.‬ ‫לקרקע, וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג‬ ‫רכיבי המאזן ההידרולוגי : מקורות מים (קרי‬ ‫הקרקע. נגר עילי זורם בדרך כלל בנחלים‬ ‫גשם), דיות, התאדות, חלחול וזרימה דרך‬ ‫ובנהרות.‬ ‫מוצא האגן. הידרולוגים עוסקים בתגובתו של‬ ‫האגן לאירועי גשם – כלומר ברכיבי המאזן‬ ‫נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו‬ ‫החוצה. מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים‬ ‫אקוויפר ( ‪ :)Aquifer‬מלטינית: אקווה - מים,‬ ‫ככל שהגשמים עזים‬ ‫מכלל המשקעים.‬ ‫מאגר מים תת-קרקעי (מי תהום) הנוצר כאשר‬ ‫יותר, האדמה חדירה פחות למים, כלומר‬ ‫מי משקעים (גשם, שלג וכו') אשר חלחלו אל‬ ‫החלחול מועט ואין המים מספיקים‬ ‫הקרקע, נלכדים בתוך שכבות סלע תת-‬ ‫ככל שפני השטח‬ ‫להיספג באדמה.‬ ‫קרקעיות וחדירות למים, דוגמת שכבות אבן‬ ‫משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר.‬ ‫גיר ואבן חול. נקרא גם - ָאקווה.‬ ‫מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי‬ ‫הנחלים והנהרות.‬ ‫אופיין הנקבובי של שכבות הסלע התת-‬ ‫קרקעיות מאפשר למים שנספגו לנוע‬ ‫מי-ביוב הכוללים מי מדיחי‬ ‫מים שחורים:‬ ‫בחופשיות, אולם במקביל שכבות סלע בלתי‬ ‫כלים, מי כיורי מטבח וכמובן מי אסלות‬ ‫חדירות למים (דוגמת צפחה או חרסית)‬ ‫השירותים. מים אלו מכילים כמות גדולה‬ ‫הצמודות לאקוויפר מתחתיו או מכל צדדיו‬ ‫יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים (גורמי‬ ‫מונעות מהמים לנוע מתוכו .‬ ‫מחלות) ולפיכך יש להעבירם תהליך טיהור‬ ‫שפכים הכולל לפחות טיפול קדם, טיפול‬ ‫: עוצמת הזרימה‬ ‫ספיקת נגר על-קרקע‬ ‫ראשוני וטיפול שניוני ורק אז להשיבם‬ ‫המבוטאת ביחידות של נפח לעומת זמן ( קרי‬ ‫לשימוש.‬ ‫מ"ק/ שעה) ונמדדות בנקודות מוגדרות באגן‬ ‫או במוצאו.‬ ‫-6-‬
‫מבנן מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם‬ ‫נפח נגר על קרקעי : חישוב הספיקות על פני‬ ‫שייכות כלשהי, כגון: כולם מסודרים סביב חצר‬ ‫זמן נקוב.‬ ‫פנימית. ה "אגן המבנני" הינו אותו חלק של‬ ‫אירוזיה – שחיקת מים: שחיקת הקרקע על‬ ‫המבנן המהווה אגן, המתנקז לנקודה אחת,‬ ‫ידי מים הוא מצב בו שיעור הגשם היורד גבוה‬ ‫בה אפשר למדוד כמויות ואיכויות של הנגר מן‬ ‫משיעור חדירת המים לקרקע. בתהליך זה‬ ‫האגן.‬ ‫נגרמת שחיקה ובלייה של מוצקים.‬ ‫רות‬ ‫גבולות האגן המבנני אינם עוברים בחצ‬ ‫מאמצע גגות‬ ‫האחריות של המבנים כי אם‬ ‫התאדות ודיות : המים הנלקחים על ידי‬ ‫הבתים, כאשר מחצית הגג מתנקזת לאגן‬ ‫הצמחייה וכן אלו אשר מתאדים לחזרה‬ ‫המבנני ומחצית אל מחוצה לו.‬ ‫לאטמוספירה – אותם יש לנכות מן הגשם‬ ‫בכדי לקבל את הכמות ההופכת למי נגר‬ ‫33 טבלה של מיפוי השטחים‬ ‫בעמוד‬ ‫עיליים ולחלחול.‬ ‫במבנן – חדירים, בלתי חדירים וגגות..‬ ‫היחס בין נפח הנגר לבין נפח הגשם מבוטאים‬ ‫ביחידות של עובי (מ"מ) – הנפח המחולק‬ ‫לשטח האגן.‬ ‫איור 1: כמות המשקעים השנתית בישראל.‬ ‫מקור: נחום-לוי, 7002‬ ‫-7-‬
‫כיום, אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך‬ ‫3 . הקדמה‬ ‫וגובר של משאבים טבעיים ומייצר כמויות‬ ‫פסולת הולכות וגדלות. אלו מפרים את הסדר‬ ‫1.3 השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫הטבעי הקיים. מחקרים רבים טוענים כי‬ ‫הנוף הסובב והטבעי‬ ‫מגמות העיור העולמיות מהוות איום על המשך‬ ‫ערים בכל העולם תפקדו מאז ומעולם‬ ‫הקיום האנושי בכדור הארץ כפי שאנו מכירים‬ ‫כמוקדים חברתיים וכלכליים לבני אדם.‬ ‫היום, זאת הודות לכך שמרכזי הייצור‬ ‫התפתחות הערים במהלך שתי המאות‬ ‫%57‬ ‫והצריכה התעשייתיים מהווים כ-‬ ‫האחרונות שינתה את הסביבה הפיזית בצורה‬ ‫מהזיהום העולמי –כ- %07 מצריכת האנרגיה‬ ‫ניכרת. האם השינויים בנוף ובסובב הטבעי‬ ‫העולמית (רוג'רס, 7991).‬ ‫בעלי השפעה שלילית או חיובית בהסתכלות‬ ‫אחת הבעיות הגדולות שגורם הפיתוח העירוני‬ ‫ארוכת טווח ? האם היא ברת שינוי ?‬ ‫בצורתו המודרנית היא פגיעה בכמות ואיכות‬ ‫עד המאה ה- 81 שיטות הייצור וההובלה‬ ‫מאגרי המים. הפיכה של תכסיות טבעיות‬ ‫התבססו על כוחו הפיזי של האדם, מים ורוח‬ ‫לתכסיות אטומות, הגדלת צריכת כמויות‬ ‫בלבד – בהתאם לכך הוגבלה יכולת ניצול‬ ‫המים וגידול בכמויות השפכים הבלתי‬ ‫המשאבים הטבעיים וקצב הכליה של הסביבה‬ ‫מטופלים מביאים לפגיעה כמותית ואיכותית‬ ‫הפיזית. יכולתן של הערים לצמוח ולהתפתח‬ ‫במקורות המים הזמינים לאדם (גבירצמן,‬ ‫הוגבלה גם כן וכך גם מידת השפעתן על‬ ‫2002).‬ ‫הסביבה.‬ ‫000,042 -‬ ‫הפסד החלחול עלול להגיע לבין‬ ‫91,‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-‬ ‫000,07 מ"ק לשנה לכל קמ"ר שטח עירוני‬ ‫הוסרו המגבלות הללו. חל גידול ניכר בשטחן‬ ‫בנוי. ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים‬ ‫של הערים וכמות התושבים המתגוררים בהן.‬ ‫ציבוריים פתוחים מקטין את הפסד המים ב-‬ ‫מאז ועד היום ישנו מעבר של האוכלוסייה‬ ‫000,52 מ"ק/קמ"ר שטח בנוי.‬ ‫000,57 -‬ ‫הכפרית וקליטתם בערים. בעקבות כך נוצר‬ ‫לצורך הדיון, ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד‬ ‫הצורך כמו גם סף הכניסה לתשתיות רחבות‬ ‫של 000,061 מ"ק/קמ"ר, וטיפול נכון במי‬ ‫היקף שמטרתן שירות האוכלוסייה הצומחת‬ ‫000,05‬ ‫הנגר יכול להקטין את ההפסד ב-‬ ‫וגדלה. התפתחות תשתיות כגון ביוב,‬ ‫מ"ק/קמ"ר.‬ ‫תחבורה, חשמל, תקשורת ועוד אפשרו את‬ ‫האצתו של גידול הערים המודרניות עוד יותר.‬ ‫נתונים עבור השטח שמעל אקויפר החוף‬ ‫הפיתוח העירוני הואץ והתעצם במאה ה- 02‬ ‫0091‬ ‫השטח מעל אקויפר החוף:‬ ‫‪‬‬ ‫ואליו התלווה ניצול בקצב הולך וגובר של‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המשאבים הטבעיים, יחד עם כמויות שפכים‬ ‫0991: 242‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫ופסולת ההולכות וגדלות בהתאמה.‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המערכות הטבעיות נפגעו וכך גם קצב ויכולת‬ ‫0202: 005‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫התחדשותן.‬ ‫קמ"ר.‬ ‫-8-‬
‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0991: 07 מיליון מ"ק.‬ ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0202: 051 מיליון מ"ק.‬ ‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור‬ ‫משאבי הטבע‬ ‫איור 3: פיתוח בר קיימא והקשרים בין תתי המערכות;‬ ‫פיתוח כלכלי, הוגנות חברתית והגנה על הסביבה.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוא תופעה של שלושת‬ ‫מקור: קמפבל, 6991 בתוך: בארי, 4002‬ ‫העשורים האחרונים – לפחות בשמה הנוכחי.‬ ‫"עיקרו של פיתוח בר קיימא הוא הרצון לתת‬ ‫הסביבה הטבעית בנויה כמערכת אחת עם‬ ‫מענה ארוך טווח לבעיות בסובב הטבעי באופן‬ ‫קשרים תפקודיים בין תתי מערכות. כלומר,‬ ‫שפיתוח כלכלי וחברתי יוכלו לדורות הנוכחיים,‬ ‫פסולת במערכת אחת הוא חומר הגלם של‬ ‫אך לא על חשבון הדורות הבאים" ( פיילסטון‬ ‫מערכת אחרת. הסביבה העירונית שונה, בכך‬ ‫וחובריו, 6991)‬ ‫שהתכנון המקובל הוא של מערכות עצמאיות‬ ‫– מים, חשמל, תקשורת, סילוק פסולת וכד'.‬ ‫הנתק בין המערכות השונות מאפשר‬ ‫למתכננים להתמקד. להלן מספר נקודות‬ ‫דמיון ושוני בין מערכת הניקוז העירונית,‬ ‫הגרסה הסינטטית, לבין המערכת הטבעית.‬ ‫: מהווה‬ ‫מערכת הניקוז הנגר העירונית‬ ‫איור 2: הקשר בין פיתוח בר-קיימא והחיסכון במים.‬ ‫מקור: בארי, 4002‬ ‫תחליף לערוצי הזרימה הטבעיים אשר השתנו‬ ‫בעקבות הפיתוח העירוני. תשתית הניקוז‬ ‫ניתן להתייחס לערים כאל מיזם כלכלי אשר‬ ‫הנהוגה, מתבססת על צנרת אטומה,‬ ‫מטרתו לאכלס כמה שיותר תושבים – בכך‬ ‫המזרימה את הנגר הנוצר אל מחוץ לתחומי‬ ‫מתממש רווחו. היום, על מנת לגרום לאנשים‬ ‫העיר, במהירות. מצב זה בעייתי היות והמצב‬ ‫מסוימת – עליה להבטיח‬ ‫לבוא ולגור בעיר‬ ‫יוצר נתק בין הנגר העילי לבין מאגרי המים‬ ‫רמת חיים גבוהה. השאיפה לרמת חיים‬ ‫שהתקיימו בעיר, כולל מאגרי מים תת‬ ‫גבוהה מלווה בצריכת משאבים גבוהה וייצור‬ ‫קרקעיים. בסביבה הטבעית לנגר תפקיד‬ ‫פסולת בהתאם. פיתוח עירוני בר קיימא‬ ‫חשוב בכל הקשור להזנת הצמחייה הטבעית,‬ ‫שואף להפחתה בכמויות המשאבים והאנרגיה‬ ‫פירוק והעשרת הקרקע, שמירה על תנאי‬ ‫שצורכות הערים בכדי לספק לתושביהן רמת‬ ‫גידול של נישות אקולוגיות שנוצרו במהלך‬ ‫חיים.‬ ‫שנות אבולוציה (כגון לחות ואספקת מים)‬ ‫וכמובן בהעשרת מים תהום.‬ ‫-9-‬
‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬ ‫( במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים‬ ‫איור 4: תיאור סכמתי של מחזור המים העירוני.‬ ‫מעוקבים בשנה ).‬ ‫מקור: שמיר בתוך: בארי, 4002 ( חומר שנמסר‬ ‫מקור: גבירצמן, 2002 .‬ ‫ועובד אישית).‬ ‫מערך גנים ופארקים : מתוכננים ומעוצבים‬ ‫כתחליף לסביבה הטבעית עליה השתלט‬ ‫המרחב העירוני. ישנם מגוון פארקים המנסים‬ ‫לחקות את המאפיינים החזותיים והאקולוגיים‬ ‫הקיימים בטבע. אולם, בפועל הם אינם‬ ‫מסוגלים לקיים ולחדש את המשאבים‬ ‫הטבעיים בסביבתם והם מהווים נטל כלכלי.‬ ‫התאמה מרבית בין הפארק לעיר נעוצה‬ ‫איור 6: תרשים השוואה סכמתית בין מחזור המים‬ ‫באזור טבעי לבין אזור עירוני.‬ ‫במתכננים עצמם. פארקים רבים בעולם, וגם‬ ‫מקור: ‪ Musiake et al‬מתוך בארי, 4002 .‬ ‫בישראל לא מתוכננים בהתאמה לסביבה או‬ ‫בהתאם לתנאים המתקיימים באותה נישה‬ ‫השינויים במאזן הידרולוגי גורמים לפגיעה‬ ‫אקולוגית בה הם נמצאים. על כן מושקעת‬ ‫במחזור המים אשר התפתח במשך שנות‬ ‫אנרגיה רבה כדי לייצר עבור הפארק את‬ ‫האבולוציה. ההבדל הוא שזו (הפגיעה)‬ ‫התנאים הדרושים עבורו, תוך כדי ניצול‬ ‫מתרחשת בפרק זמן קצר ביותר בהשוואה‬ ‫משאבים מסביבות אחרות וזאת על מנת‬ ‫לזמן הנדרש להתפתחותה. התכנון העירוני‬ ‫שהפארק יוכל לדמות טבע כפי שנתפש ברוחו‬ ‫החדש שואף לווסת השפעה זו בצורה‬ ‫של המתכנן. בין המערכות החיצוניות‬ ‫מושכלת ומחושבת.‬ ‫התומכות בקיום הפארק ניתן לכלול אגני‬ ‫היקוות מים מרוחקים, מהם נלקחים מים‬ ‫להשקיית הצמחייה – ואם זו אינה מקומית‬ ‫צורכת כמויות מים כאלה אשר הסביבה‬ ‫הטבעית אינה מסוגלת לספק.‬ ‫- 01 -‬
‫לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת‬ ‫4. רקע תיאורטי‬ ‫היכולת לשאוב כ- 08 מ"ק מים בשנה.‬ ‫משבר המים וההתמודדות המדינית עמו‬ ‫מדינת ישראל נערכת להגברה מסיבית של‬ ‫3102‬ ‫התפלת מי ים, בכמות שתגיע בשנת‬ ‫בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת‬ ‫לכ-006 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו שקולה‬ ‫בעיצומו של משבר מים‬ ‫לכמחצית מהמים הטבעיים הנשאבים בממוצע‬ ‫חמור, מהקשים בתולדותיה. האקוויפרים‬ ‫כל שנה.‬ ‫הראשיים והכנרת הגיעו לקווים האדומים. כל‬ ‫שאיבות נוספות עלולות לגרום להמלחה של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה אוכף על הרשויות‬ ‫מים שפירים, ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון.‬ ‫המקומיות הקמת מתקני טיפול בשפכים,‬ ‫באופן המאפשר יצירת קולחים ראויים לשימוש‬ ‫בהשקיה במקום מים שפירים, בהיקף המגיע‬ ‫לכ- 004 מליון מ"ק/שנה.‬ ‫לאור צרכי השעה ננקטות פעולות לחסכון‬ ‫במים וליצירת מקורות חדשים. החסכון‬ ‫הפסיבי במים מתבטא בקמפיין תקשורתי ענק‬ ‫הפונה לציבור הרחב להגברת המודעות.‬ ‫המטרה היא להגביר את המודעות הציבורית‬ ‫איור 7: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫לסגירת הברז ולהתקנת מתקנים ביתיים‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫חוסכים במים. אך אין די בחסכון פסיבי ויש‬ ‫מקור: גבעתי, 8002‬ ‫למצוא דרכים חלופיות ליצירת מקורות מים.‬ ‫מספר גורמים למשבר :‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה‬ ‫עליה בצריכת המים - בעיקר בשל‬ ‫‪‬‬ ‫כיום בישראל ובעולם המערבי ישנן מספר‬ ‫הגידול באוכלוסיה‬ ‫דרכים המאפשרות טיהור והתפלה של מים‬ ‫ירידה בהיצע המים - בשל רצף של‬ ‫‪‬‬ ‫אפורים ומים שחורים למי השקייה ולמי‬ ‫ארבע שנות בצורת, שהאחרונה‬ ‫שתייה. המשך העבודה ירחיב על אופני‬ ‫שבהן חריפה מאד.‬ ‫הטיהור והטיפול הנעשים למי גשם. סקירת‬ ‫אטימת שטחי חלחול - הבינוי הנרחב‬ ‫‪‬‬ ‫השיטות לטיפול במי קולחין מציגה את‬ ‫במישור החוף גורם להיאטמות של כ-‬ ‫התמונה הרחבה של התמודדות עם מצוקת‬ ‫%02 מהשטחים הזמינים לחלחול מי‬ ‫המים.‬ ‫גשם ולפגיעה בהעשרת מי התהום.‬ ‫סגירת קידוחי מי שתיה - אירועי‬ ‫‪‬‬ ‫אגן ירוק ( ‪ -)wetland‬מערכת‬ ‫4.1.1‬ ‫זיהום מן העבר, שתרמו לחלחול‬ ‫של ביצות מלאכותיות שמטרתן‬ ‫מזהמים במשך עשרות שנים מפני‬ ‫לחקות את תהליכי הטיהור‬ ‫השטח אל מי התהום, גורמים‬ ‫- 11 -‬
‫המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן‬ ‫המתרחשים בביצות טבעיות.‬ ‫שגשוג של הצמחייה (גפני, 5002).‬ ‫אגנים ירוקים פועלים כמסננים‬ ‫טבעיים של זיהומים שונים‬ ‫בשפכים כגון חומרים אורגניים,‬ ‫חומרים מוצקים מרחפים ומתכות‬ ‫כבדות. יכולתם של האגנים‬ ‫הירוקים לטיהור שפכים הוכרה‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-‬ ‫02 לאחר שהחלו להתפרסם‬ ‫המחקרים הראשונים בנושא.‬ ‫איור 8: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫כיום פועלות בעולם אלפי‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר.‬ ‫מערכות ירוקות לטיהור שפכים.‬ ‫הטיפול בשפכים והרחקת המזהמים‬ ‫נעשים על ידי הזרמתם דרך‬ ‫השורשים של צמחים הגדלים‬ ‫בבריכות האגן הירוק. צמחים אלו‬ ‫יכולים להתפתח בסביבת מי שפכים‬ ‫ומתאימים להשתרשות במצע רדוד‬ ‫ועשיר במים. בדרך כלל משמשים‬ ‫בתהליך בצמחי קנה, ששורשיהם‬ ‫יוצרים תעלות במצע הגידול, דרכן‬ ‫איור 9: מבט על סכמתי על אגן ירוק.‬ ‫חודר החמצן אל השפכים. מצע‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר‬ ‫הגידול עליו גדלים הצמחים הוא‬ ‫4.1.2. התפלה היא תהליך המיועד‬ ‫בדרך כלל תערובת של חול, חצץ‬ ‫להוציא מלחים ומינרלים‬ ‫וקרקע מקומית המאפשרת את‬ ‫ממים, על מנת לקבל מים‬ ‫זרימת הנוזלים דרכה. הצמחים‬ ‫הראויים לשתייה או‬ ‫מפתחים שורשים צפופים היוצרים‬ ‫לחקלאות.ישנם מספר סוגי‬ ‫משטח בעל שטח פנים גדול עליו‬ ‫זיקוק בתהליך זה:‬ ‫מתפתחת אוכלוסיית‬ ‫זיקוק רב שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים עשירה.‬ ‫בשיטת הזיקוק הרב-שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים אלו מפרקים את‬ ‫משתמשים בקיטור כמקור אנרגיה‬ ‫המזהמים האורגניים בשפכים‬ ‫לאיוד המים. את התהליך מבצעים‬ ‫ומשתמשים בהם כמקור לאנרגיה.‬ ‫במספר דרגות שבכל אחת מהן שורר‬ ‫חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי‬ ‫לחץ שונה וטמפרטורה שונה. כך‬ ‫הצמחים, כך נוצרים יחסי גומלין בין‬ ‫שניתן לחזור על התהליך מספר‬ ‫הצמחים למיקרואורגניזמים‬ ‫פעמים תוך ניצול החום הכמוס‬ ‫- 21 -‬
