Recomendados
Mais conteúdo relacionado
Mais procurados
Mais de EleanorPardess
Mais de EleanorPardess (12)
חוסן וצמיחה פוסט טראומטית--אונ' תל אביב
- 1. ,Photographer: Edward Kaprov ד"ר אלינער פרדס חוסן וצמיחה פוסט-טראומטית
- 2. ,Photographer: Edward Kaprov על טראומה וחוסן – מה אפשר ללמוד מהמחקר? חלק א'-
- 3. צמיחה פוסט - טראומטית שלושה מישורים של צמיחה • שינוי בתפיסה העצמית • שינוי ביחסים בין-אישיים • שינוי בתפיסת העולם Tedeschi R, Park C, Calhoun L, editors.Posttraumatic growth: Positive changes in the aftermath of crisis. Mahwah, N. J.: Lawrence Erlbaum, .1998
- 4. שינויים בתפיסת העצמי הידיעה שביכולתי להתמודד עם קשיים גילוי כוחות הבנה טובה יותר של רגשות הכרה בפגיעות קבלת הצורך בהזדקקות לאחר
- 5. שינוי ביחסים תחושת קירבה לאחרים. רגישות ויכולת טובה יותר להבין אחרים. נכונות להשקיע ביחסים עם בן/בת הזוג, הילדים, החברים ועם המשפחה המורחבת. הידיעה שיש על מי לסמוך
- 6. שינוי בגישה לחיים שינוי סדר העדיפויות בחיים הבנה של מה חשוב לי ומה בעל ערך עבורי שינוי של עמדות ואמונות
- 7. מהו חוסן ?
- 8. סיפורו של אצטרובל מנגנוני הישרדות בטבע – המשך
- 9. 3 מסלולי חוסן • עמידות • החלמה • רה-קונפיגורציה- התארגנות מחדש 6002( .(Lepore, & Revenson "לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד.."
- 10. "ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש בחמסין, בקרה אל מול פני הסערה. על צידו נטה הברוש לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. והנה, מול הים קם הברוש ירוק ורם. הנה ברוש, לבדו מול אש ומים... " מילים:אהוד מנור יכולתו של הברושעקרון מפתח בחוסן הוא גמישות להתכופף ,להתגמש עם הרוחות ולהזדקף מחדש אחרי חלוף הסערה
- 11. " לזרע החדש יש אמונה. הוא מכה שורשים דווקא בעומקי המקומות הריקים ביותר " קלריסה פינקולה אסטס/הגנן הנאמן
- 12. "מהו התהליך הנאמן הזה שבו רוח וזרע נוגעים באדמה ריקה ומעשירים אותה שוב?...." הגנן הנאמן/קלריסה פינקולה אסטס
- 13. " פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה " הירוק לצד השחור – חשוב להכיר בקיום של שנים מתוך "אני גרה מול המים"- מילים –יוסי בנאי
- 15. מצוקה יכולה להיות מנוע לצמיחה
- 16. חלק ב' תוכניות סל"ע יצירת אקלים לצמיחה • שיקום הנרטיב • גשרים בין עבר, הווה ועתיד •
- 17. 1. יצירת אקלים לצמיחה – איך? הומור חום משחק שייכות
- 18. חיבור לכוחות החלמה והתחדשות בטבע אקלים של צמיחה - המשך – Martial arts-based therapyבהנחיית פול, סמינר סלע, נחשולים
- 19. לצעוד בדרכים חדשות אקלים של צמיחה-המשך מצוקה פוסט-טראומטית וצמיחה פוסט-טראומטית אינם קטבים מנוגדים
- 21. 3. גשרים בין עבר, הווה ועתיד
- 22. References • Affleck, G., Tennen, H., Croog, S., & Levine, S. (1987). Causal attributions, perceived benefits, and morbidity after a heart attack: An 8 year study. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 55, 29-35. • Bonanno, G. A., Rennicke, C. & Dekel, S. (2005). Self-enhancement among high-exposure survivors of the September terrorist attack: Resilience or social maladjustment? Journal of Personality and Social Psychology, 88(6), 984–998. • Calhoun, L. G., & Tedeschi, R. G. (1999). Facilitating posttraumatic growth: A clinician's • guide. Mahwah, N.J.: Lawrence Erlbaum Associates Publishers. • Calhoun LG, Tedeschi RG. The foundations of posttraumatic growth: New considerations. Psychological Inquiry. 2004;15:93–102. • Frankl, V. (1959). Man's search for meaning. New York: Touchstone. • Janoff-Bulman R. Shattered assumptions: Towards a new psychology of trauma. New York: Free Press; 1992. • Lepore, S., & Revenson, T. A. (2006). Resilience and posttraumatic growth: Recovery, resistance, and reconfiguration. In L. G. Calhoun & R. G. Tedeschi (Eds.), Handbook of posttraumatic growth: Research and practice (pp.24-46). Lawrence Erlbaum:. Mahwah, New Jersey. • Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (1995). Trauma and transformation: Growing in the aftermath of suffering. Thousand Oaks, California: Sage.
