3. אואּאה : שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח מ יֵֹור ב יּאִמי ,ה יִמי יְרֵווַׁש
ע דַׁש וְרֵו וּא דּא הֹש מֵֹור ךְרֵולֵֹורמּאֹש הַׁש ,שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח
,אהָ,ה מֵֹור וּא ור יםִמישְׂרֵו עֶׂש וְרֵו בעַׁש שׁ: ֶׂש --שׁ: וּאכּא
.נהָ,ה י דִמי מְרֵו
בךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ב תֶׂש שׁ: ֶׂש כּאְרֵו --הםֵֹור הָ,ה ,מ יםִמי יּאָ,הבּאַׁש
,וֹשו תּאלכְרֵומַׁש סאּאֵֹור כּאִמי עלַׁש ,שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח
.ורהָ,הב יּאִמי הַׁש שה ןׁ: ַׁש וּאשׁ: בּאְרֵו ,שורׁ: ֶׂש אֲח
גשהָׂ,ה עָ,ה ,וֹשלכְרֵומָ,ה לְרֵו ,שׁ: וֹששלׁ: ָ,ה נ תַׁששׁ: ְרֵו בּאִמי
ח ילֵֹור : ד יוָ,ה בָ,ה עֲח וַׁש ור יוָ,השָׂ,ה כלָ,ה לְרֵו , תהּאֶׂש שׁ: ְרֵו מִמי
ור יֵֹורשָׂ,ה וְרֵו מ יםִמי תּאְרֵו ורְרֵופּאַׁש הַׁש , ד יַׁש מָ,ה וּא ורסַׁשפּאָ,ה
1 And it came to pass in the
days of Achashverosh the
same Achashverosh who
ruled from Hodu to Cush, one
hundred and twenty-seven
provinces.
2 In those days, when King
Achashverosh sat on his royal
throne, which was in Shushan
the capital,
3 In the third year of his reign,
he made a feast for all his
ministers and servants; the
army of Persia and Media, the
nobles and all the ministers of
the provinces in his service.
4. דו דֹשכבּאְרֵו שורׁ: ֶׂש עֹש א תֶׂש ,וֹשא תֹש ורְרֵוהַׁש בּאְרֵו
ור תֶׂשאֶׂש פְרֵו תּאִמי ,קורָ,ה יְרֵו א תֶׂש וְרֵו ,וֹשו תּאלכְרֵומַׁש
,ב יםּאִמי ורַׁש מ יםִמי יָ,ה ; וֹשל תּאָ,הוּאג דּאְרֵו
.וםֹש י א תַׁש מְרֵו וּא נ יםִמיוֹששמׁ: ְרֵו
ה,להּאֶׂשאֵֹור הָ,ה מ יםִמי יּאָ,ההַׁש וא תֹשמלְרֵו בִמי וּא
עםָ,ה הָ,ה כלָ,ה לְרֵו ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש שהָׂ,ה עָ,ה
ורהָ,הב יּאִמי הַׁש שה ןׁ: ַׁש וּאשׁ: בּאְרֵו א יםִמי צְרֵו מְרֵו נּאִהמיַׁש
-- תהּאֶׂש שׁ: ְרֵו מִמי טה ןָ,ה קָ,ה ע דַׁש וְרֵו ולֹשג דּאָמ,הִמי לְרֵו
נ תּאַׁשגּאִמי ,צורַׁש חֲח בּאַׁש : מ יםִמי יָ,ה ע תַׁש בְרֵו שׁ: ִמי
.ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש תה ןַׁש ב יּאִמי
4 For many days, one hundred
and eighty days, he displayed
the glorious wealth of his
kingdom and the splendorous
beauty of his majesty.
5 And when these days came to
an end, the king made a seven-
day feast in the courtyard of the
king's palace garden, for all the
people in Shushan the capital,
nobleman and commoner alike.
5. 6 There were hangings of
white, green and blue, held
by cords of linen and purple
wool to silver rods and
marble pillars. There were
divans of gold and silver on a
floor of alabaster and marble
[arranged in patterns of] rows
and circles.
7 Drinks were served in
golden vessels, vessels of
assorted design, and the
royal wine was in abundance
as befitting the king
וו זּאאחָ,ה ,ל תֶׂשכֵֹור תְרֵו וּא פסּאַׁש ורְרֵוכּאַׁש וורּאח
ל יֵֹורל יִמיגּאְרֵו עלַׁש ,מה ןָ,ה גּאָור,הְרֵואַׁש וְרֵו ו ץּאב ל יֵֹורבְרֵו חַׁש בּאְרֵו
הבָ,ה זָ,ה ו תֹשטּא מִמי ; שׁ: שׁ: ֵֹור ד יֵֹור וּאמּא עַׁש וְרֵו ,ס,ףֶׂש כֶׂש
--שׁ: שׁ: ֵֹור וָ,ה הטַׁש בּאַׁש פ תַׁש צְרֵו ורִמי עלַׁש ,ס,ףֶׂש כֶׂש וָ,ה
.ור תֶׂשחָ,ה סֹש וְרֵו דורַׁש וְרֵו
זל יםִמיכֵֹור וְרֵו ,הבָ,ה זָ,ה ל יֵֹורכְרֵו בּאִמי ו תֹששקׁ: ְרֵו הַׁש וְרֵו
,ורבָ,ה ו תּאלכְרֵומַׁש י יה ןֵֹורוְרֵו ; נ יםִמיוֹששׁ: ל יםִמיכּאֵֹור מִמי
.ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש י דַׁשכּאְרֵו
6. 8 The drinking was by the law,
without force, for so had the
king ordered all the stewards of
his household, to comply with
each man's wish.
9 Queen Vashti, too, made a
feast for the women in the
royal palace of King
Achashverosh.
10 On the seventh day, when
the king's heart was merry with
wine, he ordered Mehuman,
Bizzeta, Charvona, Bigta,
Avagta, Zeitar and Charkas,
the seven chamberlains who
attended King Achashverosh,
חכ יּאִמי : נסֵֹוראֹש א יה ןֵֹור , ד תּאָ,ה כַׁש יהּאָ,ה תִמי שׁ: ּאְרֵו הַׁש וְרֵו
ורבַׁש כלּאָ,ה עלַׁש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ס דּאַׁש יִמי כה ןֵֹור
שׁ: א יִמי וה ןֹשורצְרֵוכּאִמי ,ו תֹששׂ עֲח לַׁש--וֹשב י תּאֵֹור
{}ס .שׁ: א יִמי וָ,ה
ט תהָ,ה שְׂרֵו עָ,ה ,כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש גםּאַׁש
,ו תּאלכְרֵומּאַׁש הַׁש ,ב י תּאֵֹור --ש יםׁ: ִמי נָ,ה תהּאֵֹור שׁ: ְרֵו מִמי
.שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש לַׁש ,שורׁ: ֶׂש אֲח
ילבֵֹור ובֹשכטּאְרֵו ,ע יִמי ב יִמי שׁ: ּאְרֵו הַׁש ,וםֹש יּבאּאַׁש
מה ןָ,ה וּאמהְרֵו לִמי מורַׁש אָ,ה -- יה ןִמי יּאָ,הבּאַׁש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
, תאָ,ה גְרֵובַׁש אֲח וַׁש תאָ,ה גְרֵובּאִמי נאָ,הוֹשורבְרֵוחַׁש תאָ,ה זּאְרֵובּאִמי
,ס יםִמי ור יִמיסּאָ,ה הַׁש ע תַׁש בְרֵו שׁ: ִמי ,כסּאַׁש ורְרֵוכַׁש וְרֵו תורַׁש זֵֹור
7. 11 to bring Queen Vashti
before the king wearing the
royal crown, to show her
beauty to the nations and
ministers, for she was indeed
beautiful.