‫טיפול ראשוני, שניוני‬ ‫שיוצרים אדי מים כאשר הם‬ ‫ושלישוני. איכות הקולחים‬ ‫מתעבים, על מנת לחמם את המים‬ ‫נקבעת על פי מספר‬ ‫של הדרגה הבאה. החימום גורם‬ ‫השלבים בתהליך הטיהור.‬ ‫לאיוד חלק מהמים וחוזר חלילה.‬ ‫טיפול ראשוני: טיפול מכני‬ ‫‪‬‬ ‫בצורה זו ניתן לקבל מכל קילוגרם‬ ‫הכולל סינון גס של השפכים,‬ ‫קיטור, מספר ליטרים של מים‬ ‫שיקוע גרוסת (שיקוע של‬ ‫מותפלים.‬ ‫חלקיקים כבדים) ושיקוע‬ ‫ראשוני הכולל הרחקת חלק‬ ‫זיקוק אדים דחוסים‬ ‫מהמוצקים המרחפים‬ ‫בשיטת זיקוק דחיסת האדים,‬ ‫והחומר האורגני.‬ ‫מזרימים מי ים לתא שבו שורר ריק,‬ ‫טיפול שניוני : טיפול ביולוגי‬ ‫‪‬‬ ‫דבר זה גורם לאידוי חלק מהמים,‬ ‫בו מתבצע תהליך של פירוק‬ ‫מדחס מכני דוחס את האדים ובכך‬ ‫החומר האורגני בשפכים,‬ ‫מעלה את הטמפרטורה שלהם, אלה‬ ‫הרחקת המוצקים‬ ‫מתעבים על צינורות תוך מסירת‬ ‫המרחפים, שיקוע של הבוצה‬ ‫החום הכמוס שלהם למים הנכנסים‬ ‫(המכילה בעיקר את‬ ‫למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה‬ ‫החיידקים המפרקים) וחיטוי‬ ‫לאיודם‬ ‫הקולחים לצורך סילוק‬ ‫מיקרואורגניזמים פתוגנים‬ ‫אוסמוזה הפוכה‬ ‫(מעבירי מחלות). בתהליך‬ ‫אוסמוזה הפוכה (אוסמוזה=פעפוע)‬ ‫מתקבלים קולחים צלולים‬ ‫היא שיטת התפלה בה בעזרת לחץ‬ ‫בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך‬ ‫גבוה דוחסים מים מליחים דרך‬ ‫המתבטא בריכוז צח"ב‬ ‫ממברנה, המאפשרת מעבר חד-כווני‬ ‫(צריכת חמצן ביולוגית)‬ ‫של המים ללא המלחים, בכך גורמים‬ ‫הנמוך מ 02 מ"ג/ל' וריכוז‬ ‫לסינון של המלחים מן המים, זאת‬ ‫מוצקים מרחפים הנמוך מ‬ ‫בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי‬ ‫03 מ"ג/ל'.‬ ‫(השואף ליצור איזון בריכוז המלחים).‬ ‫טיפול שלישוני : טיפול‬ ‫‪‬‬ ‫בשיטה זו נדרש לחץ גבוה של המים‬ ‫שלישוני הוא טיפול נוסף‬ ‫המליחים כנגד הממברנה, המגיע‬ ‫לקולחים המעלה את איכות‬ ‫לעתים למאות אטמוספירות (אשכנזי,‬ ‫הקולחים לכזו אשר ניתן‬ ‫7002).‬ ‫להשתמש בקולחים להשקיה‬ ‫בלתי מוגבלת-גידולים‬ ‫תהליך‬ ‫4.1.3. טיהור שפכים.‬ ‫חקלאיים למאכל אדם ו/או‬ ‫הטיפול בשפכים במכוני‬ ‫השקיה מעל אקוויפרים וזאת‬ ‫הטיהור האינטנסיביים נחלק‬ ‫לשלושה שלבים עיקריים:‬ ‫- 31 -‬
‫בלי חשש לבריאות הציבור‬ ‫או זיהום האקוויפר.‬ ‫סינון גרביטציוני : החדרה‬ ‫‪‬‬ ‫לתת קרקע - סינון הקולחים‬ ‫על ידי החדרה דרך חול‬ ‫שבסופו מתקבלים קולחים‬ ‫באיכות גבוהה מאוד. תהליך‬ ‫זה דורש משאבי קרקע‬ ‫גדולים (בישראל הדבר‬ ‫נעשה כיום רק במכון‬ ‫הטיהור של גוש דן -‬ ‫השפד"ן).‬ ‫סינון בלחץ: סינון הקולחים‬ ‫‪‬‬ ‫על ידי העברתם במסנני חול‬ ‫סגורים, בשיטה זו אין צורך‬ ‫בשטח גדול וקיימת בקרה‬ ‫טובה יותר על איכות‬ ‫הקולחים. המחיר הוא בצורך‬ ‫בעבודה עם לחצים גבוהים‬ ‫המסופקים על ידי משאבות -‬ ‫תהליך הדורש אנרגיה.‬ ‫דוגמה לתהליך כזה בארץ‬ ‫הוא מכון טיהור השפכים‬ ‫בכרמיאל.‬ ‫משבר המים מביא עימו פתרונות טכנולוגיים‬ ‫מגוונים שברובם דורשים משאבים יקרים כגון‬ ‫שטח ואנרגיה. העבודה מציגה התכנות של‬ ‫שימוש נוסף במשאב מים קיים ולא מנוצל- מי‬ ‫(מתוך: אתר ויקיפדיה).‬ ‫הגשם.‬ ‫- 41 -‬
‫כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר. הספיקה‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר‬ ‫המרבית נקראת ספיקת השיא של הסופה.‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי‬ ‫מופע הסופות בעוצמות שונות הוא משתנה‬ ‫אקראי. כאשר בוחרים את שכיחות הסופה‬ ‫נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע וזורם‬ ‫המשמשת לתכנון ומחשבים עבורה את‬ ‫גרביטציונית על פני הקרקע. בדרכו הוא עשוי‬ ‫ספיקת השיא במוצא האגן זו תהיה ספיקת‬ ‫להיעצר בשקעים טבעיים או בנויים, ליצור‬ ‫השיא בשכיחות הנידונה. קביעת תקופת‬ ‫שלוליות ומקווי מים, להתאדות ישירות או דרך‬ ‫החזרה (שכיחות) היא למעשה קביעת‬ ‫הצמחייה, לחלחל אל תוך הקרקע או להגיע‬ ‫מדיניות ההגנה על שטח נתון מפני הצפות.‬ ‫לאפיק ולהמשיך עד להגיעו לגוף מים כגון‬ ‫מהלך הספיקות על ציר הזמן וסה"כ נפח הנגר‬ ‫אגם, נחל או הים (שמיר, 6002).‬ ‫הסופתי קובעים את נפחם ואת תכנונם של‬ ‫כל שטח שהזרימה ממנו מגיעה לנקודת מוצא‬ ‫מתקנים למיתון ספיקות ו/ או לאגירת נגר‬ ‫אחת נקרא אגן ניקוז או אגן היקוות. נקודת‬ ‫לצורך שימוש בו.‬ ‫המוצא היא המגדירה את האגן המתנקז‬ ‫פיתוח שטח שהיה פתוח או חקלאי לבנוי יוצר‬ ‫אליה. האגן הרלבנטי לתכנון ברמה לאומית‬ ‫שטחים אטומים ומגדיל את כמות הנגר‬ ‫הוא אגן נחל, שמוצאו בים או בנחל גדול יותר.‬ ‫וספיקותיו. כתוצאה מכך, גדלה הסכנה‬ ‫לדוגמא: אגן הירקון מוגדר על ידי מוצא הירקון‬ ‫להצפות ונזקיהן בשטח המפותח. כחלק‬ ‫לים. כך גם אגן איילון ואגן הכנרת.‬ ‫מפיתוח התשתיות במקום בנוי מוכנסת‬ ‫מערכת של נקזים, רובם צינורות תת קרקעיים‬ ‫המוזנים דרך פתחים בצידי הכביש.‬ ‫בנייה עירונית אוטמת חלק ניכר מן הקרקע ,‬ ‫כתוצאה ישירה מכך, ירידת המשקעים על‬ ‫שטח בנוי יוצרת נגר על- קרקעי. ריבוי הנגר‬ ‫העירוני גורם לשתי בעיות מרכזיות:‬ ‫א. הפחתה משמעותית בהעשרת מי‬ ‫איור 01: סכמת הגדרת אגן ניקוז/היקוות.‬ ‫התהום לאקוויפר.‬ ‫האופן בו מתחלק הנגר המתחיל את זרימתו‬ ‫סכנה של הצפות תכופות, הגורמות‬ ‫ב.‬ ‫על פני הקרקע ממקום יצירתו של הגשם תלוי‬ ‫נזקים כבדים.‬ ‫בתנאי מזג האוויר, הטופוגרפיה, סוג הקרקע,‬ ‫שימושי קרקע, תכסיות קרקע, צמחיה. הנגר‬ ‫הנוצר בתגובה לסופת גשם מתבטא בנקודת‬ ‫המוצא בהידרו גרמה, שהיא מהלך הספיקות‬ ‫על ציר הזמן במקום זה. הספיקה היא הכמות‬ ‫ליח' זמן וסה"כ הכמות שעברה בנקודה זו‬ ‫- 51 -‬
‫במחזור המים כדי לנצלם. ניתן לומר ששתי‬ ‫נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות:‬ ‫באספקט האיכותי: הנגר, שוטף את התחום‬ ‫העירוני וסוחף עימו מזהמים רבים הנפלטים‬ ‫עקב הפעילות העירונית.‬ ‫באספקט הכמותי: השכיחות הגבוהה של‬ ‫שטחים אטומים שלא מאפשרים למי הגשם‬ ‫איור 11: נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות‬ ‫לחלחל, גורמת לכך שיותר חלקים בתחום‬ ‫הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם, שנות ה 09 .‬ ‫העירוני הופכים ל"תורמי נגר". כמויות הנגר‬ ‫על טיפול ההצפות בשטחים העירוניים אחראי‬ ‫גדלו, החלחול לתת הקרקע נפגע וכך גם‬ ‫אגף הנדסה המטפל בניקוז עירוני. התפישה‬ ‫נפגעת העשרת מי התהום (גלר, 8991)‬ ‫הבסיסית היא כי הנגר העירוני מאיים על חיי‬ ‫המטרה העיקרית בניהול מי נגר היא מניעת‬ ‫העיר התקינים, על כן התגבשה התפישה כי‬ ‫הצפות ונזקים. מניעת הנזק גם במישור הבנוי‬ ‫יש לסלקו במהירות מהשטח. נקודת המוצא‬ ‫וגם במורד (נחלים, אגמים, מקוואות גדולים).‬ ‫הזאת לא מתחשבת באפשרות כי הנגר יכול‬ ‫במסגרת פיתוח בר קיימא ישנו שימור משאבי‬ ‫להיות גם משאב ולא רק מטרד עירוני‬ ‫מים, זאת ניתן להשיג בעיקר באמצעות ניהול‬ ‫ושאפשר לתכנן לא רק את סילוקו אלא גם‬ ‫נכון ומשמעותי של הנגר. האתגר העיקרי‬ ‫שימוש יעיל שלהם. השימוש יכול להיות ישיר‬ ‫ביישום תר"מ הוא שרבים מאנשי המקצוע‬ ‫ועקיף בדרכם למי התהום.‬ ‫כיום מאמינים כי קיימת סתירה בין מניעת‬ ‫2.5. רקע גיאוגרפי- עירוני‬ ‫הצפות לניהול מועיל של הנגר בשטח עירוני‬ ‫בנוי (בורמיל, כרמון, שמיר, 3002).‬ ‫מישור החוף המרכזי, בין חדרה לאשדוד‬ ‫ממוקם מעל אקוויפר החוף, שהוא מקור המים‬ ‫3.5 רקע תכנוני‬ ‫הרב-עונתי העיקרי של ישראל. המגזר‬ ‫"ניהול וניקוז נגר" – משמעותו כי הנגר ינוהל‬ ‫העירוני בישראל מהווה כיום כשלושה רבעים‬ ‫להשגת מטרות מועילות של הנגר כמשאב‬ ‫מסה"כ תושבי המדינה. כ %55 מהאוכלוסיה‬ ‫ובאותה עת לדאוג למזעור הנזקים העלולים‬ ‫העירונית בישראל מרוכזת ברצועה זו. בשטח‬ ‫להגרם. ניהול הנגר בשטח כלשהו מתייחס‬ ‫העירוני קיימות מערכות ניקוז הכוללות קולטני‬ ‫למספר מאפיינים: נפח הנגר היוצא מהשטח,‬ ‫מי גשם וצינורות ניקוז. הנזקים הכלכלים ואי‬ ‫ספיקת הנגר, ספיקת שיא של סופת גשם,‬ ‫הנוחות הצפויה עקב הצפות באזורים‬ ‫איכות מי הנגר היוצאים מהשטח ומדדים‬ ‫עירוניים, גרמו לכך שכל אזור עירוני מתוכנן‬ ‫נוספים.‬ ‫כיום עם מערכת קווי ניקוז (גלר, 8991).‬ ‫ניתן להבחין בניהול נגר וניקוז בין תכנון מונחה‬ ‫בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי‬ ‫. הראשון‬ ‫אמצעים לתכנון מונחה מטרות‬ ‫בגישה לנגר עירוני. שינוי זה רואה בנגר מקור‬ ‫מכתיב את האמצעים העומדים ברשות‬ ‫מים, מציע לקלוט את מי הנגר ולשלבם חזרה‬ ‫- 61 -‬
‫המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח. כמו‬ ‫למשל השארת %51 מכלל השטח לקרקע לא‬ ‫6.הקשר בין עיור למטארולוגיה‬ ‫אטומה. השני, לעומת זאת, מכתיב למתכנן‬ ‫כמות הגשם מעל אזורים עירוניים גדלה עם‬ ‫את ההתנהגות ההידרולוגית של השטח לאחר‬ ‫הפיתוח העירוני, עקב האופי החם של‬ ‫הפיתוח. תכנון מסוג זה מותיר לידי המתכנן‬ ‫הסביבה העירונית. האוויר החם העולה‬ ‫את חופש היצירתיות באמצעים להשגת‬ ‫מהסביבה העירונית גורם להתעבות מים‬ ‫המטרה (תכנון טופוגרפיה, שימושי קרקע,‬ ‫מוגברת ולעלייה ברמת המשקעים.‬ ‫תכסיות קרקע). (ברומיל, כרמון ושמיר,‬ ‫5002)‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני‬ ‫4.5. חסרונות ובעיות בגישה התכנונית‬ ‫-צמצום שטחי הצמחייה מקטין את כמות מי‬ ‫הקיימת‬ ‫הגשם הנלכדים ישירות בצמחיה.‬ ‫הגישה המקובלת בקרב מהנדסים‬ ‫- המעבר משטחים חקלאיים פתוחים לשטחים‬ ‫ואדריכלים בתכנון הניקוז העירוני‬ ‫עירוניים אטומים מקטין את חלחול המים למי‬ ‫רואה במי הגשם מטרד שיש לסלק.‬ ‫התהום.‬ ‫לשיטה זו חסרונות כלכליים‬ ‫-עבודות פיתוח עירוניות גורמות ל"יישור"‬ ‫ואקולוגיים (אטקס, 1002):‬ ‫השטח ולהקטנת אוגר השקעים של השטח.‬ ‫א. בניית מערכות ניקוז ותיעול על-‬ ‫-שינוי צורת הידרוגרמת הנגר- הכיסוי הבלתי‬ ‫קרקעיות ותת- קרקעיות הן מרכיב‬ ‫חדיר מאפשר זרימה מהירה יותר של הנגר כך‬ ‫יקר בעלות הפרויקט. מערכות‬ ‫שמתקבלת תגובה חריפה יותר באגן‬ ‫הניקוז דורשות תחזוקה וניקיון של‬ ‫סחף ולכלוך.‬ ‫ב. בפיתוח העירוני נעשה שימוש‬ ‫בחומרים אטומים והם מונעים חלחול‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר‬ ‫מי גשם לקרקע ובכך נמנעים המים‬ ‫לחדור למי התהום, כך הם זורמים‬ ‫שינויים בכמות ובאופי חומר הסחף: בסביבה‬ ‫לים ואובדים.‬ ‫עירונית ניתן למצוא מזהמים אנאורגאניים‬ ‫שמקורן בפעילות העירונית (דלק מכוניות‬ ‫ג. מי הגשמים נאספים במורד אגן‬ ‫למשל) מי הנגר סוחפים איתם את המזהמים‬ ‫הניקוז המלאכותי המוסדר בכמויות‬ ‫לערוצי הניקוז הטבעיים. סחיפת המזהמים‬ ‫גדולות ובפרקי זמן קצרים.‬ ‫גרועה במיוחד בגשם הראשון.‬ ‫ד. במקום המפגש של צינור הניקוז עם‬ ‫הערוץ הטבעי נוצרת בעיית סחף‬ ‫ואבדן קרקע, שכן הקרקע נסחפת‬ ‫במורד הערוץ.‬ ‫- 71 -‬
‫הניקוז התת קרקעית זורמים‬ ‫בשולי הכבישים לאורך שפת‬ ‫המדרכה. כור ההעברה של‬ ‫הכבישים מתוכנן לסופות בעלות‬ ‫תקופת חזרה של 001-05 שנה‬ ‫(חדד, 7002, 02).‬ ‫מערכת משנית; תעלות וצינורות‬ ‫תת קרקעיים המיועדים‬ ‫להתמודד עם אירועי גשם‬ ‫קטנים, בעלי תקופת חזרה של‬ ‫איור 21: שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס‬ ‫01-5 שנים.‬ ‫למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על המאזן‬ ‫ישנן מערכות ניקוז מחוררות או‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫מקור:‪ 1999 , Prince George County‬בתוך: חדד-‬ ‫תאי בקרה נטולי רצפה אטומה.‬ ‫סלע, 7002 .‬ ‫נראה כי מערכות אלו גורמות‬ ‫להקטנת הנגר במוצא, האטה‬ ‫הקמת שכונת מגורים, אזורי תעשייה, מערכות‬ ‫במהירות הזרימה ושיפור‬ ‫תנועה וכדומה מלווים בפסולת בנייה הנסחפת‬ ‫ההחדרה למי התהום.‬ ‫למערכת הניקוז.‬ ‫-%03‬ ‫3. מדיניות פיתוח שתבטיח‬ ‫פיתוח ושילוב של אלמנטים "רגישי מים"‬ ‫%53 שטחים מחלחלים בכל‬ ‫ימזערו את השפעת העיור על הנגר העירוני.‬ ‫מתחם פתוח.‬ ‫1. ניקוז שטחים אטומים תורמי נגר‬ ‫4. המשך פיתוח והחדרה של מוצרי‬ ‫לשטחים חדירים. כושר החלחול‬ ‫בנייה חדירים למים.‬ ‫הגבוה של קרקעות מישור החוף‬ ‫מאפשר הזרמת הנגר לשטחים‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫אלו. הנגר יקטן והעשרת מי‬ ‫המאזן ההידרולוגי ועל הנגר‬ ‫התהום תגדל.‬ ‫בפרט.‬ ‫2. מערכת ניקוז עירונית מורכבת‬ ‫הבעיה העיקרית נעוצה בקצב השינוי. במשך‬ ‫לרוב משתי תתי מערכות:‬ ‫מיליוני שנים התעצבה הסביבה כך שכל חלקי‬ ‫המערכת יתאימו אחד לשני ויתפקדו כמערכת‬ ‫מערכת ראשית; מערך הכבישים‬ ‫אחת. השינוי באורח החיים המודרני, המלווה‬ ‫( אליו חופף מערך הצינורות‬ ‫בפיתוח מואץ, מתרחש בקצב כה מהיר עד כי‬ ‫התת קרקעיים) המיועד למקרים‬ ‫הסביבה אינה מסוגלת להגיב אליו ובטח שלא‬ ‫של סופות גשם חזקות, בהן‬ ‫להסתגל אליו. השינוי במבנה הקרקע – הן‬ ‫עוצמת הנגר עולה על כושר‬ ‫בתבליט והן בתכסית, גורמים לשינויים‬ ‫ההובלה של צנרת הניקוז.‬ ‫העודפים שלא נקלטים במערכת‬ ‫- 81 -‬