- 23. גישה נרטיבית- התנסות בזוגות צמיחה ממשבר • חשבו על מצב קשה שעברת בחייך ושאיתו התמודדת בדרך שחיזקה אותך ותרמה לך לאורך זמן. ספר את הסיפור ואיך זה השפיע עליך? • מה היית צריך לעשות כדי להתמודד עם אותו מצב קשה? מהם הצעדים הספציפיים בהם נקטת? אילו כישורים שלך באו לביטוי באופן בו התמודדת? מהם הערכים או אמונות יסוד שלך שבאו לביטוי בהתמודדות זאת? מה או מי נתן לך השראה? מה למדת מההתמודדות? מה מתוך זה היית רוצה להעביר הלאה לאחרים?
- 24. "...שוב ושוב הם יכו שורשים ויתאוששו זרע חדש יינשא על כנפי הרוח, ושוב ושוב הם יבואו , שופעי הזדמנויות לשינוי הלב, להחזרת הלב, לתיקון, ובסופו של דבר לבחירה בחיים" הגנן הנאמן/קלריסה פינקולה אסטס
Notas do Editor
- ראשי הפרקים להרצאה : 1 . מה אפשר ללמוד מהטבע על תהליכי הישרדות , החלמה והתחדשות אחרי טראומה ( כגון אחר שריפה ). 2. מה זה חוסן ? מה זה צמיחה פוסט טראומטית ? מה אפשר ללמוד מהמחקרים החדשים בתחום ? 3. מודלים לפיתוח חוסן ויצירת אקלים של צמיחה
- הקדמה על טראומה – מה אפשר ללמוד מחקר הטראומה ועל מגנוני הישרדות
- יכולה להיווצר תזוזה בשלושה מישורים - בתפיסה של האדם את עצמו , את יחסיו עם סביבתו ובתפיסתו את העולם בכלל . ההפרעה הפוסט - טראומטית והצמיחה הפוסט - טראומטית אינם קטבים מנוגדים של אותו תהליך . עבור חלק מהאנשים , המצוקה הפוסט - טראומטית מהווה המנוע להמשך צמיחה . לעיתים קרובות חשים רדופים למשך ימי חייהם על ידי זיכרונות קשים ונאבקים במשך שנים עם כאב פסיכולוגי ניכר . המחקר על צמיחה פוסט טראומטית לא מתכחש לכאב זה , אך מכיר בצד האחר של המטבע ובכך שבינות כאב פסיכולוגי יכולה להיות גם פרספקטיבה חדשה על החיים שזמינה לאדם , הכרה חדשה של האיכויות האישיות , והזדמנות לקשר עמוק יותר ומספק יותר עם אחרים . שלוש תמות קיומיות עיקריות נמצאות בלב הצמיחה הפוסט טראומטית : הראשונה היא הכרה באי הודאות והשינוי בחיים , קבלה של אי ודאות זו , והיכולת לאמץ עקרון זה כבסיס לקיום האנושי . תמה שניה היא העמקת המודעות העצמית וההבנה כיצד המחשבות , הרגשות וההתנהגויות קשורות אחת לשנייה , גישה פחות קשיחה והגנתית ויותר גמישה ופתוחה לשינוי אישי . שלישית , היא ההכרה באדם כסוכן אישי האחראי ככל יכולתו על בחירותיו בחיים , והכרה בתוצאות שיש לבחירות אלה .
- שינויים בתפיסת עצמי - יש דיווחים המראים כי בעקבות מחלה קשה , מוות פתאומי במשפחה או חשיפה לזוועות מעשי ידי אדם , משתנה תפיסת העצמי לזמן ממושך . מתפיסה עצמית של אדם בעל ביטחון עצמי יכול לחול שינוי בכיוון של תפיסת העצמי כפגיע , חלש או חסר אונים . לצד שינויים אלה , יכולים גם לחול עם הזמן שינויים בכיוון של גילוי משאבים פנימיים , תחושת חוסן אישי ויכולת להתמודד עם אתגרים קשים . מקור נוסף של תקווה קשור לכוח שניתן לקבל מעצם המפגש עם הפגיעות שבנו ועם היכולת להכיר בחולשותינו ולאפשר לאחרים להכיר בחולשות אלה . מפגש זה עשוי לאפשר לנו לראות את אשר שבתוכנו וסביבנו בצלילות רבה ועקבית יותר מכפי שראינו קודם . צלילות זו יכולה להוליך אל מקום של תקווה שכן אז אנחנו יכולים לקחת אחריות רבה יותר על הבחירות שלנו . התקווה קשורה גם ביכולת שלנו לנווט צורה טובה יותר אל עבר מימוש המטרות שלנו ולקידום הרווחה של האחרים היקרים לנו .