12 But Queen Vashti refused
to appear by the king's order
brought by the chamberlains,
and the king grew furious and
his wrath seethed within him.
יא ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש א תֶׂש ב יאִמי הָ,ה לְרֵו
תורֶׂש כֶׂש בּאְרֵו --ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש נ יֵֹורפְרֵו לִמי ,כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש
מ יםּאִמי עַׁש הָ,ה ו תֹשוראְרֵוהַׁש לְרֵו : ו תּאלכְרֵומַׁש
ב תַׁש וֹשט כ יּאִמי ,הּא יָ,הפְרֵו יָ,ה א תֶׂש ור יםִמישּׂאָ,ה הַׁש וְרֵו
.ה יאִמי אהֶׂש ורְרֵומַׁש
יב, ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש אה ןֵֹור מָ,ה תּאְרֵו וַׁש
,שורׁ: ֶׂש אֲח ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש בורַׁש דְרֵו בּאִמי ואֹשלבָ,ה
צ,ףֹש קְרֵו יּאִמיוַׁש ; ס יםִמי ור יִמיסּאָ,ה הַׁש י דַׁשבּאְרֵו
ורהָ,העֲח בּאָ,ה וֹשמ תָ,ה חֲח וַׁש ,א דֹש מְרֵו ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
{}ס .וֹשב
8. 13 So the king conferred with
the sages, those
knowledgeable of the
timesùfor this was the king's
custom, to [bring such
matters] before those who
were versed in every law and
statute.
14 Those closest to him were
Carshina, Sheitar, Admata,
Tarshish, Meress, Marsina
and Memuchan. These were
the seven ministers of Persia
and Media, who had access to
the king and ranked highest in
the kingdom.
יגמ יםִמי כָ,ה חֲח לַׁש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש מורֶׂש יאּאֹושַׁש
בורַׁש דּאְרֵו ,כה ןֵֹור כ יּאִמי : ת יםּאִמי עִמי הָ,ה ע יֵֹור דְרֵו יֹש
ד תּאָ,ה ע יֵֹור דְרֵו יֹש כלּאָ,ה ,נ יֵֹורפְרֵו לִמי ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
. ד יה ןִמי וָ,ה
י דנאָ,השׁ: ְרֵו ורְרֵוכּאַׁש ,ל יוָ,האֵֹור ורבֹשקּאָ,ה הַׁש וְרֵו
ורסֶׂשמֶׂש ,שׁ: ש יׁ: ִמי ורְרֵו תַׁש תאָ,ה מָ,ה דְרֵו אַׁש תורָ,ה שׁ: ֵֹור
ור יֵֹורשָׂ,ה ע תַׁש בְרֵו שׁ: ִמי --כה ןָ,ה וּאממְרֵו ,נאָ,הסְרֵו ורְרֵומַׁש
,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש נ יֵֹורפּאְרֵו א יֵֹור ורֹש , ד יַׁש מָ,ה וּא ורסַׁשפּאָ,ה
.ו תּאלכְרֵומּאַׁש בּאַׁש ,נהָ,השׁ: ֹש וראִמי ב יםִמי שׁ: ְרֵו יּאֹהשַׁש
9. 15 [He asked them:] "By law,
what should be done with
Queen Vashti for failing to
obey the order of King
Achashverosh, brought by the
chamberlains?"
16 Memuchan declared before
the king and the ministers: "It
is not against the King alone
that Queen Vashti has sinned,
but against all the ministers
and all the nations in all the
provinces of King
Achashverosh.
טו,כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש בּאַׁש ,ו תֹששׂ עֲח לּאַׁש מהַׁש , ד תָ,ה כּאְרֵו
, תהָ,ה שְׂרֵו עָ,ה לאֹש שורׁ: ֶׂש אֲח עלַׁש -- ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש
,שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש מורַׁש אֲח מַׁש א תֶׂש
{}ס .ס יםִמי ור יִמיסּאָ,ה הַׁש , י דַׁשבּאְרֵו
ט ז,(כה ןָ,ה וּאממְרֵו ) כה ןָ,ה מֻכ מוְרֵו מורֶׂש יאּאֹושַׁש
עלַׁש לאֹש ,ור יםִמישּׂאָ,ה הַׁש וְרֵו ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש נ יֵֹורפְרֵו לִמי
ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש תהָ,ה וְרֵועָ,ה ,וֹש דּא בַׁש לְרֵו ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
,ור יםִמישּׂאָ,ה הַׁש כלּאָ,ה עלַׁש כ יּאִמי : כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש
כלָ,ה בּאְרֵו ,שורׁ: ֶׂש אֲח ,מ יםּאִמי עַׁש הָ,ה כלּאָ,ה עלַׁש וְרֵו
.שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ו תֹש ד ינִמי מְרֵו
10. 17 For word of the queen's
deed will reach all the women
and it will belittle their
husbands in their eyes. For
they will say: 'King
Achashverosh commanded
that Queen Vashti be brought
before him, yet she did not
come!'
18 This very day, the
noblewomen of Persia and
Media who have heard of the
queen's deed will repeat it to
all the King's nobles and there
will be much disgrace and
anger.
י זעלַׁש כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש בורַׁש דְרֵו צאֵֹור יֵֹור כ יּאִמי
הה ןֶׂש ל יֵֹורעְרֵו בּאַׁש ו תֹשב זְרֵו הַׁש לְרֵו ,ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש כלּאָ,ה
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ,ורםָ,המְרֵו אָ,ה בּאְרֵו : הה ןֶׂש נ יֵֹור יעֵֹור בּאְרֵו
א תֶׂש ב יאִמי הָ,ה לְרֵו מורַׁש אָ,ה שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח
לאֹשוְרֵו--נ יוָ,הפָ,ה לְרֵו כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש
אהָ,ה בָ,ה .
יחנהָ,הורְרֵומַׁש תאּאֹש זהּאֶׂשהַׁש וםֹש יּהאַׁש וְרֵו
וּאמעְרֵו שׁ: ָ,ה שורׁ: ֶׂש אֲח , ד יַׁש מָ,ה וּא ורסַׁשפּאָ,ה ו תֹששורָׂ,ה
ור יֵֹורשָׂ,ה ,כלֹש לְרֵו ,כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש בורַׁש דּאְרֵו א תֶׂש
צ,ףֶׂש קָ,ה וָ,ה וה ןֹש ז יּאָ,הבּאִמי , ד יַׁש כְרֵו וּא ; ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש .
11. 19 If it please the King, let a
royal edict be issued by him,
and let it be written into the
laws of Persia and Media and
let it not be revoked, that
Queen Vashti may never
again appear before King
Achashverosh, and let the
King confer her royal title
upon another woman who is
better than she.
20 And the King's decree
which he shall proclaim will
be heard throughout his
kingdom, for it is indeed
significant, and all the women
will respect their husbands,
nobleman and commoner."
יטצאֵֹור יֵֹור ,ובֹשט ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש עלַׁש אםִמי
תבֵֹור כּאָ,ה יִמיוְרֵו ,נ יוָ,הפָ,ה לּאְרֵומִמי ו תּאלכְרֵומַׁש בורַׁש דְרֵו
: וורֹשעבֲח יַׁש לאֹשוְרֵו , ד יַׁש מָ,ה וּא ורסַׁשפָ,ה ת יֵֹור דָ,ה בּאְרֵו
נ יֵֹורפְרֵו לִמי , ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש ואֹש תבָ,ה לאֹש שורׁ: ֶׂש אֲח
הּא תָ,ה וּאלכְרֵומַׁש וּא ,שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
בהָ,ה וֹשטּא הַׁש הּא תָ,ה וּאורעְרֵולִמי ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש תה ןּאֵֹור יִמי
נהּאָמ,הּאֶׂש מִמי .