‫בכמויות ובעוצמות הנגר, כמו גם בהתמעטות‬ ‫תהליכי החלחול לקרקע.‬ ‫פיתוח עירוני משנה את המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי בכך שאספלט ובטון מכסים ואוטמים‬ ‫קרקעות מחלחלות, בניינים תופסים את‬ ‫מקומה של הצמחייה ומערכות ביוב תופסות‬ ‫את מקומה של הזרימה הטבעית. יש‬ ‫להתחשב בגורמים נוספים אשר עד עתה לא‬ ‫נלקחו במהלך התכנון.‬ ‫ההבדל במאפייני זרימת הנגר לאחר פיתוח‬ ‫עירוני מתבטא בנפח ובעוצמת השיא של הנגר‬ ‫– אלו גבוהים בהרבה. כתוצאה מכך מתרבים‬ ‫מקרי ההצפות בערים.‬ ‫איור 31: נגר שטח עירוני לעומת נגר שטח פתוח.‬ ‫מקור:חדד-סלע, 7002 .‬ ‫- 91 -‬
‫הארצית המשולבת למשק המים-‬ ‫7. חוק המים בישראל ומערכת‬ ‫נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של‬ ‫הבירוקרטית לניהול הנגר:‬ ‫משק המים בעשורים הבאים. פרק 4‬ ‫מצב קיים אל מול מגמות חדשות‬ ‫דן באיגום, בהחדרה והגנה על מי‬ ‫תהום. אושר ב- 6002 . המטרה היא‬ ‫חוק המים‬ ‫7.1.‬ ‫לנצל באופן מיטבי את מי הגשמים‬ ‫לפי חוק המים התשי"ט- 9591, כל‬ ‫והשטפונות ולשמר את האקוופיר,‬ ‫מקורות המים במדינת ישראל‬ ‫תוך צמצום נזקי הצפות. לפי הוראה‬ ‫מולאמים.‬ ‫בתמ"א יש להקצות בכל מגרש (ברוב‬ ‫חלקי הארץ) %51 משטח המגרש‬ ‫בשנת 7591 חוקק חוק הניקוז‬ ‫לחלחול.‬ ‫וההגנה מפני שטפונות. מטרתו‬ ‫הסדרת תחום הניקוז והסדרה מפני‬ ‫7002 קמה הרשות‬ ‫בראשית‬ ‫שטפונות. בהתאם לחוק, האחריות‬ ‫הממשלתית למים ולביוב. המועצה‬ ‫על ביצועו נתונה לשר החקלאות.‬ ‫מורכבת משמונה חברים: מנהל‬ ‫אולם, מספר סמכויות היו לפי החוק‬ ‫הרשות, ארבעה נציגים של משרדים‬ ‫7002 , עם‬ ‫לנציב המים והחל מ‬ ‫ממשלתיים (חקלאות, סביבה, פנים‬ ‫הקמת הרשות הממשלתית למים‬ ‫ותשתיות), נציג משרד האוצר ושני‬ ‫ולביוב- למנהל הרשות.‬ ‫נציגי ציבור.‬ ‫בדומה להחלטת הממשלה לאחד כל‬ ‫האגף לשימור קרקע וניקוז הוא אגף‬ ‫תחומי האחריות בנושא משק המים‬ ‫במסגרת משרד החקלאות הכפוף‬ ‫תחת רשות ממשלתית אחת- הרשות‬ ‫למנכ"ל משרד החקלאות. תחום‬ ‫הממשלתית למים ולביוב שעוגנה‬ ‫שימור קרקע וניקוז הוא אחד‬ ‫בחוק ההסדרים בשנת 6002, ריכוז‬ ‫משלושה תחומים עיקריים של האגף,‬ ‫הסמכויות במסגרת מועצה‬ ‫הוא מאגד בתוכו את כל הפעילות‬ ‫סטטוטורית שלצידה רשות מקצועית‬ ‫הקשורה בשמירת הקרקע ובניקוזו‬ ‫המהווה רגולטור עצמאי לתחום,‬ ‫התקין של אגן ההיקוות בכל הרמות.‬ ‫תביא לניהול יעיל של משק הניקוז‬ ‫תוך ראייה כלל ארצית שתבטיח את‬ ‫השגת היעדים ומימוש מדיניות‬ ‫ארוכת טווח בתחום.‬ ‫חוק הניקוז‬ ‫7.2.‬ ‫נושא ניקוז מי שטפונות מעוגן בחוק‬ ‫הניקוז וההגנה מפני שטפונות. גישת‬ ‫החוק היא ברובה טיפול למניעת‬ ‫43- תכנית המתאר‬ ‫נזקים. תמ"א‬ ‫- 02 -‬
‫בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד -‬ ‫העברת משק המים לידי‬ ‫7.3.‬ ‫פרק זמן זה נועד להעריך את מצב רשת‬ ‫תאגידים עצמאיים‬ ‫המים.‬ ‫בשנים האחרונות השקיע המינהל למשק‬ ‫היות והקמת תאגידי המים נתפס כעניין‬ ‫המים ברשויות המקומיות (יחידה במשרד‬ ‫לאומי, החל מ 8002 תוכנן כי בכל רשות בה‬ ‫הפנים) מאמצים רבים בהפיכת משקי המים‬ ‫לא יוקם תאגיד, יכפה עליה התהליך‬ ‫ברשויות המקומיות לתאגידים עצמאיים (אדר,‬ ‫באמצעות מניעת הטבות ממשרד הפנים.‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬ ‫נמנו מספר סיבות עיקריות לרפורמה במשק‬ ‫², ישנן שתי סיבות‬ ‫על פי ועדת 'גרונאו'‬ ‫המים:‬ ‫עיקריות לשחיקת מחירי המים והביוב‬ ‫בשנים האחרונות על ידי ממשלה. האחת היא‬ ‫1. מצבו הרעוע של משק הביוב העירוני,‬ ‫שהדבר נעשה מתוך כוונה ללחוץ על הרשויות‬ ‫הודות לסטנדרטים ותחזוקה לא‬ ‫להקים תאגידים, השנייה היא הזנחה‬ ‫מבוקרים הוא הסיבה המהותית‬ ‫מתמשכת של משק מים המוניציפלי והיעדר‬ ‫ביותר.‬ ‫השקעות בשיקום ושדרוג התשתיות, שכעת‬ ‫2. הרצון לנתק את משק המים והביוב‬ ‫דורשות השקעה של כ 4-3 מיליארד שקלים.‬ ‫מהפוליטיקה העירונית.‬ ‫הכיוון אליו מכוונות המלצות הועדה הוא‬ ‫3. לתאגיד עצמאי כלכלית הכח‬ ‫תהליך התאגוד ובעקבותיו הפרטה של משק‬ ‫וההשפעה בטווח הקצר. ביכולתו של‬ ‫המים המוניציפלי בארץ כאשר היעד הצפוי‬ ‫זה לגייס הון שאין לעיריות. תאגידי‬ ‫הוא מצב הדומה לזה של בריטניה.‬ ‫מים שהוקמו בארץ מצליחים לגייס‬ ‫הון דרך אג"ח, או אשראי בנקאי.‬ ‫חוק תאגידי המים וביוב עבר בכנסת בשנת‬ ‫הצפי הוא כי קרנות הפנסיה וחברות‬ ‫1002 וכוונתו העיקרית הייתה להפוך את‬ ‫הביטוח יהיו המעוניינות העיקריות‬ ‫משקי המים המוניציפליים ליחידות עצמאיות‬ ‫בהשקעות אלו (ולא המשקיע‬ ‫כלכליות סגורות, כאשר ההכנסות משמשות‬ ‫הפרטי). הסיכון הוא מפוזר‬ ‫בעיקר לתחזוקה ולפיתוח תשתיות המים ולא‬ ‫והמשקיעים רואים בכך הזדמנות‬ ‫נבלעות בתקציב השוטף של הרשויות – כפי‬ ‫כלכלית טובה. ההנחה היא כי כאשר‬ ‫שנהוג ברשויות רבות בארץ.‬ ‫יכנסו משקיעים פרטיים איכות הניהול‬ ‫על מנת לייצר את המוטיבציה ברשות‬ ‫של משק המים תשתפר אף יותר.‬ ‫המקומית לעבור תהליך של תאגוד ניתן להן‬ ‫מבחינת שלבי המערכת כפי שמתוכננת,‬ ‫תמריץ כספי: התאגיד משלם לעירייה תמורת‬ ‫השלב הנוכחי הוא יצירת תאגיד מים אזוריים.‬ ‫רשת המים והביוב, הציוד והנכסים – ואלו‬ ‫בשלב הבא תחל ההפרטה – וקודם כל‬ ‫עוברים לרשותו. לצורך כך נעשה סקר‬ ‫%52 ממניות‬ ‫הנפקה בבורסה, כאשר‬ ‫הערכת נכסים והרשות המקומית מקבלת‬ ‫התאגידים יוצעו למכירת הציבור. בעתיד‬ ‫מהתאגיד תשלום של אחוז מסוים מערך‬ ‫הרחוק יותר קבוצות משקיעים פרטיים‬ ‫הנכסים. על פי החוק, אפשר להתחיל‬ ‫- 12 -‬
‫תתמודדנה על גרעיני שליטה – מצב שיביא‬ ‫לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת‬ ‫( קיימות דוגמאות מהארץ כגון חברת‬ ‫הכבלים, כביש חוצה ישראל ועוד ). (אדר,‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬ ‫- 22 -‬
‫גישות לשיתוף גורמים‬ ‫7.5.‬ ‫חלופות ומודלים לניהול‬ ‫7.4.‬ ‫פרטיים בניהול מערכות‬ ‫משק המים‬ ‫המים‬ ‫כחלק מזיהוי וטיפול בעיות משק המים, נבחנו‬ ‫ישנן שלוש גישות מרכזיות לגבי הפרטת משק‬ ‫עם השנים מודלים עסקיים שונים לחלופות‬ ‫המים. הראשונה היא הפרטה מלאה לגורם‬ ‫ניהול אספקת המים במשק. המודלים נבדלים‬ ‫פרטי, דוגמא זו קיימת בבריטניה באופן‬ ‫זה מזה במשקל לו זוכה גוף מקצועי חיצוני‬ ‫כמעט מלא, מס' מדינות בארה"ב וארגנטינה.‬ ‫(חן, 6002).‬ ‫אפשרות נוספת היא מתן זיכיון לגורם פרטי‬ ‫גורם מקצועי זה הוא בעל האחריות על‬ ‫מתרחש בצרפת, שם ניתן לחברות פרטיות‬ ‫נושאים כגון: שיקום מערכות המים, מציאת‬ ‫זיכיון לתפעול משק המים בעוד הנכסים‬ ‫המימון וההשקעות, תחזוקה שוטפת ותפעול‬ ‫והאחראיות על איכות וטיב המים נשארו בידי‬ ‫המערכות לגביית התשלומים מהצרכנים.‬ ‫הממשלה והרשויות המקומיות ואילו השלישית‬ ‫היא הקמת תאגידים עירוניים, מצב זה קיים‬ ‫המודלים הכלכליים הדנים בפרק זה‬ ‫בגרמניה ואוסטרליה, שם חברות המים והביוב‬ ‫מתבססים על נתונים כללים:‬ ‫הן בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות‬ ‫בישראל צריכת המים השנתית‬ ‫-‬ ‫אשר מתפעלות את משקי המים.‬ ‫הממוצעת לנפש היא כ- 001 מ"ק.‬ ‫החל מיולי 1002 הושם המודל שלישי בארץ,‬ ‫בהתיישבות עובדת הצריכה השנתית‬ ‫-‬ ‫במסגרת חוק תאגידי מים וביוב.‬ ‫הממוצעת לנפש הינה מעל 003 מ"ק‬ ‫– הודות לצריכה הגבוהה של הגינון‬ ‫לאורך השנים, נלמדו לקחים מן הגישות‬ ‫הציבורי ובשל היעדר מדידה והמחיר‬ ‫השונות. הלקח הראשון מדבר על פיקוח‬ ‫הנמוך.‬ ‫ציבורי שקוף ויסודי המעודד תפעול טוב יותר‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לרשות‬ ‫של משקי המים ומאפשר אשראי זמין וזול.‬ ‫3.2 שקלים‬ ‫מקומית הינה כ-‬ ‫המלצה נוספת היא חשיבותה הרבה של‬ ‫בתוספת מע"מ.‬ ‫התאמת מחיר המים לעלות האמתית. נקבע‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לתושב הינה‬ ‫גם כי סוג ההתקשרות אשר יהיה צריך להיות‬ ‫כ- 5.4 שקלים.‬ ‫רחוק טווח לטובת מערך מוצלח.‬ ‫המרווח אמור לממן את השיקום‬ ‫-‬ ‫עם למידת הלקחים נוסחו שלושה מודלים‬ ‫ותחזוקת תשתיות ההולכה, התפעול‬ ‫עסקיים מרכזיים לשיתוף בין הגורמים‬ ‫השוטף ופחת המים.‬ ‫הפרטיים והחיצוניים. המודל הראשון מושתת‬ ‫ברשויות מקומיות רבות, תקבולי‬ ‫-‬ ‫על העברת אחראיות מלאה לגורם הפרטי על‬ ‫המים נכנסו לתקציב הכללי ולא חזרו‬ ‫שדרוג, אחזקה, גבייה ותפעול מערכות המים.‬ ‫למשק המים או להשקעה בתשתיות.‬ ‫זהו המודל העסקי הנחשב המוצלח ביותר‬ ‫בעולם, הוא מאפשר הגעה לשליטה ויעילות‬ ‫מקסימלית המתבטאת ביכולת להוזיל עלויות‬ ‫או להגביר את התפוקה. מודל מנוגד‬ ‫- 32 -‬
‫מדדים להערכת המדיניות‬ ‫7.6.‬ ‫בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול‬ ‫של ניהול וניקוז הנגר ושל‬ ‫השוטף וגבייה בלבד יתקיימו בעזרת גורם‬ ‫רכיביה.‬ ‫חיצוני מתמחה. יתרונות קרדינליים להעברת‬ ‫אחראיות כוללת על ניהול ואחזקת תשתיות‬ ‫ניתן לחלק את המדדים לארבע קבוצות:‬ ‫על ידי גורם פרטי מומחה:‬ ‫א. מדדים של תרומה לערכים פיסיים‬ ‫1. העברת נטל המימון של עבודות‬ ‫מימיים ותועלות כלכליות ישירות של‬ ‫השדרוג לידי גורם חיצוני ובכך‬ ‫ניהול וניקוז הנגר.‬ ‫הקטנת העומס הכלכלי על הרשות‬ ‫1.תוספת למשאבי המים הניתנים‬ ‫האחראית.‬ ‫לניצול יעיל, בכמות ובאיכות נאותה.‬ ‫2. מנוף לשינוי ההתנהלות הקיימת‬ ‫והכנסת שיטות ניהול ובקרה‬ ‫2. תרומה להקטנת נזקי שטפונות‬ ‫מתקדמות אשר קיימות בסקטור‬ ‫באזורים בנויים, בעורקי תחבורה‬ ‫הפרטי.‬ ‫ובתשתיות הלאומיות.‬ ‫3. מנוף לשיפור איכות השירות לצרכן‬ ‫3. תרומה להקטנת העלויות של‬ ‫והכנסת סטנדרטים גבוהים בנוגע‬ ‫מערכות הניקוז.‬ ‫לאמינות ואיכות השירות.‬ ‫4. העברת אחראיות מלאה לגבייה‬ ‫ב. מדדים של תרומה כלכלית.‬ ‫וטיפול בפחת המים לידי גורם חיצוני‬ ‫1. תרומה למניעת סחף ולהבטחת‬ ‫מקטינה חיכוכים הנובעים מלחצים‬ ‫פוריותה של קרקע חקלאית.‬ ‫פוליטיים.‬ ‫2. תרומה לסביבה, למשאבי הטבע‬ ‫ומודל שלישי מציע ביצוע עבודות שיקום‬ ‫והנוף.‬ ‫ושדרוג המערכת (בלבד) על ידי גורם‬ ‫חיצוני/קבלן הכולל אופציה להתקשרות לטווח‬ ‫3. תרומה להגדלת הערך הכלכלי של‬ ‫ארוך.‬ ‫השטח המפותח הבנוי, העירוני והאזורי.‬ ‫מעבר לחשיבות של קיום בדיקות מקדימות‬ ‫4. השפעה על יעוד שטחים בעיר ועל‬ ‫מקיפות, חשוב להתאים את היקף ההשקעות‬ ‫ערך הנדל"ן.‬ ‫בתשתיות ואופן הביצוע בהתאם לצרכים‬ ‫ג. מדדים המתייחסים לנושא מבחינה‬ ‫ולפוטנציאל המקומי בהתאם למצב המים‬ ‫מקצועית וארגונית:‬ ‫והתשתיות (חן, 6002).‬ ‫1. תרומה ליכולת תכנון ביצוע ופיתוח‬ ‫הערת שוליים: ועדה ציבורית מ 5002 בראשות‬ ‫יעילים של המערכת הממלכתית.‬ ‫פרופ' ראובן גרונאו. ביטול מדרגות תעריפי‬ ‫מים וביוב, קביעת מחיר המים על פי עלותם,‬ ‫2 . תרומה לשילוב ועידוד של יכולת‬ ‫ביטול היטלי הפיתוח לביוב והנחת הצנרת,‬ ‫ואינטרס מקומי.‬ ‫העמקת הגבייה והפחתת דלף מים היו עיקרי‬ ‫המלצות הוועדה.‬ ‫- 42 -‬
‫3. תרומה להקטנת מעורבות‬ ‫ממשלתית מקומית.‬ ‫ד. יציבות המדיניות לאורך ימים:‬ ‫1. התכנות יישומית‬ ‫2. יציבות המערכת הכלכלית והארגונית‬ ‫לאורך שנים.‬ ‫- 52 -‬
‫השינויים במאזן האקולוגי. במקרה‬ ‫של תר"מ המאמץ מכוון למזעור‬ ‫8. תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫השינויים ברכיבי המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי הניתנים לשליטה בעיקר נגר‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫על- קרקעי וחלחול.‬ ‫תר"מ משמעו תכנון וביצוע של תכנון עירוני,‬ ‫2.8 . מטרות משנה‬ ‫תוך התחשבות במשאבי המים, כמותם‬ ‫ואיכותם. בעזרת תכנון עירוני רגיש למים,‬ ‫א. ייעול מערכת הניקוז. עלות בנייתן‬ ‫ביכולתנו לתרום להשגתן של מטרות מגוונות.‬ ‫ואחזקתן של מערכות הניקוז גבוהה‬ ‫ע"י עיכוב הנגר הזורם בעיר,‬ ‫א. הגנה על מקורות המים.‬ ‫השהייתו והחדרתו החלקית לקרקע‬ ‫בישראל מדובר במיוחד על שמירה‬ ‫ניתן להקטין את מימדי מערכת‬ ‫של מי התהום. שימור הכמות‬ ‫הניקוז, המתוכננת להתמודד עם‬ ‫והאיכות של המים במקורותיהם היא‬ ‫סופות גשמים בעלות שכיחות נתונה.‬ ‫מטרה ראשונה במעלה. מבין מקורות‬ ‫ב. שימוש במי נגר עירוני בעבור שיפור‬ ‫המים מי התהום זוכים לבולטות‬ ‫הנוף העירוני- הנחת הייסוד היא שמי‬ ‫כאשר ההתיישבות העירונית‬ ‫הנגר הם משאב ולא מטרד, השימוש‬ ‫ממוקמת מעל אקוויפר פיראטי‬ ‫הראוי הראשון הוא שימוש להשקיה‬ ‫(אקוויפר חדיר בחלקו העליון).‬ ‫ומתקני מים ציבוריים.‬ ‫ב. הקטנת הצפות ומניעת נזקי שטפונות‬ ‫ג. חסכון בצריכת מים בעיר- הביקוש‬ ‫בערים ובנחלים- הפחתת שכיחותן‬ ‫למים הולך וגובר בעקבות גידול‬ ‫ועוצמתן של הצפות בשטחים‬ ‫האוכלוסיה ובעקבות שיפור איכות‬ ‫עירוניים, הגורמת לנזקי רכוש כבדים‬ ‫החיים. תר"מ עוסק בשילוב אביזרים‬ ‫ואי נוחות גדולה, הפחתה של‬ ‫חוסכי מים הן בסקטור הפרטי והן‬ ‫שטפונות בערוצי הנחלים, הגורמים‬ ‫בזה הציבורי.‬ ‫לזנקי סחף ופוגעים בחי ובצומח.‬ ‫ג. שימור המאזן האקולוגי הטבעי-‬ ‫שימור המאזן הטבעי הוא תמצית‬ ‫3.8 . תכנון משמר מי נגר‬ ‫ה"מטרה הירוקה", המכוונת להקטנת‬ ‫ככל שטיפת המים תספג סמוך למקום‬ ‫טביעת הרגל האנושית על כדוה"א,‬ ‫נפילתה- האמצעים שיידרשו לריסונה יהיו‬ ‫שתכליתה העליונה יכולה להיות‬ ‫פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה‬ ‫שמירת משאבי הטבע עבור הדורות‬ ‫יותר (ארי, 2002).‬ ‫הבאים או שימור אקולוגי לכשעצמו.‬ ‫‪low‬‬ ‫יש המנסחים מטרה זו כ‬ ‫הניקוז מהווה אחת מאבני הדרך של‬ ‫‪ ,impact‬פיתוח‬ ‫‪development‬‬ ‫ניהול הנגר, שיטת הניקוז הנהוגה בארץ‬ ‫המתבצע תוך מאמץ למזעור‬ ‫- 62 -‬
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht

Recomendados

חקלאים בנהריה משפחת איזקסון
חקלאים בנהריה משפחת איזקסוןחקלאים בנהריה משפחת איזקסון
חקלאים בנהריה משפחת איזקסוןNatan Rutkin
 
נחל הגעתון
נחל הגעתוןנחל הגעתון
נחל הגעתוןNatan Rutkin
 
Gaaton Nahariya
Gaaton NahariyaGaaton Nahariya
Gaaton NahariyaNatan Rutkin
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
07.第七章用Matlab解常微分方程
07.第七章用Matlab解常微分方程07.第七章用Matlab解常微分方程
07.第七章用Matlab解常微分方程Xin Zheng
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 

Recomendados

חקלאים בנהריה משפחת איזקסון
חקלאים בנהריה משפחת איזקסוןחקלאים בנהריה משפחת איזקסון
חקלאים בנהריה משפחת איזקסוןNatan Rutkin
 
נחל הגעתון
נחל הגעתוןנחל הגעתון
נחל הגעתוןNatan Rutkin
 
Gaaton Nahariya
Gaaton NahariyaGaaton Nahariya
Gaaton NahariyaNatan Rutkin
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
07.第七章用Matlab解常微分方程
07.第七章用Matlab解常微分方程07.第七章用Matlab解常微分方程
07.第七章用Matlab解常微分方程Xin Zheng
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 

Mais conteúdo relacionado

Mais de Tagit Klimor

חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 

Mais de Tagit Klimor (20)

חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 

Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lotem kirsht

  • 1. ‫הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫הנגר כמשאב:‬ ‫ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬ ‫ו לוטם קירש ט‬ ‫נעמה בלונדר‬ ‫סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה |‬ ‫1‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  • 2. ‫עמוד:‬ ‫5‬ ‫1 . מבוא ....................................................................................................‬ ‫1.1 מטרות העבודה ............................................................................................‬ ‫5‬ ‫2.1 מבנה העבודה ..............................................................................................‬ ‫5‬ ‫6‬ ‫2 . מושגי יסוד ............................................................................................‬ ‫3 . הקדמה .........................................................................................................‬ ‫8‬ ‫8‬‫1.3. השפעות פיתוח עירוני על הנוף הסובב והטבעי ......................................‬ ‫9‬‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור משאבי הטבע ...........................................‬ ‫11‬‫4 . רקע תיאורטי: משבר המים וההתמודדות המדינית עמו .........................................‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה .......................................................................‬ ‫11‬ ‫1.1.4. אגן ירוק ..........................................................................‬ ‫11‬ ‫2.1.4 התפלה ............................................................................‬ ‫21‬ ‫3.1.4. טיהור שפכים ...................................................................‬ ‫31‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר ...................................................................................‬ ‫51‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי .................................................................................‬ ‫51‬ ‫2.5 רקע גיאוגרפי- עירוני ........................................................................‬ ‫61‬ ‫3.5 רקע תכנוני .....................................................................................‬ ‫61‬ ‫71‬‫4.5 חסרונות ובעיות בגישה התכנונית הקיימת ..........................................‬ ‫6 . הקשר בין עיור למטא ורולוגיה ..........................................................................‬ ‫71‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני .......................................................‬ ‫71‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר .........................................................‬ ‫71‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על המאזן ההידרולוגי ועל הנגר בפרט. ..............81‬ ‫2‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  • 3. ‫7 . חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר: מצב קיים מול מגמות חדשות........02‬ ‫חוק המים .........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.1.‬ ‫חוק הניקוז ........................................................................‬ ‫02‬ ‫7.2.‬ ‫העברת משק המים לידי תאגידים עצמאיים .............................12‬ ‫7.3.‬ ‫32‬‫חלופות ומודלים לניהול משק המים ........................................‬ ‫7.4.‬ ‫גישות לשיתוף גורמים פרטיים בניהול מערכות המים ................32‬ ‫7.5.‬ ‫מדדים להערכת המדיניות של ניהול וניקוז הנגר ושל רכיביה. ....42‬ ‫7.6.‬ ‫8 . תכנון עירוני רגיש למים .......................................................................................‬ ‫52‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים .......................................................‬ ‫52‬ ‫2.8. מטרות משנה .....................................................................................‬ ‫52‬ ‫3.8. תכנון משמר מי נגר .............................................................................‬ ‫62‬ ‫4.8. ניהול נגר למניעת הצפות ...................................................................‬ ‫62‬ ‫..................................................... 72‬ ‫5.8. תכנון עירוני וניהול מים עירוניים‬ ‫6.8. סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות פיתוח ..............................................‬ ‫82‬ ‫92‬‫9.8.הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול הנגר בה. ........................................‬ ‫01.8. אופני הניהול המקובלים כיום של נגר עילי בשטח עירוני ........................03‬ ‫13‬ ‫11.8 שיקולים בהקמת אגן ניקוז ...........................................................‬ ‫21.8. עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים‬ ‫לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישרא ל .......................................................‬ ‫23‬ ‫9 . טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני .............................................................‬ ‫43‬ ‫.............. 43‬ ‫1.9 . אמצעים לניהול מושכל של מי נגר עירוני כחלק מבינוי שכונתי‬ ‫2.9 . שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים רגישים למים באתר נתון .....................43‬ ‫1.2.9 ריצוף חדיר חלקית ...............................................................‬ ‫53‬ ‫2.2.9. מסנני חול ..........................................................................‬ ‫63‬ ‫3‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  • 4. ‫3.2.9. תעלת החדרה ..................................................................‬ ‫73‬ ‫4.2.9. רצועות סינון .....................................................................‬ ‫73‬ ‫5.2.9. תעלות מכוסות צמחייה .......................................................‬ ‫83‬ ‫6.2.9. בריכות ............................................................................‬ ‫93‬ ‫7.2.9. אגנים ירוקים בנויים ...........................................................‬ ‫04‬ ‫8.2.9. מערכת הביו-חלחול ...........................................................‬ ‫04‬ ‫9.2.9. מערכת הביו-פילטר ..........................................................‬ ‫14‬ ‫סיכום ..............................................................................................................‬ ‫44‬ ‫ביבליוגרפיה .....................................................................................................‬ ‫64‬ ‫נספח א': רשימת איורים .....................................................................................‬ ‫84‬ ‫4‬ ‫הנגר כמשאב: ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית‬
  • 5. ‫חסכון המים החל מהמגרש הביתי ועד למרחב‬ ‫1. מבוא‬ ‫העירוני.‬ ‫ה מהרגישים‬ ‫מאז ומעולם, נושא המים הי‬ ‫2.1 מבנה העבודה‬ ‫מעטות השנים שהניבו כמות‬ ‫בישראל.‬ ‫משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים‬ ‫ראוי להבחין בין ניהול נגר עירוני לבין תכנון‬ ‫ידועות כשנות בצורת וכשנ ים בעלי משקעים‬ ‫רגיש למים. הראשון רואה מניעת נזקי הצפות‬ ‫מועטים.‬ ‫כמטרה העיקרית ואילו השני מתייחס לתועלת‬ ‫משימור המים כאל המטרה הראשית. מאחר‬ ‫בשלושת‬ ‫ניתן לחלק את מדיניות המים‬ ‫והגישה הקיימת היום רואה את חשיבות שתי‬ ‫העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי‬ ‫התפישות כראייה מערכתית אחת בעבודה אין‬ ‫הראשון, בא לידי ביטוי‬ ‫ולחסכון אקטיבי.‬ ‫הפרדה מוחלטת בין גישת החלחול המהיר‬ ‫בקמפיין מודעות ציבורית גדול, במתקני חסכון‬ ‫לבין גישת השימוש מחדש, אלא מתגבשת‬ ‫מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים‬ ‫תפישה יעילה יותר בהתייחסות הכללית‬ ‫רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף.‬ ‫למשאב המים.‬ ‫המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות‬ ‫ההתפלה והטיהור. בשנים האחרונות כבר‬ ‫לב העבודה סוקר את התכנון הרגיש למים‬ ‫מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון‬ ‫(תר"מ) כחלק בלתי נפרד מהניהול העירוני,‬ ‫ומביא להתפלתם של כ 42 מיליון מטר מעוקב‬ ‫את השלכותיו ויכולותיו החל מהזיקה החוקית‬ ‫של מים (לסמן, 6002).‬ ‫ונקודות האדמיניסטרטיביות וכלה בתכנון‬ ‫וטכנולוגיות ליישום בשטח וההתכנות‬ ‫מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים,‬ ‫הכלכלית שלהם. לגוף העבודה הוקדם רקע‬ ‫נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי- נגר.‬ ‫תיאורטי המציג סקירה היסטורית של‬ ‫חוק המים מ 7591 מציג את הנגר כגורם‬ ‫התפישה התכנונית בארץ וההקשר בין הרקע‬ ‫בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי. בעשור‬ ‫המטאורולוגי לתכנון בפועל.‬ ‫האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה‬ ‫זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד‬ ‫יתרמו לחלחול מהיר ומצד שני ידעו גם לשמר‬ ‫את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים.‬ ‫העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר‬ ‫והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום‬ ‫בנגר כמשאב מים נוסף.‬ ‫1.1 מטרות העבודה‬ ‫העבודה מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן‬ ‫לייעל את ניהול הנגר בישראל. העבודה‬ ‫סוקרת את האמצעים בהם ניתן להגדיל את‬ ‫-5-‬
  • 6. ‫מי שופכין ביתיים שנוצרו‬ ‫מים אפורים:‬ ‫2. מושגי יסוד‬ ‫מתהליכים כמו שטיפת כלים, בישול, כביסה‬ ‫%08-05‬ ‫ורחצה. מים אפורים מורכבים מ-‬ ‫מטרת הפרק היא לייצר מכנה משותף עבור‬ ‫מים שיוריים. מים אפורים נבדלים ממים‬ ‫קוראים אשר אינם בעלי רקע בהידרולוגיה‬ ‫שחורים בכמות ובהרכב המשקעים הכימיים‬ ‫וניקוז. בפרק יוסברו מושגים ומונחים‬ ‫והביולוגיים שבהם (מצואה והפרשות ועד‬ ‫הרלוונטיים לתכנון עירוני רגיש למים (תר"מ).‬ ‫כימיקלים רעילים). מי גשם שלא עברו סינון‬ ‫נגר: מי נגר הינם מים אשר זורמים על גבי‬ ‫נחשבים מים אפורים.‬ ‫הקרקע. מים אלה הם משני סוגים:‬ ‫אגן היקוות: המאזן ההידרולוגי מתייחס לאגן‬ ‫נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר, הכולל את‬ ‫היקוות על-קרקעי עליו יורדים גשמים. האגן‬ ‫מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן‬ ‫מוגדר כשטח ממנו מנ וקז הנגר לנקודה אחת‬ ‫הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל‬ ‫– זו בעצם מגדירה את האגן.‬ ‫לקרקע, וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג‬ ‫רכיבי המאזן ההידרולוגי : מקורות מים (קרי‬ ‫הקרקע. נגר עילי זורם בדרך כלל בנחלים‬ ‫גשם), דיות, התאדות, חלחול וזרימה דרך‬ ‫ובנהרות.‬ ‫מוצא האגן. הידרולוגים עוסקים בתגובתו של‬ ‫האגן לאירועי גשם – כלומר ברכיבי המאזן‬ ‫נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו‬ ‫החוצה. מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים‬ ‫אקוויפר ( ‪ :)Aquifer‬מלטינית: אקווה - מים,‬ ‫ככל שהגשמים עזים‬ ‫מכלל המשקעים.‬ ‫מאגר מים תת-קרקעי (מי תהום) הנוצר כאשר‬ ‫יותר, האדמה חדירה פחות למים, כלומר‬ ‫מי משקעים (גשם, שלג וכו') אשר חלחלו אל‬ ‫החלחול מועט ואין המים מספיקים‬ ‫הקרקע, נלכדים בתוך שכבות סלע תת-‬ ‫ככל שפני השטח‬ ‫להיספג באדמה.‬ ‫קרקעיות וחדירות למים, דוגמת שכבות אבן‬ ‫משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר.‬ ‫גיר ואבן חול. נקרא גם - ָאקווה.‬ ‫מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי‬ ‫הנחלים והנהרות.‬ ‫אופיין הנקבובי של שכבות הסלע התת-‬ ‫קרקעיות מאפשר למים שנספגו לנוע‬ ‫מי-ביוב הכוללים מי מדיחי‬ ‫מים שחורים:‬ ‫בחופשיות, אולם במקביל שכבות סלע בלתי‬ ‫כלים, מי כיורי מטבח וכמובן מי אסלות‬ ‫חדירות למים (דוגמת צפחה או חרסית)‬ ‫השירותים. מים אלו מכילים כמות גדולה‬ ‫הצמודות לאקוויפר מתחתיו או מכל צדדיו‬ ‫יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים (גורמי‬ ‫מונעות מהמים לנוע מתוכו .‬ ‫מחלות) ולפיכך יש להעבירם תהליך טיהור‬ ‫שפכים הכולל לפחות טיפול קדם, טיפול‬ ‫: עוצמת הזרימה‬ ‫ספיקת נגר על-קרקע‬ ‫ראשוני וטיפול שניוני ורק אז להשיבם‬ ‫המבוטאת ביחידות של נפח לעומת זמן ( קרי‬ ‫לשימוש.‬ ‫מ"ק/ שעה) ונמדדות בנקודות מוגדרות באגן‬ ‫או במוצאו.‬ ‫-6-‬