- שינויים ביחסים הבין - אישיים - שינויים בזירה הבין - אישית בעקבות טראומה עלולים להוביל עם הזמן לערעור האמון בקרובים ולתחושת בדידות ונתק ; לעומת זאת , התנסות בתמיכה בעקבות הטראומה עשויה לתרום לפיתוח קירבה רבה יותר ( לפחות עם אנשים מסוימים ), להגברת היכולת לבטא קשת רחבה יותר של רגשות בקשרים בין אישיים ולפיתוח הבנה ורגישות גבוהות יותר לסבלו של הזולת . " אני חושבת שהפצעים שלנו הם גשר להפיכתינו למטפלים יותר חומלים , יותר אמפתיים .."
- שינויים בפילוסופית החיים - שינוים בפילוסופית חיים בעקבות טראומה יכולים להיות בכיוון של אובדן משמעות והעדר תחושת עתיד או לעומת זאת , בכיוון של שינוי סדרי העדיפויות ובפתיחות לקראת חיפוש אחר משמעות חדשה . משתנים אישיותיים : אירועים טראומטיים מניבים תגובות שונות ומובילים להשלכות מנוגדות אצל אנשים שונים . מהם אפיוני האנשים הצומחים בעקבות משברים ?? הספרות המקצועית מצביעה על כמה מאפיינים הקשורים לצמיחה כולל היכולת להתמודד עם עמימות , אופטימיות , גמישות ופתיחות לשינויים ( בוננו , 2004). אנשים עם מיקוד שליטה פנימי מסוגלים להגיב לאיום או לאסון המתרחש בחייהם תוך הענקת תחושת משמעות למתרחש ( טדסצי וקלהון , 1995). מסוגלות עצמית ( בנדורה ) תחושת קוהרנטיות ( אנטונובסקי ), ו - Hardiness ( קובסה ) נמצאו במחקרים כמנבאים תהליכים של צמיחה מתוך משברים אישיים . טדסצי וקלהון 2004 מעלים את האפשרות שיתכן שיש קשר קורבילנארי בין צמיחה פוסט - טראומתית ובין " הכושר הפסיכולוגי ". קשר זה אנלוגי לקשר דומה בין כושר פיזי להתמודדות עם מאמץ פיזי קשה . בעלי כושר גבוה לא בהכרח יפיקו תועלת מאימון פיזי קשה יחסית לבעלי כושר בינוני . לאנשים שיש להם קשיים פיזיים או מגבלות חמורות , מאידך , לא יהיו משאבים מספקים על מנת להפיק תועלת מאמון גופני קשה . The benefits of growth : צמיחה פוסט טראומטית יכולה לבוא עם רמות גבוהות של סטרס פוסט טראומטי . מה יתרונות צמיחה זו ? במחקר על 462 הורים שילדם התאבד , נמצאה קורלציה בין ציוני צמיחה עצמית גבוהים לבין שיעור נמוך יותר של בריאות נפשית . ממצא זה חוזר במחקרים אחרים המראים על צמיחה ורמות נמוכות יותר של דכאון ואיכות חיים גבוהה יותר ורמות נמוכות יותר של אובדנות . מה אפשר ללמוד מכל המחקרים האלה ? במחקר על 117 חולי סרטן נמצא כי החולים שהיו מסוגלים יותר למצוא נקודות אור לאחר הניתוח שעברו להסרת הגידול , היו פחות מדוכאים , היו בעלי איכות חיים גבוהה יותר ופחות מודאגים אחרי שנה . מה עם בריאות פיזית ? ראיונות שנערכו עם 287 גברים אשר לאחרונה עברו התקף לב ראשון מראים כי מעל 50% דיווחו על יתרון כלשהו , כגון שינוי חיובי בפילוסופיית חייהם . הממצא העיקרי במחקר זה , היה שהמטופלים שראו נקודות אור 7 שבועות אחרי ההתקף , היו בעלי סבירות נמוכה יותר לקבלת התקף לב ומצב בריאותם ורמות התמותה היו נמוכות יותר שמונה שנים אחרי . ממצא זה בולט גם כאשר גיל , מעמד חברתי וחומרת מחלה נלקחו בחשבון . במחקר אחר בו נערך מעקב אחר אנשים שאובחנו כסובלים מארטריטיס ראומטיבי , נמצא כי , חולים שבמחלה ניבאה רמות נמוכות יותר של חוסר תפקוד גופני ( להתרחץ , להתלבש לבד ) שנה מאוחר יותר . מה ההסבר לתופעות אלו ? מה מלמדות תופעות אלה על הקשר בין היכולת למצוא נקודות אור בין בריאות נפשעת ופיזית ? מה המנגנונים שמאחרי ההשפעות המטיבות של הגישה החיובית . מחקרים מרתקים בכיוון זה מצביעים שייתכן ומדובר בשינויים בתפקוד המערכת החיסונית . במחקר של 40 אנשים עם איידס H.I.V חיובי או שאיבדו חבר קרוב או בן זוג , נמצא כי אצל אותם גברים שדיווחו על ראיית נקודות אור , הייתה פחות התדרדרות במערכת החיסונית שלהם במרוצת המעקב שנערך במשך 2-3 שנים . נמצא אצלם שיעור נמוך יותר של תמותה מאיידס . ממצאים דומים נמצאו אצל 773 נשים ומדגם נוסף של 264 גברים ונשים - ממצאים אלה מצביעים על כך שאחד המנגנונים דרכם פועל שינוי חיובי , הינו השפעתו על תפקוד מערכת החיסון אשר עוזרת לאנשים להיות יותר חסינים לגורמי לחץ בעתיד .