כשורׁ: ֶׂש אֲח ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש גםָ,ה תְרֵו פּאִמי מעַׁש שׁ: ְרֵו נִמיוְרֵו
בהּאָ,ה ורַׁש כ יּאִמי ,וֹשו תּאלכְרֵומַׁש כלָ,ה בּאְרֵו שהֶׂׂש עֲח יַׁש
קורָ,ה יְרֵו וּא תנּאְרֵו יִמי ,ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש כלָ,ה וְרֵו ; ה יאִמי
טה ןָ,ה קָ,ה ע דַׁש וְרֵו ,ולֹשג דּאָמ,הִמי לְרֵו--הה ןֶׂש ל יֵֹורעְרֵו בַׁש לְרֵו.
12. 21 The idea pleased the king
and the ministers, and the
king did as Memuchan had
advised.
22 He sent letters to all the
king's provincesùto each
province in its script and to
each nation in its language
[saying] that every man shall
be master in his home and
that he speak the language
of his nation.
כאנ יֵֹור יעֵֹור בּאְרֵו ,בורָ,ה דּאָ,ה הַׁש ,טבַׁש י יּאִמיוַׁש
,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש שׂ עַׁש יּאַׁשוַׁש ; ור יםִמישּׂאָ,ה הַׁש וְרֵו ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
.כה ןָ,ה וּאממְרֵו בורַׁש דְרֵו כּאִמי
כבכלּאָ,ה אלֶׂש ,ור יםִמיפָ,ה סְרֵו לחַׁששׁ: ְרֵו יּאִמיוַׁש
נהָ,ה י דִמי מְרֵו אלֶׂש --ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ו תֹש ד ינִמי מְרֵו
עםָ,ה וָ,ה עםַׁש אלֶׂש וְרֵו ,הּא בָ,ה תָ,ה כְרֵו כּאִמי נהָ,ה י דִמי מְרֵו וּא
ורורֵֹורשֹׂש שׁ: א יִמי כלּאָ,ה ו תֹשה יְרֵו לִמי : וֹשונֹששׁ: לְרֵוכּאִמי
.וֹשמּא עַׁש וה ןֹששׁ: לְרֵוכּאִמי בורּאֵֹור דַׁש מְרֵו וּא ,וֹשב י תֵֹור בּאְרֵו
14. א,להּאֶׂשאֵֹור הָ,ה ור יםִמיבָ,ה דּאְרֵו הַׁש ,חורַׁש אַׁש
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש מ תַׁש חֲח ,ךְרֵושׁ: ֹש כּאְרֵו
ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש א תֶׂש כורַׁש זָ,ה--שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח
שורׁ: ֶׂש אֲח א תֵֹור וְרֵו , תהָ,ה שָׂ,ה עָ,ה שורׁ: ֶׂש אֲח א תֵֹור וְרֵו
.הָ,ה ל יֶׂשעָ,ה זורַׁשגְרֵונִמי
ב,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ור יֵֹורעֲח נַׁש וּאמורְרֵו יאּאֹושַׁש
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש לַׁש וּאשׁ: קְרֵו בַׁש יְרֵו : ת יוָ,ה ורְרֵושׁ: ָ,ה מְרֵו
ו תֹשובֹשט ,ו תֹשולּאב תּאְרֵו ו תֹשעורָ,ה נְרֵו
.אהֶׂש ורְרֵומַׁש
1 After these events, when
King Achashverosh's wrath
had abated, he remembered
Vashti and what she had done
and what had been decreed
upon her.
2 So the king's attendants
advised: "Let beautiful virgin
girls be sought for the King.
15. 3 And let the King appoint
officers in all the provinces
of his kingdom, and let
them gather every beautiful
virgin girl to Shushan the
capital, to the harem,
under the charge of Heigai,
chamberlain of the King,
custodian of the women,
and let their cosmetics be
provided.
4 Then let the girl who
finds favor in the King's
eyes become queen in
Vashti's stead." The plan
pleased the king and he
acted accordingly.
ג, ד יםִמי ק יִמי פּאְרֵו ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ק דֵֹור פְרֵו יַׁשוְרֵו
,וֹשו תּאלכְרֵומַׁש ו תֹש ד ינִמי מְרֵו כלָ,ה בּאְרֵו
להָ,הוּאב תְרֵו ורהָ,העֲח נַׁש כלּאָ,ה א תֶׂש וּאבצּאְרֵו קְרֵו יִמיוְרֵו
שה ןׁ: ַׁש וּאשׁ: אלֶׂש אהֶׂש ורְרֵומַׁש ב תַׁש וֹשט
אלֶׂש ,ש יםׁ: ִמי נּאָ,ההַׁש ב י תּאֵֹור אלֶׂש ורהָ,הב יּאִמי הַׁש
מורֵֹור שׁ: ֹש ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ור יסִמיסְרֵו גאֶׂשהֵֹור י דַׁש
הה ןֶׂש ק יֵֹור ורֻכמְרֵו תּאַׁש ,וה ןֹשנ תָ,הוְרֵו ; ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש .
דטבַׁש ת יּאִמי שורׁ: ֶׂש אֲח ,ורהָ,העֲח נּאַהׁשַׁש וְרֵו
ח תַׁש תּאַׁש ,ךְרֵולֹשמְרֵו תּאִמי --ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש נ יֵֹור יעֵֹור בּאְרֵו
נ יֵֹור יעֵֹור בּאְרֵו בורָ,ה דּאָ,ה הַׁש טבַׁש י יּאִמיוַׁש ; ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש
}ס .כה ןּאֵֹור שׂ עַׁש יּאַׁשוַׁש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש }
16. 5 There was a Jewish man
in Shushan the capital,
whose name was
Mordechai, son of Yair,
son of Shim'iy, son of
Kish, a Benjaminite,
6 who had been exiled from
Jerusalem with the exiles
that had been exiled along
with Jechoniah, King of
Judah, whom
Nebuchadnezzar, King of
Babylon, had sent into exile
, יהָה,הָ,ה ד יִמי וּא יהְרֵו שׁ: א יִמי ה, יהָה,הָ,ה ד יִמי וּא יהְרֵו שׁ: א יִמי ה
;וֹששמׁ: ְרֵו וּא ורהָ,ה ב יּאִמי הַׁש שה ןׁ: ַׁש וּאשׁ: בּאְרֵו;וֹששמׁ: ְרֵו וּא ורהָ,ה ב יּאִמי הַׁש שה ןׁ: ַׁש וּאשׁ: בּאְרֵו
,ע יִמי מְרֵו שׁ: ִמי בה ןּאֶׂש א יורִמי יָ,ה בה ןּאֶׂש כ יַׁש דּאֳ ורְרֵו מָ,ה,ע יִמי מְרֵו שׁ: ִמי בה ןּאֶׂש א יורִמי יָ,ה בה ןּאֶׂש כ יַׁש דּאֳ ורְרֵו מָ,ה
--נ יִמימ יִמי יְרֵו שׁ: א יִמי שׁ: ק יִמי בה ןּאֶׂש--נ יִמימ יִמי יְרֵו שׁ: א יִמי שׁ: ק יִמי בה ןּאֶׂש . .