  • 7. ‫מבנן מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם‬ ‫נפח נגר על קרקעי : חישוב הספיקות על פני‬ ‫שייכות כלשהי, כגון: כולם מסודרים סביב חצר‬ ‫זמן נקוב.‬ ‫פנימית. ה "אגן המבנני" הינו אותו חלק של‬ ‫אירוזיה – שחיקת מים: שחיקת הקרקע על‬ ‫המבנן המהווה אגן, המתנקז לנקודה אחת,‬ ‫ידי מים הוא מצב בו שיעור הגשם היורד גבוה‬ ‫בה אפשר למדוד כמויות ואיכויות של הנגר מן‬ ‫משיעור חדירת המים לקרקע. בתהליך זה‬ ‫האגן.‬ ‫נגרמת שחיקה ובלייה של מוצקים.‬ ‫רות‬ ‫גבולות האגן המבנני אינם עוברים בחצ‬ ‫מאמצע גגות‬ ‫האחריות של המבנים כי אם‬ ‫התאדות ודיות : המים הנלקחים על ידי‬ ‫הבתים, כאשר מחצית הגג מתנקזת לאגן‬ ‫הצמחייה וכן אלו אשר מתאדים לחזרה‬ ‫המבנני ומחצית אל מחוצה לו.‬ ‫לאטמוספירה – אותם יש לנכות מן הגשם‬ ‫בכדי לקבל את הכמות ההופכת למי נגר‬ ‫33 טבלה של מיפוי השטחים‬ ‫בעמוד‬ ‫עיליים ולחלחול.‬ ‫במבנן – חדירים, בלתי חדירים וגגות..‬ ‫היחס בין נפח הנגר לבין נפח הגשם מבוטאים‬ ‫ביחידות של עובי (מ"מ) – הנפח המחולק‬ ‫לשטח האגן.‬ ‫איור 1: כמות המשקעים השנתית בישראל.‬ ‫מקור: נחום-לוי, 7002‬ ‫-7-‬
  • 8. ‫כיום, אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך‬ ‫3 . הקדמה‬ ‫וגובר של משאבים טבעיים ומייצר כמויות‬ ‫פסולת הולכות וגדלות. אלו מפרים את הסדר‬ ‫1.3 השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫הטבעי הקיים. מחקרים רבים טוענים כי‬ ‫הנוף הסובב והטבעי‬ ‫מגמות העיור העולמיות מהוות איום על המשך‬ ‫ערים בכל העולם תפקדו מאז ומעולם‬ ‫הקיום האנושי בכדור הארץ כפי שאנו מכירים‬ ‫כמוקדים חברתיים וכלכליים לבני אדם.‬ ‫היום, זאת הודות לכך שמרכזי הייצור‬ ‫התפתחות הערים במהלך שתי המאות‬ ‫%57‬ ‫והצריכה התעשייתיים מהווים כ-‬ ‫האחרונות שינתה את הסביבה הפיזית בצורה‬ ‫מהזיהום העולמי –כ- %07 מצריכת האנרגיה‬ ‫ניכרת. האם השינויים בנוף ובסובב הטבעי‬ ‫העולמית (רוג'רס, 7991).‬ ‫בעלי השפעה שלילית או חיובית בהסתכלות‬ ‫אחת הבעיות הגדולות שגורם הפיתוח העירוני‬ ‫ארוכת טווח ? האם היא ברת שינוי ?‬ ‫בצורתו המודרנית היא פגיעה בכמות ואיכות‬ ‫עד המאה ה- 81 שיטות הייצור וההובלה‬ ‫מאגרי המים. הפיכה של תכסיות טבעיות‬ ‫התבססו על כוחו הפיזי של האדם, מים ורוח‬ ‫לתכסיות אטומות, הגדלת צריכת כמויות‬ ‫בלבד – בהתאם לכך הוגבלה יכולת ניצול‬ ‫המים וגידול בכמויות השפכים הבלתי‬ ‫המשאבים הטבעיים וקצב הכליה של הסביבה‬ ‫מטופלים מביאים לפגיעה כמותית ואיכותית‬ ‫הפיזית. יכולתן של הערים לצמוח ולהתפתח‬ ‫במקורות המים הזמינים לאדם (גבירצמן,‬ ‫הוגבלה גם כן וכך גם מידת השפעתן על‬ ‫2002).‬ ‫הסביבה.‬ ‫000,042 -‬ ‫הפסד החלחול עלול להגיע לבין‬ ‫91,‬ ‫מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-‬ ‫000,07 מ"ק לשנה לכל קמ"ר שטח עירוני‬ ‫הוסרו המגבלות הללו. חל גידול ניכר בשטחן‬ ‫בנוי. ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים‬ ‫של הערים וכמות התושבים המתגוררים בהן.‬ ‫ציבוריים פתוחים מקטין את הפסד המים ב-‬ ‫מאז ועד היום ישנו מעבר של האוכלוסייה‬ ‫000,52 מ"ק/קמ"ר שטח בנוי.‬ ‫000,57 -‬ ‫הכפרית וקליטתם בערים. בעקבות כך נוצר‬ ‫לצורך הדיון, ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד‬ ‫הצורך כמו גם סף הכניסה לתשתיות רחבות‬ ‫של 000,061 מ"ק/קמ"ר, וטיפול נכון במי‬ ‫היקף שמטרתן שירות האוכלוסייה הצומחת‬ ‫000,05‬ ‫הנגר יכול להקטין את ההפסד ב-‬ ‫וגדלה. התפתחות תשתיות כגון ביוב,‬ ‫מ"ק/קמ"ר.‬ ‫תחבורה, חשמל, תקשורת ועוד אפשרו את‬ ‫האצתו של גידול הערים המודרניות עוד יותר.‬ ‫נתונים עבור השטח שמעל אקויפר החוף‬ ‫הפיתוח העירוני הואץ והתעצם במאה ה- 02‬ ‫0091‬ ‫השטח מעל אקויפר החוף:‬ ‫‪‬‬ ‫ואליו התלווה ניצול בקצב הולך וגובר של‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המשאבים הטבעיים, יחד עם כמויות שפכים‬ ‫0991: 242‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫ופסולת ההולכות וגדלות בהתאמה.‬ ‫קמ"ר.‬ ‫המערכות הטבעיות נפגעו וכך גם קצב ויכולת‬ ‫0202: 005‬ ‫תכסית אטומה בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫התחדשותן.‬ ‫קמ"ר.‬ ‫-8-‬
  • 9. ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0991: 07 מיליון מ"ק.‬ ‫הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת‬ ‫‪‬‬ ‫0202: 051 מיליון מ"ק.‬ ‫2.3. פיתוח נוף בר קיימא ושימור‬ ‫משאבי הטבע‬ ‫איור 3: פיתוח בר קיימא והקשרים בין תתי המערכות;‬ ‫פיתוח כלכלי, הוגנות חברתית והגנה על הסביבה.‬ ‫פיתוח בר קיימא הוא תופעה של שלושת‬ ‫מקור: קמפבל, 6991 בתוך: בארי, 4002‬ ‫העשורים האחרונים – לפחות בשמה הנוכחי.‬ ‫"עיקרו של פיתוח בר קיימא הוא הרצון לתת‬ ‫הסביבה הטבעית בנויה כמערכת אחת עם‬ ‫מענה ארוך טווח לבעיות בסובב הטבעי באופן‬ ‫קשרים תפקודיים בין תתי מערכות. כלומר,‬ ‫שפיתוח כלכלי וחברתי יוכלו לדורות הנוכחיים,‬ ‫פסולת במערכת אחת הוא חומר הגלם של‬ ‫אך לא על חשבון הדורות הבאים" ( פיילסטון‬ ‫מערכת אחרת. הסביבה העירונית שונה, בכך‬ ‫וחובריו, 6991)‬ ‫שהתכנון המקובל הוא של מערכות עצמאיות‬ ‫– מים, חשמל, תקשורת, סילוק פסולת וכד'.‬ ‫הנתק בין המערכות השונות מאפשר‬ ‫למתכננים להתמקד. להלן מספר נקודות‬ ‫דמיון ושוני בין מערכת הניקוז העירונית,‬ ‫הגרסה הסינטטית, לבין המערכת הטבעית.‬ ‫: מהווה‬ ‫מערכת הניקוז הנגר העירונית‬ ‫איור 2: הקשר בין פיתוח בר-קיימא והחיסכון במים.‬ ‫מקור: בארי, 4002‬ ‫תחליף לערוצי הזרימה הטבעיים אשר השתנו‬ ‫בעקבות הפיתוח העירוני. תשתית הניקוז‬ ‫ניתן להתייחס לערים כאל מיזם כלכלי אשר‬ ‫הנהוגה, מתבססת על צנרת אטומה,‬ ‫מטרתו לאכלס כמה שיותר תושבים – בכך‬ ‫המזרימה את הנגר הנוצר אל מחוץ לתחומי‬ ‫מתממש רווחו. היום, על מנת לגרום לאנשים‬ ‫העיר, במהירות. מצב זה בעייתי היות והמצב‬ ‫מסוימת – עליה להבטיח‬ ‫לבוא ולגור בעיר‬ ‫יוצר נתק בין הנגר העילי לבין מאגרי המים‬ ‫רמת חיים גבוהה. השאיפה לרמת חיים‬ ‫שהתקיימו בעיר, כולל מאגרי מים תת‬ ‫גבוהה מלווה בצריכת משאבים גבוהה וייצור‬ ‫קרקעיים. בסביבה הטבעית לנגר תפקיד‬ ‫פסולת בהתאם. פיתוח עירוני בר קיימא‬ ‫חשוב בכל הקשור להזנת הצמחייה הטבעית,‬ ‫שואף להפחתה בכמויות המשאבים והאנרגיה‬ ‫פירוק והעשרת הקרקע, שמירה על תנאי‬ ‫שצורכות הערים בכדי לספק לתושביהן רמת‬ ‫גידול של נישות אקולוגיות שנוצרו במהלך‬ ‫חיים.‬ ‫שנות אבולוציה (כגון לחות ואספקת מים)‬ ‫וכמובן בהעשרת מים תהום.‬ ‫-9-‬
  • 10. ‫איור 5: תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע.‬ ‫( במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים‬ ‫איור 4: תיאור סכמתי של מחזור המים העירוני.‬ ‫מעוקבים בשנה ).‬ ‫מקור: שמיר בתוך: בארי, 4002 ( חומר שנמסר‬ ‫מקור: גבירצמן, 2002 .‬ ‫ועובד אישית).‬ ‫מערך גנים ופארקים : מתוכננים ומעוצבים‬ ‫כתחליף לסביבה הטבעית עליה השתלט‬ ‫המרחב העירוני. ישנם מגוון פארקים המנסים‬ ‫לחקות את המאפיינים החזותיים והאקולוגיים‬ ‫הקיימים בטבע. אולם, בפועל הם אינם‬ ‫מסוגלים לקיים ולחדש את המשאבים‬ ‫הטבעיים בסביבתם והם מהווים נטל כלכלי.‬ ‫התאמה מרבית בין הפארק לעיר נעוצה‬ ‫איור 6: תרשים השוואה סכמתית בין מחזור המים‬ ‫באזור טבעי לבין אזור עירוני.‬ ‫במתכננים עצמם. פארקים רבים בעולם, וגם‬ ‫מקור: ‪ Musiake et al‬מתוך בארי, 4002 .‬ ‫בישראל לא מתוכננים בהתאמה לסביבה או‬ ‫בהתאם לתנאים המתקיימים באותה נישה‬ ‫השינויים במאזן הידרולוגי גורמים לפגיעה‬ ‫אקולוגית בה הם נמצאים. על כן מושקעת‬ ‫במחזור המים אשר התפתח במשך שנות‬ ‫אנרגיה רבה כדי לייצר עבור הפארק את‬ ‫האבולוציה. ההבדל הוא שזו (הפגיעה)‬ ‫התנאים הדרושים עבורו, תוך כדי ניצול‬ ‫מתרחשת בפרק זמן קצר ביותר בהשוואה‬ ‫משאבים מסביבות אחרות וזאת על מנת‬ ‫לזמן הנדרש להתפתחותה. התכנון העירוני‬ ‫שהפארק יוכל לדמות טבע כפי שנתפש ברוחו‬ ‫החדש שואף לווסת השפעה זו בצורה‬ ‫של המתכנן. בין המערכות החיצוניות‬ ‫מושכלת ומחושבת.‬ ‫התומכות בקיום הפארק ניתן לכלול אגני‬ ‫היקוות מים מרוחקים, מהם נלקחים מים‬ ‫להשקיית הצמחייה – ואם זו אינה מקומית‬ ‫צורכת כמויות מים כאלה אשר הסביבה‬ ‫הטבעית אינה מסוגלת לספק.‬ ‫- 01 -‬
  • 11. ‫לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת‬ ‫4. רקע תיאורטי‬ ‫היכולת לשאוב כ- 08 מ"ק מים בשנה.‬ ‫משבר המים וההתמודדות המדינית עמו‬ ‫מדינת ישראל נערכת להגברה מסיבית של‬ ‫3102‬ ‫התפלת מי ים, בכמות שתגיע בשנת‬ ‫בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת‬ ‫לכ-006 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו שקולה‬ ‫בעיצומו של משבר מים‬ ‫לכמחצית מהמים הטבעיים הנשאבים בממוצע‬ ‫חמור, מהקשים בתולדותיה. האקוויפרים‬ ‫כל שנה.‬ ‫הראשיים והכנרת הגיעו לקווים האדומים. כל‬ ‫שאיבות נוספות עלולות לגרום להמלחה של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה אוכף על הרשויות‬ ‫מים שפירים, ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון.‬ ‫המקומיות הקמת מתקני טיפול בשפכים,‬ ‫באופן המאפשר יצירת קולחים ראויים לשימוש‬ ‫בהשקיה במקום מים שפירים, בהיקף המגיע‬ ‫לכ- 004 מליון מ"ק/שנה.‬ ‫לאור צרכי השעה ננקטות פעולות לחסכון‬ ‫במים וליצירת מקורות חדשים. החסכון‬ ‫הפסיבי במים מתבטא בקמפיין תקשורתי ענק‬ ‫הפונה לציבור הרחב להגברת המודעות.‬ ‫המטרה היא להגביר את המודעות הציבורית‬ ‫איור 7: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫לסגירת הברז ולהתקנת מתקנים ביתיים‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫חוסכים במים. אך אין די בחסכון פסיבי ויש‬ ‫מקור: גבעתי, 8002‬ ‫למצוא דרכים חלופיות ליצירת מקורות מים.‬ ‫מספר גורמים למשבר :‬ ‫1.4 שיטות טיהור והתפלה‬ ‫עליה בצריכת המים - בעיקר בשל‬ ‫‪‬‬ ‫כיום בישראל ובעולם המערבי ישנן מספר‬ ‫הגידול באוכלוסיה‬ ‫דרכים המאפשרות טיהור והתפלה של מים‬ ‫ירידה בהיצע המים - בשל רצף של‬ ‫‪‬‬ ‫אפורים ומים שחורים למי השקייה ולמי‬ ‫ארבע שנות בצורת, שהאחרונה‬ ‫שתייה. המשך העבודה ירחיב על אופני‬ ‫שבהן חריפה מאד.‬ ‫הטיהור והטיפול הנעשים למי גשם. סקירת‬ ‫אטימת שטחי חלחול - הבינוי הנרחב‬ ‫‪‬‬ ‫השיטות לטיפול במי קולחין מציגה את‬ ‫במישור החוף גורם להיאטמות של כ-‬ ‫התמונה הרחבה של התמודדות עם מצוקת‬ ‫%02 מהשטחים הזמינים לחלחול מי‬ ‫המים.‬ ‫גשם ולפגיעה בהעשרת מי התהום.‬ ‫סגירת קידוחי מי שתיה - אירועי‬ ‫‪‬‬ ‫אגן ירוק ( ‪ -)wetland‬מערכת‬ ‫4.1.1‬ ‫זיהום מן העבר, שתרמו לחלחול‬ ‫של ביצות מלאכותיות שמטרתן‬ ‫מזהמים במשך עשרות שנים מפני‬ ‫לחקות את תהליכי הטיהור‬ ‫השטח אל מי התהום, גורמים‬ ‫- 11 -‬
  • 12. ‫המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן‬ ‫המתרחשים בביצות טבעיות.‬ ‫שגשוג של הצמחייה (גפני, 5002).‬ ‫אגנים ירוקים פועלים כמסננים‬ ‫טבעיים של זיהומים שונים‬ ‫בשפכים כגון חומרים אורגניים,‬ ‫חומרים מוצקים מרחפים ומתכות‬ ‫כבדות. יכולתם של האגנים‬ ‫הירוקים לטיהור שפכים הוכרה‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה-‬ ‫02 לאחר שהחלו להתפרסם‬ ‫המחקרים הראשונים בנושא.‬ ‫איור 8: עובי הגשם השנתי באחוזים ע"פ חלוקה‬ ‫כיום פועלות בעולם אלפי‬ ‫לאקוויפרים.‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר.‬ ‫מערכות ירוקות לטיהור שפכים.‬ ‫הטיפול בשפכים והרחקת המזהמים‬ ‫נעשים על ידי הזרמתם דרך‬ ‫השורשים של צמחים הגדלים‬ ‫בבריכות האגן הירוק. צמחים אלו‬ ‫יכולים להתפתח בסביבת מי שפכים‬ ‫ומתאימים להשתרשות במצע רדוד‬ ‫ועשיר במים. בדרך כלל משמשים‬ ‫בתהליך בצמחי קנה, ששורשיהם‬ ‫יוצרים תעלות במצע הגידול, דרכן‬ ‫איור 9: מבט על סכמתי על אגן ירוק.‬ ‫חודר החמצן אל השפכים. מצע‬ ‫מקור: ‪ IPCRI‬תכנית להצלת אקוויפר ההר‬ ‫הגידול עליו גדלים הצמחים הוא‬ ‫4.1.2. התפלה היא תהליך המיועד‬ ‫בדרך כלל תערובת של חול, חצץ‬ ‫להוציא מלחים ומינרלים‬ ‫וקרקע מקומית המאפשרת את‬ ‫ממים, על מנת לקבל מים‬ ‫זרימת הנוזלים דרכה. הצמחים‬ ‫הראויים לשתייה או‬ ‫מפתחים שורשים צפופים היוצרים‬ ‫לחקלאות.ישנם מספר סוגי‬ ‫משטח בעל שטח פנים גדול עליו‬ ‫זיקוק בתהליך זה:‬ ‫מתפתחת אוכלוסיית‬ ‫זיקוק רב שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים עשירה.‬ ‫בשיטת הזיקוק הרב-שלבי‬ ‫מיקרואורגניזמים אלו מפרקים את‬ ‫משתמשים בקיטור כמקור אנרגיה‬ ‫המזהמים האורגניים בשפכים‬ ‫לאיוד המים. את התהליך מבצעים‬ ‫ומשתמשים בהם כמקור לאנרגיה.‬ ‫במספר דרגות שבכל אחת מהן שורר‬ ‫חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי‬ ‫לחץ שונה וטמפרטורה שונה. כך‬ ‫הצמחים, כך נוצרים יחסי גומלין בין‬ ‫שניתן לחזור על התהליך מספר‬ ‫הצמחים למיקרואורגניזמים‬ ‫פעמים תוך ניצול החום הכמוס‬ ‫- 21 -‬