- הגדרה של חוסן – היכולת להתמודד עם מצבי לחץ , להסתגל לשינויים ולהתאושש מהשפעתם השלילית של מצבי חיים קשים . חוסן לא יכול למנוע מדברים רעים לקרות , אך יכול לצמצם את השפעתם הדגש הוא על גמישות וכושר ההתאוששות Resilience-Re- Saliere בלטינית - לקפוץ בחזרה יש שלושה מסלולי חוסן כפי שנראה בהמשך
- דוגמא למנגנונים של הישרדות בטבע - האצטרובל נפתח וזרעים מתפזרים לכל עבר באפר באזור השריפה טמונים זרעים רבים הכוללים מיני צמחים שלא היו חלק מנוף היער לפני השריפה .
- Joseph (2005) על בסיס עבודתם של Lepore (2007) מציע שלוש אופציות אפשריות לתגובה לאירועי לחץ : 1. עמידות 2. החלמה 3. רה - קונפיגורציה . על מנת להמחיש זאת , אפשר להשתמש במטפורה של עץ בסערה . יש שעץ נחשף לרוחות עזות , אך עומד איתן על מקומו ולא זז . בדומה ישנם גם אנשים מסוימים שנראים עמידים בפני אירועי לחץ ויוצאים מהם ללא כל פגע נראה לעין . אנשים אלה הם כמו העצים שאינם זזים כתוצאה מהרוחות . לגבי אנשים נשתמש במושג של עמידות . אנחנו יכולים אמנם להעריך את כושר עמידותם של אנשים אלה , אך לא הם יהיו אלה אשר יעברו צמיחה פוסט - טראומטית . על מנת שצמיחה תתפתח , חיוני שתהיה לפחות , דרגה מסוימת של לחץ פוסט טראומטי . עץ אחר , לעומת זאת , מתכופף ברוח אך לא נשבר . כאשר הרוחות גוועות , חוזר העץ לצורתו המקורית . זוהי החלמה . בהחלמה , האדם חוזר לרמת תפקודו הקודמת ולכן גם פה לא מדובר בתהליך צמיחה . צמיחה משמעה שהאדם עבר את הרמה הקודמת של תפקודו . הרעיון של צמיחה פוסט טראומטית כרוך בתהליך של רה - קונפיגורציה ; הצמחים מתכופפים ברוח , אך במקום לשוב לצורתם עם שוך הסערה כמו בהתאוששות , הם משתנים לעד . העץ גדל סביב פצעיו ועלים וענפים חדשים נובטים מהגזע הקטוע . הצלקות , הענפים המעוותים , מעניקים לעץ את אופיו הייחודי . זהו עץ לא פחות מהעץ שהיה קודם הסערה , אלא שונה . כפי שהעץ נפגע קשות ידי הסערה , כך אנשים שצמחו מטראומה יכול להיות שחוו PTDS בעוצמה מלאה בשלב מסוים , ויכול להיות שעודם מושפעים רגשית , אך עמדותיהם על החיים והתנהגותם השתנו בדרכים משמעותיות לאור חוויותיהם . צמיחה הינה סוג של רה - קונפיגורציה
- " לו וארק דע ללמוד מדרכו של עץ אחד ? סיפורו של הברוש הוא סיפור של עמידות עמידות מול רוחות עמידות מול אש ומים ואצל אנשים ? ואני כמו תינוק שנשבר ולא יכול מול פני השמש , בחמסין בקרה אל מול פני הסערה עקרון מפתח בחוסן הוא הגמישות - יכולתו של הברוש להתכופף , להתגמש עם הרוחות ולהזדקף מחדש אחרי חלוף הסערה עקרון מפתח בחוסן הוא הגמישות - יכולתו של הברוש להתכופף , להתגמש עם הרוחות ולהזדקף מחדש אחרי חלוף הסערה
- סיפורה של קלריסה פינקולה אסטס על הגנן הנאמן איך מכה הזרע שורשים ? מדוע במקומות שוממים יש צורך בשורשים עמוקים ? הסברים מתחום הבוטניקה - מה סוד ההתחדשות בטבע ?