ועםִמי , יםִמילַׁששׁ: ָ,ה וּאמ יורִמי ,להָ,הגְרֵוהָ,ה שורׁ: ֶׂש אֲח
יהָ,הנְרֵוכָ,ה יְרֵו עםִמי , תהָ,ה לְרֵוגְרֵוהָ,ה שורׁ: ֶׂש אֲח להָ,הגּאֹהשַׁש
,להָ,הגְרֵוהֶׂש שורׁ: ֶׂש אֲח -- דהָ,הוּא יהְרֵו ךְרֵולֶׂשמֶׂש
בלֶׂש בּאָ,ה ךְרֵולֶׂשמֶׂש צורּאַׁש נֶׂש דְרֵו כַׁש וּאנבְרֵו.
17. 7 He had raised his cousin
Hadassah, also called
Esther, for she had neither
father nor mother. The girl
was shapely and beautiful,
and when her father and
mother died, Mordechai
adopted her as his daughter.
8 Now when the king's order
and edict became known,
and many girls were
gathered to Shushan the
capital under the charge of
Heigai, Esther was also
taken to the palace under the
charge of Heigai, custodian
of the women.
זה יאִמי ,סהּאָ,ה דַׁש הֲח א תֶׂש מה ןֵֹור אֹש ה יִמי יְרֵווַׁש
,הּא לָ,ה א יה ןֵֹור כ יּאִמי --וֹש ד דּאֹש ב תּאַׁש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש
,אורַׁש תּאֹש פ תַׁש יְרֵו ורהָ,העֲח נּאַהׁשַׁש וְרֵו ; אםֵֹור וָ,ה אבָ,ה
הָ,ה ב יִמי אָ,ה ו תֹשבמְרֵו וּא ,אהֶׂש ורְרֵומַׁש ב תַׁש וֹשוטְרֵו
ב תַׁש לְרֵו וֹשל כ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה הּא חָ,ה קָ,ה לְרֵו ,הּא מּאָ,ה אִמי וְרֵו.
חךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש בורַׁש דּאְרֵו מעַׁש שׁ: ּאָ,ה הִמי בּאְרֵו ,ה יִמי יְרֵווַׁש
ו תֹשבּא ורַׁש ו תֹשעורָ,ה נְרֵו ב ץֵֹור קּאָ,ה הִמי בְרֵו וּא ,וֹש ד תָ,הוְרֵו
; ג יָ,ההֵֹור י דַׁש אלֶׂש ,ורהָ,הב יּאִמי הַׁש שה ןׁ: ַׁש וּאשׁ: אלֶׂש
,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ב י תּאֵֹור אלֶׂש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש קחַׁש לּאָ,ה תּאִמי וַׁש
ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש מורֵֹור שׁ: ֹש ג יַׁשהֵֹור י דַׁש אלֶׂש .
18. 9 The girl found favor in his
eyes and won his kindness,
so that he hurried to provide
her with her cosmetics and
meals, and the seven maids
that were to be given her from
the palace. He also
transferred her and her maids
to the best quarters in the
harem.
10 [All the while] Esther did
not divulge her race or
ancestry, for Mordechai had
instructed her not to tell.
ט,נ יוָ,ה יעֵֹור בְרֵו ורהָ,העֲח נּאַׁשהַׁש טבַׁש ת יּאִמי וַׁש
א תֶׂש הלֵֹור בַׁש יְרֵווַׁש ,נ יוָ,הפָ,ה לְרֵו ס דֶׂש חֶׂש שאּׂאָ,ה תּאִמי וַׁש
ת תֵֹור לָ,ה הָ,ה תֶׂש וֹשמנָ,ה א תֶׂש וְרֵו הָ,ה ק יֶׂש וּאמורְרֵו תּאַׁש
ו תֹשעורָ,ה נּאְרֵוהַׁש בעַׁש שׁ: ֶׂש א תֵֹור וְרֵו ,הּא לָ,ה
ב י תּאֵֹור מִמי הּא לָ,ה ת תֶׂש לָ,ה ו תֹשא יֻכ ורְרֵוהָ,ה
הָ,ה ת יֶׂש וֹשעורֲח נַׁש א תֶׂש וְרֵו הָ,ה נּאֶשׂשׁ: ַׁש יְרֵווַׁש ; ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש ב י תּאֵֹור ,ובֹשלטְרֵו.
יהּא מּאָ,ה עַׁש א תֶׂש , תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש דהָ,הג יּאִהמיִמי לאֹש
והּאָ,הצִמי כ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה כ יּאִמי : הּא תּאָ,ה דְרֵו לַׁשוֹשמ א תֶׂש וְרֵו
ג י דּאִ תמיַׁש לאֹש שורׁ: ֶׂש אֲח ,הָ,ה ל יֶׂשעָ,ה .
19. 11 Every day Mordechai
would stroll in front of the
harem courtyard to find out
how Esther was faring and
what would be done with her.
12 Now when each girl's turn
came to go to King
Achashverosh, after
undergoing the prescribed
twelve-month care for women
(for only then would their
period of beauty-care be
completed: six months with oil
of myrrh and six months with
perfumes and women's
cosmetics,
יאכ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה --וםֹשו יָ,ה וםֹש י כלָ,ה בְרֵו וּא
ב י תּאֵֹור צורַׁש חֲח נ יֵֹורפְרֵו לִמי ,ךְרֵולּאֵֹורהַׁש תְרֵו מִמי
וםֹששלׁ: ְרֵו א תֶׂש ע תַׁש דַׁש לָ,ה : ש יםׁ: ִמי נּאָ,ההַׁש
הּא בּאָ,ה שהֶׂׂש עָ,ה יּאֵֹור מהַׁש וּא , תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש .
יבורהָ,העֲח נַׁשוְרֵו ורהָ,העֲח נַׁש תורּאֹש עַׁש ג יּאִהמיַׁש בְרֵו וּא
,שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש אלֶׂש ואֹשלבָ,ה
ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש ד תָ,ה כּאְרֵו הּא לָ,ה ו תֹשה יֱי ק ץּאֵֹור מִמי
כה ןּאֵֹור כ יּאִמי --שׁ: דֶׂש חֹש שורָׂ,ה עָ,ה נ יםֵֹורשׁ: ְרֵו
שהׁ: ּאָ,ה שׁ: ִמי : הה ןֶׂש ק יֵֹור וּאמורְרֵו מ יֵֹור יְרֵו ,וּאלאְרֵומְרֵו יִמי
שהׁ: ּאָ,ה שׁ: ִמי וְרֵו ,מורּאֹש הַׁש מה ןֶׂש שׁ: ֶׂש בּאְרֵו ,ש יםׁ: ִמי דָ,ה חֳ
ק יֵֹור וּאמורְרֵו תַׁש בְרֵו וּא ,מ יםִמי שָׂ,ה בּאְרֵו בּאַׁש ש יםׁ: ִמי דָ,ה חֳ
ש יםׁ: ִמי נּאָ,ההַׁש .
20. 13 with which the girl would
appear before the king), she
would be provided with
whatever she requested to
accompany her from the
harem to the palace.
14 In the evening she would
go [to the king], and in the
morning she would return to
the second harem, under the
charge of Shaashgaz, the
king's chamberlain, custodian
of the concubines. She would
not go to the king again,
unless the king desired her,
whereupon she would be
summoned by name.
יגאלֶׂש אהָ,ה בּאָ,ה ורהָ,העֲח נּאַהׁשַׁש , זהֶׂשבָ,ה וּא
מורַׁש תאּאֹש שורׁ: ֶׂש אֲח כלּאָ,ה א תֵֹור --ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
ב י תּאֵֹור מִמי ,הּא מּאָ,ה עִמי ואֹשלבָ,ה ,הּא לָ,ה תה ןֵֹור נּאָ,ה יִמי
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ב י תּאֵֹור ע דַׁש ,ש יםׁ: ִמי נּאָ,ההַׁש .