  • 13. ‫טיפול ראשוני, שניוני‬ ‫שיוצרים אדי מים כאשר הם‬ ‫ושלישוני. איכות הקולחים‬ ‫מתעבים, על מנת לחמם את המים‬ ‫נקבעת על פי מספר‬ ‫של הדרגה הבאה. החימום גורם‬ ‫השלבים בתהליך הטיהור.‬ ‫לאיוד חלק מהמים וחוזר חלילה.‬ ‫טיפול ראשוני: טיפול מכני‬ ‫‪‬‬ ‫בצורה זו ניתן לקבל מכל קילוגרם‬ ‫הכולל סינון גס של השפכים,‬ ‫קיטור, מספר ליטרים של מים‬ ‫שיקוע גרוסת (שיקוע של‬ ‫מותפלים.‬ ‫חלקיקים כבדים) ושיקוע‬ ‫ראשוני הכולל הרחקת חלק‬ ‫זיקוק אדים דחוסים‬ ‫מהמוצקים המרחפים‬ ‫בשיטת זיקוק דחיסת האדים,‬ ‫והחומר האורגני.‬ ‫מזרימים מי ים לתא שבו שורר ריק,‬ ‫טיפול שניוני : טיפול ביולוגי‬ ‫‪‬‬ ‫דבר זה גורם לאידוי חלק מהמים,‬ ‫בו מתבצע תהליך של פירוק‬ ‫מדחס מכני דוחס את האדים ובכך‬ ‫החומר האורגני בשפכים,‬ ‫מעלה את הטמפרטורה שלהם, אלה‬ ‫הרחקת המוצקים‬ ‫מתעבים על צינורות תוך מסירת‬ ‫המרחפים, שיקוע של הבוצה‬ ‫החום הכמוס שלהם למים הנכנסים‬ ‫(המכילה בעיקר את‬ ‫למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה‬ ‫החיידקים המפרקים) וחיטוי‬ ‫לאיודם‬ ‫הקולחים לצורך סילוק‬ ‫מיקרואורגניזמים פתוגנים‬ ‫אוסמוזה הפוכה‬ ‫(מעבירי מחלות). בתהליך‬ ‫אוסמוזה הפוכה (אוסמוזה=פעפוע)‬ ‫מתקבלים קולחים צלולים‬ ‫היא שיטת התפלה בה בעזרת לחץ‬ ‫בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך‬ ‫גבוה דוחסים מים מליחים דרך‬ ‫המתבטא בריכוז צח"ב‬ ‫ממברנה, המאפשרת מעבר חד-כווני‬ ‫(צריכת חמצן ביולוגית)‬ ‫של המים ללא המלחים, בכך גורמים‬ ‫הנמוך מ 02 מ"ג/ל' וריכוז‬ ‫לסינון של המלחים מן המים, זאת‬ ‫מוצקים מרחפים הנמוך מ‬ ‫בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי‬ ‫03 מ"ג/ל'.‬ ‫(השואף ליצור איזון בריכוז המלחים).‬ ‫טיפול שלישוני : טיפול‬ ‫‪‬‬ ‫בשיטה זו נדרש לחץ גבוה של המים‬ ‫שלישוני הוא טיפול נוסף‬ ‫המליחים כנגד הממברנה, המגיע‬ ‫לקולחים המעלה את איכות‬ ‫לעתים למאות אטמוספירות (אשכנזי,‬ ‫הקולחים לכזו אשר ניתן‬ ‫7002).‬ ‫להשתמש בקולחים להשקיה‬ ‫בלתי מוגבלת-גידולים‬ ‫תהליך‬ ‫4.1.3. טיהור שפכים.‬ ‫חקלאיים למאכל אדם ו/או‬ ‫הטיפול בשפכים במכוני‬ ‫השקיה מעל אקוויפרים וזאת‬ ‫הטיהור האינטנסיביים נחלק‬ ‫לשלושה שלבים עיקריים:‬ ‫- 31 -‬
  • 14. ‫בלי חשש לבריאות הציבור‬ ‫או זיהום האקוויפר.‬ ‫סינון גרביטציוני : החדרה‬ ‫‪‬‬ ‫לתת קרקע - סינון הקולחים‬ ‫על ידי החדרה דרך חול‬ ‫שבסופו מתקבלים קולחים‬ ‫באיכות גבוהה מאוד. תהליך‬ ‫זה דורש משאבי קרקע‬ ‫גדולים (בישראל הדבר‬ ‫נעשה כיום רק במכון‬ ‫הטיהור של גוש דן -‬ ‫השפד"ן).‬ ‫סינון בלחץ: סינון הקולחים‬ ‫‪‬‬ ‫על ידי העברתם במסנני חול‬ ‫סגורים, בשיטה זו אין צורך‬ ‫בשטח גדול וקיימת בקרה‬ ‫טובה יותר על איכות‬ ‫הקולחים. המחיר הוא בצורך‬ ‫בעבודה עם לחצים גבוהים‬ ‫המסופקים על ידי משאבות -‬ ‫תהליך הדורש אנרגיה.‬ ‫דוגמה לתהליך כזה בארץ‬ ‫הוא מכון טיהור השפכים‬ ‫בכרמיאל.‬ ‫משבר המים מביא עימו פתרונות טכנולוגיים‬ ‫מגוונים שברובם דורשים משאבים יקרים כגון‬ ‫שטח ואנרגיה. העבודה מציגה התכנות של‬ ‫שימוש נוסף במשאב מים קיים ולא מנוצל- מי‬ ‫(מתוך: אתר ויקיפדיה).‬ ‫הגשם.‬ ‫- 41 -‬
  • 15. ‫כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר. הספיקה‬ ‫5 . רקע לניהול משמר נגר‬ ‫המרבית נקראת ספיקת השיא של הסופה.‬ ‫1.5 רקע הידרולוגי‬ ‫מופע הסופות בעוצמות שונות הוא משתנה‬ ‫אקראי. כאשר בוחרים את שכיחות הסופה‬ ‫נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע וזורם‬ ‫המשמשת לתכנון ומחשבים עבורה את‬ ‫גרביטציונית על פני הקרקע. בדרכו הוא עשוי‬ ‫ספיקת השיא במוצא האגן זו תהיה ספיקת‬ ‫להיעצר בשקעים טבעיים או בנויים, ליצור‬ ‫השיא בשכיחות הנידונה. קביעת תקופת‬ ‫שלוליות ומקווי מים, להתאדות ישירות או דרך‬ ‫החזרה (שכיחות) היא למעשה קביעת‬ ‫הצמחייה, לחלחל אל תוך הקרקע או להגיע‬ ‫מדיניות ההגנה על שטח נתון מפני הצפות.‬ ‫לאפיק ולהמשיך עד להגיעו לגוף מים כגון‬ ‫מהלך הספיקות על ציר הזמן וסה"כ נפח הנגר‬ ‫אגם, נחל או הים (שמיר, 6002).‬ ‫הסופתי קובעים את נפחם ואת תכנונם של‬ ‫כל שטח שהזרימה ממנו מגיעה לנקודת מוצא‬ ‫מתקנים למיתון ספיקות ו/ או לאגירת נגר‬ ‫אחת נקרא אגן ניקוז או אגן היקוות. נקודת‬ ‫לצורך שימוש בו.‬ ‫המוצא היא המגדירה את האגן המתנקז‬ ‫פיתוח שטח שהיה פתוח או חקלאי לבנוי יוצר‬ ‫אליה. האגן הרלבנטי לתכנון ברמה לאומית‬ ‫שטחים אטומים ומגדיל את כמות הנגר‬ ‫הוא אגן נחל, שמוצאו בים או בנחל גדול יותר.‬ ‫וספיקותיו. כתוצאה מכך, גדלה הסכנה‬ ‫לדוגמא: אגן הירקון מוגדר על ידי מוצא הירקון‬ ‫להצפות ונזקיהן בשטח המפותח. כחלק‬ ‫לים. כך גם אגן איילון ואגן הכנרת.‬ ‫מפיתוח התשתיות במקום בנוי מוכנסת‬ ‫מערכת של נקזים, רובם צינורות תת קרקעיים‬ ‫המוזנים דרך פתחים בצידי הכביש.‬ ‫בנייה עירונית אוטמת חלק ניכר מן הקרקע ,‬ ‫כתוצאה ישירה מכך, ירידת המשקעים על‬ ‫שטח בנוי יוצרת נגר על- קרקעי. ריבוי הנגר‬ ‫העירוני גורם לשתי בעיות מרכזיות:‬ ‫א. הפחתה משמעותית בהעשרת מי‬ ‫איור 01: סכמת הגדרת אגן ניקוז/היקוות.‬ ‫התהום לאקוויפר.‬ ‫האופן בו מתחלק הנגר המתחיל את זרימתו‬ ‫סכנה של הצפות תכופות, הגורמות‬ ‫ב.‬ ‫על פני הקרקע ממקום יצירתו של הגשם תלוי‬ ‫נזקים כבדים.‬ ‫בתנאי מזג האוויר, הטופוגרפיה, סוג הקרקע,‬ ‫שימושי קרקע, תכסיות קרקע, צמחיה. הנגר‬ ‫הנוצר בתגובה לסופת גשם מתבטא בנקודת‬ ‫המוצא בהידרו גרמה, שהיא מהלך הספיקות‬ ‫על ציר הזמן במקום זה. הספיקה היא הכמות‬ ‫ליח' זמן וסה"כ הכמות שעברה בנקודה זו‬ ‫- 51 -‬
  • 16. ‫במחזור המים כדי לנצלם. ניתן לומר ששתי‬ ‫נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות:‬ ‫באספקט האיכותי: הנגר, שוטף את התחום‬ ‫העירוני וסוחף עימו מזהמים רבים הנפלטים‬ ‫עקב הפעילות העירונית.‬ ‫באספקט הכמותי: השכיחות הגבוהה של‬ ‫שטחים אטומים שלא מאפשרים למי הגשם‬ ‫איור 11: נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות‬ ‫לחלחל, גורמת לכך שיותר חלקים בתחום‬ ‫הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם, שנות ה 09 .‬ ‫העירוני הופכים ל"תורמי נגר". כמויות הנגר‬ ‫על טיפול ההצפות בשטחים העירוניים אחראי‬ ‫גדלו, החלחול לתת הקרקע נפגע וכך גם‬ ‫אגף הנדסה המטפל בניקוז עירוני. התפישה‬ ‫נפגעת העשרת מי התהום (גלר, 8991)‬ ‫הבסיסית היא כי הנגר העירוני מאיים על חיי‬ ‫המטרה העיקרית בניהול מי נגר היא מניעת‬ ‫העיר התקינים, על כן התגבשה התפישה כי‬ ‫הצפות ונזקים. מניעת הנזק גם במישור הבנוי‬ ‫יש לסלקו במהירות מהשטח. נקודת המוצא‬ ‫וגם במורד (נחלים, אגמים, מקוואות גדולים).‬ ‫הזאת לא מתחשבת באפשרות כי הנגר יכול‬ ‫במסגרת פיתוח בר קיימא ישנו שימור משאבי‬ ‫להיות גם משאב ולא רק מטרד עירוני‬ ‫מים, זאת ניתן להשיג בעיקר באמצעות ניהול‬ ‫ושאפשר לתכנן לא רק את סילוקו אלא גם‬ ‫נכון ומשמעותי של הנגר. האתגר העיקרי‬ ‫שימוש יעיל שלהם. השימוש יכול להיות ישיר‬ ‫ביישום תר"מ הוא שרבים מאנשי המקצוע‬ ‫ועקיף בדרכם למי התהום.‬ ‫כיום מאמינים כי קיימת סתירה בין מניעת‬ ‫2.5. רקע גיאוגרפי- עירוני‬ ‫הצפות לניהול מועיל של הנגר בשטח עירוני‬ ‫בנוי (בורמיל, כרמון, שמיר, 3002).‬ ‫מישור החוף המרכזי, בין חדרה לאשדוד‬ ‫ממוקם מעל אקוויפר החוף, שהוא מקור המים‬ ‫3.5 רקע תכנוני‬ ‫הרב-עונתי העיקרי של ישראל. המגזר‬ ‫"ניהול וניקוז נגר" – משמעותו כי הנגר ינוהל‬ ‫העירוני בישראל מהווה כיום כשלושה רבעים‬ ‫להשגת מטרות מועילות של הנגר כמשאב‬ ‫מסה"כ תושבי המדינה. כ %55 מהאוכלוסיה‬ ‫ובאותה עת לדאוג למזעור הנזקים העלולים‬ ‫העירונית בישראל מרוכזת ברצועה זו. בשטח‬ ‫להגרם. ניהול הנגר בשטח כלשהו מתייחס‬ ‫העירוני קיימות מערכות ניקוז הכוללות קולטני‬ ‫למספר מאפיינים: נפח הנגר היוצא מהשטח,‬ ‫מי גשם וצינורות ניקוז. הנזקים הכלכלים ואי‬ ‫ספיקת הנגר, ספיקת שיא של סופת גשם,‬ ‫הנוחות הצפויה עקב הצפות באזורים‬ ‫איכות מי הנגר היוצאים מהשטח ומדדים‬ ‫עירוניים, גרמו לכך שכל אזור עירוני מתוכנן‬ ‫נוספים.‬ ‫כיום עם מערכת קווי ניקוז (גלר, 8991).‬ ‫ניתן להבחין בניהול נגר וניקוז בין תכנון מונחה‬ ‫בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי‬ ‫. הראשון‬ ‫אמצעים לתכנון מונחה מטרות‬ ‫בגישה לנגר עירוני. שינוי זה רואה בנגר מקור‬ ‫מכתיב את האמצעים העומדים ברשות‬ ‫מים, מציע לקלוט את מי הנגר ולשלבם חזרה‬ ‫- 61 -‬
  • 17. ‫המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח. כמו‬ ‫למשל השארת %51 מכלל השטח לקרקע לא‬ ‫6.הקשר בין עיור למטארולוגיה‬ ‫אטומה. השני, לעומת זאת, מכתיב למתכנן‬ ‫כמות הגשם מעל אזורים עירוניים גדלה עם‬ ‫את ההתנהגות ההידרולוגית של השטח לאחר‬ ‫הפיתוח העירוני, עקב האופי החם של‬ ‫הפיתוח. תכנון מסוג זה מותיר לידי המתכנן‬ ‫הסביבה העירונית. האוויר החם העולה‬ ‫את חופש היצירתיות באמצעים להשגת‬ ‫מהסביבה העירונית גורם להתעבות מים‬ ‫המטרה (תכנון טופוגרפיה, שימושי קרקע,‬ ‫מוגברת ולעלייה ברמת המשקעים.‬ ‫תכסיות קרקע). (ברומיל, כרמון ושמיר,‬ ‫5002)‬ ‫1.6 . השפעת העיור על הנגר העירוני‬ ‫4.5. חסרונות ובעיות בגישה התכנונית‬ ‫-צמצום שטחי הצמחייה מקטין את כמות מי‬ ‫הקיימת‬ ‫הגשם הנלכדים ישירות בצמחיה.‬ ‫הגישה המקובלת בקרב מהנדסים‬ ‫- המעבר משטחים חקלאיים פתוחים לשטחים‬ ‫ואדריכלים בתכנון הניקוז העירוני‬ ‫עירוניים אטומים מקטין את חלחול המים למי‬ ‫רואה במי הגשם מטרד שיש לסלק.‬ ‫התהום.‬ ‫לשיטה זו חסרונות כלכליים‬ ‫-עבודות פיתוח עירוניות גורמות ל"יישור"‬ ‫ואקולוגיים (אטקס, 1002):‬ ‫השטח ולהקטנת אוגר השקעים של השטח.‬ ‫א. בניית מערכות ניקוז ותיעול על-‬ ‫-שינוי צורת הידרוגרמת הנגר- הכיסוי הבלתי‬ ‫קרקעיות ותת- קרקעיות הן מרכיב‬ ‫חדיר מאפשר זרימה מהירה יותר של הנגר כך‬ ‫יקר בעלות הפרויקט. מערכות‬ ‫שמתקבלת תגובה חריפה יותר באגן‬ ‫הניקוז דורשות תחזוקה וניקיון של‬ ‫סחף ולכלוך.‬ ‫ב. בפיתוח העירוני נעשה שימוש‬ ‫בחומרים אטומים והם מונעים חלחול‬ ‫2.6 . השפעת העיור על איכות הנגר‬ ‫מי גשם לקרקע ובכך נמנעים המים‬ ‫לחדור למי התהום, כך הם זורמים‬ ‫שינויים בכמות ובאופי חומר הסחף: בסביבה‬ ‫לים ואובדים.‬ ‫עירונית ניתן למצוא מזהמים אנאורגאניים‬ ‫שמקורן בפעילות העירונית (דלק מכוניות‬ ‫ג. מי הגשמים נאספים במורד אגן‬ ‫למשל) מי הנגר סוחפים איתם את המזהמים‬ ‫הניקוז המלאכותי המוסדר בכמויות‬ ‫לערוצי הניקוז הטבעיים. סחיפת המזהמים‬ ‫גדולות ובפרקי זמן קצרים.‬ ‫גרועה במיוחד בגשם הראשון.‬ ‫ד. במקום המפגש של צינור הניקוז עם‬ ‫הערוץ הטבעי נוצרת בעיית סחף‬ ‫ואבדן קרקע, שכן הקרקע נסחפת‬ ‫במורד הערוץ.‬ ‫- 71 -‬
  • 18. ‫הניקוז התת קרקעית זורמים‬ ‫בשולי הכבישים לאורך שפת‬ ‫המדרכה. כור ההעברה של‬ ‫הכבישים מתוכנן לסופות בעלות‬ ‫תקופת חזרה של 001-05 שנה‬ ‫(חדד, 7002, 02).‬ ‫מערכת משנית; תעלות וצינורות‬ ‫תת קרקעיים המיועדים‬ ‫להתמודד עם אירועי גשם‬ ‫קטנים, בעלי תקופת חזרה של‬ ‫איור 21: שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס‬ ‫01-5 שנים.‬ ‫למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על המאזן‬ ‫ישנן מערכות ניקוז מחוררות או‬ ‫ההידרולוגי.‬ ‫מקור:‪ 1999 , Prince George County‬בתוך: חדד-‬ ‫תאי בקרה נטולי רצפה אטומה.‬ ‫סלע, 7002 .‬ ‫נראה כי מערכות אלו גורמות‬ ‫להקטנת הנגר במוצא, האטה‬ ‫הקמת שכונת מגורים, אזורי תעשייה, מערכות‬ ‫במהירות הזרימה ושיפור‬ ‫תנועה וכדומה מלווים בפסולת בנייה הנסחפת‬ ‫ההחדרה למי התהום.‬ ‫למערכת הניקוז.‬ ‫-%03‬ ‫3. מדיניות פיתוח שתבטיח‬ ‫פיתוח ושילוב של אלמנטים "רגישי מים"‬ ‫%53 שטחים מחלחלים בכל‬ ‫ימזערו את השפעת העיור על הנגר העירוני.‬ ‫מתחם פתוח.‬ ‫1. ניקוז שטחים אטומים תורמי נגר‬ ‫4. המשך פיתוח והחדרה של מוצרי‬ ‫לשטחים חדירים. כושר החלחול‬ ‫בנייה חדירים למים.‬ ‫הגבוה של קרקעות מישור החוף‬ ‫מאפשר הזרמת הנגר לשטחים‬ ‫3.6 . השפעות פיתוח עירוני על‬ ‫אלו. הנגר יקטן והעשרת מי‬ ‫המאזן ההידרולוגי ועל הנגר‬ ‫התהום תגדל.‬ ‫בפרט.‬ ‫2. מערכת ניקוז עירונית מורכבת‬ ‫הבעיה העיקרית נעוצה בקצב השינוי. במשך‬ ‫לרוב משתי תתי מערכות:‬ ‫מיליוני שנים התעצבה הסביבה כך שכל חלקי‬ ‫המערכת יתאימו אחד לשני ויתפקדו כמערכת‬ ‫מערכת ראשית; מערך הכבישים‬ ‫אחת. השינוי באורח החיים המודרני, המלווה‬ ‫( אליו חופף מערך הצינורות‬ ‫בפיתוח מואץ, מתרחש בקצב כה מהיר עד כי‬ ‫התת קרקעיים) המיועד למקרים‬ ‫הסביבה אינה מסוגלת להגיב אליו ובטח שלא‬ ‫של סופות גשם חזקות, בהן‬ ‫להסתגל אליו. השינוי במבנה הקרקע – הן‬ ‫עוצמת הנגר עולה על כושר‬ ‫בתבליט והן בתכסית, גורמים לשינויים‬ ‫ההובלה של צנרת הניקוז.‬ ‫העודפים שלא נקלטים במערכת‬ ‫- 81 -‬
  • 19. ‫בכמויות ובעוצמות הנגר, כמו גם בהתמעטות‬ ‫תהליכי החלחול לקרקע.‬ ‫פיתוח עירוני משנה את המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי בכך שאספלט ובטון מכסים ואוטמים‬ ‫קרקעות מחלחלות, בניינים תופסים את‬ ‫מקומה של הצמחייה ומערכות ביוב תופסות‬ ‫את מקומה של הזרימה הטבעית. יש‬ ‫להתחשב בגורמים נוספים אשר עד עתה לא‬ ‫נלקחו במהלך התכנון.‬ ‫ההבדל במאפייני זרימת הנגר לאחר פיתוח‬ ‫עירוני מתבטא בנפח ובעוצמת השיא של הנגר‬ ‫– אלו גבוהים בהרבה. כתוצאה מכך מתרבים‬ ‫מקרי ההצפות בערים.‬ ‫איור 31: נגר שטח עירוני לעומת נגר שטח פתוח.‬ ‫מקור:חדד-סלע, 7002 .‬ ‫- 91 -‬