- הוא והסיפורים של " האיש הזה " על הארץ הישנה – והחדשה - ממשיכים לחיות באמצעות כל שדה ריק , באמצעות כל מי שמקבל על עצמו את תפקיד המארח , ולהמתין בסבלנות , בנאמנות , לזרע החדש שיגע ויגדל שם למתנה נכבדה , כפי שאכן יעשה . אני בטוחה שבכל מקום שומם ממתינים להיוולד חיים חדשים . ומה שמדהים אף יותר , החיים החדשים ייוולדו , אם נרצה בכך אם לא . אדם יכול לנסות שוב ושוב לעקור אותם מהשורש , אך שוב ושוב הם יכו שורשים ויתאוששו . זרע חדש יינשא על כנפי הרוח , ושוב ושוב הם יבואו , שופעי הזדמנויות לשינוי הלב , להחזרת הלב , לתיקון הלב , ובסופו של דבר לבחירה בחיים - בכל זה אני בטוחה . מהו זה אשר לעולם אינו מת ? זהו כוח האמונה שנולד עמנו , זה שהוא גדול מאיתנו , שקורא לזרעים חדשים לבוא אל המקומות החשופים והמוכים והעקרים , כדי שנוכל להיזרע מדש . זה אותו כוח שבעיקשותו , במסירותו לנו , באהבתו לנו - בדרך כלל בדרכים מסתוריות – הוא גדול הרבה יותר , מפואר הרבה יותר ועתיק הרבה יותר משנדע אי פעם "
- בדרכים אלו , טראומה היא כשעון מעורר לאמיתות קיומיות . בתורן , עירור אמיתות אלה מגרה שינוי באופן שבו אנשים מדברים על עצמם , בגישתם לחיים , ובאופן בו הם ממשיכים בהובלת חייהם . מבט זה על טראומה אינו הימנעות מהתגובות השליליות של מצוקות , אלא הכרה שהחיים מכילים חוויות כואבות , אכזבות , חרטות ומצוקות . הירוק לצד השחור – חשוב להכיר בקיום של שנים הרה - קונפיגורציה עליה דיברנו קודם רלבנטית לא רק ברמה של העץ הבודד , כי אם ברמה של היער כולו . היער לא יחזור להיות אותו יער הרכב היער ישתנה סוגיה נוספת שהינה רלבנטית היא מתי להתערב ? מתי התערבות מפריעה ? " ייקח לא מעט שנים עד שהנוף הרגיל אליו אנחנו רגילים יחזור להיות כמו שהיה , אבל התערבות ללא גבול של האדם , רק תעכב את התהליך ותפריע לטבע לעשות את שלו " מערך שיעור של החברה להגנת הטבע – אחרי השריפה
- המושג צמיחה פוסט - טראומטית (1995 Tedeschi & Calhoun , ) מתייחס לשינויים חיוביים ( בתפיסה של מי שנפגע ) בעקבות ההתמודדות עם חוויה של אירוע טראומטי . השינויים התפיסתיים יכולים להוביל גם לשינוי התנהגותי , לשינוי ביחסים בין אישים ועוד . צמיחה פוסט - טראומטית עשויה להתרחש במגוון של מצבי משבר לרבות מחלה (....), מוות במשפחה (...), תקיפה מינית (...), לחימה בקרב (...), פיגוע טרור ועוד . Tedeschi & Calhoun (2004), שטבעו את המונח " צמיחה פוסט - טראומטית ", מתייחסים להגדרה רחבה יותר למילה טראומה , יחסית למקובל בספרות המקצועית בתחום ( כגון ה APA, 1994 ). הם משתמשים לסירוגין במילים כגון ' משבר ', ' אירועי דחק ' ובמונחים דומים , ומדברים על נסיבות שמאתגרות את משאבי ההתמודדות של הפרט , ואת הדרכים בהן הוא מבנה את עולמו ואת מיקומו בעולם זה . ההגדרה של " שינויים חיוביים " מתייחסת לתפיסה הסובייקטיבית של הפרט . מדובר בשינויים אשר נובעים ממאבק עם נסיבות חיים קשות המאתגרות ( challenging ) והמעמידות במבחן את מנגנוני ההתמודדות של הפרט . ירושלמי (2007) מתאר את מושג הצמיחה במובן של בגרות או בשלות רגשית , שמאפשרת לאדם חופש אישי רב יותר מכבלים פנימיים , תחושה עמוקה יותר של אותנטיות ויכולת לתפקד באופן אחראי כלפי עצמו וכלפי סביבתו . משברים יכולים להוות " נקודות זינוק " וציוני דרך התפתחותיים לעומת הצמיחה הנפשית הרגילה , שעל פי רוב היא הדרגתית ורציפה . בעוד התיאוריות המתמקדות בתסמונת ה דחק הפוסט –טראומטי מנסות להסביר מדוע התרחשה או לא התרחשה תוצאה שלילית בעקבות חוויה טראומטית , הרי שהמחקרים על צמיחה מנסים להסביר את ההתפתחות החיובית בהשפעת הטראומה ( Joseph & Linley, 2004 ). כאמור לעיל , גם אלה שחווים צמיחה פוסט - טראומתית ימשיכו לרוב לחוות מצוקה . עבור חלקם מצוקה זו תהיה המנוע להמשך צמיחה . אף שהמונח ' צמיחה פוסט טראומטית ' הנו חדש , הרעיון שדברים טובים , יכולים לצמוח מסבל רב הנו עתיק יומין ( Tedeschi & Calhoun, 2004 ). רעיון זה קיבל ביטויים רבים הן במסורת העממית והן באמירות רווחות , כגון -" מה שלא הורג מחשל ", או " no pain no gain ", המרמזות על הרעיון של הרווח שבצד הסבל ( Janoff-Bulman, 2004 ). לא האירוע הטראומטי הוא המוביל לשינויים האלה , כי אם ההתמודדות עם הטראומה והמאבק למצוא משמעות מתוך השבר . האדם יכול להגדיר את השינויים האלה כ " רווח ", אף שללא ספק מוכן היה לרוב לוותר על ה " רווח " הזה על מנת להחזיר לעצמו את אשר אבד , את אשר נגזל ממנו בעקבות האובדן , המחלה או האסון שעבר . יש לציין כי לא מדובר רק בהישרדות או ביכולת לחזור לקו הבסיס של רמת תפקוד קודמת , כי אם בשינויים שלא היו קורים לולא המשבר .