י דקורֶׂש בּאֹש בַׁש וּא ,אהָ,ה בָ,ה ה יאִמי ורבֶׂשעֶׂש בּאָ,ה
ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש ב י תּאֵֹור אלֶׂש בהָ,ה שׁ: ָ,ה ה יאִמי
ור יסִמיסְרֵו ג זַׁששׁ: ְרֵו עַׁש שׁ: ַׁש י דַׁש אלֶׂש ,נ יִמישׁ: ֵֹור
לאֹש : ש יםׁ: ִמי גְרֵולַׁשפ יּאִמי הַׁש מורֵֹור שׁ: ֹש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
אםִמי כ יּאִמי ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש אלֶׂש ו דֹשע ואֹש תבָ,ה
שםׁ: ֵֹור בְרֵו אהָ,ה ורְרֵוקְרֵו נִמיוְרֵו ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש הּא בּאָ,ה פ ץֵֹור חָ,ה .
21. 15 And when the time came for
Esther, daughter of Avichayil
uncle of Mordechai, who had
taken her as a daughter, to go
to the king, she did not ask for
a thing other than that which
Heigai, the king's chamberlain,
custodian of the women, had
advised. And Esther found
favor in the eyes of all who saw
her.
16 Esther was taken to King
Achashverosh, to his palace, in
the tenth month, which is the
month of Tevet, in the seventh
year of his reign.
טוב תּאַׁש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש תורּאֹש עַׁש ג יּאִהמיַׁש בְרֵו וּא
קחַׁש לָ,ה שורׁ: ֶׂש אֲח כ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה ד דּאֹש ילִמיחַׁש ב יִמי אֲח
לאֹש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש אלֶׂש ואֹשלבָ,ה ב תַׁש לְרֵו וֹשל
שורׁ: ֶׂש אֲח א תֶׂש אםִמי כ יּאִמי --בורָ,ה דּאָ,ה שהׁ: ָ,ה קְרֵו בִמי
מורֵֹור שׁ: ֹש ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש ור יסִמיסְרֵו ג יַׁשהֵֹור מורַׁש יאֹש
שא תֵֹׂור נֹש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש ה יִמי תּאְרֵו וַׁש ; ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש
הָ,ה א יֶׂש ורֹש כלּאָ,ה נ יֵֹור יעֵֹור בּאְרֵו ,חה ןֵֹור .
ט זךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש אלֶׂש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש קחַׁש לּאָ,ה תּאִמי וַׁש
,וֹשו תּאלכְרֵומַׁש ב י תּאֵֹור אלֶׂש ,שׁ: וֹשוורֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח
שׁ: דֶׂש חֹש ואּאה ,ור יִמיש יִׂמי עֲח הָ,ה שׁ: דֶׂש חֹש בּאַׁש
וֹשו תּאלכְרֵומַׁש לְרֵו ,בעַׁש שׁ: ֶׂש נ תַׁששׁ: ְרֵו בּאִמי --ב תֵֹור טֵֹור .
22. 17 And the king loved Esther
more than all the women and
she won his favor and kindness
more than all the virgins; he
placed the royal crown on her
head and made her queen in
Vashti's stead.
18 Then the king made a grand
feast for all his ministers and
servants, The Feast of Esther.
He lowered [taxes] for the
provinces and gave presents
befitting the king.
19 And when the virgins were
gathered a second time,
Mordechai was sitting at the
king's gate.
י ז תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש א תֶׂש ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש הבַׁש אֱי יּאֶׂשוַׁש
ס דֶׂש חֶׂש וָ,ה חה ןֵֹור שאּׂאָ,ה תּאִמי וַׁש ,ש יםׁ: ִמי נּאָה,הַׁש כלּאָ,ה מִמי
שםֶׂׂש יּאָ,הוַׁש ; ו תֹשולּאב תּאְרֵו הַׁש כלּאָ,ה מִמי נ יוָ,הפָ,ה לְרֵו
,הּא שׁ: ָ,ה וראֹשבּאְרֵו ו תּאלכְרֵומַׁש תורֶׂש כּאֶׂש
ת יּאִמי שׁ: ְרֵו וַׁש ח תַׁש תּאַׁש הָ,ה כֶׂש ל יִמימְרֵו יּאַׁשוַׁש.
יח,ולֹשג דָ,ה תהּאֶׂש שׁ: ְרֵו מִמי ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש שׂ עַׁש יּאַׁשוַׁש
,א תֵֹור -- ד יוָ,ה בָ,ה עֲח וַׁש ור יוָ,השָׂ,ה כלָ,ה לְרֵו
חהָ,ה נָ,ההֲח וַׁש ; תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש תהּאֵֹור שׁ: ְרֵו מִמי
א תֵֹור שְׂרֵו מַׁש תה ןּאֵֹור יּאִמיוַׁש ,שהָׂ,ה עָ,ה ו תֹש ד ינִמי מּאְרֵו לַׁש
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש י דַׁשכּאְרֵו .
יט; נ י תִמישׁ: ֵֹור ,ו תֹשולּאב תּאְרֵו ב ץֵֹור קּאָ,ה הִמי בְרֵו וּא
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש עורַׁש שׁ: ַׁש בּאְרֵו שבׁ: ֵֹור יֹש ,כ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה וּא.
23. 20 Esther would [still] not
divulge her ancestry or race,
as Mordechai had instructed
her. Indeed, Esther followed
Mordechai's instructions just as
she had done while under his
care.
21 In those days, while
Mordechai sat at the king's
gate, Bigtan and Teresh, two of
the king's chamberlains from
the threshold guards, became
angry and planned to
assassinate King
Achashverosh.
כ ד תֶׂש גּאֶמׂשַׁש , תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש א יה ןֵֹור
שורׁ: ֶׂש אֲח כּאַׁש ,הּא מּאָ,ה עַׁש א תֶׂש וְרֵו הּא תּאָ,ה דְרֵולַׁשוֹשמ
א תֶׂש וְרֵו ; כ יָ,ה דּאֳ ורְרֵומָ,ה ,הָ,ה ל יֶׂשעָ,ה והּאָ,הצִמי
,שהָׂ,ה עֹש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש כ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה מורַׁש אֲח מַׁש
.וֹש תּא אִמי נהָ,המְרֵו אָ,ה בְרֵו תהָ,ה יְרֵוהָ,ה שורׁ: ֶׂש אֲח כּאַׁש
{}ס
כאכ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה וּא ,הםֵֹור הָ,ה מ יםִמי יּאָ,הבּאַׁש
צ,ףַׁש קָ,ה ; ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש עורַׁש שׁ: ַׁש בּאְרֵו שבׁ: ֵֹור וֹש י
ס יֵֹור ור יִמיסָ,ה נ יֵֹורשׁ: ְרֵו שׁ: ורֶׂש תֶׂש וָ,ה תה ןָ,ה גְרֵובּאִמי
,ס,ףּאַׁש הַׁש ור יֵֹורמְרֵו שׁ: ּאֹש מִמי ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש בּאַׁש , י דָ,ה חַׁש לֹששׁ: ְרֵו לִמי וּאשׁ: קְרֵו בַׁש יְרֵווַׁש
.שׁ: ורֹשוֵֹורשׁ: ְרֵו חַׁש אֲח
24. 22 The matter became known to
Mordechai and he informed
Queen Esther. Esther then
informed the king of it in
Mordechai's name.
23 The matter was investigated
and found [to be true] and the
two were hanged on the
gallows. It was then recorded in
the Book of Chronicles before
the king.