  • 20. ‫הארצית המשולבת למשק המים-‬ ‫7. חוק המים בישראל ומערכת‬ ‫נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של‬ ‫הבירוקרטית לניהול הנגר:‬ ‫משק המים בעשורים הבאים. פרק 4‬ ‫מצב קיים אל מול מגמות חדשות‬ ‫דן באיגום, בהחדרה והגנה על מי‬ ‫תהום. אושר ב- 6002 . המטרה היא‬ ‫חוק המים‬ ‫7.1.‬ ‫לנצל באופן מיטבי את מי הגשמים‬ ‫לפי חוק המים התשי"ט- 9591, כל‬ ‫והשטפונות ולשמר את האקוופיר,‬ ‫מקורות המים במדינת ישראל‬ ‫תוך צמצום נזקי הצפות. לפי הוראה‬ ‫מולאמים.‬ ‫בתמ"א יש להקצות בכל מגרש (ברוב‬ ‫חלקי הארץ) %51 משטח המגרש‬ ‫בשנת 7591 חוקק חוק הניקוז‬ ‫לחלחול.‬ ‫וההגנה מפני שטפונות. מטרתו‬ ‫הסדרת תחום הניקוז והסדרה מפני‬ ‫7002 קמה הרשות‬ ‫בראשית‬ ‫שטפונות. בהתאם לחוק, האחריות‬ ‫הממשלתית למים ולביוב. המועצה‬ ‫על ביצועו נתונה לשר החקלאות.‬ ‫מורכבת משמונה חברים: מנהל‬ ‫אולם, מספר סמכויות היו לפי החוק‬ ‫הרשות, ארבעה נציגים של משרדים‬ ‫7002 , עם‬ ‫לנציב המים והחל מ‬ ‫ממשלתיים (חקלאות, סביבה, פנים‬ ‫הקמת הרשות הממשלתית למים‬ ‫ותשתיות), נציג משרד האוצר ושני‬ ‫ולביוב- למנהל הרשות.‬ ‫נציגי ציבור.‬ ‫בדומה להחלטת הממשלה לאחד כל‬ ‫האגף לשימור קרקע וניקוז הוא אגף‬ ‫תחומי האחריות בנושא משק המים‬ ‫במסגרת משרד החקלאות הכפוף‬ ‫תחת רשות ממשלתית אחת- הרשות‬ ‫למנכ"ל משרד החקלאות. תחום‬ ‫הממשלתית למים ולביוב שעוגנה‬ ‫שימור קרקע וניקוז הוא אחד‬ ‫בחוק ההסדרים בשנת 6002, ריכוז‬ ‫משלושה תחומים עיקריים של האגף,‬ ‫הסמכויות במסגרת מועצה‬ ‫הוא מאגד בתוכו את כל הפעילות‬ ‫סטטוטורית שלצידה רשות מקצועית‬ ‫הקשורה בשמירת הקרקע ובניקוזו‬ ‫המהווה רגולטור עצמאי לתחום,‬ ‫התקין של אגן ההיקוות בכל הרמות.‬ ‫תביא לניהול יעיל של משק הניקוז‬ ‫תוך ראייה כלל ארצית שתבטיח את‬ ‫השגת היעדים ומימוש מדיניות‬ ‫ארוכת טווח בתחום.‬ ‫חוק הניקוז‬ ‫7.2.‬ ‫נושא ניקוז מי שטפונות מעוגן בחוק‬ ‫הניקוז וההגנה מפני שטפונות. גישת‬ ‫החוק היא ברובה טיפול למניעת‬ ‫43- תכנית המתאר‬ ‫נזקים. תמ"א‬ ‫- 02 -‬
  • 21. ‫בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד -‬ ‫העברת משק המים לידי‬ ‫7.3.‬ ‫פרק זמן זה נועד להעריך את מצב רשת‬ ‫תאגידים עצמאיים‬ ‫המים.‬ ‫בשנים האחרונות השקיע המינהל למשק‬ ‫היות והקמת תאגידי המים נתפס כעניין‬ ‫המים ברשויות המקומיות (יחידה במשרד‬ ‫לאומי, החל מ 8002 תוכנן כי בכל רשות בה‬ ‫הפנים) מאמצים רבים בהפיכת משקי המים‬ ‫לא יוקם תאגיד, יכפה עליה התהליך‬ ‫ברשויות המקומיות לתאגידים עצמאיים (אדר,‬ ‫באמצעות מניעת הטבות ממשרד הפנים.‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬ ‫נמנו מספר סיבות עיקריות לרפורמה במשק‬ ‫², ישנן שתי סיבות‬ ‫על פי ועדת 'גרונאו'‬ ‫המים:‬ ‫עיקריות לשחיקת מחירי המים והביוב‬ ‫בשנים האחרונות על ידי ממשלה. האחת היא‬ ‫1. מצבו הרעוע של משק הביוב העירוני,‬ ‫שהדבר נעשה מתוך כוונה ללחוץ על הרשויות‬ ‫הודות לסטנדרטים ותחזוקה לא‬ ‫להקים תאגידים, השנייה היא הזנחה‬ ‫מבוקרים הוא הסיבה המהותית‬ ‫מתמשכת של משק מים המוניציפלי והיעדר‬ ‫ביותר.‬ ‫השקעות בשיקום ושדרוג התשתיות, שכעת‬ ‫2. הרצון לנתק את משק המים והביוב‬ ‫דורשות השקעה של כ 4-3 מיליארד שקלים.‬ ‫מהפוליטיקה העירונית.‬ ‫הכיוון אליו מכוונות המלצות הועדה הוא‬ ‫3. לתאגיד עצמאי כלכלית הכח‬ ‫תהליך התאגוד ובעקבותיו הפרטה של משק‬ ‫וההשפעה בטווח הקצר. ביכולתו של‬ ‫המים המוניציפלי בארץ כאשר היעד הצפוי‬ ‫זה לגייס הון שאין לעיריות. תאגידי‬ ‫הוא מצב הדומה לזה של בריטניה.‬ ‫מים שהוקמו בארץ מצליחים לגייס‬ ‫הון דרך אג"ח, או אשראי בנקאי.‬ ‫חוק תאגידי המים וביוב עבר בכנסת בשנת‬ ‫הצפי הוא כי קרנות הפנסיה וחברות‬ ‫1002 וכוונתו העיקרית הייתה להפוך את‬ ‫הביטוח יהיו המעוניינות העיקריות‬ ‫משקי המים המוניציפליים ליחידות עצמאיות‬ ‫בהשקעות אלו (ולא המשקיע‬ ‫כלכליות סגורות, כאשר ההכנסות משמשות‬ ‫הפרטי). הסיכון הוא מפוזר‬ ‫בעיקר לתחזוקה ולפיתוח תשתיות המים ולא‬ ‫והמשקיעים רואים בכך הזדמנות‬ ‫נבלעות בתקציב השוטף של הרשויות – כפי‬ ‫כלכלית טובה. ההנחה היא כי כאשר‬ ‫שנהוג ברשויות רבות בארץ.‬ ‫יכנסו משקיעים פרטיים איכות הניהול‬ ‫על מנת לייצר את המוטיבציה ברשות‬ ‫של משק המים תשתפר אף יותר.‬ ‫המקומית לעבור תהליך של תאגוד ניתן להן‬ ‫מבחינת שלבי המערכת כפי שמתוכננת,‬ ‫תמריץ כספי: התאגיד משלם לעירייה תמורת‬ ‫השלב הנוכחי הוא יצירת תאגיד מים אזוריים.‬ ‫רשת המים והביוב, הציוד והנכסים – ואלו‬ ‫בשלב הבא תחל ההפרטה – וקודם כל‬ ‫עוברים לרשותו. לצורך כך נעשה סקר‬ ‫%52 ממניות‬ ‫הנפקה בבורסה, כאשר‬ ‫הערכת נכסים והרשות המקומית מקבלת‬ ‫התאגידים יוצעו למכירת הציבור. בעתיד‬ ‫מהתאגיד תשלום של אחוז מסוים מערך‬ ‫הרחוק יותר קבוצות משקיעים פרטיים‬ ‫הנכסים. על פי החוק, אפשר להתחיל‬ ‫- 12 -‬
  • 22. ‫תתמודדנה על גרעיני שליטה – מצב שיביא‬ ‫לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת‬ ‫( קיימות דוגמאות מהארץ כגון חברת‬ ‫הכבלים, כביש חוצה ישראל ועוד ). (אדר,‬ ‫וגלס, שבתאי, 6002).‬ ‫- 22 -‬
  • 23. ‫גישות לשיתוף גורמים‬ ‫7.5.‬ ‫חלופות ומודלים לניהול‬ ‫7.4.‬ ‫פרטיים בניהול מערכות‬ ‫משק המים‬ ‫המים‬ ‫כחלק מזיהוי וטיפול בעיות משק המים, נבחנו‬ ‫ישנן שלוש גישות מרכזיות לגבי הפרטת משק‬ ‫עם השנים מודלים עסקיים שונים לחלופות‬ ‫המים. הראשונה היא הפרטה מלאה לגורם‬ ‫ניהול אספקת המים במשק. המודלים נבדלים‬ ‫פרטי, דוגמא זו קיימת בבריטניה באופן‬ ‫זה מזה במשקל לו זוכה גוף מקצועי חיצוני‬ ‫כמעט מלא, מס' מדינות בארה"ב וארגנטינה.‬ ‫(חן, 6002).‬ ‫אפשרות נוספת היא מתן זיכיון לגורם פרטי‬ ‫גורם מקצועי זה הוא בעל האחריות על‬ ‫מתרחש בצרפת, שם ניתן לחברות פרטיות‬ ‫נושאים כגון: שיקום מערכות המים, מציאת‬ ‫זיכיון לתפעול משק המים בעוד הנכסים‬ ‫המימון וההשקעות, תחזוקה שוטפת ותפעול‬ ‫והאחראיות על איכות וטיב המים נשארו בידי‬ ‫המערכות לגביית התשלומים מהצרכנים.‬ ‫הממשלה והרשויות המקומיות ואילו השלישית‬ ‫היא הקמת תאגידים עירוניים, מצב זה קיים‬ ‫המודלים הכלכליים הדנים בפרק זה‬ ‫בגרמניה ואוסטרליה, שם חברות המים והביוב‬ ‫מתבססים על נתונים כללים:‬ ‫הן בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות‬ ‫בישראל צריכת המים השנתית‬ ‫-‬ ‫אשר מתפעלות את משקי המים.‬ ‫הממוצעת לנפש היא כ- 001 מ"ק.‬ ‫החל מיולי 1002 הושם המודל שלישי בארץ,‬ ‫בהתיישבות עובדת הצריכה השנתית‬ ‫-‬ ‫במסגרת חוק תאגידי מים וביוב.‬ ‫הממוצעת לנפש הינה מעל 003 מ"ק‬ ‫– הודות לצריכה הגבוהה של הגינון‬ ‫לאורך השנים, נלמדו לקחים מן הגישות‬ ‫הציבורי ובשל היעדר מדידה והמחיר‬ ‫השונות. הלקח הראשון מדבר על פיקוח‬ ‫הנמוך.‬ ‫ציבורי שקוף ויסודי המעודד תפעול טוב יותר‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לרשות‬ ‫של משקי המים ומאפשר אשראי זמין וזול.‬ ‫3.2 שקלים‬ ‫מקומית הינה כ-‬ ‫המלצה נוספת היא חשיבותה הרבה של‬ ‫בתוספת מע"מ.‬ ‫התאמת מחיר המים לעלות האמתית. נקבע‬ ‫- עלות ממוצעת מ"ק מים לתושב הינה‬ ‫גם כי סוג ההתקשרות אשר יהיה צריך להיות‬ ‫כ- 5.4 שקלים.‬ ‫רחוק טווח לטובת מערך מוצלח.‬ ‫המרווח אמור לממן את השיקום‬ ‫-‬ ‫עם למידת הלקחים נוסחו שלושה מודלים‬ ‫ותחזוקת תשתיות ההולכה, התפעול‬ ‫עסקיים מרכזיים לשיתוף בין הגורמים‬ ‫השוטף ופחת המים.‬ ‫הפרטיים והחיצוניים. המודל הראשון מושתת‬ ‫ברשויות מקומיות רבות, תקבולי‬ ‫-‬ ‫על העברת אחראיות מלאה לגורם הפרטי על‬ ‫המים נכנסו לתקציב הכללי ולא חזרו‬ ‫שדרוג, אחזקה, גבייה ותפעול מערכות המים.‬ ‫למשק המים או להשקעה בתשתיות.‬ ‫זהו המודל העסקי הנחשב המוצלח ביותר‬ ‫בעולם, הוא מאפשר הגעה לשליטה ויעילות‬ ‫מקסימלית המתבטאת ביכולת להוזיל עלויות‬ ‫או להגביר את התפוקה. מודל מנוגד‬ ‫- 32 -‬
  • 24. ‫מדדים להערכת המדיניות‬ ‫7.6.‬ ‫בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול‬ ‫של ניהול וניקוז הנגר ושל‬ ‫השוטף וגבייה בלבד יתקיימו בעזרת גורם‬ ‫רכיביה.‬ ‫חיצוני מתמחה. יתרונות קרדינליים להעברת‬ ‫אחראיות כוללת על ניהול ואחזקת תשתיות‬ ‫ניתן לחלק את המדדים לארבע קבוצות:‬ ‫על ידי גורם פרטי מומחה:‬ ‫א. מדדים של תרומה לערכים פיסיים‬ ‫1. העברת נטל המימון של עבודות‬ ‫מימיים ותועלות כלכליות ישירות של‬ ‫השדרוג לידי גורם חיצוני ובכך‬ ‫ניהול וניקוז הנגר.‬ ‫הקטנת העומס הכלכלי על הרשות‬ ‫1.תוספת למשאבי המים הניתנים‬ ‫האחראית.‬ ‫לניצול יעיל, בכמות ובאיכות נאותה.‬ ‫2. מנוף לשינוי ההתנהלות הקיימת‬ ‫והכנסת שיטות ניהול ובקרה‬ ‫2. תרומה להקטנת נזקי שטפונות‬ ‫מתקדמות אשר קיימות בסקטור‬ ‫באזורים בנויים, בעורקי תחבורה‬ ‫הפרטי.‬ ‫ובתשתיות הלאומיות.‬ ‫3. מנוף לשיפור איכות השירות לצרכן‬ ‫3. תרומה להקטנת העלויות של‬ ‫והכנסת סטנדרטים גבוהים בנוגע‬ ‫מערכות הניקוז.‬ ‫לאמינות ואיכות השירות.‬ ‫4. העברת אחראיות מלאה לגבייה‬ ‫ב. מדדים של תרומה כלכלית.‬ ‫וטיפול בפחת המים לידי גורם חיצוני‬ ‫1. תרומה למניעת סחף ולהבטחת‬ ‫מקטינה חיכוכים הנובעים מלחצים‬ ‫פוריותה של קרקע חקלאית.‬ ‫פוליטיים.‬ ‫2. תרומה לסביבה, למשאבי הטבע‬ ‫ומודל שלישי מציע ביצוע עבודות שיקום‬ ‫והנוף.‬ ‫ושדרוג המערכת (בלבד) על ידי גורם‬ ‫חיצוני/קבלן הכולל אופציה להתקשרות לטווח‬ ‫3. תרומה להגדלת הערך הכלכלי של‬ ‫ארוך.‬ ‫השטח המפותח הבנוי, העירוני והאזורי.‬ ‫מעבר לחשיבות של קיום בדיקות מקדימות‬ ‫4. השפעה על יעוד שטחים בעיר ועל‬ ‫מקיפות, חשוב להתאים את היקף ההשקעות‬ ‫ערך הנדל"ן.‬ ‫בתשתיות ואופן הביצוע בהתאם לצרכים‬ ‫ג. מדדים המתייחסים לנושא מבחינה‬ ‫ולפוטנציאל המקומי בהתאם למצב המים‬ ‫מקצועית וארגונית:‬ ‫והתשתיות (חן, 6002).‬ ‫1. תרומה ליכולת תכנון ביצוע ופיתוח‬ ‫הערת שוליים: ועדה ציבורית מ 5002 בראשות‬ ‫יעילים של המערכת הממלכתית.‬ ‫פרופ' ראובן גרונאו. ביטול מדרגות תעריפי‬ ‫מים וביוב, קביעת מחיר המים על פי עלותם,‬ ‫2 . תרומה לשילוב ועידוד של יכולת‬ ‫ביטול היטלי הפיתוח לביוב והנחת הצנרת,‬ ‫ואינטרס מקומי.‬ ‫העמקת הגבייה והפחתת דלף מים היו עיקרי‬ ‫המלצות הוועדה.‬ ‫- 42 -‬
  • 25. ‫3. תרומה להקטנת מעורבות‬ ‫ממשלתית מקומית.‬ ‫ד. יציבות המדיניות לאורך ימים:‬ ‫1. התכנות יישומית‬ ‫2. יציבות המערכת הכלכלית והארגונית‬ ‫לאורך שנים.‬ ‫- 52 -‬
  • 26. ‫השינויים במאזן האקולוגי. במקרה‬ ‫של תר"מ המאמץ מכוון למזעור‬ ‫8. תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫השינויים ברכיבי המאזן ההידרולוגי‬ ‫הטבעי הניתנים לשליטה בעיקר נגר‬ ‫1.8. מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים‬ ‫על- קרקעי וחלחול.‬ ‫תר"מ משמעו תכנון וביצוע של תכנון עירוני,‬ ‫2.8 . מטרות משנה‬ ‫תוך התחשבות במשאבי המים, כמותם‬ ‫ואיכותם. בעזרת תכנון עירוני רגיש למים,‬ ‫א. ייעול מערכת הניקוז. עלות בנייתן‬ ‫ביכולתנו לתרום להשגתן של מטרות מגוונות.‬ ‫ואחזקתן של מערכות הניקוז גבוהה‬ ‫ע"י עיכוב הנגר הזורם בעיר,‬ ‫א. הגנה על מקורות המים.‬ ‫השהייתו והחדרתו החלקית לקרקע‬ ‫בישראל מדובר במיוחד על שמירה‬ ‫ניתן להקטין את מימדי מערכת‬ ‫של מי התהום. שימור הכמות‬ ‫הניקוז, המתוכננת להתמודד עם‬ ‫והאיכות של המים במקורותיהם היא‬ ‫סופות גשמים בעלות שכיחות נתונה.‬ ‫מטרה ראשונה במעלה. מבין מקורות‬ ‫ב. שימוש במי נגר עירוני בעבור שיפור‬ ‫המים מי התהום זוכים לבולטות‬ ‫הנוף העירוני- הנחת הייסוד היא שמי‬ ‫כאשר ההתיישבות העירונית‬ ‫הנגר הם משאב ולא מטרד, השימוש‬ ‫ממוקמת מעל אקוויפר פיראטי‬ ‫הראוי הראשון הוא שימוש להשקיה‬ ‫(אקוויפר חדיר בחלקו העליון).‬ ‫ומתקני מים ציבוריים.‬ ‫ב. הקטנת הצפות ומניעת נזקי שטפונות‬ ‫ג. חסכון בצריכת מים בעיר- הביקוש‬ ‫בערים ובנחלים- הפחתת שכיחותן‬ ‫למים הולך וגובר בעקבות גידול‬ ‫ועוצמתן של הצפות בשטחים‬ ‫האוכלוסיה ובעקבות שיפור איכות‬ ‫עירוניים, הגורמת לנזקי רכוש כבדים‬ ‫החיים. תר"מ עוסק בשילוב אביזרים‬ ‫ואי נוחות גדולה, הפחתה של‬ ‫חוסכי מים הן בסקטור הפרטי והן‬ ‫שטפונות בערוצי הנחלים, הגורמים‬ ‫בזה הציבורי.‬ ‫לזנקי סחף ופוגעים בחי ובצומח.‬ ‫ג. שימור המאזן האקולוגי הטבעי-‬ ‫שימור המאזן הטבעי הוא תמצית‬ ‫3.8 . תכנון משמר מי נגר‬ ‫ה"מטרה הירוקה", המכוונת להקטנת‬ ‫ככל שטיפת המים תספג סמוך למקום‬ ‫טביעת הרגל האנושית על כדוה"א,‬ ‫נפילתה- האמצעים שיידרשו לריסונה יהיו‬ ‫שתכליתה העליונה יכולה להיות‬ ‫פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה‬ ‫שמירת משאבי הטבע עבור הדורות‬ ‫יותר (ארי, 2002).‬ ‫הבאים או שימור אקולוגי לכשעצמו.‬ ‫‪low‬‬ ‫יש המנסחים מטרה זו כ‬ ‫הניקוז מהווה אחת מאבני הדרך של‬ ‫‪ ,impact‬פיתוח‬ ‫‪development‬‬ ‫ניהול הנגר, שיטת הניקוז הנהוגה בארץ‬ ‫המתבצע תוך מאמץ למזעור‬ ‫- 62 -‬