- נעבור לדיון בתהליכי התמודדות אצל בני אדם לאחר טראומה . מה אפשר ללמוד מהמחקרים על צמיחה פוסט - טראומטית ? כשהגוף יוצא ממצב החירום , חוזרים לפעול אותם חלקים של המוח שמאחסנים זיכרונות של חלל וזמן , מעניקים לאלה פרספקטיבה וממקמים את אירועי חיינו , יוצרים חיבורים בין הזיכרונות ומתרגמים חוויות רגשיות לשפה . כניסתם לפעולה של חלקים אלה מאפשרת לאדם להתחיל להתמודד עם טראומה , וכך תהליך הצמיחה הפוסט טראומטית נהיה אפשרי ההפרעה הפוסט - טראומטית והצמיחה הפוסט - טראומטית אינם קטבים מנוגדים של אותו תהליך . עבור חלק מהאנשים , המצוקה הפוסט - טראומטית מהווה המנוע להמשך צמיחה . לעיתים קרובות חשים רדופים למשך ימי חייהם על ידי זיכרונות קשים ונאבקים במשך שנים עם כאב פסיכולוגי ניכר . המחקר על צמיחה פוסט טראומטית לא מתכחש לכאב זה , אך מכיר בצד האחר של המטבע ובכך שבינות כאב פסיכולוגי יכולה להיות גם פרספקטיבה חדשה על החיים שזמינה לאדם , הכרה חדשה של האיכויות האישיות , והזדמנות לקשר עמוק יותר ומספק יותר עם אחרים . שלוש תמות קיומיות עיקריות נמצאות בלב הצמיחה הפוסט טראומטית : הראשונה היא הכרה באי הודאות והשינוי בחיים , קבלה של אי ודאות זו , והיכולת לאמץ עקרון זה כבסיס לקיום האנושי . תמה שניה היא העמקת המודעות העצמית וההבנה כיצד המחשבות , הרגשות וההתנהגויות קשורות אחת לשנייה , גישה פחות קשיחה והגנתית ויותר גמישה ופתוחה לשינוי אישי . שלישית , היא ההכרה באדם כסוכן אישי האחראי ככל יכולתו על בחירותיו בחיים , והכרה בתוצאות שיש לבחירות אלה .
- הקדמה לחלק שני של ההרצאה – על התכניות סלע של תמיכה בנפגעי טראומה- משפחות של פצועים ומשפחות שכולות
- גורמים הבולמים צמיחה פוסט – טראומטית - יש מצבים בהם הסביבה , לא זו בלבד שלא מכילה , כי אם אפילו מכבידה וחוסמת . גורמים היכולים לבלום צמיחה פוסט - טראומתית כוללים : לחץ וציפיות מצד הסביבה להחלמה מואצת שיפוטיות הגנת יתר וניסיונות לחסום גילויי רגשות . אנשים שעברו טראומה חווים לא אחת אמירות נטולות רגישות מצד הסביבה כפצע בבשר החשוף . סביבה הנוטה להעביר מסר לנפגעי טראומה " תהיו חזקים ", עצמאיים , " אל תכבידו מדי " " צריך ללכת הלאה " עלולה לחסום צמיחה . מסרים אלה יכולים להתפרש לא רק כחוסר רגישות ודה - לגיטימציה , כי אם גם כביקורת . גורמים התורמים לצמיחה פוסט - טראומטית – הומור חום משחק שייכות ( הסבר )
- גורמים התורמים לצמיחה פוסט-טראומטית: המשך תמיכה חברתית היא גורם חשוב ביצירת אקלים לצמיחה פוסט-טראומטיים, אך תמיכה זו לא תמיד זמינה עבור האדם שנפגע. ישנם מצבים בהם הסביבה, לא זו בלבד שלא מכילה, כי אם אפילו מכבידה וחוסמת. גורמים היכולים לבלום צמיחה פוסט-טראומתית כוללים : 1. לחץ וציפיות מצד הסביבה להחלמה מואצת. 2. שיפוטיות 3. הגנת יתר וניסיונות לחסום גילויי רגשות יש מצבים של התעלמות מתוך רצון לגונן (על עצמי או על הזולת). סביבה הנוטה להעביר מסר לנפגעי טראומה "תהיו חזקים", עצמאיים, "אל תכבידו " "צריך ללכת הלאה" עלולה לחסום צמיחה. מסרים אלה יכולים להתפרש לא רק כחוסר רגישות ודה-לגיטימציה, כי אם גם כביקורת ואף פצע בבשר החי. מתי התערבות מסייעת ומתי היא פוגמת בצמיחה?