כב,כ יַׁש דּאֳ ורְרֵומָ,ה לְרֵו בורָ,ה דּאָ,ה הַׁש דעַׁש וּאָ,ה יּאִמיוַׁש
; כהּאָ,ה לְרֵומּאַׁש הַׁש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש לְרֵו ג דּאֵ יֹורּאַׁשוַׁש
שםׁ: ֵֹור בּאְרֵו ,ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש לַׁש תורּאֵֹור סְרֵו אֶׂש מורֶׂש תאּאֹש וַׁש
.כ יָ,ה דּאֳ ורְרֵומָ,ה
כג,צאֵֹור מּאָ,ה יּאִמיוַׁש בורָ,ה דּאָ,ה הַׁש שׁ: קּאַׁש בֻכ יְרֵווַׁש
, תבֵֹור כּאָ,ה יּאִמיוַׁש ; ע ץֵֹור עלַׁש הםֶׂש נ יֵֹורשׁ: ְרֵו וּא תלּאָ,ה יּאִמיוַׁש
נ יֵֹורפְרֵו לִמי--מ יםִמי יּאָ,ההַׁש ור יֵֹורבְרֵו דּאִמי פורֶׂש סֵֹור בּאְרֵו
.ךְרֵולֶׂשמּאֶׂש הַׁש
26. 1 After these events, King
Achashverosh promoted
Haman, son of Hamdata, the
Agagite and advanced him; he
placed his seat above all his
fellow ministers.
2 All the king's servants at the
king's gate kneeled and bowed
before Haman, for so had the
king commanded concerning
him. But Mordechai would not
kneel or bow.
3 The king's servants at the
king's gate said to Mordechai,
"Why do you transgress the
King's command?“
אדה לַַּה ל גִּּד ,ה ל ,הֶּ ,האֵּל ,הָא רםיםִּדבָא דְּרָב ,הַַה ל חרַַה ל אַַה ל
בה ןֶּ ,ה מה ןָא ,הָא א תֶ ,ה שׁ א וֹשורֵּלשׁ אְרָב חַַה ל אֲח ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל
; וּא ,הֵּל שְּׂרָב נַַה לםיְרָבוַַה ל--גםיִּדגָאאֲח ,הָא תאָא דָא מְּרָב ,הַַה ל
כה לָּא ,עה לַַה ל מֵּל ,וֹשסאְרָב כִּּד א תֶ ,ה ,שםֶׂ ,ה םיָּאוַַה ל
. וֹש תּ אִּד שרׁ אֶ ,ה אֲח רםיםִּדשָּׂא ,הַַה ל
בשרׁ אֶ ,ה אֲח ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל דםיֵּל בְרָב עַַה ל כה לָא וְרָב
עםיםִּד רְרָבכֹּש ,ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ערַַה ל שׁ אַַה ל בְּרָב
ו ,הָּאצִּד ,כה ןֵּל כםיִּּד --מה ןָא ,הָא ה לְרָב וםיםִּדחֲח תַַּה ל שׁ אְרָב מִּד וּ
,רעַַה לכְרָב םיִּד ה לאֹש--כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא וּ ; ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל וֹשה ל
. ו ,הֶ ,החֲח תַַּה ל שׁ אְרָב םיִּד ה לאֹשוְרָב
גשרׁ אֶ ,ה אֲח ,ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל דםיֵּל בְרָב עַַה ל וּמרְרָב םיאֹּשוַַה ל
עַַה ל וּדּ מַַה ל :כםיָא דֳּיַכ רְרָבמָא ה לְרָב--ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ערַַה ל שׁ אַַה ל בְּרָב
. ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ו תַַה לצְרָב מִּד א תֵּל ,ברֵּל וֹשע ת ,הָּא אַַה ל
27. 4 Finally, when they had
said this to him day after
day and he did not listen to
them, they informed Haman
to see if Mordechai's words
would endure, for he had
told them that he [would
never bow because he] was
a Jew.
5 When Haman saw that
Mordechai would not kneel
or bow before him, Haman
was filled with wrath.
ד(רםָאמְרָב אָא כְּרָב ) רםָאמְרָב אָא בְּרָב , ,הםיִּד םיְרָבוַַה ל
,מעַַה ל שׁ אָא ה לאֹשוְרָב ,וםֹשוםיָא וםֹשםי ה לםיוָאאֵּל
ו תֹשראְרָבה לִּד ,מה ןָא ,הָא ה לְרָב וּגםידִּּדםיַַּה לוַַה ל ; ,הםֶ ,ה ה לםיֵּלאֲח
כםיִּּד --כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא רםיֵּלבְרָב דִּּד וּמדְרָב עַַה ל םיַַה ל ,הֲח
דםיִּד וּםי ,הְרָב ואּ ,ה שרׁ אֶ ,ה אֲח , ,הםֶ ,ה ה לָא גםידִּּד ,הִּד .
,ה,כםיַַה ל דֳּיַכרְרָבמָא אםיה ןֵּל כםיִּּד --מה ןָא ,הָא ראְרָבםיַַּה לוַַה ל
ה לאֵּלמָּא םיִּּדוַַה ל ; וֹשה ל ו ,הֶ ,החֲח תַַּה ל שׁ אְרָב מִּד וּ עַַה ל רֵּלכֹּש
מ ,הָא חֵּל ,מה ןָא ,הָא .
28. 6 But he thought it
contemptible to kill only
Mordechai, for they had
informed him of Mordechai's
nationality. Haman sought to
annihilate all the Jews,
Mordechai's people,
throughout Achashveirosh's
entire kingdom.
7 In the first month, which is
the month of Nissan, in the
twelfth year of King
Achashverosh's reign, a pur,
which is a lot, was cast
before Haman, for every day
and every month, [and it fell]
on the twelfth month, which is
the month of Adar.
וםידָא חַַה ל ה לֹששׁ אְרָב ה לִּד ,נםיוָאעםיֵּל בְּרָב ב זֶ ,ה םיִּּדוַַה ל
,וֹשה ל וּגםידִּּד ,הִּד כםיִּּד --וֹשדּ בַַה ל ה לְרָב כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא בְּרָב
,מה ןָא ,הָא שׁ א קֵּּל בַַה ל םיְרָבוַַה ל ; כםיָא דֳּיַכ רְרָבמָא עםַַה ל א תֶ ,ה
דםיםִּד וּםי ,הְּרָב ,הַַה ל כה לָּא א תֶ ,ה מםידִּד שׁ אְרָב ,הַַה ל ה לְרָב
ו תּה לכְרָבמַַה ל כה לָא בְּרָב שרׁ אֶ ,ה אֲח
כםיָא דֳּיַכ רְרָבמָא עםַַה ל --שׁ א וֹשורֵּלשׁ אְרָב חַַה ל אֲח .
זשׁ א דֶ ,ה חֹש ואּ ,ה ,וה ןֹששׁ א ראִּד ,הָא שׁ א דֶ ,ה חֹש בַַּה ל
,ר ,הֵּלשְׂרָב עֶ ,ה תםיםֵּּל שׁ אְרָב נ תַַה לשׁ אְרָב בִּּד ,סה ןָא נםיִּד
ורּפּ פםיה לִּּד ,הִּד :שׁ א וֹשורֵּלשׁ אְרָב חַַה ל אֲח ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ה לַַה ל
וםֹשםיּמִּד ,מה ןָא ,הָא נםיֵּלפְרָב ה לִּד רה לָאוֹשגּ ,הַַה ל ואּ ,ה
נםיםֵּלשׁ אְרָב שׁ א דֶ ,ה חֹש ה לְרָב שׁ א דֶ ,ה חֹש מֵּל וּ וםֹשה לםיְרָב
דרָא אֲח שׁ א דֶ ,ה חֹש ואּשר-- ,הָׂא עָא .
29. 8 Haman said to King
Achashverosh, "There is one
nation scattered and
dispersed among the nations
throughout the provinces of
your kingdom, whose laws
are unlike those of any other
nation and who do not obey
the laws of the King. It is not
in the King's interest to
tolerate them.
9 If it please the King, let [an
edict] be issued for their
destruction, and I will pay ten
thousand silver talents to the
functionaries, to be deposited
in the King's treasuries."
חךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ה לַַה ל ,מה ןָא ,הָא מרֶ ,ה םיאֹּשוַַה ל
חדָא אֶ ,ה עםַַה ל וֹששנׁ אְרָב םיֶ ,ה--שׁ א וֹשורֵּלשׁ אְרָב חַַה ל אֲח
כה לֹש בְּרָב ,מםיםִּּד עַַה ל ,הָא בםיה ןֵּּל רדָאפֹש מְרָב וּ זרָּאפֻּז מְרָב
,הםֶ ,ה תםיֵּל דָא וְרָב ; ךָא תֶ ,ה וּה לכְרָבמַַה ל ו תֹשדםינִּד מְרָב
תםיֵּל דָּא א תֶ ,ה וְרָב ,עםָא כה לָּא מִּד ו תֹששנׁ אֹש
אםיה ןֵּל ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ה לַַה לוְרָב ,שםיםִּׂד עֹש נםָאאםיֵּל ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל
חםָא נםיִּּד ,הַַה ל ה לְרָב ,ו ,הֶ ,השׁ אֹש .
ט תבֵּל כָּא םיִּד ,ובֹשט ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל עה לַַה ל אםִּד
כרַַּה ל כִּּד פםיםִּד ה לָאאֲח ר תֶ ,השֶׂ ,ה עֲח וַַה ל ; דםָא בְּרָב אַַה ל ה לְרָב
שםיֵּׂל עֹש דםיֵּלםיְרָב עה לַַה ל וה לֹששקׁ אְרָב אֶ ,ה ,ס,ףֶ ,ה כֶּ ,ה
זםיֵּלנְרָבגִּּד אה לֶ ,ה ,בםיאִּד ,הָא ה לְרָב ,כ ,הָא ה לאָאמְּרָב ,הַַה ל
30. 10 The king removed his
signet ring from his hand and
gave it to Haman, son of
Hamdata, the Agagite,
persecutor of the Jews.
11 The king said to Haman,
"The money is yours to keep,
and the nation is yours to do
with as you please."
םי,וֹש תּ עְרָב בַַּה ל טַַה ל א תֶ ,ה ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל סרַַה ל םיָּאוַַה ל
בה ןֶּ ,ה מה ןָא ,הָא ה לְרָב , ,הּ נָא תְּרָב םיִּּדוַַה ל ; וֹשםידָא עה לַַה ל מֵּל
ררֵּלצֹש --גםיִּדגָאאֲח ,הָא תאָא דָא מְּרָב ,הַַה ל
דםיםִּד וּםי ,הְּרָב ,הַַה ל .
םיא,מה ןָא ,הָא ה לְרָב ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל מרֶ ,ה םיאֹּשוַַה ל
,עםָא ,הָא וְרָב ; ךְרָבה לָא וה ןּנ תָא ס,ףֶ ,ה כֶּ ,ה ,הַַה ל
ךָאנםיֶ ,הםיעֵּל בְּרָב ובֹשטּ כַַּה ל וֹשבּ ו תֹששׂ עֲח ה לַַה ל.
31. 12 The king's scribes were
then summoned on the
thirteenth day of the first
month, and all that Haman
commanded to the king's
satraps and the governors of
each province and to the
nobles of each nation was
written to each province
according to its script and
each nation according to its
language. It was written in
King Achashveirosh's name
and sealed with the king's
signet ring.
םיבךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל רםיֵּלפְרָב סֹש וּראְרָבקָּא םיִּּדוַַה ל
ש ,הׁ אָא וֹששה לׁ אְרָב בִּּד ,וה ןֹששׁ א ראִּד ,הָא שׁ א דֶ ,ה חֹש בַַּה ל
כה לָא כְּרָב תבֵּל כָּא םיִּּדוַַה ל ,וֹשבּ וםֹשםי שרָׂא עָא
אה לֶ ,ה מה ןָא ,הָא ו ,הָּאצִּד שרׁ אֶ ,ה אֲח
אה לֶ ,ה וְרָב ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל נםיֵּלפְּרָב רְרָבדַַּה ל שׁ אְרָב חַַה ל אֲח
נ ,הָאדםיִּד מְרָב עה לַַה ל שרׁ אֶ ,ה אֲח ו תֹשפחַַּה ל ,הַַה ל
,עםָא וָא עםַַה ל רםיֵּלשָׂא אה לֶ ,ה וְרָב נ ,הָאדםיִּד מְרָב וּ
עםַַה ל וְרָב ,הּ בָא תָא כְרָב כִּּד נ ,הָאדםיִּד מְרָב וּ נ ,הָאדםיִּד מְרָב
ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל שםׁ אֵּל בְּרָב :וֹשונֹששׁ א ה לְרָבכִּּד עםָא וָא
תםָּא חְרָב נֶ ,הוְרָב , תבָּא כְרָב נִּד שׁ א רֹשוֵּלשׁ אְרָב חַַה ל אֲח
ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ע תַַה ל בַַּה ל טַַה ל בְּרָב .
32. 13 Letters were sent with
couriers to all the provinces of
the king: to annihilate, murder
and destroy all the Jews, young
and old, children and women,
on one dayùthe thirteenth day
of the twelfth month, which is
the month of Adar and to
plunder their possessions.
14 Copies of the edict were to
be proclaimed as law in every
province, clearly to all the
nations, so that they should be
ready for that day.
םיגםידַַה לבְּרָב רםיםִּדפָא סְרָב חַַה ל וֹששה לׁ אְרָב נִּדוְרָב
ו תֹשדםינִּד מְרָב כה לָּא אה לֶ ,ה ,צםיםִּד רָא ,הָא
רגֹש ,הֲח ה לַַה ל מםידִּד שׁ אְרָב ,הַַה ל ה לְרָב--ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל
דםיםִּד וּםי ,הְּרָב ,הַַה ל כה לָּא א תֶ ,ה בדֵּּל אַַה ל ה לְרָבוּ
שםיםׁ אִּד נָאוְרָב ט,ףַַה ל קה ןֵּל זָא עדַַה ל וְרָב ערַַה ל נַַּה למִּד
שרָׂא עָא ש ,הׁ אָא וֹששה לׁ אְרָב בִּּד ,חדָא אֶ ,ה וםֹשבםיְּרָב
שׁ א דֶ ,ה חֹש ואּ ,ה שרָׂא עָא נםיםֵּלשׁ אְרָב שׁ א דֶ ,ה חֹש ה לְרָב
ו זֹשה לבָא ,ה לםָאה לָאשׁ אְרָב וּ ; דרָא אֲח .
םיד תה ןֵּל נָּא ,הִּד ה לְרָב , תבָא כְּרָב ,הַַה ל גה ןֶ ,השׁ אֶ ,ה תְרָב פַַּה ל
,נ ,הָאדםיִּד מְרָב וּ נ ,הָאדםיִּד מְרָב כה לָא בְּרָב ד תָּא
ו תֹש ,הםיְרָב ה לִּד--מםיםִּּד עַַה ל ,הָא כה לָא ה לְרָב ,וםיּגה לָּא
ז ,הֶּ ,ה ,הַַה ל וםֹשםיּה לַַה ל ,דםיםִּד תִּד עֲח .
33. 15 The couriers hurried out
with the order of the king and
the law was proclaimed in
Shushan the capital. Then
the king and Haman sat
down to drink, while the city
of Shushan was in turmoil.