- ההפרעה הפוסט - טראומטית והצמיחה הפוסט - טראומטית אינם קטבים מנוגדים של אותו תהליך . עבור חלק מהאנשים , המצוקה הפוסט - טראומטית מניעה חיפוש אחרי דרך חדשה ומהווה המנוע להמשך צמיחה . שבילים חדשים בנופי הנפש איך זה קורה ? הקדמה לשקף הבא - שיקום הנרטיב - אנחנו מספרי סיפורים מטבענו . באמצעות סיפורים אנחנו מנסים להעניק משמעות לחוויותינו . באמצעות סיפורים אנחנו מחברים יחד חוויה אחת וחוויה אחרת ופיסות מידע שלא תמיד מסתדרות זו עם זו . באמצעות סיפורים אנחנו מטמיעים מידע נוסף שתואם את נקודת מבטנו על עצמנו והעולם , ודרך סיפורים גם מנסים ליישב מידע שאיננו תואם . תוך כדי כך אנחנו בונים מחדש את תפיסת עולמנו ואת הבנתנו לגביי עצמנו ולגבי יחסינו עם הסובבים אותנו . המצב המשברי מוציא את האדם מההתנהלות האוטומטית בשגרת חייו בצורה שיכול להוביל לשינוי וגיבוש מחדש של מסגרת התייחסות לחיים ( (frame of reference . מסגרת ההתייחסות , לפי התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית , היא המערכת המארגנת של האמונות לגבי העצמי ולגבי העולם – ה " עדשה " דרכה אנו רואים את העולם והפרשנות שאנו מעניקים לאירועים ולמה שקורה סביבנו . ההתמודדות עם השאלות הנוקבות והמייסרות שיכולות להתעורר ועם המצוקה המתלווה היא הסוללת למעשה את הדרך לשינוי
- לטראומה יש השפעות פסיכולוגיות הרסניות על התפקוד האנושי , אך היא גם מעמתת אנשים עם דילמות קיומיות מהותיות , עם שאלות נוקבות לגבי החיים , ועם הצורך להבין ולתת המשמעות למה שקרה . טראומה מטילה אנשים אל עבר הלא נודע . אנשים שעברו טראומה שואלים את עצמם שאלות כגון : למה אני ? מה קרה ? מה זה אומר ? מה לעשות ? מי אני ? התשובות לא תמיד באות בקלות , אך כשהן באות יש להן פוטנציאל לשנות את החיים . התהליך של צמיחה פוסט - טראומטית כרוכה בהבניה מחדש של סיפור החיים . מתגבשים נרטיבים חדשים המשקפים ארגון מחודש של העצמי ושל החיים בעקבות ההתמודדות עם המשבר [ Neimeyer,2006 ; ;Meichenbaum,2006 White,2007 ].