טו,פםיםִּד וּדחְרָב וּצאְרָב םיָא צםיםִּד רָא ,הָא
,נ ,הָא תְּרָב נִּד ד תָּא ,הַַה ל וְרָב ,ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ברַַה ל דְרָב בִּּד
ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל וְרָב ; ר ,הָאבםיִּּד ,הַַה ל שה ןׁ אַַה ל וּשׁ א בְּרָב
עםירִּד ,הָא וְרָב ,ו תֹש תּ שׁ אְרָב ה לִּד וּשבׁ אְרָב םיָא מה ןָא ,הָא וְרָב
. כ ,הָא וֹשנבָא שה ןׁ אָא וּשׁ א
35. אשרׁ אֶ ,ה אֲח כה לָּא א תֶ ,ה דעַַה ל םיָא ,כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא וּ
א תֶ ,ה כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא רעַַה לקְרָב םיִּּדוַַה ל ,ש ,הָׂא עֲח נַַה ל
; פרֶ ,ה אֵּל וָא שקַַׂה ל שׁ א בַַּה ל ה לְרָבםיִּּדוַַה ל ,דםיוָא גָאבְּרָב
עקַַה ל זְרָבםיִּּדוַַה ל ,עםירִּד ,הָא ךְרָבוֹשב תְּרָב צאֵּל םיֵּּלוַַה ל
. ר ,הָאמָא וּ ה ל ,הָאוֹשגדְרָב ק ,הָא עָא זְרָב
בערַַה ל שׁ אַַה ל נםיֵּלפְרָב ה לִּד עדַַה ל ,ואֹשםיבָּאוַַה ל
אה לֶ ,ה ואֹשה לבָא אםיה ןֵּל כםיִּּד :ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל
. שקָׂא שׁ א וּה לבְרָבבִּּד ,ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ערַַה ל שׁ אַַה ל
1 Mordechai knew all that had
occurred, so Mordechai tore
his clothes [in mourning] and
put on sackcloth and ash. He
went out into the city crying
loudly and bitterly.
2 He went up until the king's
gate, for it is improper to enter
the king's gate wearing
sackcloth.
36. 3 And in every province,
wherever the edict of the king
and his law reached, there was
great mourning among the
Jews, with fasting, crying and
wailing; sackcloth and ash were
spread out for the masses.
4 Esther's maids and
chamberlains came and told her
about it and the queen was
terrified. She sent garments with
which to dress Mordechai so
that he would remove his
sackcloth from upon him, but he
did not accept them.
ג,נ ,הָאדםיִּד מְרָב וּ נ ,הָאדםיִּד מְרָב כה לָא בְרָב וּ
וֹשד תָאוְרָב ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל ברַַה ל דְּרָב שרׁ אֶ ,ה אֲח וםֹשמקְרָב
,דםיםִּד וּםי ,הְּרָבה לַַה ל וה לֹשגדָּא בה לֶ ,ה אֵּל --עַַה ל גםיִּּדמַַה ל
שקַַׂה ל ; פדֵּּל סְרָב מִּד וּ כםיִּד בְרָב וּ וםֹשוצְרָב
. בםיםִּּד רַַה לה לָא צעַַּה ל םיֻּז ,פרֶ ,ה אֵּל וָא
ד(נ ,הָאואֹש תבָּא וַַה ל) נ ,הָאואםיֹש תבָּא וַַה ל
, ,הָא סםיֶ ,ה רםיִּדסָא וְרָב תרֵּּל סְרָב אֶ ,ה ו תֹשערֲח נַַה ל
חה לַַה ל ה לְרָבחַַה ל תְרָב תִּּד וַַה ל , ,הּ ה לָא וּגםידִּּדםיַַּה לוַַה ל
ה לחַַה לשׁ אְרָב תִּּד וַַה ל ; אדֹש מְרָב ,כ ,הָּא ה לְרָבמַַּה ל ,הַַה ל
,כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא א תֶ ,ה שׁ א בםיִּּד ה לְרָב ,הַַה ל ה לְרָב דםיםִּד גָאבְּרָב
ה לאֹשוְרָב--ה לםיוָאעָא מֵּל וֹשקּ שַַׂה ל סםירִּד ,הָא ה לְרָבוּ
בה לֵּּל קִּד
37. 5 Esther summoned Hatach,
one of the king's chamberlains
whom he had placed in her
service, and she commanded
him to go to Mordechai to find
out the meaning of this and
what it was about.
6 Hatach went out to Mordechai,
to the city square that was in
front of the king's gate.
,הךְרָב תָא ,הֲח ה לַַה ל תרֵּּל סְרָב אֶ ,ה ראָאקְרָב תִּּד וַַה ל
מםידִּד עֱִמ ,הֶ ,ה שרׁ אֶ ,ה אֲח ,ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל סםיֵּל רםיִּדסָּא מִּד
--כםיָא דֳּיַכ רְרָבמָא עה לַַה ל ,וּו ,הֵּּלצַַה ל תְּרָב וַַה ל , ,הָא נםיֶ ,הפָא ה לְרָב
ז ,הֶּ ,ה מ ,הַַה ל עה לַַה ל וְרָב , ז ,הֶּ ,ה מ ,הַַה ל ע תַַה ל דַַה ל ה לָא.
ואה לֶ ,ה --כםיָא דֳּיַכרְרָבמָא אה לֶ ,ה ,ךְרָב תָא ,הֲח צאֵּל םיֵּּלוַַה ל
ערַַה ל שׁ אַַה ל נםיֵּלפְרָב ה לִּד שרׁ אֶ ,ה אֲח ,עםירִּד ,הָא ובֹשרחְרָב
ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל .
38. 7 And Mordechai told him about
all that had happened to him
and about the sum of money
that Haman had promised to
pay to the king's treasuries for
the right to destroy the Jews.
8 He also gave him a copy of
the law that was proclaimed in
Shushan calling for their
annihilation, to show Esther and
to tell her about it, and to
instruct her to go to the king to
beseech him and to plead with
him on behalf of her nation.
זכה לָּא א תֵּל ,כםיַַה ל דֳּיַכ רְרָבמָא וֹשה ל גדֶּ ,הםיַַּה לוַַה ל
ש תׁ אַַה ל רָאפָּא א תֵּל וְרָב ; וּר ,הָאקָא שרׁ אֶ ,ה אֲח
מה ןָא ,הָא מרַַה ל אָא שרׁ אֶ ,ה אֲח ,ס,ףֶ ,ה כֶּ ,ה ,הַַה ל
ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל זםיֵּלנְרָבגִּּד עה לַַה ל וה לֹששקׁ אְרָב ה לִּד
--(דםיםִּד וּםי ,הְּרָבבַַּה ל ) דםיםיםִּדוּםי ,הְּרָבבַַּה ל
דםָא בְּרָב אַַה ל ה לְרָב.
חד תָּא ,הַַה ל תבָא כְּרָב גה ןֶ ,השׁ אֶ ,ה תְרָב פַַּה ל א תֶ ,ה וְרָב
,דםָא מםיִּד שׁ אְרָב ,הַַה ל ה לְרָב שה ןׁ אָא וּשׁ א בְּרָב תה ןַַּה ל נִּד שרׁ אֶ ,ה אֲח
, תרֵּּל סְרָב אֶ ,ה א תֶ ,ה ו תֹשראְרָב ,הַַה ל ה לְרָב--וֹשה ל תה ןַַה ל נָא
, ,הָא ה לםיֶ ,העָא ו תֹשוּצַַה ל ה לְרָבוּ ; ,הּ ה לָא גםידִּּד ,הַַה ל ה לְרָבוּ
וֹשה ל נה ןֶּ ,החַַה ל תְרָב ,הִּד ה לְרָב ךְרָבה לֶ ,המֶּ ,ה ,הַַה ל אה לֶ ,ה ואֹשה לבָא