- עקרון מנחה בתמיכה - חשיבות שיקום הרציפות A crisis doesn’t end when the flames die down
- . Butler LD, Blasey CM, Garlan RW, McCaslin SE, Azarow J, Chen XA, et al. Posttraumatic growth following the terrorist attacks of September 11, 2001: Cognitive, coping, and trauma symptom predictors in an internet convenience sample. Traumatology. 2005;11:247–267. Calhoun LG, Cann A, Tedeschi RG, McMillan J. A correlational test of the relationship between posttraumatic growth, religion, and cognitive processing. Journal of Traumatic Stress. 2000;13:521–527. [ PubMed ] Calhoun LG, Tedeschi RG. The foundations of posttraumatic growth. In: Calhoun LG, Tedeschi RG, editors. Handbook of posttraumatic growth. Mahwah, NJ: Erlbaum; 2006. pp. 1–23. Calhoun, L. G., & Tedeschi, R. G. (1999). Facilitating posttraumatic growth: A clinician's guide. Mahwah, N.J.: Lawrence Erlbaum Associates Publishers. Calhoun LG, Tedeschi RG. The foundations of posttraumatic growth: New considerations. Psychological Inquiry. 2004;15:93–102. Carver CS, Antoni MH. Finding benefit in breast cancer during the year after diagnosis predicts better adjustment 5 to 8 years after diagnosis. Health Psychology. 2004; 23:595–598. Cobb AR, Tedeschi RG, Calhoun LG, Cann A. Correlates of posttraumatic growth in survivors of intimate partner violence. Journal of Traumatic Stress. 2006;19:895–903. Colville G, Cream P. Post-traumatic growth in parents after a child's admission to intensive care: maybe Nietzsche was right? Intensive Care Medicine 2009; 35(5) : 919-923 Cordova MJ, Cunningham LL, Carlson CR, Andrykowski MA. Posttraumatic growth following breast cancer: A controlled comparison study. Health Psychology. 2001;20:176–185 Davis CG, McKearney JM. How do people grow from their experience with trauma or loss? Journal of Social and Clinical Psychology. 2003;22:477–492. Davis CG, Nolen-Hoeksema S, Larson J. Making sense of loss and benefiting from the experience: Two construals of meaning. Journal of Personality and Social Psychology. 1998;75:561–574 Frankl, V. (1959). Man's search for meaning. New York: Touchstone. Frazier, P., Tashiro, T., Berman, M., Steger, M., & Long, J. (2004). Correlates of levels and patterns of positive life changes following sexual assault. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 72 (1), 19–30. Galea, S., Ahern, J., Resnick, H., Kilpatrick, D., Bucuvalas, M., Gold, J., et al. (2002). Psychological sequelae of the September 11 terrorist attacks in New York City. New England Journal of Medicine, 346 (13), 982–987. Grubaugh AL, Resick PR. Posttraumatic growth in treatment-seeking female assault victims. Psychiatric Quarterly, 78. 2007;2:145–155. Halligan SL, Michael T, Clark DM, Ehlers A. Posttraumatic stress disorder following assault: The role of cognitive processing, trauma memory, and appraisals. Journal of Consulting and Clinical Psychology. 2003;71:419–431 Helgeson VS, Reynolds KA, Tomich PL. A meta-analytic review of benefit finding and growth. Journal of Consulting and Clinical Psychology. 2006;74:797–816. Hobfoll SE, Hall BJ, Canetti-Nisim D, Galea S, Johnson RJ, Palmieri PA. Refining our understanding of traumatic growth in the face of terrorism: Moving from meaningful cognitions to doing what is meaningful. Applied Psychology. 2007;56:345–366. Janoff-Bulman R. Shattered assumptions: Towards a new psychology of trauma. New York: Free Press; 1992. Lehman, D. R., Davis, C. G., DeLongis, A., Wortman, C. B., & et al. (1993). Positive and negative life changes following bereavement and their relations to adjustment. Journal of Social & Clinical Psychology, 12 (1), 90 Park, C. L., Cohen, L. H., & Murch, R. L. (1996). Assessment and prediction of stress related growth. Journal of Personality, 64 (1), 71–105. Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (1995). Trauma and transformation: Growing in the aftermath of suffering . Thousand Oaks, California: Sage. Tomich, P. L., & Helgeson, V. S. (2004). Is finding something good in the bad always good? Benefit finding among women with breast cancer. Health Psychology, 23 (1), 16 Westphal M, Bonanno GA. Posttraumatic growth and resilience to trauma: Different sides of the same coin or different coins? Applied Psychology. 2007;56:417–427.
- הוא והסיפורים של " האיש הזה " על הארץ הישנה – והחדשה - ממשיכים לחיות באמצעות כל שדה ריק , באמצעות כל מי שמקבל על עצמו את תפקיד המארח , ולהמתין בסבלנות , בנאמנות , לזרע החדש שיגע ויגדל שם למתנה נכבדה , כפי שאכן יעשה . אני בטוחה שבכל מקום שומם ממתינים להיוולד חיים חדשים . ומה שמדהים אף יותר , החיים החדשים ייוולדו , אם נרצה בכך אם לא . אדם יכול לנסות שוב ושוב לעקור אותם מהשורש , אך שוב ושוב הם יכו שורשים ויתאוששו . זרע חדש יינשא על כנפי הרוח , ושוב ושוב הם יבואו , שופעי הזדמנויות לשינוי הלב , להחזרת הלב , לתיקון הלב , ובסופו של דבר לבחירה בחיים - בכל זה אני בטוחה . מהו זה אשר לעולם אינו מת ? זהו כוח האמונה שנולד עמנו , זה שהוא גדול מאיתנו , שקורא לזרעים חדשים לבוא אל המקומות החשופים והמוכים והעקרים , כדי שנוכל להיזרע מדש . זה אותו כוח שבעיקשותו , במסירותו לנו , באהבתו לנו - בדרך כלל בדרכים מסתוריות – הוא גדול הרבה יותר , מפואר הרבה יותר ועתיק הרבה יותר משנדע אי פעם "